הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת איתן כבל
פ/1039/18
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקה והחזר כספי), התשס"ט–2009
תיקון סעיף 14
1.
בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–19811 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 14(א) –
(1) בפסקה (1), במקום "עד ארבעה-עשר ימים" יבוא "עד שלושים ימים";
(2) בפסקה (2), במקום "תוך ארבעה-עשר ימים" יבוא "תוך שלושים ימים".
תיקון סעיף 14א
2.
בסעיף 14א(ג) לחוק העיקרי, במקום "בתוך ארבעה-עשר ימים" יבוא "בתוך שלושים ימים".
תיקון סעיף 14ג
3.
בסעיף 14ג(ג) לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (1), במקום "ועד ארבעה-עשר ימים" יבוא "ועד שלושים ימים";
(2) בפסקה (2), במקום "ארבעה עשר ימים" יבוא "שלושים ימים".
ביטול סעיף 14ו
4.
סעיף 14ו לחוק העיקרי – בטל.
החלפת סעיף 32
5.
במקום סעיף 32 לחוק העיקרי יבוא:
"ביטול עסקה
32.
(א) נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור בחוק זה, והם מהותיים בנסיבות העניין, ובהטעיה – אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן, תוך שלושים ימים, מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו על ניצול המצוקה, לפי המאוחר, לבטל את העסקה בהודעה לעוסק; בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לבטל את המכר גם אחרי התקופה האמורה.
(ב) על אף האמור בחוק המכר, התשכ"ח–19682, ובחוק חוזה קבלנות, התשל"ד–19743, רשאי צרכן לבטל עסקה עקב אי התאמה או עקב פגם כמשמעותם בחוקים אלו, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נודע לו על הפגם או על אי ההתאמה כאמור; ביטול עסקה ייעשה בהודעה לעוסק.
(ג) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי השר לקבוע סוגי עסקאות וכן תנאים לגבי אותם סוגים של עסקאות שלגביהן תקופת ביטול עסקה תהיה שונה מהאמור באותם סעיפים קטנים.
(ד) בוטלה עסקה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם הצרכן בעד העסקה, תוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול, ובעסקה למכירת נכס – ישיב הצרכן לעוסק גם את הנכס נושא העסקה על ידי העמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן.
(ה) בלי לגרוע מהוראות חוק זה, רשאי צרכן לבטל עסקה ולקבל החזר כספי, ובלבד שאם העסקה היא עסקה לרכישת נכס ואם נעשה בנכס שימוש – השימוש לא הפחית באופן ניכר מערכו של הנכס או גרם לו נזק; לעניין סעיף קטן זה, רשאי השר, בהתחשב במידת הפגיעה שתיגרם לעוסקים עקב ביטול עסקה לעומת עניינם של צרכנים באפשרות לבטל עסקה, לקבוע הוראות לעניין:
(1) משך הזמן המרבי לביטול עסקה וכן משך הזמן להשבת התמורה ששילם צרכן לעוסק;
(2) סוגי עסקאות שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו עליהן וכן תנאים לגבי אותם סוגי עסקאות;
(3) זכות העוסק לניכוי דמי ביטול בשל ביטול עסקה או בשל עסקאות מסוימות, וכן את שיעור דמי הביטול;
(4) תנאים נוספים שיחולו על ביטול עסקה."
תחילה
6.
תחילתו של סעיף 32 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה – שישה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
מטרת החוק היא להסדיר את מכלול המקרים בהם תינתן לצרכן זכות לבטל עסקה עם עוסק. זכות הביטול היא מן הזכויות החשובות והיעילות ביותר להגנה על האינטרס הצרכני, ומשמעותה היא יכולת הצרכן להשתחרר מן העסקה ולהחזיר את המצב לקדמותו. מתן אפשרות לבטל עסקה צרכנית ישפר באופן משמעותי את מעמדו של הצרכן, אשר מצוי ממילא בנחיתות מול העוסק.
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, כנוסחו היום, כולל ארבעה מקרים בהם רשאי הצרכן לבטל עסקה תוך פרק זמן מסוים. שלושת המקרים הראשונים הם עסקאות בהן המחוקק יצא מנקודת הנחה שמדובר בעסקאות מיוחדות ועל כן ראוי שיקבע להן הסדר מיוחד ונפרד, והן: עסקת רוכלות, עסקה לרכישת יחידת נופש, ועסקת מכר מרחוק, כהגדרתן בחוק. הסוג הרביעי הוא עסקה למכירת נכס, כאשר ההתקשרות בה נעשתה על רקע של הטעיה או ניצול מצוקה.
מוצע להוסיף לחוק הגנת הצרכן שני מקרים נוספים בהם תינתן לצרכן זכות לבטל עסקה: הראשון, כאשר הצרכן רכש מוצר או שירות וגילה כי המוצר או השירות פגום או לא מתאים למה שסוכם בין הצדדים. חוק המכר, התשכ"ח–1968, וחוק חוזה קבלנות, התשל"ד–1974, קובעים אמנם כי יש לקונה זכות לבטל את העסקה, אולם זאת רק לאחר שעמד בחובות מסוימים הקבועים בחוק, למשל חובת הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו, חובת הקונה להודיע למוכר על אי התאמה מיד לאחר מועד הבדיקה כאמור, חובת הקונה לפרט את אי ההתאמה בפירוט סביר ולתת למוכר הזדמנות נאותה לבדוק את הממכר ולתקן אותו תוך זמן סביר. חיוב עמידה בחובות האמורים מהווה נטל בלתי סביר על הצרכן ואינו מוצדק מקום בו יחסי הכוחות בין הצדדים לעסקה אינם שוויוניים מלכתחילה.
במקרה זה, מוצע כי כאשר מדובר בעסקה בין עוסק לצרכן, תהיה לצרכן זכות לבטל את העסקה בתוך שלושים ימים מיום גילוי הפגם או אי ההתאמה.
המקרה השני הוא זכות הצרכן לבטל עסקה מהטעם של נוחות אובייקטיבית לצרכן. במקרים רבים נקשרים צרכנים בעסקאות על אף חוסר יכולתם לבדוק באופן אמיתי את התאמת המוצר או השירות לצרכיהם. כך יוצא שצרכנים רבים נותרים עם מוצר או שירות שאינם זקוקים לו באמת, וכן במקרים רבים הם נכבלים בעסקאות ארוכות טווח, מבלי יכולת אמיתית להשתחרר מהן מקום בו אינם מעוניינים יותר בקבלת אותו שירות.
ישנם עוסקים המאפשרים במקרים מסוימים לבטל עסקה שנקשרה עימם, אולם רובם אינם משיבים לצרכן את כספו, אלא מעניקים לו זיכוי. הזיכוי אינו מהווה זכות ביטול אמיתית, המהווה השתחררות אמיתית מהעסקה, מאחר והצרכן מחויב לחזור אל אותו עוסק ולבצע רכישה אחרת, אשר לרוב אף מוגבלת בזמן. מתן זכות ביטול עסקה וחיוב העוסק בהחזר כספי לצרכן, מן הטעם של נוחות אובייקטיבית לצרכן,ישפרו את מעמדו של צרכן באופן משמעותי. התחרות שתיווצר בין העוסקים תקדם את הסחר ההוגן ותשפר את השירות לצרכן ואת איכות המוצרים והשירותים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת יעקב מרגי ואיתן כבל (פ/3243/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באייר התשס"ט – 11.5.09