הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת רונית תירוש פ/773/18 הצעת חוק הספורט (תיקון – הקצאת תקציב שוויונית), התשס"ט–2009 הוספת סעיף 9ב 1. בחוק הספורט, התשמ"ח–19881, אחרי סעיף 9א יבוא: "הקצאת תקציב שוויונית 9ב. חלוקת תקציב לפעילויות ספורט, על ידי גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 6ג(ג) לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–19512, תעשה באופן שוויוני בין פעילויות של בני שני המינים בכל ענף ספורט, על פי כללים שיקבע שר המדע, התרבות והספורט; בסעיף זה, "חלוקת תקציב" – סבסוד, הקניית זכויות שימוש במתקני ספורט ומענק תמלוגים על הישגיות." דברי הסבר לספורט יתרונות רבים ובין היתר הוא מפתח מיומנויות מנטאליות ופיזיות שונות, משמעת עצמית, דימוי עצמי חיובי, כישורי מנהיגות ועוד. ראוי כי ההזדמנות לרכוש כישורים אלו, התורמים לכל תחומי החיים, תוענק לכלל האוכלוסייה באופן שוויוני ובלתי מפלה וכי כל גוף ציבורי יקצה את תקציב הספורט המוענק לו ללא ניגוד עניינים ומשוא פנים. תרבות הספורט היא מרכיב נכבד בתרבותו של עם ולפיכך הספורט מהווה תמונת ראי למעמד האישה בחברה ומשקף את השלב בהתפתחות העם כחברה. עם זאת נראה כי מעט מאוד השתנה מאז תקופת יוון העתיקה, בה משחקי האולימפיאדה היו מיועדים לגברים בלבד ועד לימינו אנו, כאשר במציאות הקיימת היום בישראל נשים עודן מופלות לרעה בנושאים שונים הנוגעים לספורט ובעיקר בכל הנוגע למימון הקבוצות ולהקצאת המשאבים. תוצאות ההפליה הן חמורות ביותר ומתבטאות בפגיעה בהזדמנויות התעסוקה וההשתכרות של נשים, פגיעה במוטיבציה של הספורטאיות, שלילת האפשרות לפיתוח הספורט אצל בנות דור העתיד ובמקרים מסוימים, אף פגיעה בשלמות הגוף, כאשר נבחרות הנשים נאלצות להעביר אימוניהן באולמות ספורט רעועים, אשר אינם מתוחזקים כראוי ואינם עומדים בסטנדרט הבטיחות הנדרש. בימינו, הפליית הנשים בספורט מתקיימת גם בסיקור התקשורתי, באחוזי ההשתתפות הפעילה בענפי הספורט השונים ובמתן תקציבים ומשאבים לטיפוח ולעידוד צמיחת ספורט הנשים. ההפליה התקציבית משפיעה רבות על מעמד הנשים בספורט וקידומן, ובהרבה מובנים לא ניתן להפרידה בקלות מביטויי ההפלייה האחרים המתבטאים בסיקור התקשורתי. הקצאת משאבים שווה תעודד גם סיקור תקשורתי נרחב יותר, דבר אשר יהווה פתח למתן מימון נוסף על ידי ספונסרים וגם ימשוך יותר ספורטאיות פוטנציאליות לתחומי הספורט השונים. תקצוב שוויוני יעלה את הנשים לרמה אחרת ויעודד את התקדמות ופיתוח הספורט אצל ספורטאיות הדור הצעיר, כאשר אלה יראו בספורט כמקצוע או כקריירה שעשויים להניב רווחיים בעתיד. דבר זה יעלה את אחוזי ההשתתפות הפעילה של הנשים בענפי הספורט השונים ועקב כך לא יאפשר עוד התעלמות תקשורתית מספורט הנשים הקבוצתי בארץ, שהרי ברגע שאחוזי ההשתתפות יושוו לאלו של הגברים לא יהיה זה עוד נתח שוק ממנו יתעלמו הספונסרים, התקשורת ואף הנשים עצמן. בעבר, נעשו ניסיונות שונים לטפל בנושא. כבר לפני כעשור פורסם דוח ועדת לוין לבחינת מבנה הספורט בישראל. בסעיף 5.4.2 הומלץ ש"חלוקת המשאבים לקבוצות ולמועדוני ספורט באותן רמות, תעשה באופן שווה ללא הפלייה על בסיס של מין". המלצה זו לא יושמה מעולם. בשנת 2001 עתרה עמותת ל.כ.ן (לקידום כדורסל נשים), לבית המשפט הגבוה לצדק, בבקשה להורות על קביעת קריטריונים פרטניים, ברורים ושוויוניים לחלוקת תקציבי הספורט במועצה המקומית רמת השרון (בג"צ 5325/01 עמותת ל.כ.ן לקידום כדורסל נשים נ' המועצה המקומית רמת השרון, פ"ד נח(5) 79). בפסק דינם, אשר פורסם בשנת 2004, קבעו השופטים כי על המועצה המקומית לאמץ את הקריטריונים הפרטניים שגיבש משרד המדע, התרבות והספורט לפיהם פעילות ספורט של נשים מקבלת ניקוד גבוה פי 1.5 לעניין הקצאת התקציב, מפעילות מקבילה של גברים מתוך מטרה לחזק ולעודד את ספורט הנשים בישראל. יחד עם זאת, שנה לאחר מכן הוגשה עתירה נוספת (עתמ (ת"א) 2300/05 אגודת מכבי כפר סבא נ' מר יהודה בן חמו, ניתן ביום 12.4.07) ואף על פי שנבחרת כפר סבא קיבלה מבית המשפט סעד ספציפי בעניינה, טרם שונו פני הדברים בנבחרות עירוניות אחרות, אשר על מנת לשנות את פני הדברים בעיר שלהן, תתדרשנה לפנות לבית המשפט לקבלת סעד בענייננן, כפי שנעשה, לאחרונה, פעם נוספת בעתמ (חי') 3245/06 עמותת מועדון הכדורסל נשים עירוני חיפה-מוצקין נ' עיריית חיפה (ניתן ביום 8.8.06). הסיבה לכך היא כי תקציב הספורט מועבר לעיריות לחלוקה כראות עיניהן ולעיתים חלוקת התקציב נעשית בניגוד עניינים ובמשוא פנים ואף מסלימה עם הזמן כאשר נשים מעטות בלבד מודעות למצב ורבות מהן משלימות איתו. לפיכך, מן הראוי לתת את הסמכות לקביעת הקריטריונים בדבר חלוקת התקציב, לשר המדע, התרבות והספורט, אשר יקבע קריטריונים, נהלים ותנאי סף שוויונים, בעזרת מומחים, ביניהם אנשי פרקטיקה ואקדמיה ויעשה שימוש בכל עזרה אחרת, למען מימוש עקרון השוויון. קריטריונים אלה יאחדו את אופן חלוקת התקציב בכל, עיר, מושב, מועצה אזורית וכו', במדינת ישראל. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברות הכנסת זהבה גלאון ואורית נוקד (פ/678/17) וחברת הכנסת נאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת (פ/1612/17). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על-ידי חברות הכנסת זהבה גלאון ורונית תירוש (פ/3355/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09