הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב
פ/1026/18
הצעת חוק לבדיקה וטיפול ראשוני בקטינים נפגעי עבירות מין, התשס"ט–2009
הגדרות
1.
בחוק זה –
"אח" – מי שהוסמך על פי דין לעבוד כאח בבית חולים או במרפאה;
"בדיקה" – לרבות, בדיקה גניקולוגית, בדיקה רקטלית, בדיקת הריון, בדיקת דם ובחינה חזותית של גופו העירום של אדם;
"בית המשפט" – בית המשפט לנוער כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א–19711;
"הורה" – לרבות אפוטרופוס;
"חוקר ילדים" – כמשמעותו בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) התשט"ו–19552;
"טיפול" – טיפול למניעת: מחלות מין, מחלות המועברות באמצעות יחסי מין והריון או טיפול רפואי ראשוני;
"עבירת מין" – עבירה מן העבירות המנויות בפרק י', סימן ה' לחוק העונשין, התשל"ז–19773;
"עובד סוציאלי של המוסד הרפואי" או "עובד סוציאלי" – עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו–19964, המשמש כעובד סוציאלי במוסד רפואי כמשמעו בסעיף 2 להלן;
"פקיד סעד" – פקיד סעד שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–19605 או על פי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט–19696;
"קטין" – מי שלא מלאו לו 18 שנה;
"רופא" – רופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–19777 (להלן – פקודת הרופאים);
"רופא נשים" – רופא מוסמך שהוא בעל תואר מומחה ביילוד ובגניקולוגיה שניתן לו על פי פקודת הרופאים או רופא מוסמך המתמחה לשם קבלת אותו תואר, במוסד רפואי מוכר ובפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.
בדיקה וטיפול
2.
(א) על אף הוראות כל דין, בדיקה וטיפול בקטין שקיים חשש כי נפגע מעבירת מין תיערך אף ללא אישור הורהו, ובלבד שהבדיקה והטיפול ייערכו במוסד רפואי ששר הבריאות הכיר בו בצו לצורך זה, ולאחר שנתקיימו כל אלה:
(1) הרופא אישר בכתב כי אין כל מניעה בריאותית לערוך את הבדיקה או הטיפול;
(2) הרופא נתן לקטין הסבר מלא, באופן התואם את התפתחותו ובשפה המובנת לו, על מטרת הבדיקה או הטיפול, דרכי עריכתן והשלכותיהן, לפי העניין, וכן על זכותו שלא להסכים לביצוע הבדיקה, והשלכות אי ביצועה, ונוכח כי הקטין הבין את ההסבר שנתן לו. ההסבר יינתן בנוכחות העובד הסוציאלי;
(3) הקטין נתן את הסכמתו לביצוע הבדיקה או הטיפול;
(4) העובד הסוציאלי של המוסד הרפואי שוחח עם הקטין בדבר האפשרות לקבל את הסכמת הורהו, אך הקטין התנגד לכך, או שהעובד הסוציאלי אישר בכתב כי לפי מידע שקיבל נראה כי טובת הקטין מחייבת שלא ליידע את הוריו על דבר ביצוע הבדיקה או הטיפול;
(5) הרופא והעובד הסוציאלי שוכנעו, כי טובת הקטין מחייבת את עריכת הבדיקה או הטיפול אף ללא קבלת אישור הורהו, וזאת בהתחשב בגיל הקטין ובמידת בגרותו.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(3) לעיל, לא ייערכו בדיקה וטיפול בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים ללא אישור הורהו, זולת אם הבדיקה או הטיפול, לפי העניין, אושרו בידי צוות הכולל חוקר ילדים או פקיד סעד, עובד סוציאלי של המוסד הרפואי ורופא (להלן: "הצוות") שמצא שהדבר לטובת הקטין, ובלבד שהקטין נתן את הסכמתו לבדיקה ולטיפול באופן התואם את גילו ואת מידת בגרותו. היו הבדיקה או הטיפול גניקולוגיים, יהיה הרופא בצוות רופא נשים.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) רשאי רופא להימנע מלמסור מידע הנוגע לקטין, כולו או חלקו, לקטין עצמו, אם סבר כי מסירתו עלולה לסכן את שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או אם נתבקש לכך על ידי העובד הסוציאלי או פקיד הסעד.
(ד) לא הגיעו הרופא והעובד הסוציאלי לכדי הסכמה בכל הנוגע להחלטות המתקבלות על ידם בהתאם להוראות סעיף זה, יביאו העניין לעיונו של פקיד סעד אשר יהא מוסמך להכריע בנושא או לנקוט בכל פעולה אחרת, לפי העניין.
(ה) זכותו של קטין שהבדיקה או הטיפול יבוצעו בנוכחות מלווה, על פי בחירתו.
הודעת תוצאות הבדיקה
3.
(א) בוצעה בקטין בדיקה לאיתור מחלות מין או מחלות המועברות באמצעות יחסי מין, או היתה הבדיקה בדיקת הריון שבוצעה בקטינה, יחולו הוראות סעיף זה.
(ב) תוצאות שליליות של בדיקה שנערכה לקטין לפי חוק זה יימסרו לקטין, באופן התואם את גילו ואת מידת בגרותו, בידי אחד מאלה: רופא, רופא נשים, אח או עובד סוציאלי, ובלבד שעברו הכשרה לעניין זה.
(1) תוצאה חיובית של בדיקה תימסר לקטין באופן התואם את גילו ומידת בגרותו, באמצעות הצוות כהגדרתו בסעיף 2(ב);
(2) הצוות ידון עם הקטין בדבר האפשרות למסור את תוצאת הבדיקה להורהו, ככל שהדבר תואם את טובת הקטין; הסכים הקטין, יזמין הצוות את ההורה וימסור לו את תוצאות הבדיקה, וידריך את הקטין ואת ההורה לעניין דרכי פעולה ודרכי טיפול בקטין; התנגד הקטין, ידריך את הקטין בלבד.
מעקב
4.
(א) עובד סוציאלי יודיע לפקיד סעד על קטין אשר בוצעו בו בדיקה או טיפול במוסד רפואי בלא אישור הוריו, ובלבד שיידע את הקטין על כך בטרם העברת המידע, ושהקטין לא הביע התנגדות להעברת המידע לפקיד הסעד כאמור.
(ב) פקיד הסעד יקיים מעקב אחר צרכיו ואחר שלומו הפיסי והנפשי של קטין אשר נבדק או טופל בהתאם להוראות חוק זה, וינקוט בפעולות הנדרשות לשם שמירת שלומו הפיסי והנפשי ומילוי צרכיו, והכל בהתאם למצב הקטין, גילו, מידת בגרותו ורצונו.
סודיות
5.
(א) הגיעה לידי אדם הממלא תפקיד על פי חוק זה ידיעה הנוגעת לקטין, אשר בוצעו בו או שיש לבצע בו בדיקה או טיפול בהתאם להוראות חוק זה, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא אם הורשה לכך על ידי בית המשפט או אם קיימת חובה או רשות בחוק לגלותה.
(ב) העובר על הוראת סעיף קטן (א), דינו – מאסר חמש שנים.
עקרונות בביצוע בדיקה וטיפול
6.
(א) בדיקה וטיפול בגופו של קטין לפי חוק זה, ייעשו בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מירבית על כבוד האדם של הקטין, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי נוחות, וכאב.
(ב) בדיקה וטיפול בגופו של קטין לפי חוק זה, ייערכו בידי בן מינו, אלא אם כן, בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן, ויש בדחיית הבדיקה או הטיפול סכנה לשלום הקטין, או שהקטין נתן את הסכמתו שהבדיקה תיערך על ידי מי שאינו בן מינו.
ביצוע ותקנות
7.
שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה ורשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, בהתייעצות עם שר הרווחה.
דברי הסבר
חוק זה מטרתו להסדיר את דרכי הבדיקה והטיפול הראשוני הנערכים בקטינים ובקטינות נפגעי עבירות מין, במצבים בהם הקטינים אינם מעונינים לערב את הוריהם בבדיקה ובטיפול, או שטובת הקטינים שהוריהם לא יעורבו כאמור.
עם התרחשות פגיעה מינית בקטינה או בקטין, קיימים צורך וחשיבות בעריכת בדיקות ואבחון של מצבם הפיסי והנפשי של הנפגעת או הנפגע. מטרת הבדיקות לאבחן את המצב הרפואי של הקטינים ואת הצורך, אם וקיים, במתן טיפול ראשוני בעטיה של הפגיעה. כמו כן, נדרשות בדיקות לשם איסוף ראיות אשר יאפשרו את ההליך הפלילי הכרוך בפגיעה ובהעמדתו לדין של הפוגע.
על פי המצב החוקי הקיים כיום, נדרשת הסכמת הורי הקטינים לשם ביצוע בדיקה וטיפול כאמור בקטינים אלו (זאת בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב–1962). אמנם, ברוב המקרים בהם מתרחשת פגיעה בקטין או בקטינה, והנפגע או הנפגעת מגיעים לבדיקה או טיפול כאמור, ההורים מעורבים בהליכים ואף נותנים את הסכמתם לדבר, וכמובן, שבמערכת יחסים תקינה בין הורים וילדים, הדבר חשוב ורצוי, במיוחד במצבי משבר כאלו עליהם חלה הצעת החוק. אלא, שקיימים מקרים בהם קבלת הסכמת ההורים לבדיקה או לטיפול אינה מתאפשרת, או שאינה עולה בקנה אחד עם טובת הילדים. כך הדבר, כאשר הפגיעה נעשתה בידי מי שהינו האחראי על הקטין, וההורים אינם תומכים בקטינה או בקטין, ואף אינם מודעים לדבר הפנייה לרופא. כך גם הדבר, כאשר הפגיעה נעשתה על ידי גורם מחוץ למשפחה, וקיים חשש שעם היוודע דבר הפגיעה להורים הדבר יגרום לנזק משמעותי לקטין או לקטינה ואף לסכנה פיסית. בהתאם לכך, מוצע להסדיר בחוק מנגנון, אשר יאפשר באותם מקרים חריגים בהם הסכמת ההורים אינה ניתנת להשגה או שהשגתה כרוכה בסיכון טובת הקטינים, את עריכת הטיפול והבדיקה אף ללא קבלת הסכמתם לדבר.
מתוך מודעות למורכבות הכרוכה בעריכת בדיקה וטיפול בקטינים הנמצאים במצב רגיש ופגיע על רקע הפגיעה שנערכה בהם, בהיותם אף ללא תמיכת וליווי הוריהם, נקבע בחוק מנגנון שמטרתו להבטיח את הדאגה לשלומם של הקטינים באמצעות מעורבות של עובד סוציאלי או פקיד סעד, לפי העניין, בטרם ביצוע הבדיקה, וכן באמצעות מעקב של פקיד סעד לאחר ביצוע הבדיקה או הטיפול.
הצעת החוק באה לתת מענה לצורך אמיתי ודחוף, שהועלה על ידי אנשי בריאות ורווחה המטפלים בקטינים ובקטינות נפגעי תקיפה מינית במסגרת עבודתם, ואשר נחשפו לנסיבות הייחודיות המצדיקות מתן מענה ספציפי בחוק לסוגייה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת רשף חן (פ/197) וגילה פינקלשטיין (פ/2308).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/1094/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באייר התשס"ט – 11.5.09