הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת איתן כבל
פ/1113/18
הצעת חוק תגמולים לשאיריו של מי שמת כתוצאה ממעשה עבירה, התשס"ט–2009
הגדרות
1.
בחוק זה –
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951;
"חשוד" – מי שחשוד בביצוע עבירה שגרמה למות נפגע;
"המוסד" – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי;
"נאשם"- מי שהוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע עבירה שגרמה למות נפגע;
"נידון" – מי שהורשע או מי שנגזר דינו בעבירה שגרמה למות נפגע;
"נפגע" – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, שאינו החשוד, הנאשם או הנידון, שמת כתוצאה מעבירה;
"עבירה" – עבירה לפי סעיפים 298 ו-300 לחוק העונשין, התשל"ז–19772;
"תלויים" – כמשמעותם בסעיף 130 לחוק הביטוח הלאומי.
גמלה לתלוי של נפגע
2.
(א) תלוי בנפגע, שאינו חשוד, נאשם או נידון בעבירה שגרמה למות הנפגע, זכאי לגמלה לפי חוק זה, אם נקבע לפי חוק זה כי הנפגע מת כתוצאה מעבירה.
(ב) הגמלה תשולם בידי המוסד לתלויים בנפגע, כקצבה בשיעורים המפורטים בסימן ח' לפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי וההוראות לפי הסימן האמור יחולו בשינויים המחויבים.
(ג) תלוי בנפגע הזכאי עקב מות הנפגע לקצבת שאירים לפי סימן ד' לפרק י"א לחוק הביטוח הלאומי, הברירה בידו לבחור בין קבלת גמלאות לפי הסימן האמור, לבין תשלום הגמלה כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד) לעניין חישוב הגמלה לפי סעיף זה, יחול האמור בסעיף 290(א) לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים.
הרשות
3.
(א) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, ימנה רשות (בחוק זה – הרשות) שבסמכותה לקבוע כי בוצעה עבירה שגרמה למות נפגע.
(ב) הודעה על מען הרשות תפורסם ברשומות.
בקשה לקביעה של הרשות
4.
(א) תלוי בנפטר רשאי לפנות לרשות ולבקש כי תקבע שהנפטר מת כתוצאה מעבירה.
(ב) הרשות תיתן את החלטתה בבקשה תוך שלושה חדשים מהיום שהבקשה הגיעה לידיה, אלא אם כן החליטה להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
ערר
5.
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר.
(ב) ועדת הערר תהיה של שלושה ובראשה שופט שיתמנה על ידי שר המשפטים; יתר חברי הועדה יתמנו על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
(ג) הערר יוגש בכתב תוך 60 יום מהיום שבו נמסרה לעורר ההודעה על החלטת הרשות.
(ד) אין אחרי החלטת ועדת הערר ולא כלום, למעט בנסיבות חדשות כאמור בסעיף 7.
קביעת הרשות או ועדת הערר – תנאי לתביעת גמלה
6.
אישורה של הרשות או של ועדת הערר, לפי העניין, הוא תנאי מוקדם לכל תביעה לגמלה לפי חוק זה שתוגש למוסד.
נסיבות חדשות
7.
(א) נפתחה חקירה, הוגש כתב אישום או ניתנה הרשעה, לגבי נסיבות מותו של אדם, לאחר שהרשות או ועדת ערר דחו בקשה לקביעה כי האדם נפגע, רשאי תלוי לחזור ולהגיש בקשה לפי סעיף 4.
(ב) אושרה תביעתו של תלוי לגמלה לפי חוק זה ולאחר מכן הפך התלוי לחשוד, נאשם או נידון בעבירה שגרמה למות הנפגע, לא יהיה התלוי זכאי לגמלה וישיב כל סכום שקיבל.
(ג) נדחתה תביעתו לגמלה של תלוי בנפגע, בשל היות התלוי חשוד או נאשם בעבירה שגרמה למותו של הנפגע, ותיק החקירה נסגר או שהתלוי זוכה מהעבירה, לפי העניין, רשאי התלוי לחזור ולהגיש בקשה לפי סעיף 4.
תגמולים מאוצר המדינה
8.
(א) תגמולים לפי חוק זה יינתנו מאוצר המדינה באמצעות המוסד.
(ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא למתן הגמלה ואת החלק היחסי מההוצאות המנהליות של המוסד הנובעות מביצוע חוק זה.
ביצוע ותקנות
9.
שר הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
תחילה ותחולה
10.
תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פרסומו והוא יחול לגבי נפגע שנפטר ביום התחילה ולאחריו.
דברי הסבר
במהלך כהונתה של הכנסת השש-עשרה חוקק חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס''א–2001, להסדרת מעמדו של קורבן עבירה, כבודו וזכויותיו במסגרת ההליך הפלילי המנוהל כלפי תוקפו.
במסגרת החוק פורטו הזכויות להן זכאי נפגע עבירה: הזכות להגנה על שלומו וביטחונו ושמירה על פרטיותו, הזכות לשותפות בהחלטות שונות המתקבלות בהליכי החקירה והתביעה המתנהלים נגד הפוגע, הזכות לקבלת מידע על דרך ניהול ההליך והתקדמותו לאורך שלביו השונים, ושלל זכויות נוספות ומגוונות. כמו כן, מורה החוק על הקמת יחידות סיוע בפרקליטות ומינוי אחראים במשטרת ישראל המופקדים על מימוש הזכויות המפורטות בחוק.
הכרה חקיקתית זו הצטרפה למגמה רחבה בפסיקה ובחקיקה לחיזוק מעמדם השביר של נפגעי עבירה ולהדגשת מחויבותה של המדינה לסיפוק מענה הולם למצוקתם וכאבם, מגמה שהוכתרה על ידי בית המשפט כדוקטרינה משפטית חדשה וראויה ה-"תואמת את כבוד האדם, את השאיפה לחברה תקינה, את השכל הישר..." [ר' פסק הדין ברע"ב 11860/05 פלוני נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (טרם פורסם, ניתן ביום 25.01.06]
עם זאת, בצד ההתפתחות שחלה במעמדו החוקי של נפגע העבירה, נותרו צרכיו הבסיסיים והדחופים ביותר, ללא מענה וסיוע הולמים מצד השירותים הממשלתיים. לאורך הדיונים הרבים שקדמו לחקיקת החוק, הוכרה אחריותה של המדינה להגשת סיוע נפשי שיקומי ומתן פיצויים לנפגע העבירה, ואף על פי כן עם השלמת חקיקתו של חוק זכויות נפגעי עבירה - הושמטו פרקים חשובים אלו מבין סעיפי החוק.
בעבר הועלו הצעות להעניק פיצוי לנפגעים ממעשי עבירה, אלא שהצעות אלה שהתייחסו לכלל הנפגעים נדחו בשל העלות הרבה הכרוכה בהן. בהתחשב בשיקולי עלות ומגבלות יכולת המימון של הקופה הציבורית, מוצע לקבוע כי השאירים של מי שחייו קופחו עקב מעשה עבירה יהיו זכאים לתגמולים הדומים לקצבת תלויים הניתנת לתלויים במי שנפטר עקב פגיעה בעבודה ולאפשר להם לבחור בין קבצה זו, לבין קצבת שאירים.
מוצע לקבוע כי תוקם רשות מאשרת אשר בסמכותה לקבוע כי בוצעה עבירה שגרמה למות המבוטח.
עוד מוצע כי תגמולים לפי החוק המוצע יינתנו מאת אוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי וכי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי על כל הוצאה שהוציא למתן התגמול, וכן על ההוצאות האדמיניסטרטיביות בגין החוק המוצע.
החוק המוצע קובע כי שאיריו של מי שנפגע עקב מעשה עבירה וחייו קופחו, יהיו זכאים לבחור בין קצבת שאירים לבין הקצבה המשתלמת לתלויים במי שמותו נגרם עקב הפגיעה בעבודה.
קבצת התלויים מחושבת על בסיס הכנסת העבודה של הנפטר ומוצע לקבוע כי בכל מקרה, תובא לעניין זה בחשבון הכנסה שאינה פחותה מסכום השווה למחצית הסכום הבסיסי, כקבוע לגבי הגמלה הניתנת למי שנפגעו בתאונה שאינה בגדר פגיעה בעבודה.
הצעת חוק זו מקדמת את מלאכת החקיקה שהוחלה בכנסת השש-עשרה, המסדירה בצד זכויותיו המנויות בחוק של קורבן העבירה, אף סיוע ותמיכה.
בכך מכירה המדינה, בהיותה אמונה על הבטחת שלומם וביטחונם האישי של אזרחיה, בחובתה כלפי קורבן העבירה הפלילית, להושיט לו יד תומכת ומסייעת ולרפא שברונו.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חברת הכנסת יעל דיין וקבוצת חברי הכנסת (פ/807), על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת רשף חן ואילן שלגי (פ/3754) וחברת הכנסת זהבה גלאון (פ/4111) ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת ראובן ריבלין (פ/1271/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באייר התשס"ט – 18.5.09