הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת מרינה סולודקין פ/1030/18 הצעת חוק לביטול זמני של אזרחות, אשרה ורישיון לישיבת קבע של מחבל ובני משפחתו (תיקוני חקיקה), התשס"ט–2009 תיקון חוק האזרחות 1. בחוק האזרחות, התשי"ב–19521, בסעיף 11 – (1) בסעיף קטן (ב), בפסקה (2), במקום "רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה בית המשפט" יבוא: "אשרה ורישיון לישיבת ארעי, לפי סעיף 2(א)(3) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–19522."; (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) החליט בית המשפט לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם בשל הפרת אמונים למדינת ישראל עקב מעשה כאמור בפסקת משנה (א) להגדרה "הפרת אמונים למדינת ישראל" שבפסקה (ב)(2), תבוטל גם אזרחותו הישראלית של קרובו, בכפוף לתנאי האמור באותה פסקה; לעניין זה, "קרוב" – כל אחד מאלה: בן זוג, הורה וילדו הבגיר, המתגורר באותה כתובת שבה התגורר האדם; (3) בסעיף קטן (ו), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא: "(2) בוטלה אזרחותו הישראלית של אדם לפי פסקה (ב)(2) או לפי סעיף קטן (ב1), לא ייתן שר הפנים, על פי בקשת האדם, אזרחות ישראלית בטרם חלפו חמש שנים ממועד ביטול האזרחות כאמור.". תיקון חוק הכניסה לישראל 2. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–19523, בסעיף 11, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) (1) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים רשאי לבטל אשרה או רישיון לישיבת קבע לאדם שהשתתף בפעילות חבלנית נגד מדינת ישראל או אזרחיה או היה חבר בארגון טרוריסטי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–19484, או לקרובו של אדם כאמור, ובלבד שלא יבטל אשרה ורישיון לישיבת קבע כאמור בטרם ניתנה לאדם או לקרובו, לפי הענין, הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו. בסעיף זה – "השתתפות בפעילות חבלנית" – לרבות מתן סיוע, תמיכה או מימון כספי, בכוונה תחילה, לכל פעולה שמסייעת במישרין או בעקיפין לביצוע מעשי טרור על רקע לאומני או המסכנת את ביטחון המדינה או את חיי תושביה, ולרבות מעשה המהווה עבירה לפי פרק ג' לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–20055; "קרוב" – כל אחד מאלה: בן זוג, הורה וילד קטין; (2) אדם, כאמור בפסקה (1), אשר בוטלו אשרתו ורישיונו לישיבת קבע, ייתן לו שר הפנים אשרה ורישיון לישיבת ארעי, לפי סעיף 2(א)(3); לא ייתן שר הפנים, על פי בקשת האדם, אשרה ורישיון לישיבת קבע, כאמור בפסקת משנה 2(א)(4) בטרם חלפו חמש שנים ממועד ביטולם.". דברי הסבר ערך חיי אדם הוא ערך החשוב ביותר הקיים היום במדינות הדמוקרטיות. ערכים של חיי אדם, כבודו וחירותו קבועים בחוקות מדינות העולם ובישראל בחוקי-יסוד. ברוב המשטרים הדמוקרטיים, העונש על נטילה מכוונת של חיי אדם הוא מאסר עולם. כך גם בישראל. עם זאת, נטילת חיי אדם על רקע לאומני פוגעת פגיעה אנושה באושיות השלטון, בנאמנות למדינה שמאזרחותה נהנה המפגע וזורעת בהלה ופחד בקרב התושבים. כל זאת, בזכות יתרון האזרחות או התושבות שמתקיים במחבל והמאפשר לו לנוע בחופשיות. על כן, יש להחמיר בסנקציה כלפי המחבל ולא להסתפק בעונשים הקיימים. נכון להיום, נטילה מכוונת של חיי אדם על רקע לאומני מובילה לשלילת אזרחותו של מחבל עצמו. כל מחבל יודע, שאם יישאר בחיים אחרי מעשה הרצח, הוא ורק הוא ישא בעונש ללא השלכות מיוחדות על מעמד בני משפחתו. בני המשפחה הם אחראים עקיפים להתנהגותו של המפגע והניסיון מלמד כי במקרים רבים אף תומכים בו ובמעשיו. נוצר, אפוא, מצב שהמחבל הפוטנציאלי שהולך לבצע את מעשה הזימה ביודעו שבני המשפחה הקרובים אליו לא ישאו בשום אחריות. ראוי להדגיש שהתיקון הנ"ל אינו דורש גירוש של המשפחה מהמדינה ואף אינו שולל את אזרחותם לצמיתות. בני המשפחה של המחבל והוא בעצמו רשאים לבקש את חידוש אזרחותם מבית המשפט לעניינים מנהליים בתום עשר שנים מיום ביטול האזרחות. תחת מעמדם החדש הם זכאים לחיות במדינה ולהתפרנס בה אולם הם אינם זכאים ליהנות מהטבות שמדינה מעניקה לאזרחיה, מכיסם של אזרחים משלמי המיסים, שבהם בן משפחתם פגע. הסדר זה הוא ראוי ומידתי וכבר נדונו אפשרויות דומות במדינות אחרות בעולם הסובלות ממעשי טרור. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת ניסן סלומינסקי (פ/3589), על ידי חבר הכנסת יוחנן פלסנר (פ/3610) על ידי חבר הכנסת יואל חסון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3613) על ידי חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין (פ/3635). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת מרינה סולודקין (פ/3745/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז באייר התשס"ט – 11.5.09