הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברות הכנסת שלי יחימוביץ'
מרינה סולודקין
פ/1004/18
הצעת חוק אכיפת פסקי דין למזונות ילדים, התשס"ט–2009
הגדרות
1.
בחוק זה –
"בית המשפט" – אחד מאלה:
(1) בית המשפט לענייני משפחה כמשמעותו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–19951;
(2) בית דין רבני כמשמעותו בחוק הדיינים, התשט"ו–19552;
(3) בית דין שרעי כמשמעותו בחוק הקאדים, התשכ"א–19613;
(4) בית דין דרוזי כהגדרתו בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–19624;
(5) בית דין נוצרי כמשמעותו בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1947-19225.
"זוכה" – מי שניתן לטובתו פסק דין למזונות כנגד החייב, לרבות המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–19726;
"חייב" – יחיד שניתן לחובתו פסק דין על ידי בית משפט בישראל, פסק חוץ או פסק חוץ זמני שהוכרז אכיף לפי חוק אכיפת פסקי חוץ התשי"ח–19587, לפיהם הוא חייב לשלם מזונות לילדו הקטין; בחוק זה – ילד;
"לשכת הוצאה לפועל" – כמשמעותה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–19678;
"מוסד מדינה" – משרדי הממשלה, לרבות הרשויות המקומיות, וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בחיקוק או שהממשלה החליטה עליהם לעניין חוק זה;
"מזונות" – מזונות ילדים;
"המרכז לגביית מזונות" – מרכז לגביית מזונות שיוקם בצו;
"פסק דין" – פסק דין למזונות לרבות החלטה למזונות זמניים;
"השר" – שר המשפטים.
הזכות לאכיפת מזונות
2.
(א) זכותו של כל ילד למימוש ולאכיפה יעילה של פסק דין למזונות לזכותו.
(ב) המדינה תסייע לילד באכיפת המחויבות למזונותיו.
קביעת מזונות הילד לצורכי אכיפה
3.
(א) הוגשה בקשה לפסיקת מזונות ילד ביחד עם בקשה למזונות אדם אחר, יציין בנפרד בית המשפט בהחלטתו את סכום המזונות שנפסקו לטובת הילד.
(ב) נקבעו מזונות הילד ומזונות אדם אחר בסכום אחד, רשאי מי שמייצג את הילד לפנות בבקשת הבהרה לבית המשפט שנתן את הפסק.
(ג) באין הוראה אחרת, חזקה כי מזונות שנקבעו ליותר מילד אחד נקבעו בחלקים שווים.
בקשה לביצוע
4.
(א) בקשה לביצוע פסק דין למזונות רשאי להגיש מי שבית המשפט קבע שמזונות הילד ישולמו לידיו, האפוטרופוס של הילד שאינו החייב או המוסד לביטוח לאומי.
(ב) הבקשה תוגש ללשכת הוצאה לפועל שהשר מינה בה רשם שיהיה ממונה על ביצוע פסקי מזונות לפי חוק זה, ויהיו לו כל הסמכויות הנתונות לראש ההוצאה לפועל (בחוק זה – "רשם מזונות").
(ג) הבקשה תכלול פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו בתקנות, לרבות אם הוא פסול דין, וכן את פרטי חשבון הבנק שאליו ישולמו המזונות; הבקשה תוגש בטופס שייקבע ותכלול אזהרה בדבר אמצעי הגבייה והאכיפה שיינקטו לפי החוק.
(ד) עם הגשת הבקשה רשאי מגיש הבקשה לבקש לעכב את יציאתו מן הארץ של החייב ולהורות על הפקדת דרכונו, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של רשם המזונות כי החוב הגיע לסך של שלושה חודשי מזונות, אולם רשאי רשם המזונות לעכב את יציאתו מן הארץ של החייב אף אם לא היה חוב מזונות, אם היה לו יסוד סביר להניח כי הוא עומד לצאת את הארץ מבלי להבטיח את פירעונם; רשם המזונות רשאי לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד ערובה להנחת דעתו.
(ה) חלפו עשרה ימים מיום שהומצאה לחייב הבקשה לביצוע ולא נתן רשם המזונות החלטה לעיכוב הביצוע, יפעיל המרכז לגביית מזונות אמצעי גבייה לפי חוק זה (להלן – "תחילת הגבייה"); שוכנע הרשם כי ביכולתו של המבקש, לפי בקשה שהגיש, לפעול בצורה המיטבית לגבות את המזונות, רשאי הוא להורות שהמרכז לגביית מזונות לא יתחיל בגבייה או יפסיקה.
(ו) אמצעי גבייה שהמרכז לגביית מזונות מפעיל לביצוע בקשה לפי חוק זה לא יופעלו על ידי ההוצאה לפועל לביצוע הבקשה, כל עוד המרכז פועל לגביית המזונות.
תפקיד המרכז לגביית מזונות
5.
מנהל המרכז לגביית מזונות (בחוק זה – "מנהל המרכז"), או מי שהוסמך על ידו, לצורך גביית המזונות (בחוק זה – "גובה מזונות"), רשאי ליזום ולהפעיל את האמצעים הבאים:
(1)
(א) לדרוש מכל גורם המחזיק מידע, המפורט בתוספת (בחוק זה – "מחזיק מידע") מידע על מקום הימצאם של החייב, נכסיו ומקורות הכנסתו וכל מידע נוסף כמפורט בתוספת;
(ב) על אף האמור בכל דין ימסור מחזיק המידע תוך חמישה עשר יום ממועד קבלת הדרישה את המידע אשר נמצא ברשותו, אלא אם כן נתן בית המשפט הוראה אחרת, ראה מנהל המרכז כי מחזיק המידע לא מסר מידע לפי דרישתו, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה להורות על מסירת המידע;
(ג) אופן העברת המידע והתשלום עבור העברת המידע ייקבעו בתקנות; העברת מידע ממוסד של המדינה תעשה ללא תשלום;
(ד) לא ניתן להפריד את המידע האמור ממידע אחר על החייב, יועבר כל המידע למנהל;
(ה) על אף האמור בכל דין, לא יעשה שימוש במידע שנמסר מכוח פסקה זו אלא לביצועו של חוק זה;
(2) לעקל נכס של החייב ולממשו, למעט מימוש זכויות במקרקעין;
(3) להמציא לחייב שלא אותר, לפי החלטתו של רשם המזונות, בקשה, התראה, החלטה ולהפעיל כנגדו פקודת מאסר באמצעות המשטרה;
(4) לפעול בעניינים הקשורים באכיפת מזונות שרשם המזונות החליט שהמרכז יפעל בהם;
סמכויות מיוחדות
6.
(א) למנהל המרכז ולגובי המזונות יהיו כל הסמכויות לנקיטת הליכים הנתונות למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות על פי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–19959.
(ב) רשם המזונות רשאי להזמין את החייב לחקירה על רכושו והכנסותיו; כן רשאי הוא להזמין לחקירה צד שלישי שלא העביר כספים שעוקלו על ידי גובי המזונות של המרכז.
(ג) צד שלישי אשר לא העביר כספים שעוקלו על ידי המרכז תוך שבעה ימים ממועד קבלת צו העיקול ולא הראה הצדק סביר, רשאי רשם המזונות במרכז לחייבו בתשלום כספים אלו ודינם כדין חוב מזונות וכן לחייבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
חובת דיווח והעברת כספים
7.
(א) על החייב והזוכה לדווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל סכום אשר שולם על ידי החייב על חשבון המזונות;
(ב) על המרכז לגביית מזונות להעביר ללשכת ההוצאה לפועל כספים אשר גבה בגין חוב המזונות.
רישום החוב
8.
רישום החוב בלשכת ההוצאה לפועל יהווה ראיה לכאורה לנכונותו.
מתן הוראות ומתן הבהרה
9.
(א) רשם המזונות רשאי לתת הוראות למרכז לגביית מזונות לרבות ביטול, עיכוב והתליית הליכים.
(ב) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם המזונות בבקשה להבהרה או למתן הוראות, אם סבר שנזקק לה לצורך הפעלת דרכי הגבייה.
הכרזה על סרבן מזונות
10.
(א) הוגשה בקשה ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק דין של מזונות, וחלפו שלושה חודשים מעת שהומצאה הבקשה לחייב והוכח להנחת דעתו של רשם המזונות כי החייב לא שילם את המזונות במשך שלושה חודשים או שהחוב הגיע לסך של שלושה חודשי מזונות, תישלח לחייב התראה כי הוא יוכרז כסרבן; עברו שלושים יום מהמצאת ההתראה ולא שולם החוב, רשאי רשם המזונות להכריז עליו כסרבן (בחוק זה – "הסרבן");
(ב) ההכרזה תהא תקפה למשך שנתיים ממועד ההכרזה וניתן יהיה לחדשה כעבור שלושה חודשים ממועד סיומה.
(ג) הכריז רשם המזונות על אדם כסרבן, יפורסם שמו של הסרבן ופרטים שייקבעו בדרך שתיקבע בתקנות; הסרבן יירשם במאגר שינהל המרכז לגביית מזונות וכל אדם יהא רשאי לעיין ברשימת הסרבנים.
שלילת זכויות
11.
סרבן לא יהיה זכאי:
(1) לניכוי ממס הכנסה לפי סעיף 20 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט–195910;
(2) להחזר מס מרשות מס, לרבות המוסד לביטוח לאומי; החזר כאמור יועבר לצורך פירעון חוב המזונות.
אמצעי אכיפה
12.
הוכרז חייב במזונות כסרבן, רשאי רשם המזונות להפעיל נגדו את אמצעי האכיפה הבאים, כולם או חלקם:
(1) למנות כונס נכסים לנכסי הסרבן ולהורות על מימוש הנכסים לצורך גביית המזונות;
(2) לאסור על מתן דרכון ישראלי לסרבן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב–195211, וכן להורות על שלילתו, אי-הארכת תוקפו, קיצור תוקפו, החזרתו או התניית תוקף הדרכון לצורך שיבה לישראל בלבד;
(3) לשלול או לעכב קבלה או חידוש רישיון נהיגה של הסרבן;
(4) להטיל מגבלות על יכולתו של הסרבן לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין;
(5) לאסור על הסרבן להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה על פי דין בגוף מבוקר, כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, [נוסח משולב], התשי"ח–195812;
(6) לאסור על הסרבן לפתוח או להחזיק חשבון בנק, או למשוך שיקים מחשבון בנק בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–198113;
(7) למנוע מהסרבן שימוש בכרטיסי חיוב כהגדרתם בחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו–198614;
(8) לשלול מהסרבן הטבות, כולן או חלקן, שהוענקו לו על ידי מוסד ממוסדות המדינה.
הכרעה בדבר בעלות בנכס
13.
טען צד שלישי כי נכס אינו של החייב, יכריע בעניין בית המשפט לענייני משפחה.
ביטול הענקות
14.
בית המשפט רשאי לבטל כל הענקה שנתן הסרבן ללא תמורה נאותה במהלך השנה שקדמה לתביעה שבה נקבעו המזונות, או במהלך תקופה ארוכה יותר מכך בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, למעט מתנות ותרומות לפי הנהוג בנסיבות העניין.
דין קדימה
15.
על אף האמור בכל דין –
(1) לחוב מזונות, בזמן היות הזוכה קטין, יהיה דין קדימה על חובות כלפי נושים אחרים, למעט חובות מבוטחים כשעבוד ראשון. הוראה זו לא תחול על הליכי פשיטת רגל וחלוקת עזבונו של החייב.
(2) כל נכס של החייב ניתן לעיקול לצורך גביית המזונות.
ויתור על חוב מזונות
16.
ויתור על חוב מזונות, טעון אישור בית המשפט.
סייג לגביית מזונות בעבר
17.
חייב שלא התחילו לפעול נגדו לגביית המזונות תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבות אותם ממנו אלא ברשות בית המשפט.
חלוקת תשלומים והליכי גביה
18.
הורה בית המשפט על חלוקה לתשלומים של חוב אשר הצטבר לאחר פסק דין ואותרו לאחר מכן נכסים של החייב, ימומשו נכסים אלה כדי פירעון מלוא החוב.
הסדר שיפוי וערבות
19.
הסדר שיפוי או ערבות לטובת חייב רשאי בית המשפט לבטלם.
עסקאות במזונות
20.
זכות למזונות אינה ניתנת להעברה, לשעבוד, לקיזוז או לעיקול אלא לזכותו של מי שמספק לקטין אמצעי מחיה.
ערר וערעור
21.
הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל המרכז, רשאי להגיש ערר לפני רשם המזונות; ערעור על החלטת רשם המזונות יידון בזכות בבית המשפט לענייני משפחה ודינו כדין ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל.
כינון מערכת האכיפה
22.
(א) שר המשפטים רשאי למנות בכל מחוז – שופט בית משפט לענייני משפחה כסגן נשיא לענייני אכיפת מזונות, רשמי מזונות בלשכות ההוצאה לפועל ומנהל למרכז לגביית מזונות; לענין סעיף זה, "מחוז" – כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאור גבולותיהם15.
(ב) כשיר להתמנות כרשם מזונות מי שכשיר לכהן כשופט בית משפט לענייני משפחה או מי שמכהן כרשם הוצאה לפועל;
(ג) סגן הנשיא לענייני אכיפת מזונות ידון בערעורים על החלטות של רשמי מזונות במחוז ובתובענות ובבקשות של צדדים שלישיים על פי חוק זה, אלא אם כן הורה אחרת, וכן יהא רשאי להורות על העברת בקשה לביצוע פסק דין מלשכת הוצאה לפועל אחת לאחרת באותו מחוז;
(ד) ערעור על פסקי דין ועל החלטות בית המשפט לענייני המשפחה שניתנו בערעור, יהיו ברשות בית המשפט המחוזי.
הוספת סוגי חובות מזונות
23.
השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי חובות מזונות נוספים שיגבו בדרכים הקבועות בחוק זה.
הוצאות גבייה
24.
הוצאות אשר הוצאו לשם נקיטת הליכי גבייה על ידי המרכז לגביית מזונות יחוב בהן החייב ודינן כדין חוב מזונות.
הפרשי הצמדה וריבית
25.
לא נקבעו בפסק הדין הפרשי הצמדה וריבית על פיגור בתשלום החוב, יתווספו לחוב המזונות הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–196916 ודינן כחוב מזונות.
עונשין
26.
סרבן שיש בידו נכס לתשלום מזונות הילד והוא נמנע מלשלמם, או אדם המסייע לסרבן להתחמק מתשלום החוב, דינו מאסר שנתיים.
חסינות
27.
מבלי לגרוע מהוראות סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]17 לא תוגש נגד רשם המזונות או מנהל המרכז או גובה המזונות תביעה על עוול שעשו במסגרת מילוי תפקידם.
תקנות
28.
השר רשאי להתקין תקנות לביצוע חוק זה.
תחילה ותחולה
29.
(א) תחילתו של חוק זה 45 ימים מיום פרסומו;
(ב) חוב פסוק למזונות ילדים שהיה תלוי ועומד ביום תחילתו של חוק זה, יחולו עליו הוראות חוק זה, אולם המועדים הקבועים בסעיף 10(א) לחוק יימנו מיום כניסת החוק לתוקפו.
תוספת
(סעיף 5)
1.
תאגיד בנקאי – מידע על חשבון בנק מכל סוג שהוא המתנהל על שמו של החייב, החזקה כספית, היות החייב נאמן, נהנה בחשבון, שותף בחשבון או בעל זכות חתימה.
2.
מבטח – כל מידע על ביטוח שעשה החייב מכל סוג שהוא או שהחייב משלם עבורו, ופרטים על דרך התשלום או על כל תשלום שהוא מקבל או עתיד לקבל בשל ביטוח.
3.
קופת גמל - כל מידע על זכות שיש לחייב, לרבות זכות עתידית בקופת גמל, מועדי פידיון ופרטים על דרך התשלום לקופת גמל.
4.
קרן נאמנות - כל מידע על זכות שיש לחייב, לרבות זכויות עתידיות בקרן נאמנות.
5.
יועץ השקעות – כל מידע על השקעות שבוצעו באמצעותו.
6.
מרשם האוכלוסין - כל מידע על החייב, לרבות תמונתו ורישומי יציאות וכניסות לישראל.
7.
חברת כרטיסי אשראי – כרטיס בנק וכרטיס תשלום, וכן כל מידע על כל תשלום באמצעות כרטיס כאמור, לרבות הלוואות, חייבים ותשלומים עתידיים.
8.
בעל רישיון על פי חוק הבזק להפעלת רדיו טלפון נייד – כל מידע על כל תשלום של החייב והדרך לתשלום.
9.
בעל רישיון לשידורי כבלים ושידורי לווין – כל תשלום של החייב ודרך התשלום.
10.
בעל מתקן חשמלי - כל מידע על תשלום של החייב ודרך התשלום.
11.
מס הכנסה - כל מידע על חיוב מס של החייב, רכושו, תשלומיו, החזרי מס לחייב, הצהרות ועסקאות של החייב.
12.
מס ערך מוסף – כל מידע על חיוב מס של החייב, אופן רישומו במע"מ, תשלום המע"מ ושותפות באמצעותה רשום החייב במע"מ.
13.
מס שבח - כל מידע על חיוב מס של החייב, לרבות עסקאות של החייב או היותו נאמן או נהנה בנכס.
14.
משטרת ישראל – כל מידע על כתובות של החייב או מקום הימצאו או כתובות לשעבר, רישיון נהיגה, בעלות של החייב על רכב או על רכב שלו שנגנב; וכן כל מידע על מעצר או מאסר או נקיטת הליכים משטרתיים אחרים, יציאות או כניסות במשטרת הגבולות ורכוש חלוט של החייב.
15.
מס רכוש - מקרקעין של החייב בהווה או בעבר וכל עסקה בהם.
16.
משרד הרישוי - כל רישום מכל סוג שהוא על החייב, לרבות תמונתו.
17.
משרד התחבורה - כל רישום של בעלות או שותפות או שעבוד על כלי רכב, ציוד מכני הנדסי מכל סוג שהוא, כלי טיס או כלי שיט, לרבות תמונתו של החייב.
18.
לשכת רישום המקרקעין - כל רישום של החייב מכל סוג שהוא, הערות אזהרה, לרבות לפי מספר תעודת זהות, שטרות ועסקאות הרשומים בספרי רישום המקרקעין.
19.
מינהל מקרקעי ישראל וחברות משכנות - כל רישום על זכויות החייב מכל סוג שהוא, לרבות לפי מספר תעודת זהות, שטרות ועסקאות הרשומים בספריהם.
20.
רשם המשכונות – כל רישום על משכון או שעבוד לטובת החייב.
21.
רשם הירושות – כל מידע על ירושות, צוואות הסתלקויות של החייב או לטובתו.
24.
האפוטרופוס הכללי – מידע על רכוש של החייב, פרטות או בקשה להוכחת חוב שהוגשה לכונס הנכסים הרשמי.
25.
קופת חולים – מידע על ביטוח בריאות וביטוח משלים ודרכי התשלום.
24.
המוסד לביטוח לאומי – כל מידע על תשלומי קצבאות, גמלאות, מקומות עבודה של החייב ורישום חברות בבעלות החייב
25.
רשות השידור – כל רישום על רישיון, תשלום או חוב של החייב.
26.
חברה או אדם המעניקים שירות איכון רכבים ואיתורם - כל מידע על רכבי החייב ומקום הימצאם.
27.
רשם החברות – פרטי חברות בבעלות החייב או חברות בהן משמש החייב כמנהל ודירקטור על פי מספר תעודת הזהות שלו
28.
החברה לאוטומציה של הרשויות המקומיות – כל מידע על תשלומים או חובות או עיקולים לטובתו של החייב או נגדו.
29.
מוסד מדינה בו רשום החייב כבעל רישיון – מידע על כל רישיון עיסוק או עסק רשום או רישיון של החייב
30.
מעסיקו של החייב – דיווח על שכרו של החייב, תנאי העסקתו, כתובתו וזכויות המגיעות לו.
דברי הסבר
הצעת החוק היא פרי המלצתה של ועדת משנה, שהוקמה בספטמבר 2003 ביוזמת יו"ר ועדת השרים לקידום פרויקטים למאבק באלימות בישראל. הצעת החוק מיישמת רפורמה מקיפה בהליכי אכיפה של פסקי דין למזונות ילדים.
מטרת החוק לדאוג לביטחונם הכלכלי של ילדים הזכאים לקבל דמי מזונות, ולהעביר את נטל תשלום המזונות מן המדינה אל ההורים החייבים. הנחת היסוד היא כי מזונות ילדים הם חלק מהמחויבות ההורית, ועל המדינה לפעול לאכיפת מחויבות זו ולהבטיח את תשלומי המזונות לילדים בזמן ובאופן מלא.
החוק נכתב על פי עקרונות רווחה בינלאומיים והוא מיישם את זכותו הבסיסית של הילד לדמי המזונות הנחוצים לו לצורך מחייתו וצרכיו. כמו כן הוא קובע את מחויבותה של המדינה לסייע לילד באכיפת זכויותיו אלו.
אחרי הפחתות בדמי המזונות שמשלם הביטוח הלאומי לאמהות חד הוריות, יסייע החוק לנשים החד-הוריות לגבות את דמי המזונות ישירות מן האב.
החוק יחסוך כסף רב לקופת המדינה, שכן הוא יסייע למדינה, באמצעות הביטוח הלאומי, לגבות את חוב דמי המזונות מהחייב. עד סוף שנת 2006 הצטברו בביטוח הלאומי חובות בגין אי-גביית דמי מזונות בסך כ-3 מיליארד ש"ח. בשנת 2006, לשם דוגמא, שילם הביטוח הלאומי דמי מזונות בסך 426 מיליון ₪ וגבה חזרה רק 43% מסך תשלומים אלו. אכיפה יעילה של פסקי דין למזונות גם תצמצם את מספר הנשים שנזקקות לתשלומי רווחה ונשענות על שירותי הרווחה.
הדרכים המסורתיות בישראל לגביית דמי מזונות ילדים לא צלחו. לפיכך נוצר הצורך בפתרונות אכיפה חדשים לגביית דמי המזונות. החוק יוצר אמצעי אכיפה מיוחדים וחדשניים ומהווה רפורמה במימוש פסקי דין למזונות הילדים.
על פי הצעת החוק יוקם מרכז ארצי לגביית מזונות ילדים, שתפקידו יהיה ליזום ולבצע באופן עצמאי פעולות אכיפה שעיקרן קבלת מידע על החייב ממאגרי מידע ועיקולים מינהליים. מודל זה הונהג גם בארה"ב ובאוסטרליה ונחלה הצלחה.
יחד עם הקמת המרכז לגביית מזונות הילדים הוענקו בהצעת החוק סמכויות נוספות וחדשות לרשמי המזונות בהוצאה לפועל ולבתי המשפט למשפחה, המשלימות את דרכי הגבייה של המרכז.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע עשרה על ידי חברות הכנסת שלי יחימוביץ' ומרינה סולודקין (פ/4085/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באייר התשס"ט – 4.5.09