הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין
ניצן הורוביץ
אופיר פינס-פז
אורית זוארץ
מוחמד ברכה
חנא סוייד
עפו אגבאריה
אילן גילאון
דניאל בן-סימון
חיים אורון
אברהים צרצור
פ/804/18
הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, התשס"ט–2009
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה להפחית באופן עקבי ורצוף את צריכת האנרגיה במגזר הציבורי.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"בניין ירוק" – בניין העומד בדרישות שנקבעו לעניין זה בתקן ישראלי ת"י 5281;
"חוק מקורות אנרגיה" – חוק מקורות אנרגיה, התש"ן–19891 ;
"מוסד תכנון" – כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19652;
"המועד הקובע" – 12 חודשים ממועד סיום איסוף הנתונים לצורך חישוב צריכת הבסיס בכל שנה;
"מיתקן ציבורי" – מיתקן שבהחזקת משרד ממשלתי, לרבות מיתקן שבהחזקת יחידת סמך ממשלתית או חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19753, מיתקן בהחזקת עיריה או מועצה מקומית, או מיתקן בהחזקת גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]4;
"הממונה" – כהגדרתו בחוק מקורות אנרגיה;
"מעריך" – הגורם המאשר את העמידה בתקן ישראלי ת"י 5281;
"נורה חסכונית" – נורה פלואורסצנטית או נורה שהניצולת האנרגטית שלה זהה או גבוהה יותר מהניצולת האנרגטית של נורה פלואורסצנטית;
"סקר" – סקר לקביעת אפיון צריכת אנרגיה שנתית במיתקן ציבורי ולאיתור אפשרויות ואמצעים לחיסכון באנרגיה במיתקן האמור.
"הצריכה הקובעת" – אפיון צריכת אנרגיה במיתקן ציבורי, שנקבע על פי המדדים ששימשו לקביעת צריכת הבסיס, נכון למועד הקובע;
"צריכת הבסיס" – אפיון צריכת האנרגיה השנתית במיתקן ציבורי על בסיס נתוני סקר;
"השר" – שר התשתיות הלאומיות.
מינוי אחראי פיקוח
3.
(א) מנהל מיתקן ציבורי ימנה, בכתב, אחראי פיקוח בנושא התייעלות אנרגטית באותו מיתקן ציבורי (בחוק זה – אחראי פיקוח); העתק מכתב המינוי של אחראי הפיקוח יומצא לממונה.
(ב) אחראי פיקוח רשאי לכהן כאחראי פיקוח ביותר ממיתקן ציבורי אחד, ובלבד שמינוי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לכל מיתקן בנפרד.
(ג) אחראי פיקוח ינהל מערך דיווח, רישום ותיעוד בנוגע לצריכת האנרגיה במיתקן הציבורי שבפיקוחו בהיקף ובמתכונת שידרוש הממונה.
הפחתת צריכת חשמל שוטפת
4.
(א) בלי לגרוע מאמצעי החיסכון המתחייבים מהוראות סעיף 8(א) ו-(ב), יפעל מנהל מיתקן ציבורי לצמצום צריכת האנרגיה ובין השאר יוודא כי –
(1) לא יופעלו מחשבים, ציוד חשמלי אחר, אור ומזגנים שאינם חיוניים לאחר שעות פעילות המיתקן הציבורי;
(2) לא יותקנו נורות שאינן נורות חסכוניות;
(3) לא ייעשה שימוש בנורות שאינן נורות חסכוניות עד תום שנתיים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה;
(4) לא יופעלו מכשירי חשמל שניתן להחליפם במכשירי חשמל מקבילים יעילים יותר מבחינה אנרגטית באופן משמעותי;
(5) יוגבל וסת החום של ציוד המיזוג לטמפרטורה שלא תפחת מעשרים וארבע מעלות צלזיוס בקיץ ולא תעלה על עשרים וחמש מעלות צלזיוס בחורף;
(6) יותקן בידוד תרמי הולם בחלונות ובדלתות החדרים הממוזגים.
(ב) אחראי פיקוח, או מי מטעמו, אחראי לביצוע הוראות סעיף קטן (א) ולקביעת נוהלי עבודה כמתבקש מאופי המיתקן, לרבות קביעת הוראות נוספות על ההוראות כאמור.
סקרים לקביעת צריכת הבסיס
5.
(א) אחראי פיקוח יבצע בכל שנה סקר לצורך קביעת צריכת הבסיס.
(ב) סקר ראשון לפי סעיף קטן (א) יבוצע עד תום 12 חודשים ממועד כניסתו לתוקף של חוק זה.
הגשת תכנית התייעלות
6.
(א) אחראי פיקוח יגיש לממונה תכנית התייעלות שנתית למיתקן הציבורי שבפיקוחו, אשר תביא להתייעלות של לא פחות מ-1% בצריכה הקובעת של המיתקן הציבורי, לעומת צריכת הבסיס, עד למועד הקובע; תכנית התייעלות כאמור תוגש לכל המאוחר עד תום 60 ימים ממועד סיום איסוף הנתונים לקביעת צריכת הבסיס בכל שנה.
(ב) לא עמד המיתקן ביעדי תוכנית התייעלות במשך שנה אחת, יושלם החסר במסגרת תוכנית ההתייעלות של השנה שלאחר מכן בנוסף ליעדי תכנית ההתייעלות שהיה צריך לעמוד בהם לפי סעיף קטן (א), ויראו את שיעור ההתייעלות הכולל כשיעור אחד לצורך תכנית ההתייעלות השנתית של השנה העוקבת האמורה.
(ג) תכנית התייעלות לפי סעיף קטן (א) תהיה מבוססת על הנתונים שנאספו בסקר, ויצוין בה האופן שבו מושגות דרישות ההתייעלות המוצגות בה.
(ד) הערות הממונה לתכנית ההתייעלות, כולה או חלקה, תהיינה מנומקות בכתב והעתק מהן יועבר לשר.
(ה) לא העיר הממונה הערות לתכנית ההתייעלות שהוגשה לו בתום 21 ימים מיום שהוגשה לו, תבוצע התכנית כפי שהוגשה.
(ו) הממונה רשאי לקבוע נהלים בדבר הגשת תכנית התייעלות וביצוע מעקב אחר ביצועם, לפי שיקול דעתו.
מימון תכנית התייעלות שלא מאוצר המדינה
7.
(א) בביצוע תכנית התייעלות לפי סעיף 6, רשאי מיתקן ציבורי לקבל מימון שלא מאוצר המדינה, ובלבד שהמימון לא יעלה על החיסכון שביישום תכנית ההתייעלות.
(ב) הייתה יתרת חיסכון לאחר כיסוי עלויות תכנית ההתייעלות, יועבר סכום ממנה לזכות המיתקן הציבורי, וההפרש, ככל שקיים כזה, יועבר לאוצר המדינה.
(ג) השר ושר האוצר יקבעו הוראות לעניין הסכומים שיועברו למיתקן הציבורי והסכומים שיועברו לאוצר המדינה בהתאם לסעיף קטן (ב), עד תום 6 חודשים מיום פרסומו של חוק זה, בשים לב, בין היתר, לתמריץ הרצוי למיתקן הציבורי ולעידוד גורמים מממנים.
עמידה בתקן הישראלי
8.
(א) לא ייתן מוסד תכנון היתר לבניין ציבורי חדש, אלא לאחר שמעריך קבע כי הבניין הציבורי החדש הוא בניין ירוק.
(ב) מיתקן ציבורי יעמוד בכל עת בדרישות תקן ישראלי ת"י 5282 חלק 2.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לבקשת אחראי הפיקוח, לאשר חריגה מהתקן לגבי מיתקן שלא ניתן ליישם לגביו את דרישות התקן מסיבות טכניות הנובעות מתכנונו המקורי של המיתקן.
(ד) השר, לאחר התייעצות עם הממונה על התקינה כמשמעותו בסעיף 5 לחוק התקנים, התשי"ג–19535, רשאי, בצו, לקבוע הוראות מחמירות מדרישות התקן כאמור בסעיף קטן (ב).
סמכויות הממונה
9.
סמכויות הממונה לפי סעיף 4 לחוק מקורות אנרגיה, יחולו גם על מיתקן ציבורי, בשינויים המחוייבים.
דיווח
10.
במהלך חודש ינואר בכל שנה, ימסור השר לממשלה דיווח בדבר צריכת הבסיס והצריכה הקובעת לגבי השנה החולפת.
עבירות משמעת
11.
(א) מי שפעל בכוונה, במעשה או במחדל, לסיכול הוראה מהוראות החוק, ייראו אותו כאילו לא קיים את המוטל עליו בחוק לעניין סעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–19636, אם הוראות המשמעת חלות עליו; ואולם, לא תוגש תלונה נגד מי שפעל כאמור, אלא על ידי אחראי פיקוח לאחר שנתן לו התראה בכתב וניתנה לו הזדמנות לחדול מהתנהגותו.
(ב) חזקה כי מי שקיבל התראה כאמור בסעיף קטן (א) והמשיך בהתנהגותו לסכל הוראה מהוראות החוק, פעל בכוונה.
ביצוע ותקנות
12.
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
דברי הסבר
הגידול בצריכת החשמל של מדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם. ב-20 השנים האחרונות, צריכת החשמל הכפילה את עצמה מדי 10 שנים. קצב הגידול השנתי של צריכת החשמל במוסדות ציבור הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי המשק.
הגידול החריג של צריכת החשמל במוסדות ציבור היה הגורם המרכזי בהיווצרות שיא בביקוש לחשמל בקיץ. אם יימשך הגידול בצריכת החשמל של מדינת ישראל, אותו מובילים מוסדות הציבור, באותו קצב כפי שהיה בעבר, בעוד 20 שנים תגדל צריכת החשמל פי 4, ויחד איתה תגדל כמות המזהמים הכרוכים ביצור חשמל. כיום, ההוצאה על צריכת החשמל במוסדות ציבור עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים מדי שנה. להוצאה זאת יש להוסיף הוצאות דלק להסקה, חימום מים וקיטור בבתי חולים, אוניברסיטאות ובתי ספר. צריכת האנרגיה היא ההוצאה היחידה במוסדות ציבור אותה טרם קיצצו, למרות הפוטנציאל הגדול ביותר בהשוואה ליתר התחומים, בהם חל קיצוץ.
מטרת החוק היא לרסן את הגידול החד בצריכת האנרגיה במוסדות ציבור עד לכדי שלושים אחוזים מערכן ההתחלתי, וכתוצאה מכך, להקטין את ההשקעה הדרושה בפיתוח של משק האנרגיה, להקטין את כמות מזהמי אנרגיה הצפויה בעתיד, להקטין את הוצאות הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ציבור אחרים, להקטין את הוצאת המשק הישראלי על אנרגיה, להקטין את תלותה של המדינה באנרגיה מיובאת, להקטין את הגרעון במאזן התשלומים ובעקיפין ליצור מקומות עבודה במגזר שימור אנרגיה. עלויות יישום חוק זה הן שוליות לעומת התועלת הכלכלית הישירה שתגרם למוסדות הציבור ולמדינה.
הצעת החוק תחייב השגת חיסכון באנרגיה בפועל במבנים ובשטחים של מוסדות ציבור מסוג: מיתקן ציבור שבאחזקת משרד ממשלתי, לרבות מיתקן שבאחזקת יחידת סמך ממשלתית או חברה ממשלתית, מיתקן באחזקת עיריה או מועצה מקומית, או מיתקן באחזקת גוף מבוקר. חיסכון באנרגיה יושג על ידי קביעת מנגנון הפחתה הדרגתי ונהלי עבודה על ידי אחראי פיקוח, אשר מתמנה על ידי מנהל מיתקן ציבורי לפי הוראות סעיף 3. עוד מוצע בסעיף 9 להכפיף את ההסדר לחיסכון באנרגיה לממונה לפי חוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989, וזאת על מנת לחתור להסדר אחיד בכל המשק.
המנגנון הכללי המוצע מתבסס על מחזור שנתי הכולל סקר לקביעת צריכת הבסיס המהווה את אפיון צריכת האנרגיה השנתית (סעיף 5). הסקר מהווה את הבסיס לתוכנית ההתייעלות השנתית (סעיף 6). חובת ההתייעלות עומדת על ערך מינימלי של אחוז אחד בכל שנה. אי עמידה ביעדים בשנה אחת תגרור אחריה תוספת בשנה הבאה לאחריה, כך שהחיסכון הלכה למעשה לעולם ישווה לחיסכון התיאורטי המוצע, ובמובן זה מהווה הסקר גם אמצעי בקרת תהליך בנוסף להיותו כלי להגדרת יעדים (סעיף 6(ב)).
בנוסף למנגנון הכללי, מוצעים בזאת מספר מנגנונים פרטניים. מנגנון ראשון מתבסס על תקני מכון התקנים הישראלי אשר נועדו לחיסכון אנרגיה במיתקנים חדשים ובכאלה שכבר עומדים על תילם. רק במקרים בהם לא יהא יעיל לכפות על מיתקן שכבר עומד על תילו את התקן המתאים מפאת תכנונו המקורי, רשאי הממונה לאשר חריגה מהתקן שאינה עולה כדי פטור (סעיף 8). מוצע בזאת, גם מנגנון מתאים לעדכון התקינה בהתאם להתפתחויות הטבעיות בתחום התקינה בארץ ובעולם אך לא תינתן אפשרות להחליף תקן קיים בתקן מחמיר פחות. מנגנון נוסף מתבסס על פעולות פשוטות יומיומיות כדי לחסוך באנרגיה (סעיף 4).
כמו כן, מוצעים שני מנגנונים נוספים שמטרתם לתמרץ את יישום החוק. מנגנון ראשון מתיר מימון תכנית התייעלות שלא מאוצר המדינה והעברת חלק מהכספים שהם תוצר החיסכון לזכות המיתקן הציבורי (סעיף 7). מנגנון שני הוא מנגנון משמעתי המרתיע מפני סיכול מטרת החוק. הקריטריונים להפעלת המנגנון השני לא מתירים הפעלתו בקלות דעת (סעיף 11).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת דב חנין, מיכאל מלכיאור, רן כהן ואסתרינה טרטמן (פ/3328/17).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת דב חנין, ניצן הורביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/389/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09