הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2197762
הכנסת העשרים וחמש
יוזמת: חברת הכנסת מיכל שיר סגמן
______________________________________________
פ/987/25
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת לידה והורות בתשלום), התשפ"ג–2022
דברי הסבר
חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – חוק עבודת נשים), שחוקק בשנת 1954, נתן לאישה חופשת לידה שמכונה כיום תקופת לידה והורות, בת שנים עשר שבועות, מהם – שישה שבועות או פחות לפני הלידה. בכנסת השמונה-עשרה הוארכה תקופת הלידה וההורות לגבי עובדת שלפני יציאתה לחופשת לידה עבדה 12 חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ל-26 שבועות , לגבי עובדת שלא השלימה תקופת עבודה כאמור, תקופת הלידה וההורות הוארכה ל-14 שבועות. אולם הארכה זו נעשתה רק לעניין הזכויות לפי חוק עבודות נשים, בעוד שתקופת הלידה וההורות בתשלום נקבעה לתקופה של ארבעה עשר שבועות בלבד. בכנסת העשרים הוארכה תקופת הלידה וההורות שבתשלום ל-15 שבועות. יצויין כי עובדת זכאית לוותר על יתרת תקופת הלידה וההורות שמקנה לה החוק מעבר לחמישה עשר השבועות הראשונים.
מטרת התיקון המוצע היא לאפשר להורים לשהות יותר זמן לצד תינוקם בתקופה החשובה של חודשיו הראשונים, והוא יהווה צעד נוסף לקראת התאמת התקופה בעדה משולמים דמי לידה בתקופת הלידה וההורות שנקבעה בחוק עבודת נשים. לפיכך מוצע להאריך את תקופת תשלום דמי הלידה מחמישה עשר שבועות לשישה עשר שבועות, וכן להאריך בשבוע נוסף את התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה למי שילדה יותר מילד אחד, בעד כל ילד.
שינוי תקופת הלידה וההורות שבעדה ישולמו דמי לידה ושלא ניתן יהיה לוותר עליה היא הכרחית, מהסיבות הבאות:
הכנסת, בהתבסס על מחקרים רבים, נתנה דעתה לגבי אורך התקופה שבה חיוני כי ההורים יבלו עם תינוקם אולם בשל העדר הגיבוי הכספי לכל אורך התקופה, נוצר מצב בו הנטל הכלכלי של מימון תקופת ההורות החיונית נופל על שכמם של ההורים, ורבים מהם נאלצים לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה להם לפי חוק. מן הראוי כי המדינה תתמוך כספית בהורים כך שיוכלו לממש את זכאותם למלוא תקופת הלידה לה הם זכאים.
משרד הבריאות ממליץ על הנקה בלעדית של תינוקות עד גיל חצי שנה, להמלצה זאת יש להעניק ביטוי כלכלי, ולאפשר לאם לשהות לצד תינוקה בתקופה זו.
לפי מחקר של ה-OECD, מדינות רבות בעולם ובעיקר באירופה מאפשרות חופשת לידה שאורכה שישה עשר שבועות ולמעלה מזה. ראוי כי מדינה מערבית ומתקדמת כמו מדינת ישראל תציב עצמה בשורה הראשונה בהתאם
מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים במימוש הזכות להפוך להורה בין היתר על ידי מימון טיפולי הפרייה. מן הראוי שיוקדשו יותר משאבים גם למימוש הזכות להורות לאחר שהילד נולד, כלומר הזכות לגדלו.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/241/19), על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1135/20), על ידי חברת הכנסת רחל עזריה וקבוצת חברי הכנסת (פ/3359/20) ועל ידי חברת הכנסת מיכל רוזין וקבוצת חברי הכנסת (פ/3986/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (פ/379/21) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (פ/2012/24).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מיכל שיר סגמן (פ/2848/24) ועל ידי חבר הכנסת אלי כהן (פ/3159/24).
הצעת החוק זהה לפ/2848/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בטבת התשפ"ג (26.12.2022)
תיקון סעיף 6 1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 –
(1) בסעיף קטן (ב) – (1) בסעיף קטן (ב) –
(א) בפסקה (2), במקום "מחמישה עשר שבועות" יבוא "משישה עשר שבועות";
(ב) בפסקה (5), במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות ";
(2) בסעיף קטן (ג) – (2) בסעיף קטן (ג) –
(א) בפסקה (1), במקום "בשלושה שבועות" יבוא "בארבעה שבועות";
(ב) בפסקה (2), במקום "שלושת השבועות" יבוא "ארבעת השבועות";
(3) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". (3) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות".
תיקון סעיף 7 2. בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות".
תיקון חוק הביטוח הלאומי 3. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 –
(1) בסעיף 50(א) – (1) בסעיף 50(א) –
(א) בפסקה (1), במקום "15 שבועות" יבוא "16 שבועות";
(ב) בפסקה (2), במקום "8 שבועות" יבוא "9 שבועות".;
(2) בסעיף 51(א1) – (2) בסעיף 51(א1) –
(א) בפסקה (1), במקום "שלושה שבועות" יבוא "ארבעה שבועות";
(ב) בפסקה (2), במקום "שבועיים" יבוא "שלושה שבועות".
תחילה ותחולה 4. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שנמצאים בתקופת לידה והורות ביום תחילתו של חוק זה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שנמצאים בתקופת לידה והורות ביום תחילתו של חוק זה ואילך.