הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אחמד טיבי
אברהים צרצור
טלב אלסאנע
מסעוד גנאים
פ/1006/18
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – איסור תשלומים נלווים), התשס"ט–2009
תיקון סעיף 6
1.
בחוק לימוד חובה, התש"ט–19491, בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ד1) יבוא:
"(ד2)
על אף האמור בסעיף קטן (ד) לא ייגבו תשלומים והחזר הוצאות עבור שירותי בריאות, שירותי בריאות השן, החזקה שוטפת של מבני בית הספר, וכל פעולה חינוכית הנעשית כחלק מהתכנית החינוכית של בית הספר; כמו כן, לא תגבה הרשות המקומית תשלומים עבור ספרי לימוד וחוברות לימוד, אלא אם הרשות עצמה מספקת ציוד זה במרוכז, ובלבד שהתשלום לא יעלה על מחצית עלות הציוד."
דברי הסבר
שירותי החינוך בישראל אינם ניתנים חינם. ככל שנסוגה המדינה מאחריותה למימון שירותי החינוך נאלצו ההורים והרשויות המקומיות לכסות הוצאות שמשרד החינוך לא עמד בהן. שירותי החינוך הפכו למעמסה תקציבית ממשית על ההורים, ולא רק על השכבות החלשות. התשלומים הכוללים לגבי ילד בגיל חינוך חובה עשויים להגיע למעל 1000 ₪ בשנה אם כוללים בכך את כל האגרות של בית הספר, הרשות המקומית, ביטוח בריאות, טיולים, ספרי לימוד, ציוד כתיבה ושמירה בבית הספר.
סעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה הוא סעיף המאפשר לרשות החינוך המקומית או לבעל מוסד החינוך לגבות מן ההורים תשלומים והחזר הוצאות בשיעור שיקבע השר, עבור מה שמכונה "חוק לימוד חובה חינם".
כוונתו המקורית של החוק היתה שהשירות ימומן על ידי מס הכנסה של כלל האזרחים ושההורה לא ישלם ישירות עבור לימוד ילדיו. הכוונה המקורית הייתה לראות בחינוך מצרך ציבורי ממנו נהנית כלל החברה, ולכן אין להטיל את מימונו על הורי הילדים.
בעשור האחרון נוצר מצב הפוך: חלקו של מס ההכנסה הפרוגרסיבי במימון השירות יורד, ובמקביל עולה חלקו של התשלום הישיר של ההורים. ככל שמספר הילדים במשפחה עולה, הופכת המעמסה הכספית כבדה יותר.
מטרת התיקון בחוק היא לחזור למצב המקורי משנות ה-50 ולאפשר חינוך חינם בישראל. התיקון ימנע תשלומים עבור ספרי לימוד, שרותי בריאות לסוגיהם והחזקת המבנה של בית הספר. הוצאות אלו מסתכמות במאות שקלים לשנה עבור כל ילד. תותר גביית כספים בגובה של מחצית עלותם עבור ספרי לימוד רק אם הרשות המקומית מספקת זאת באופן מרוכז, כמקובל במספר רשויות מקומיות בארץ. הספקה מרכזית זו תוזיל משמעותית את מחיר ספרי הלימוד.
בפועל תתאפשר השתתפות הורים ישירה רק באבטחת מוסדות החינוך וגם זאת רק באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. תשלום זה מותר, בהנחה שאין מדובר בעניין של קבע ולא בכל מוסד חינוכי, אלא על פי מיקומו של המוסד.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת על שולחן הכנסת החמש-עשרה (פ/2021) ועל שולחן הכנסת השש-עשרה (פ/465).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/356/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באייר התשס"ט – 4.5.09