הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת זאב אלקין אברהם מיכאלי דוד רותם סופה לנדבר אריה אלדד לימור לבנת משה גפני ציפי חוטובלי יולי יואל אדלשטיין איוב קרא יעקב מרגי ציון פיניאן אורי אורבך אורי מקלב ניסים זאב מרינה סולודקין אופיר אקוניס מאיר פורוש גילה גמליאל יואל חסון פ/718/18 הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי עסקים), התשס"ט–2009 תיקון סעיף 62 1. בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה–20051 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 62 בהגדרה "התקופה הקובעת" אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) לגבי עסק שועדת הזכאות שוכנעה כי מתקיימות בו נסיבות מיוחדות המצדיקות את קיצור התקופה – שנתיים או שלוש שנים רצופות מבין השנים 1998 עד 2004, לפי החלטת ועדת הזכאות" תיקון סעיף 70 2. בסעיף 70 לחוק העיקרי– (1) בסעיף קטן (א)– (א) אחרי "בעסק החדש" יבוא "לרבות סכומים שעסק הוציא להשבת היקף הפעילות שלו להיקף הפעילות שהיה ערב הפינוי ולמעט הכנסות שהיו בעסק החדש"; (ב) במקום "12 חודשים" יבוא "36 חודשים"; (ג) בסופו יבוא "לעניין זה יראו הוצאות הרצה, הוצאות פיתוח הקרקע, הוצאות שכר דירה, הוצאות הפעלה וביטוח, הוצאות לייעוץ והוצאות לייעוץ משפטי, הוצאות להכנת תוכניות עסקיות, הוצאות להקמת משרד, הוצאות מימון והוצאות לבדיקות כדאיות כלכלית כסכומים שעסק הוציא להשבת היקף הפעילות שלו להיקף הפעילות שהיה ערב הפינוי."; (2) בסעיף קטן (ב) במקום המילים "הפיצוי והמענק לפי סעיף קטן (א) שקיבל" יבוא " המענק שקיבל לפי סעיף קטן (א)". הוספת סעיף 72א 2. אחרי סעיף 72 לחוק העיקרי יבוא: "מתן זכות להעתקת עסק 72א. (א) מי שהיה בעל עסק בחבל עזה ובאזור ארז יהיה זכאי לקבל קרקע ומבנה בגודל דומה לאלו שהיו לו, באזור תעשיה שיוקם כאמור בסעיף קטן (ב). (ב) שר התעשייה המסחר והתעסוקה יפעל להקמתו של אזור תעשיה חדש בסמוך לאזור התעשייה באשקלון; (ג) הוקם אזור תעשיה כאמור בסעיף קטן (ב), ובעל עסק בחר בקרקע ובמבנה כאמור בסעיף קטן (א), הפיצוי לפי סעיף 2(א)(1) ו-(2) לתוספת השלישית יופחת מהפיצוי של בעל העסק האמור; לא הוקם אזור תעשיה לפי הוראות סעיף התחולה לחוק זה, יהיה בעל עסק כאמור בסעיף קטן (א) זכאי לפיצוי נוסף בשיעור של 20 אחוזים מהפיצוי לפי סעיף 2(א)(1)ו-(2) לתוספת השלישית." תיקון התוספת השלישית 3. בתוספת השלישית לחוק העיקרי – (1) בסעיף 1, בהגדרה "פריטי הרכוש הקבוע" במקום המילים "ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996)" יבוא "הקמת העסק"; (2) בסעיף 2, אחרי פסקת משנה (2) יבוא: "(2א) נכס או מבנה ששולמו בגינו ארנונה או מיסים עירוניים אחרים"; (3) בסעיף 3(א)(1) במקום "180,000" יבוא "240,000"; (4) בסעיף 4 בסופו יבוא "או סכום כמפורט להלן, לפי בחירת הזכאי: בשל חנות (כולל מרכיב הקרקע) – 7,000 שקלים חדשים למ"ר של השטח הבנוי; בשל משרד (כולל מרכיב הקרקע) – 5,000 שקלים חדשים למ"ר של השטח הבנוי; בשל מבנה תעשייה (מבנה בלבד) – 2,700 שקלים חדשים למ"ר של השטח הבנוי; בשל סככות (מבנה בלבד) – 1,000 שקלים חדשים למ"ר של השטח הבנוי." (5) האמור בסעיף 9 יסומן סעיף קטן "(א)", ואחריו יבוא: "(ב) בעל עסק שבחר בפיצוי לפי השווי הפיננסי יהיה זכאי לתשלום נוסף לפי המפורט להלן: בשל חנות – 7,000 שקלים חדשים למ"ר; בשל משרד – 5,000 שקלים חדשים למ"ר; בשל מפעל תעשייתי – 2,700 שקלים חדשים למ"ר; בשל סככות – 1,000 שקלים חדשים למ"ר; ובלבד שמן הסכומים האמורים ינוכה סכום השווה לשכר הדירה שהיה משלם בעל העסק אילמלא פונה מהאזור; (ג) בעל עסק הזכאי לתשלומים לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה זכאי להוצאות פחת בגין המבנה לפי סעיף 21 לפקודת מס הכנסה2"; (6) סעיף 11(ב)(2) – בטל. (7) בסעיף 12 (1) במקום "לענף התעשייה - מכפיל 7" יבוא "לענף התעשייה – מכפיל 8", במקום "מכפיל 8" יבוא "מכפיל 9", ובמקום "מכפיל 9" יבוא "מכפיל 10". שמירת זכויות 4. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מזכויותיו של זכאי לפי כל דין. תחילה 5. הקמתו של אזור תעשיה כאמור בסעיף 72א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה תתבצע תוך 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה ברשומות. תחולה 6. הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו גם על זכאי שהגיש תביעה לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן– יום תחילת התיקון), אף אם הטיפול בתביעתו הסתיים לפני יום תחילת התיקון. דברי הסבר מבוא מטרתה של הצעת חוק זו היא להסדיר שורת בעיות שהתעוררו בקרב בעלי עסקים ועסקים מגוש קטיף בגין העקירה מגוש קטיף במסגרת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005 (להלן – החוק). במסגרת החוק הקיים העסקים ובעלי העסקים לא משוקמים ולא מפוצים כראוי, הן בשל שינוי נסיבות מיום חקיקת החוק ועד ליום הגשת הצעת החוק זו, והן בשל אי הסדרתם של מספר נושאים במסגרת החוק. ללא התיקונים הנדרשים, לא ניתן יהיה להשיב מצבם של עסקים ובעלי עסקים מגוש קטיף למצב בו היו עובר ליישום תוכנית ההתנתקות. על המדינה מוטלת חובה משפטית ומוסרית לשקם ולפצות כראוי את העסקים ובעלי העסקים שפעלו בגוש קטיף. סעיף 2 שיקום בעלי העסקים והמשך פעילותם העסקית מהווה אינטרס גם עבור המדינה, שהרי חזרתם לפעילות עסקית תתרום לכלכת המדינה. עלות העתקת העסק היא חלק מהנזק שנגרם על ידי הפינוי ולכן מוצע בסעיף להרחיב את הפיצוי כך שבעלי העסקים יפוצו על מלוא העלות הכרוכה בהעתקת העסק ובבנייתו מחדש. עוד מוצע להאריך את התקופה בגינה ישולמו פיצויי ההעתקה לשלוש שנים מיום תום הפינוי. על פי נוסחו של סעיף 70(ב) כיום, מענק ההשקעה יינתן רק בנוגע לסכומים שהוצאו מעבר לגובה הפיצוי והמענק לפי סעיף 70(א). כיון שמרבית מכספי הפיצויים הושקעו בכיסוי הפסדים במקרים רבים על מנת לזכות למענק על פי סעיף 70(ב) נדרשים בעלי העסקים להשקיע כספים רבים מעבר למה שמצוי בידם. מוצע כי המענק יינתן לסכומים שמעבר למענק על פי סעיף 70(א) וללא קשר לגובה הפיצוי. סעיף 3 רבים מבעלי העסקים מתקשים למצוא מקום לעסק שיוכל לשמש תחליף הוגן לעסק שהיה להם בחבל עזה או באזור ארז. התיקון קובע כי יוקם אזור תעשיה חדש בסמוך לאשקלון שבעלי העסקים יהיו זכאים לקבל בו קרקע ומבנה חלופיים הדומים לקרקע והמבנה שהיו להם. בחרו בעלי העסקים בפתרון זה, יופחת בהתאמה הפיצוי הכספי לו הם זכאים. סעיף 4 סעיף 1 לתוספת קובע כי פרטי הרכוש הקבוע בגינם יפוצה בעל העסק הם אלה שנרכשו לפני יום ט' בטבת התשנ"ו (1.1.1996). ישנם פרטי רכוש קבוע שמשמשים ומקיימים עסקים שונים למרות שנרכשו לפני המועד האמור. מוצע כי יינתן פיצוי לפריטי רכוש שנרכשו מיום הקמת העסק ולא ישלל פיצוי בנוגע לפריטים שנרכשו לפני המועד האמור. יוזכר, כי החוק מפצה על חממות שנרכשו לפני המועד האמור, על כן, אין שום הצדקה להפלות לרעה בעלי עסקים שאינם עוסקים בחקלאות. סעיף 2 לתוספת קובע כי נכסים ברי פיצוי הם אלה שהוחזקו כדין או שהיו חלק מתוכנית תכנון ובניה. אולם, יש לראות בגביית ארנונה ו/או מיסים עירוניים אחרים משום הסכמה לחוקיותו של המבנה, אף אם נבנה שלא על פי תכנית התכנון התקפה בקרקע, ולכן מוצע כי גם בגין אלה יפוצו בעלי העסקים. השינוי המוצע בסעיף 3(א)(1) לתוספת נועד להגדיל את הפיצוי בגין הקרקע כך שישקף עלויות התאמת והכשר הקרקע לתעשייה. ערכי הפיצוי על פי נוסחו הנוכחי של החוק אינם מבטאים את עלויות התאמת הקרקע והכשרתה לתעשייה ולהפעלת עסק, כגון: בניית מדרכות, יציקת אספלט והכנת תשתיות. הערך המתוקן של הפיצוי מבוסס על בדיקה השוואתית של עלות רכישת הקרקע באזור ארז במכרזים שהיו בפועל לפני ההתנתקות. השינוי המוצע בסעיף 4 לתוספת נועד לאפשר לבעל העסק לבחור בחלופה נוספת של פיצוי בגין המבנה במקום הפיצוי הקבוע כיום, אשר מחושב על פי העלות המתואמת של המבנה אשר אינה משקפת את עלות רכישת מבנה חלופי ו/או רכישת קרקע ובניית מבנה מתאים עליה, לשם העתקת העסק. כשמדובר בשטח חנויות או משרדים, העלויות שפורטו בהצעה כוללות הן את מרכיב הקרקע והן את מרכיב המבנה. לפיכך, בחירה באפשרות הפיצוי המפורטת להלן תבוא במקום הפיצוי בגין המבנה הקבוע בסעיף 4 הנוכחי לתוספת. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת עמירה דותן, גלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת (פ/3957/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09