הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת גילה גמליאל
פ/673/18
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי וניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשס"ט–2009
תיקון סעיף 17
1. ב
בפקודת מס הכנסה1 (להלן – הפקודה), בסעיף 17, אחרי פסקה (13) יבוא:
"הוצאות טיפול בילדים
(13א)
(א) סכומים ששילמה אישה עבור מעון יום לילדיה, בסכום שאינו עולה על 20,000 שקלים חדשים בעד ילדה האחד, 17,300 שקלים חדשים נוספים בעד ילדה השני, ו-14,600 שקלים חדשים נוספים בעד כל אחד מילדיה הנוספים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) האישה ובן זוגה עובדים או עוסקים בעסק או במשלח יד, במהלך כל שנת המס, 36 שעות בשבוע לפחות, כל אחד מהם, או שהאישה היא הורה יחיד, העובדת או עוסקת בעסק או במשלח יד, כאמור;
(2) האישה ובן זוגה הודיעו למעבידם או לפקיד השומה על בחירתם בניכוי לפי הוראות סעיף זה, בדרך שקבע שר האוצר בתקנות.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית אישה, הזכאית לניכוי כאמור, לבחור כי זכאותה תובא בחישוב המס של בן זוגה במקום בחישוב המס שלה; לא נמצא ילד עם אימו ובהחזקתה, תחול הזכאות האמורה באותם סעיפים על ההורה היחיד שילדו נמצא עימו ובהחזקתו הבלעדית.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), אישה ובן זוגה שעובדים או שעוסקים בעסק או במשלח יד רק בחלק משנת המס, תהא האישה זכאית לניכוי בחישוב המס שלה כאמור בסעיף קטן (א) באופן יחסי, ובלבד שהאישה ובן זוגה עובדים או עוסקים בעסק או במשלח היד, לפי העניין, עשרה חודשים רצופים, לפחות; הוראה זו תחול, בשינויים המחויבים, גם על בן זוג או על הורה יחיד, כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
(1) זכאות בעד ילד לפי סעיף זה לא תבוא בחישוב המס של יותר מיחיד אחד.
(2) הוראות פסקה זו לא יחולו אם נתבע או נתקבל זיכוי בעד אותו ילד, לפי הוראות סעיף 40(ג).
(ה) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, בין היתר, הוראות בדבר אלה:
(1) מקרים בהם תהיה זכאות לפי סעיף זה גם בהיקף עבודה או עיסוק של פחות מ-36 שעות בשבוע;
(2) אופן העברת הזכאות לפי סעיף קטן (ב), מועדה ומשך תוקפה.
(ו) בפסקה זו –
"בן זוג" – לרבות אדם שאינו נשוי;
"הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב–19922;
"ילד" – מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) מלאו לו שלושה חודשים וטרם מלאו לו חמש שנים, ואם מלאו לו חמש שנים במהלך שנת הלימודים – עד סיום שנת הלימודים;
(2) הוא אינו זכאי לחינוך חינם לפי חוק לימוד חובה, התש"ט–19493 (להלן – חוק לימוד חובה);
"מעון יום" – כהגדרתו בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס–20004.".
תיקון סעיף 40
2.
בסעיף 40 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג)
(1) כנגד המס החל על הכנסתו מעסק, ממשלח יד או מעבודה של יחיד תושב ישראל, שהוא הורה במשפחה חד-הורית ושהיו לו ילדים בשנת המס שכלכלתם היתה עליו, יובאו בחשבון נקודות זיכוי כמפורט להלן:
(א) חמש נקודות זיכוי בעד הילד הראשון שבמנין ילדיו;
(ב) ארבע נקודת זיכוי נוספות בעד הילד השני שבמנין ילדיו;
(ג) שלוש נקודות זיכוי נוספות בעד כל אחד מילדיו מהילד השלישי ואילך;
ואולם, בשנת המס שבה נולד הילד ובשנת המס שבה חדל להתקיים בו אחד מהתנאים שבהגדרה "ילד" שבפסקה (5), יובאו בחשבון מחצית נקודות הזיכוי האמורות.
(2) הוראות פסקה (1) יחולו רק על יחיד כאמור באותה פסקה שלצורך השגת ההכנסה האמורה עבד בהיקף עיסוק של 36 שעות בשבוע לפחות, במשך תקופה של עשרה חודשים או יותר בשנת המס; לעניין זה, היעדרות מהעבודה על פי דין תיחשב כעבודה.
(3) חיים הורים בנפרד וכלכלת ילדיהם מחולקת ביניהם, יחולו הוראות פסקה (1) על האישה.
(4) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר מקרים שבהם תהיה זכאות לפי סעיף קטן זה גם בהיקף עיסוק הקטן מ-36 שעות בשבוע.
(5) לעניין סעיף קטן זה, "ילד" – מי שמתקיימים בו שני אלה:
(א) מלאו לו שלושה חודשים וטרם מלאו לו חמש שנים, ואם מלאו לו חמש שנים במהלך שנת המס – עד סיום שנת המס;
(ב) הוא אינו זכאי לחינוך חינם לפי חוק לימוד חובה.".
הוספת סעיף 40א1.
3.
אחרי סעיף 40א לפקודה יבוא:
"מענק להורה עובד בעד טיפול בילדים
40א1.
(א) יחיד שהתקיימו בו כל התנאים האמורים בסעיף 40(ג) ואישה שהתקיימו בה כל התנאים האמורים בסעיף 66(ג)(4), לפי העניין, שסך המס החל על הכנסתם מיגיעה אישית נמוך מסך נקודות הזיכוי שלהן הם זכאים לפי הסעיפים האמורים, יהיו זכאים למענק בעד כל חודש עבודה בפועל, בסכום השווה להפרש שבין סך נקודות הזיכוי כאמור לבין סכום המס שהם חייבים בו כשהוא מחולק במספר חודשי עבודתם בפועל;
ואולם בשנת המס שבה נולד הילד, כהגדרתו בסעיף 40(ג)(5), בגינו משתלם המענק ובשנת המס שבה חדל להתקיים בו אחד התנאים שבהגדרה "ילד" שבסעיף האמור תשולם מחצית מסכום המענק האמור.
(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר מקרים שבהם תהיה זכאות לפי סעיף זה גם בהיקף עיסוק הקטן מ-36 שעות בשבוע.".
תיקון סעיף 66
4.
בסעיף 66(ג) לפקודה, אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4)
(א) כנגד המס החל על הכנסתה מעסק, ממשלח יד או מעבודה של אישה תושבת ישראל, יובאו בחשבון נקודות זיכוי כמפורט להלן:
(1) חמש נקודות זיכוי בעד הילד הראשון שבמנין ילדיה;
(2) ארבע נקודת זיכוי נוספות בעד הילד השני שבמנין ילדיה;
(3) שלוש נקודות זיכוי נוספות בעד כל אחד מילדיה מהילד השלישי ואילך;
ואולם בשנת המס שבה נולד הילד, כהגדרתו בסעיף 40(ג)(5), ובשנת המס שבה חדל להתקיים בו אחד מהתנאים שבהגדרה "ילד" שבסעיף האמור, יובאו בחשבון מחצית נקודות הזיכוי האמורות.
(ב) הוראות פסקת משנה (א) יחולו רק על אישה כאמור באותה פסקת משנה שלצורך השגת ההכנסה האמורה עבדה בהיקף עיסוק של 36 שעות בשבוע לפחות, במשך תקופה של עשרה חודשים או יותר בשנת המס, ובן זוגה עבד גם הוא בהיקף עיסוק כאמור לצורך השגת הכנסה מעסק, ממשלח יד או מעבודה; לעניין זה, היעדרות מהעבודה על פי דין תיחשב כעבודה.
(ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר מקרים שבהם תהיה זכאות לפי פסקה זו גם בהיקף עיסוק הקטן מ-36 שעות בשבוע.".
דברי הסבר
העלויות הכרוכות בתשלום עבור טיפול בילדים בגיל הרך הן גבוהות ומטילות מעמסה כלכלית על ההורים. לעתים, נאלץ משק בית להוציא את רוב הכנסתו של אחד ההורים, במקרים רבים – האם, בגין התשלום האמור, ובשל כך נמנעות נשים רבות מיציאה לשוק העבודה.
הצעת החוק נועדה להקל על הנטל הכלכלי וליצור תמריץ חיובי להשתלבותן של אמהות לפעוטות ולילדים בגיל הרך בשוק העבודה, ויהיה בה גם כדי להגדיל את הכנסות המדינה הנובעות ממיסוי. בהצעת החוק, שלושה מנגנונים המיועדים להשגת מטרה זו – נקודות זיכוי, ניכוי מס ומענק.
בהתאם להצעת החוק, בחישוב המס של הורה, העובד או העוסק בעסק או משלח יד, במשך 36 שעות שבועיות לפחות, במשך תקופה של עשרה חודשים או יותר בשנת המס, יובאו בחשבון ניכוי סכומים ששולמו עבור מעון לילדים: בהתאם למסלול זה, תוכל אישה לנכות מהכנסתה החייבת במס, סכומים ששילמה עבור מעון יום לילדיה, בסכום שאינו עולה על 20,000 שקלים חדשים נוספים בעד ילדה האחד, 17,300 שקלים חדשים נוספים בעד ילדה השני ו-14,600 שקלים חדשים נוספים בעד כל אחד מילדיה הנוספים.
בהחלטה תקדימית של ביהמ"ש המחוזי בת"א בפס"ד של עו"ד ורד פרי נגד פקיד שומה גוש דן (עמ"ה 1213/04) מיום 3.4.08, קבע ביהמ"ש, כי הוצאות הטיפול בילדיה של המערערת פרי בין השנים 1999-2001 יוכרו לצורכי מס לפי סעיף 17 לחוק המוזכר. ביהמ"ש קבע כי האם אינה יכולה להתפנות לעיסוקה לשם השאת הכנסה, בלא לדאוג להשגחה על ילדיה. "...השגחה על ילדים בכל מסגרת, היא לא רק כורח המציאות של המשפחה העובדת אלא יש בה גם צורך לשם התפתחות הילד, אך טובת ההנאה ממכלול היתרונות הצומחים לילד ולהורה ממסגרות שונות, לא צובעת את ההוצאה כולה כהוצאה פרטית. ההעשרה הישירה הכוללת לימודים, חוגים וכיו"ב היא בגדר הוצאה אישית ופרטית שאינה מותרת בניכוי. הוצאות השגחה שאינן הוצאות העשרה ישירה, הגם שכרוך בהוצאות אלו רכיב אישי מסוים היא "העשרה עקיפה", ההולכת אחר העיקר שהיא ההשגחה, ומשנית לו. השמת ילדים הזקוקים להשגחת מבוגר, לרבות על פי דין, נעשית לשם יציאת ההורים לעבודה ולשם ביצוע העבודה. הוצאות השגחה שאינן הוצאות העשרה, ראשית לכל, מוצאות לא מטעם אישי או פרטי. הוצאות אילו מוצאות משום שהנישום נאלץ לעשות כן כדי שיתאפשר בידו לייצר את הכנסתו."
המסלול השני להכרה בהוצאות טיפול בילדים יכלול תוספת של נקודות זיכוי. נקודות זיכוי בשיעור של 5 נקודות זיכוי בעד ילדו הראשון, 4 נקודות זיכוי נוספות בעד ילדו השני ו-3 נקודות זיכוי נוספות בעד כל אחד מילדיו מהילד השלישי ואילך. ההסדר האמור יחול הן לגבי הורה במשפחה חד הורית שיש לו ילדים בחזקתו שכלכלתם עליו (סעיף 40(ג) המוצע) והן לגבי אישה נשואה כל עוד גם בן זוגה עובד או עוסק בהיקף עיסוק כאמור (סעיף 66(ג)(4) המוצע).
במצב שבו הורים חיים בנפרד וחולקים את כלכלת ילדיהם, תהא האישה זכאית להטבה האמורה.
במקרים שבהם סך המס על הכנסה מיגיעה אישית של הורה במשפחה חד הורית או של אישה נשואה, שהתקיימו בהם התנאים האמורים, לפי העניין, נמוכה מסך נקודות הזיכוי שלהן הם זכאים, הם יהיו זכאים למענק, שיחושב כהפרש שבין סך נקודות הזיכוי כאמור לבין סכום המס שהם חייבים בו ביחס למספר חודשי עבודתם.
הטבת המס, המענק וניכוי המס שמוצע לתיתם לפי הצעת החוק יחולו לגבי ילד שמלאו לו 3 חודשים וטרם מלאו לו 5 שנים, שאינו זכאי לחינוך חינם לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (סעיף 40(ג)(5) המוצע), ואולם בשנת המס שבה נולד הילד ובשנת המס שבה מלאו לו 5 שנים או שבה הוא זכאי לחינוך חינם כאמור, יהא ההורה זכאי למחצית מסכום המענק או שבחישוב המס שלו יובאו בחשבון מחצית מנקודות הזיכוי האמורות (סעיפים 17 (13א), 40(ג)(1) סיפה, 40א1(א) סיפה ו-66(ג)(4)(א) סיפה המוצעים).
מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע הוראות בדבר זכאות להטבת המס, למענק ולניכוי המס שמוצע לתיתם גם למי שהיקף עיסוקו פחת מ-36 שעות בשבוע (סעיפים 17 (13א), 40(ג)(4), 40א1(ב) ו-66(ג)(4)(ג) המוצעים).
השפעה על זכויות הילד
עידוד יציאתן של נשים לשוק העבודה יש בו כדי לתרום לשיפור תנאי חייהן וכן למצבו הכלכלי של משק הבית והדבר עשוי לסייע לרווחתו של הילד; זאת, בצד השפעות משוערות על התפתחותו בשל האמור.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת אורית נוקד ואבשלום וילן (פ/330), על ידי חבר הכנסת אריה אלדד וקבוצת חברי הכנסת (פ/510), על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/1102), על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/698), על ידי חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1214) ועל ידי חברי הכנסת גילה גמליאל ויאיר פרץ (פ/1118). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/136/17), על ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/138/17), על ידי חבר הכנסת דוד טל (פ/139/17), על ידי חבר הכנסת אורי אריאל (פ/304/17), על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן (פ/826/17), על ידי חבר הכנסת יעקב מרגי (פ/888/17), על ידי חברי הכנסת גדעון סער ורוחמה אברהם (פ/829/17) ועל ידי חבר הכנסת גדעון סער וקבוצת חברי הכנסת (פ/3725/17). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/118/18). הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת רונית תירוש (פ/403/18) ועל ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/536/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09