הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין
מוחמד ברכה
חנא סוייד
עפו אגבאריה
פ/1615/18
הצעת חוק להבטחת תשלום שכר עובדים, התשס"ט–2009
הגדרות
1.
בחוק זה –
"גוף מעביד" – רשות מקומית או מועצה דתית;
"המוסד לביטוח לאומי" – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי;
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951;
"עובד זוכה" – עובד של גוף מעביד שניתן לזכותו פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך שלפיהם חייב הגוף המעביד לשלם שכר לאותו עובד (להלן – פסק הדין);
"תשלום חודשי" – תשלום בגובה שכר מינימום, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–19872, או שיעור התשלום שנקבע בפסק הדין – לפי הנמוך.
זכאות לתשלום חודשי
2.
(א) לא שילם גוף מעביד לעובד זוכה שכר על פי פסק דין, ישלם לו המוסד לביטוח לאומי, לפי בקשתו, תשלום חודשי לפי הוראות חוק זה מיום מתן פסק הדין.
(ב) המוסד לביטוח לאומי ישלם לעובד הזוכה את התשלום החודשי, במשך התקופה הקבועה בפסק הדין, כל עוד מוטלת חובת תשלום על הגוף המעביד והוא אינו ממלא אחר חובה זו.
(ג) נודע למוסד לביטוח לאומי על ביטול פסק הדין או על שינויו, יבטל את התשלום לעובד הזוכה או ישנה את שיעורו, הכל לפי פסק הדין, ויודיע על כך מיד לעובד הזוכה.
חובת מסירת מידע
3.
העובד הזוכה חייב, לבקשת המוסד לביטוח לאומי, למסור לו בעל פה או בכתב כל מידע שיש לו או שיגיע אליו, לעניין זכויותיו לפי חוק זה, לרבות מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם.
גבייה מן הגוף המעביד
4.
(א) המוסד לביטוח לאומי יגבה מן הגוף המעביד כל סכום שמגיע ממנו לעובד הזוכה לפי פסק הדין, לרבות ריבית, הוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין; לענין זה, יחולו הוראות חוק הביטוח הלאומי כאילו היו הסכומים האמורים חוב של הגוף המעביד למוסד לביטוח לאומי.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לבצע את פסק הדין בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–19673, כאילו ניתן לזכות המוסד לביטוח לאומי.
(ג) היה המוסד לביטוח לאומי חב לגוף המעביד סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום ששילם לעובד הזוכה; הגוף המעביד רשאי לפנות בענין הקיזוז לבית הדין האזורי לעבודה.
שיפוי המוסד לביטוח לאומי
5.
(א) אוצר המדינה יקציב למוסד לביטוח לאומי את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לעובד זוכה; שר האוצר רשאי להורות על קיזוז הכספים ששולמו לעובד זוכה כאמור, מתקציבו של הגוף המעביד לאותה שנת כספים או לשנת הכספים הבאה, או מכל תמיכה, מענק או השתתפות אחרת מתקציב המדינה המגיע לגוף המעביד.
(ב) שר האוצר באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי להתקין תקנות בנוגע לביצועו של חוק זה.
ביצוע ותקנות
6.
שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין תקנות לביצועו, לרבות בעניינים אלה:
(1) אופן הגשת בקשה לתשלום חודשי, לפי סעיף 2, למוסד לביטוח לאומי;
(2) הוראות לענין זכותו של העובד הזוכה לגבות הפרשים;
(3) הוראות לענין ניכוי סכומים שנתקבלו מאת הגוף המעביד.
דברי הסבר
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חמורה מאין כמוה – עובדים שכירים בשירות הציבורי הממלאים את תפקידם נאמנה אולם לא מקבלים תשלום עבור עבודתם, בשל קשיים תקציביים אליהם נקלע הגוף המעסיק אותם. במקרים מסוימים הלנת השכר מגיעה לחודשים ארוכים ואף שנים, נושא שגרם למספר שביתות כלליות במשק ולדיונים פוליטיים רבים.
תופעה זו אינה מתרחשת בקרב עובדי מדינה, המקבלים את שכרם ישירות מן המדינה, ולא במגזר הפרטי, החשוף לתביעות בגין הלנת שכר, אלא בקרב עובדי המגזר הציבורי שאינם עובדי מדינה, כגון עובדי רשויות מקומיות, מועצות דתיות ועוד.
מצב כזה לא רק שאינו חוקי ואינו סביר, הוא אף נוגד כל אמת מוסר ומנהל תקין. המחוקק לא יכול להישאר אדיש למצב בו אזרחים עובדים ואינם מקבלים את שכרם.
עד כה, ההסתדרות, השרים ווועדות הכנסת השונות לא היוו משענת מספקת עבור העובדים, המשלמים את המחיר של תכניות הבראה, מאבקים פוליטיים וניהול כושל.
על כן מוצע להבטיח בחוק כי המדינה תהיה חייבת לשלם באופן מיידי שכר מינימום לעובדים שאינם מקבלים את שכרם, והיא תהיה רשאית לקזז את הסכום או להתחשבן בכל דרך אחרת עם הרשות או התאגיד על מנת להשיב את הכספים שלא על חשבון שכר העובדים.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ורן כהן (פ/2031/17).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/961/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באב התשס"ט – 29.7.09