הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2197422
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר
______________________________________________
פ/1075/25
הצעת חוק רשת ביטחון לעצמאים בעת אירוע חירום, התשפ"ג–2022
דברי הסבר
הצעת חוק זו נועדה לחזק את הכלכלה בישראל באמצעות הענקת רשת ביטחון לעצמאים שהכנסתם נפגעה כתוצאה מאירוע חירום שהוא אירוע של מלחמה, אסון טבע, מגפה, שיטפון או רעידת אדמה.
מוצע לקבוע כי הכרזה על אירוע חירום, תיעשה על ידי הממשלה, זאת עד ליום ה-5 בחודש הקלנדרי שלאחר האירוע המוגדר כאירוע חירום על פי הצעת החוק. משהכריזה הממשלה על אירוע חירום, יהיו זכאים עצמאים לפיצוי לפי אחד משלושת המסלולים המוצעים הבאים:
"מסלול שכר עבודה", מסלול פיצוי המבוסס על העובדה שבעלי העסקים שלמו שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה עקב מצב החירום.
"מסלול המחזורים", מסלול שמתחשב בנזק שנגרם עקב ירידת מחזור העסקאות בתקופת מצב החירום.
"מסלול הוצאות", מסלול המבוסס על חיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל החודשים שבתקופת שעת החירום.
בנוסף, מוצע לקבוע כי אם לא הכריזה הממשלה על אירוע חרום עד למועד המוצע, תהיה ועדת הכספים של הכנסת רשאית להכריז על אירוע חירום. לפי המוצע, ממועד ההכרזה כאמור, עצמאי יהיה זכאי בעת אירוע החירום לדמי קיום בגובה הכנסתו הממוצעת, כפי שדיווח למוסד לביטוח לאומי בשלושת החודשים שקדמו לאותו אירוע, אך לא פחות משכר המינימום ולא יותר מהשיעור המרבי של זכאותו לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995.בהמשך לכך, מוצע לקבוע כי תשלומים לפי חוק זה ישולמו לראשונה תוך 15 ימים מיום ההכרזה על אירוע החירום ולאחר מכן עד ליום העשירי של כל חודש.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/2513/23; פ/111/24).
הצעת החוק זהה לפ/111/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בטבת התשפ"ג (26.12.2022)
מטרה 1. חוק זה מטרתו סיוע לעצמאים שהכנסתם נפגעה בשל אירוע חירום, כדי לאפשר את המשך הפעלת העסקים ומניעת סגירתם, זאת באמצעות פריסת רשת ביטחון שתשמש בעת אירוע כאמור. חוק זה מטרתו סיוע לעצמאים שהכנסתם נפגעה בשל אירוע חירום, כדי לאפשר את המשך הפעלת העסקים ומניעת סגירתם, זאת באמצעות פריסת רשת ביטחון שתשמש בעת אירוע כאמור. חוק זה מטרתו סיוע לעצמאים שהכנסתם נפגעה בשל אירוע חירום, כדי לאפשר את המשך הפעלת העסקים ומניעת סגירתם, זאת באמצעות פריסת רשת ביטחון שתשמש בעת אירוע כאמור. חוק זה מטרתו סיוע לעצמאים שהכנסתם נפגעה בשל אירוע חירום, כדי לאפשר את המשך הפעלת העסקים ומניעת סגירתם, זאת באמצעות פריסת רשת ביטחון שתשמש בעת אירוע כאמור.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"אירוע חירום" – מלחמה או אירוע מיוחד שאינו מלחמתי; "אירוע חירום" – מלחמה או אירוע מיוחד שאינו מלחמתי; "אירוע חירום" – מלחמה או אירוע מיוחד שאינו מלחמתי; "אירוע חירום" – מלחמה או אירוע מיוחד שאינו מלחמתי;
"אירוע מיוחד שאינו מלחמתי" – אירוע משמעותי, לרבות אסון טבע, שיטפון, מגפה או רעידת אדמה, שכתוצאה מכך הפעילה הממשלה סמכויות חירום ויש בהן כדי לשבש את שגרת החיים או את הפעילות הכלכלית; "אירוע מיוחד שאינו מלחמתי" – אירוע משמעותי, לרבות אסון טבע, שיטפון, מגפה או רעידת אדמה, שכתוצאה מכך הפעילה הממשלה סמכויות חירום ויש בהן כדי לשבש את שגרת החיים או את הפעילות הכלכלית; "אירוע מיוחד שאינו מלחמתי" – אירוע משמעותי, לרבות אסון טבע, שיטפון, מגפה או רעידת אדמה, שכתוצאה מכך הפעילה הממשלה סמכויות חירום ויש בהן כדי לשבש את שגרת החיים או את הפעילות הכלכלית; "אירוע מיוחד שאינו מלחמתי" – אירוע משמעותי, לרבות אסון טבע, שיטפון, מגפה או רעידת אדמה, שכתוצאה מכך הפעילה הממשלה סמכויות חירום ויש בהן כדי לשבש את שגרת החיים או את הפעילות הכלכלית;
"הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הנחיה של רשות שלטונית על סגירת מוסד חינוך ובמועדים הנקובים בה; "הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הנחיה של רשות שלטונית על סגירת מוסד חינוך ובמועדים הנקובים בה; "הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הנחיה של רשות שלטונית על סגירת מוסד חינוך ובמועדים הנקובים בה; "הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הנחיה של רשות שלטונית על סגירת מוסד חינוך ובמועדים הנקובים בה;
"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975;
"חוק מס רכוש" – חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961; "חוק מס רכוש" – חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961; "חוק מס רכוש" – חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961; "חוק מס רכוש" – חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961;
"מלחמה" – פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; "מלחמה" – פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; "מלחמה" – פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; "מלחמה" – פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן, ולמעט פיצוי ששולם לפי חוק זה או לפי חוק מס רכוש; "מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן, ולמעט פיצוי ששולם לפי חוק זה או לפי חוק מס רכוש; "מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן, ולמעט פיצוי ששולם לפי חוק זה או לפי חוק מס רכוש; "מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן, ולמעט פיצוי ששולם לפי חוק זה או לפי חוק מס רכוש;
"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), שמתקיימים בו שני אלה: "מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), שמתקיימים בו שני אלה: "מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), שמתקיימים בו שני אלה: "מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), שמתקיימים בו שני אלה:
(1) שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות); (1) שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות); (1) שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות);
(2) עיקר הכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, היתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה; (2) עיקר הכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, היתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה; (2) עיקר הכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, היתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
"מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי; "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי; "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי; "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי;
"משתכר מזדמן בלתי תלוי" – אדם שמשתכר ממתן שירות למקבלי שירות שונים מפעם לפעם, ישירות או באמצעות גורם מתווך, מבלי שמתקיימים לגבי השתכרות זו יחסי עובד ומעביד בינו לבין מקבלי השירות או בינו לבין הגורם המתווך; "משתכר מזדמן בלתי תלוי" – אדם שמשתכר ממתן שירות למקבלי שירות שונים מפעם לפעם, ישירות או באמצעות גורם מתווך, מבלי שמתקיימים לגבי השתכרות זו יחסי עובד ומעביד בינו לבין מקבלי השירות או בינו לבין הגורם המתווך; "משתכר מזדמן בלתי תלוי" – אדם שמשתכר ממתן שירות למקבלי שירות שונים מפעם לפעם, ישירות או באמצעות גורם מתווך, מבלי שמתקיימים לגבי השתכרות זו יחסי עובד ומעביד בינו לבין מקבלי השירות או בינו לבין הגורם המתווך; "משתכר מזדמן בלתי תלוי" – אדם שמשתכר ממתן שירות למקבלי שירות שונים מפעם לפעם, ישירות או באמצעות גורם מתווך, מבלי שמתקיימים לגבי השתכרות זו יחסי עובד ומעביד בינו לבין מקבלי השירות או בינו לבין הגורם המתווך;
"נזק עקיף" – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מכל אחד מאלה: "נזק עקיף" – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מכל אחד מאלה: "נזק עקיף" – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מכל אחד מאלה: "נזק עקיף" – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מכל אחד מאלה:
(1) נזק מלחמה, או נזק מחמת היעדר אפשרות לנצל נכסים, עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; (1) נזק מלחמה, או נזק מחמת היעדר אפשרות לנצל נכסים, עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; (1) נזק מלחמה, או נזק מחמת היעדר אפשרות לנצל נכסים, עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
(2) נזק מאירוע מיוחד שאינו מלחמתי, או מחמת העדר אפשרות לנצל נכסים, עקב אירוע החירום האמור; (2) נזק מאירוע מיוחד שאינו מלחמתי, או מחמת העדר אפשרות לנצל נכסים, עקב אירוע החירום האמור; (2) נזק מאירוע מיוחד שאינו מלחמתי, או מחמת העדר אפשרות לנצל נכסים, עקב אירוע החירום האמור;
"סמכויות חירום" – תקנות שעת חירום, הכרזה לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, וכן כל חקיקה שנחקקה כהוראת שעה לצורך התמודדות עם אירוע חירום; "סמכויות חירום" – תקנות שעת חירום, הכרזה לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, וכן כל חקיקה שנחקקה כהוראת שעה לצורך התמודדות עם אירוע חירום; "סמכויות חירום" – תקנות שעת חירום, הכרזה לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, וכן כל חקיקה שנחקקה כהוראת שעה לצורך התמודדות עם אירוע חירום; "סמכויות חירום" – תקנות שעת חירום, הכרזה לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, וכן כל חקיקה שנחקקה כהוראת שעה לצורך התמודדות עם אירוע חירום;
"עצמאי זכאי" – כל אחד מאלה שהכנסתו נפגעה בשל אירוע חירום: "עצמאי זכאי" – כל אחד מאלה שהכנסתו נפגעה בשל אירוע חירום: "עצמאי זכאי" – כל אחד מאלה שהכנסתו נפגעה בשל אירוע חירום: "עצמאי זכאי" – כל אחד מאלה שהכנסתו נפגעה בשל אירוע חירום:
(1) "עוסק פטור" או "עוסק מורשה", כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף; (1) "עוסק פטור" או "עוסק מורשה", כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף; (1) "עוסק פטור" או "עוסק מורשה", כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף;
(2) "בעל עניין" או "בעל שליטה" בחברה, כהגדרתם בחוק החברות, התשנ"ט–1999; (2) "בעל עניין" או "בעל שליטה" בחברה, כהגדרתם בחוק החברות, התשנ"ט–1999; (2) "בעל עניין" או "בעל שליטה" בחברה, כהגדרתם בחוק החברות, התשנ"ט–1999;
(3) "שכיר בעל שליטה" – שכיר בחברה שבה הוא בעל שליטה; (3) "שכיר בעל שליטה" – שכיר בחברה שבה הוא בעל שליטה; (3) "שכיר בעל שליטה" – שכיר בחברה שבה הוא בעל שליטה;
(4) משתכר מזדמן בלתי תלוי; (4) משתכר מזדמן בלתי תלוי; (4) משתכר מזדמן בלתי תלוי;
"שווי של נזק עקיף" – כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מאירוע חירום, מחמת העדר אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק: "שווי של נזק עקיף" – כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מאירוע חירום, מחמת העדר אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק: "שווי של נזק עקיף" – כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מאירוע חירום, מחמת העדר אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק: "שווי של נזק עקיף" – כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מאירוע חירום, מחמת העדר אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק:
(1) מסלול שכר עבודה; לעניין זה, "מסלול שכר עבודה" – (1) מסלול שכר עבודה; לעניין זה, "מסלול שכר עבודה" – (1) מסלול שכר עבודה; לעניין זה, "מסלול שכר עבודה" –
(א) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (ב) עד (ד) – 132.5% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל אירוע החירום; (א) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (ב) עד (ד) – 132.5% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל אירוע החירום;
(ב) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק כאמור בפסקת משנה (א) בתוספת סכום שהוא שווי עבודת חברי הקיבוץ; לעניין זה, "שווי עבודת חברי הקיבוץ" – סכום השכר הממוצע למשרת שכיר לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה, מחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים ומוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל אירוע החירום של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם; (ב) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק כאמור בפסקת משנה (א) בתוספת סכום שהוא שווי עבודת חברי הקיבוץ; לעניין זה, "שווי עבודת חברי הקיבוץ" – סכום השכר הממוצע למשרת שכיר לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה, מחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים ומוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל אירוע החירום של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;
(ג) לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם – 132.5% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל אירוע החירום, כאשר 117% משכר העבודה היומי ישולם לקבלן כוח האדם והיתרה תשולם למעסיק בפועל; היתרה לא תשולם למעסיק בפועל שבחר לתבוע פיצוי לפי מסלול המחזורים, כהגדרתו בפסקה (2), או לפי מסלול ההוצאות, כהגדרתו בפסקה (3); (ג) לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם – 132.5% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל אירוע החירום, כאשר 117% משכר העבודה היומי ישולם לקבלן כוח האדם והיתרה תשולם למעסיק בפועל; היתרה לא תשולם למעסיק בפועל שבחר לתבוע פיצוי לפי מסלול המחזורים, כהגדרתו בפסקה (2), או לפי מסלול ההוצאות, כהגדרתו בפסקה (3);
(ד) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות (בפסקה זו – הכנסה אחרת), בסכום הכנסתו הכוללת בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל ב-125% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל אירוע החירום, ובלבד שישולם פיצוי רק בשל הכנסה אחרת שפחתה בשל אירוע החירום; לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת; (ד) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות (בפסקה זו – הכנסה אחרת), בסכום הכנסתו הכוללת בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל ב-125% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל אירוע החירום, ובלבד שישולם פיצוי רק בשל הכנסה אחרת שפחתה בשל אירוע החירום; לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת;
"שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד שלושת החודשים המלאים שקדמו לתקופת ההכרזה, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; "שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד שלושת החודשים המלאים שקדמו לתקופת ההכרזה, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; "שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד שלושת החודשים המלאים שקדמו לתקופת ההכרזה, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
"שכר יום עבודה של העובד" - שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים המלאים שקדמו לתקופת ההכרזה, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים; "שכר יום עבודה של העובד" - שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים המלאים שקדמו לתקופת ההכרזה, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים; "שכר יום עבודה של העובד" - שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים המלאים שקדמו לתקופת ההכרזה, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים;
"השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; "השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; "השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
"יום היעדרות בשל אירוע החירום" – יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק בשל אירוע החירום, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, בלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה: "יום היעדרות בשל אירוע החירום" – יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק בשל אירוע החירום, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, בלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה: "יום היעדרות בשל אירוע החירום" – יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק בשל אירוע החירום, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, בלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:
(1) הוא נעדר מעבודתו לפי הנחיות של גורם שלטוני, או עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק; (1) הוא נעדר מעבודתו לפי הנחיות של גורם שלטוני, או עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק;
(2) הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה: (2) הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:
(א) מוגבלותו ידועה למעביד, או שהוא, או ההורה, לפי העניין, המציא למעביד אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה;
(ב) הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שמוגבלותו, או מוגבלות ילדו עליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות שניתנו על ידי גורם שלטוני בתקופת ההכרזה;
והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (א) ו-(ב) בסעיף קטן (3), בשינויים המחויבים; והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (א) ו-(ב) בסעיף קטן (3), בשינויים המחויבים;
(3) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה: (3) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:
(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;
(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;
הוראות פסקה זו יחולו, לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה, "אומן" – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לשמש כמשפחת אומנה; "הורה עצמאי", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006; הוראות פסקה זו יחולו, לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה, "אומן" – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לשמש כמשפחת אומנה; "הורה עצמאי", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006;
(2) מסלול מחזורים; לעניין זה, "מסלול מחזורים" – (2) מסלול מחזורים; לעניין זה, "מסלול מחזורים" – (2) מסלול מחזורים; לעניין זה, "מסלול מחזורים" –
(א) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (ב) – סכום הפרש המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; (א) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (ב) – סכום הפרש המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
(ב) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה או בשנת המס של תקופת ההכרזה לאירוע החירום הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין ההכנסה בשנת המס שקדמה לאירוע החירום מחולקת ב-6 לבין סכום הכנסתו בחודשים שבתקופת ההכרזה, כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; (ב) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה או בשנת המס של תקופת ההכרזה לאירוע החירום הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין ההכנסה בשנת המס שקדמה לאירוע החירום מחולקת ב-6 לבין סכום הכנסתו בחודשים שבתקופת ההכרזה, כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
והכול לא יותר מ-4,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל אירוע החירום; והכול לא יותר מ-4,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל אירוע החירום; והכול לא יותר מ-4,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל אירוע החירום;
"הכנסה בתקופת ההכרזה" – "הכנסה בתקופת ההכרזה" – "הכנסה בתקופת ההכרזה" –
(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בתקופת ההכרזה שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בתקופת ההכרזה; (1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בתקופת ההכרזה שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בתקופת ההכרזה;
(2) לגבי ניזוק שבשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה או בשנת המס של תקופת ההכרזה הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בתקופת ההכרזה, שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין); (2) לגבי ניזוק שבשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה או בשנת המס של תקופת ההכרזה הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בתקופת ההכרזה, שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין);
"הכנסה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה" – "הכנסה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה" – "הכנסה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה" –
(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי הזכאי לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה; (1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי הזכאי לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
(2) לגבי ניזוק שבשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה או שבשנת המס שבה חלה תקופת ההכרזה הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה כפי שדווחה בדוח שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין; (2) לגבי ניזוק שבשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה או שבשנת המס שבה חלה תקופת ההכרזה הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה כפי שדווחה בדוח שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין;
"הפרש המחזורים" – ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת ההכרזה לבין מחזור עסקאותיו בחודשים המקבילים בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר; "הפרש המחזורים" – ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת ההכרזה לבין מחזור עסקאותיו בחודשים המקבילים בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר; "הפרש המחזורים" – ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת ההכרזה לבין מחזור עסקאותיו בחודשים המקבילים בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;
"מחזור עסקאות בתקופת ההכרזה" – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת ההכרזה כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד ליום שקדם לתקופת ההכרזה; "מחזור עסקאות בתקופת ההכרזה" – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת ההכרזה כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד ליום שקדם לתקופת ההכרזה; "מחזור עסקאות בתקופת ההכרזה" – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת ההכרזה כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד ליום שקדם לתקופת ההכרזה;
"מחזור עסקאות בתקופה המקבילה לתקופת ההכרזה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה" – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופה המקבילה לתקופת ההכרזה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, כפי שדווח לרשות המסים בישראל, ובלבד, שלגבי ניזוק כאמור שחלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו–1976, יהיה מחזור עסקאותיו בתקופת ההכרזה, המחזור שהיה מדווח אילולא חלה עליו התקנה האמורה; "מחזור עסקאות בתקופה המקבילה לתקופת ההכרזה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה" – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופה המקבילה לתקופת ההכרזה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, כפי שדווח לרשות המסים בישראל, ובלבד, שלגבי ניזוק כאמור שחלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו–1976, יהיה מחזור עסקאותיו בתקופת ההכרזה, המחזור שהיה מדווח אילולא חלה עליו התקנה האמורה; "מחזור עסקאות בתקופה המקבילה לתקופת ההכרזה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה" – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופה המקבילה לתקופת ההכרזה בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, כפי שדווח לרשות המסים בישראל, ובלבד, שלגבי ניזוק כאמור שחלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו–1976, יהיה מחזור עסקאותיו בתקופת ההכרזה, המחזור שהיה מדווח אילולא חלה עליו התקנה האמורה;
"שיעור ההוצאה הנחסכת" – "שיעור ההוצאה הנחסכת" – "שיעור ההוצאה הנחסכת" –
(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, שהוא מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה ומוכפל ב-0.85; (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, שהוא מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה ומוכפל ב-0.85;
(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה בשל שנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה שהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה; (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה בשל שנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה שהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה;
(3) לגבי ניזוק שבשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה או בשנת המס שחלה תקופת ההכרזה הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה עוסק פטור כאמור, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה ומוכפל ב-0.85; (3) לגבי ניזוק שבשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה או בשנת המס שחלה תקופת ההכרזה הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה עוסק פטור כאמור, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה ומוכפל ב-0.85;
(4) לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה ומוכפל ב-0.85; (4) לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה ומוכפל ב-0.85;
"משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק לא יותר מ-7.5%; המנהל יהיה רשאי לקבוע שיעור אחר במקרים בהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי-הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק; "משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק לא יותר מ-7.5%; המנהל יהיה רשאי לקבוע שיעור אחר במקרים בהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי-הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק; "משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק לא יותר מ-7.5%; המנהל יהיה רשאי לקבוע שיעור אחר במקרים בהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי-הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק;
(3) מסלול הוצאות; לעניין זה, "מסלול הוצאות" – (3) מסלול הוצאות; לעניין זה, "מסלול הוצאות" – (3) מסלול הוצאות; לעניין זה, "מסלול הוצאות" –
(א) ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל החודשים שבתקופת ההכרזה, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל החודשים האמורים ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם – בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק בתקופת ההכרזה, לבין סך כל מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת ההכרזה; (א) ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל החודשים שבתקופת ההכרזה, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל החודשים האמורים ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם – בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק בתקופת ההכרזה, לבין סך כל מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת ההכרזה;
(ב) על אף האמור בפסקה (א), לא ישולם פיצוי במסלול זה לניזוק שתוצאת החישוב של הכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באחת או יותר מתקופות הדיווח בשנת המס שקדמה לשנת ההכרזה, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל התקופה האמורה ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם – בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק באותה תקופת דיווח, בניכוי סך מחזור עסקאותיו של הניזוק באותה תקופת דיווח, הוא גדול מאפס, והכול לא יותר מסכום התקרה; (ב) על אף האמור בפסקה (א), לא ישולם פיצוי במסלול זה לניזוק שתוצאת החישוב של הכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באחת או יותר מתקופות הדיווח בשנת המס שקדמה לשנת ההכרזה, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל התקופה האמורה ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם – בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק באותה תקופת דיווח, בניכוי סך מחזור עסקאותיו של הניזוק באותה תקופת דיווח, הוא גדול מאפס, והכול לא יותר מסכום התקרה;
"סכום התקרה" – הנמוך מאלה: "סכום התקרה" – הנמוך מאלה: "סכום התקרה" – הנמוך מאלה:
(1) 4,000,000 שקלים חדשים; (1) 4,000,000 שקלים חדשים;
(2) מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת ההכרזה; (2) מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת ההכרזה;
"השכר המרבי החודשי" – כהגדרתו בפסקה (א) שהוא מוכפל ב-22; "השכר המרבי החודשי" – כהגדרתו בפסקה (א) שהוא מוכפל ב-22; "השכר המרבי החודשי" – כהגדרתו בפסקה (א) שהוא מוכפל ב-22;
"חבר בני אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה; "חבר בני אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה; "חבר בני אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה;
"הכנסה חייבת בתקופת ההכרזה" – הכנסתו החייבת של ניזוק שאיננו חבר בני אדם כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים – כשהיא מחולקת ב-6 ובלבד שהיא לא עולה על פעמיים השכר המרבי החודשי; "הכנסה חייבת בתקופת ההכרזה" – הכנסתו החייבת של ניזוק שאיננו חבר בני אדם כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים – כשהיא מחולקת ב-6 ובלבד שהיא לא עולה על פעמיים השכר המרבי החודשי; "הכנסה חייבת בתקופת ההכרזה" – הכנסתו החייבת של ניזוק שאיננו חבר בני אדם כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס שקדמה לתקופת ההכרזה שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים – כשהיא מחולקת ב-6 ובלבד שהיא לא עולה על פעמיים השכר המרבי החודשי;
"תשלומי שכר עבודה" – סך כל תשלומי השכר לכלל העובדים של ניזוק כפי שמדווחים לרשות המסים בישראל, ובלבד שלא יימנו תשלומי שכר לעובד כלשהו שעולים על השכר המרבי החודשי או שהם פיצויי פיטורין; "תשלומי שכר עבודה" – סך כל תשלומי השכר לכלל העובדים של ניזוק כפי שמדווחים לרשות המסים בישראל, ובלבד שלא יימנו תשלומי שכר לעובד כלשהו שעולים על השכר המרבי החודשי או שהם פיצויי פיטורין; "תשלומי שכר עבודה" – סך כל תשלומי השכר לכלל העובדים של ניזוק כפי שמדווחים לרשות המסים בישראל, ובלבד שלא יימנו תשלומי שכר לעובד כלשהו שעולים על השכר המרבי החודשי או שהם פיצויי פיטורין;
"תשומות שוטפות" – התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס אפס, ולמעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור; "תשומות שוטפות" – התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס אפס, ולמעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור; "תשומות שוטפות" – התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס אפס, ולמעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור; "תשומות שוטפות" – התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס אפס, ולמעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור;
"תקופת ההכרזה" – תקופת אירוע החירום או התקופה שבה הופעלו סמכויות החירום, לפי העניין, כפי שהוכרז בהתאם לסעיף 3. "תקופת ההכרזה" – תקופת אירוע החירום או התקופה שבה הופעלו סמכויות החירום, לפי העניין, כפי שהוכרז בהתאם לסעיף 3. "תקופת ההכרזה" – תקופת אירוע החירום או התקופה שבה הופעלו סמכויות החירום, לפי העניין, כפי שהוכרז בהתאם לסעיף 3. "תקופת ההכרזה" – תקופת אירוע החירום או התקופה שבה הופעלו סמכויות החירום, לפי העניין, כפי שהוכרז בהתאם לסעיף 3.
הכרזה על אירוע חירום 3. (א) הממשלה תכריז על אירוע חירום לא יאוחר מיום ה-5 בחודש הקלנדרי שלאחר שהחל אירוע החירום. (א) הממשלה תכריז על אירוע חירום לא יאוחר מיום ה-5 בחודש הקלנדרי שלאחר שהחל אירוע החירום. (א) הממשלה תכריז על אירוע חירום לא יאוחר מיום ה-5 בחודש הקלנדרי שלאחר שהחל אירוע החירום. (א) הממשלה תכריז על אירוע חירום לא יאוחר מיום ה-5 בחודש הקלנדרי שלאחר שהחל אירוע החירום.
(ב) לא הכריזה הממשלה על אירוע חירום עד למועד הקבוע בסעיף קטן (א), תהיה רשאית ועדת הכספים של הכנסת להכריז על אירוע חירום. (ב) לא הכריזה הממשלה על אירוע חירום עד למועד הקבוע בסעיף קטן (א), תהיה רשאית ועדת הכספים של הכנסת להכריז על אירוע חירום. (ב) לא הכריזה הממשלה על אירוע חירום עד למועד הקבוע בסעיף קטן (א), תהיה רשאית ועדת הכספים של הכנסת להכריז על אירוע חירום. (ב) לא הכריזה הממשלה על אירוע חירום עד למועד הקבוע בסעיף קטן (א), תהיה רשאית ועדת הכספים של הכנסת להכריז על אירוע חירום.
תשלום פיצויים בשל נזק עקיף 4. (א) ניזוק עצמאי זכאי יהיה זכאי לפיצויים בשל נזק עקיף. (א) ניזוק עצמאי זכאי יהיה זכאי לפיצויים בשל נזק עקיף. (א) ניזוק עצמאי זכאי יהיה זכאי לפיצויים בשל נזק עקיף. (א) ניזוק עצמאי זכאי יהיה זכאי לפיצויים בשל נזק עקיף.
(ב) בעד נזק מלחמה ישולמו הפיצויים מקרן הפיצויים שבסעיף 2א לחוק מס רכוש; בעד נזק שאינו נזק מלחמה ישולמו הפיצויים באמצעות מס רכוש, כנגד שיפוי שתעביר הממשלה מאוצר המדינה. (ב) בעד נזק מלחמה ישולמו הפיצויים מקרן הפיצויים שבסעיף 2א לחוק מס רכוש; בעד נזק שאינו נזק מלחמה ישולמו הפיצויים באמצעות מס רכוש, כנגד שיפוי שתעביר הממשלה מאוצר המדינה. (ב) בעד נזק מלחמה ישולמו הפיצויים מקרן הפיצויים שבסעיף 2א לחוק מס רכוש; בעד נזק שאינו נזק מלחמה ישולמו הפיצויים באמצעות מס רכוש, כנגד שיפוי שתעביר הממשלה מאוצר המדינה. (ב) בעד נזק מלחמה ישולמו הפיצויים מקרן הפיצויים שבסעיף 2א לחוק מס רכוש; בעד נזק שאינו נזק מלחמה ישולמו הפיצויים באמצעות מס רכוש, כנגד שיפוי שתעביר הממשלה מאוצר המדינה.
(ג) סכום הפיצוי לניזוק עצמאי בשל נזק עקיף לא יפחת משוויו של הנזק העקיף. (ג) סכום הפיצוי לניזוק עצמאי בשל נזק עקיף לא יפחת משוויו של הנזק העקיף. (ג) סכום הפיצוי לניזוק עצמאי בשל נזק עקיף לא יפחת משוויו של הנזק העקיף. (ג) סכום הפיצוי לניזוק עצמאי בשל נזק עקיף לא יפחת משוויו של הנזק העקיף.
(ד) סכום הפיצוי לניזוק עצמאי בשל נזק עקיף יקוזז דמי קיום מינימליים שקיבל העצמאי בשל אירוע החירום. (ד) סכום הפיצוי לניזוק עצמאי בשל נזק עקיף יקוזז דמי קיום מינימליים שקיבל העצמאי בשל אירוע החירום. (ד) סכום הפיצוי לניזוק עצמאי בשל נזק עקיף יקוזז דמי קיום מינימליים שקיבל העצמאי בשל אירוע החירום. (ד) סכום הפיצוי לניזוק עצמאי בשל נזק עקיף יקוזז דמי קיום מינימליים שקיבל העצמאי בשל אירוע החירום.
דמי קיום מינימליים 5. (א) החל ממועד ההכרזה על אירוע חירום כאמור בסעיף 3, עצמאי זכאי יהיה זכאי לדמי קיום מינימליים בגובה הכנסתו הממוצעת של העצמאי כפי שדווחה למוסד לביטוח לאומי בשלושת החודשים שקדמו לאירוע החירום, אך לא פחות משכר המינימום ולא יותר מהשיעור המרבי של הזכאות לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי. (א) החל ממועד ההכרזה על אירוע חירום כאמור בסעיף 3, עצמאי זכאי יהיה זכאי לדמי קיום מינימליים בגובה הכנסתו הממוצעת של העצמאי כפי שדווחה למוסד לביטוח לאומי בשלושת החודשים שקדמו לאירוע החירום, אך לא פחות משכר המינימום ולא יותר מהשיעור המרבי של הזכאות לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי. (א) החל ממועד ההכרזה על אירוע חירום כאמור בסעיף 3, עצמאי זכאי יהיה זכאי לדמי קיום מינימליים בגובה הכנסתו הממוצעת של העצמאי כפי שדווחה למוסד לביטוח לאומי בשלושת החודשים שקדמו לאירוע החירום, אך לא פחות משכר המינימום ולא יותר מהשיעור המרבי של הזכאות לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי. (א) החל ממועד ההכרזה על אירוע חירום כאמור בסעיף 3, עצמאי זכאי יהיה זכאי לדמי קיום מינימליים בגובה הכנסתו הממוצעת של העצמאי כפי שדווחה למוסד לביטוח לאומי בשלושת החודשים שקדמו לאירוע החירום, אך לא פחות משכר המינימום ולא יותר מהשיעור המרבי של הזכאות לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי.
(ב) דמי הקיום ישולמו לכל שותף בעסק עצמאי בנפרד. (ב) דמי הקיום ישולמו לכל שותף בעסק עצמאי בנפרד. (ב) דמי הקיום ישולמו לכל שותף בעסק עצמאי בנפרד. (ב) דמי הקיום ישולמו לכל שותף בעסק עצמאי בנפרד.
(ג) דמי הקיום המינימליים אינם מותנים בזכאות לפיצוי בשל נזק עקיף כאמור בסעיף 4. (ג) דמי הקיום המינימליים אינם מותנים בזכאות לפיצוי בשל נזק עקיף כאמור בסעיף 4. (ג) דמי הקיום המינימליים אינם מותנים בזכאות לפיצוי בשל נזק עקיף כאמור בסעיף 4. (ג) דמי הקיום המינימליים אינם מותנים בזכאות לפיצוי בשל נזק עקיף כאמור בסעיף 4.
מועדי תשלום 6. תשלומים לפי חוק זה ישולמו בחודש הראשון שלאחר ההכרזה על אירוע חירום בתוך 15 יום מיום ההכרזה, ולאחר מכן עד ליום העשירי בכל חודש שלאחר החודש הראשון כאמור. תשלומים לפי חוק זה ישולמו בחודש הראשון שלאחר ההכרזה על אירוע חירום בתוך 15 יום מיום ההכרזה, ולאחר מכן עד ליום העשירי בכל חודש שלאחר החודש הראשון כאמור. תשלומים לפי חוק זה ישולמו בחודש הראשון שלאחר ההכרזה על אירוע חירום בתוך 15 יום מיום ההכרזה, ולאחר מכן עד ליום העשירי בכל חודש שלאחר החודש הראשון כאמור. תשלומים לפי חוק זה ישולמו בחודש הראשון שלאחר ההכרזה על אירוע חירום בתוך 15 יום מיום ההכרזה, ולאחר מכן עד ליום העשירי בכל חודש שלאחר החודש הראשון כאמור.
תשלום שכר בתקופת ההכרזה 7. תשלום פיצוי נזק עקיף לפי מסלול שכר עבודה מותנה בקיומו של אחד מאלה: תשלום פיצוי נזק עקיף לפי מסלול שכר עבודה מותנה בקיומו של אחד מאלה: תשלום פיצוי נזק עקיף לפי מסלול שכר עבודה מותנה בקיומו של אחד מאלה: תשלום פיצוי נזק עקיף לפי מסלול שכר עבודה מותנה בקיומו של אחד מאלה:
(1) המשך תשלום שכר בתקופת ההכרזה בהיקף שהיה בשלושת החודשים שקדמו לתקופת ההכרזה; (1) המשך תשלום שכר בתקופת ההכרזה בהיקף שהיה בשלושת החודשים שקדמו לתקופת ההכרזה; (1) המשך תשלום שכר בתקופת ההכרזה בהיקף שהיה בשלושת החודשים שקדמו לתקופת ההכרזה; (1) המשך תשלום שכר בתקופת ההכרזה בהיקף שהיה בשלושת החודשים שקדמו לתקופת ההכרזה;
(2) תשלום שכר בתקופת ההכרזה בהתאם להסכם קיבוצי כללי שנחתם בקשר עם אירוע החירום. (2) תשלום שכר בתקופת ההכרזה בהתאם להסכם קיבוצי כללי שנחתם בקשר עם אירוע החירום. (2) תשלום שכר בתקופת ההכרזה בהתאם להסכם קיבוצי כללי שנחתם בקשר עם אירוע החירום. (2) תשלום שכר בתקופת ההכרזה בהתאם להסכם קיבוצי כללי שנחתם בקשר עם אירוע החירום.
שמירת דינים 8. הוראות חוק זה באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. הוראות חוק זה באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. הוראות חוק זה באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. הוראות חוק זה באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.
ביצוע ותקנות 9. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לביצועו. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לביצועו. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לביצועו. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לביצועו.