הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת איתן כבל
פ/1045/18
הצעת חוק השירות האזרחי, התשס"ט–2009
פרק א': מטרה
מטרת החוק
1.
מטרת חוק זה להביא למיצוי את תרומת אזרחי המדינה ותושביה לקיומה, חוסנה ורווחתה של המדינה בדרך של שירות אישי, ולקדם את השוויון בין אזרחי המדינה בכל הכרוך בשירות חובה למען המדינה ובזכויות הנובעות משירות זה.
פרק ב': הגדרות
הגדרות
2.
בחוק זה –
(א) "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות בטחון (נוסח משולב) התשמ"ו–19861;
"המנהל" – מי שהתמנה כמנהל הרשות לפי סעיף 26 לחוק זה או מי שהוסמך על ידו לביצוע סמכויותיו על פי חוק זה;
"הרשות" – הרשות לשירות אזרחי שכוננה בהתאם לסעיף 17 לחוק זה;
"מועצת השרות האזרחי" או "המועצה" – המועצה לשירות אזרחי שכוננה בהתאם לסעיף 31 לחוק זה;
"שירות אזרחי" – שירות לתועלת המדינה בתחומי החברה, החינוך, הבריאות, התרבות, הספורט, קליטת העלייה והגנת הסביבה, שהוא מסוגי הפעילויות ובמוסדות שנקבעו בכללים שפרסמה מועצת השירות האזרחי;
"שירות לאומי" ו"בת שירות" – כהגדרתם בחוק שירות לאומי, התשי"ג–19532.
(ב) למונחים המופעים הן בחוק זה ובחוק שירות ביטחון תהיה המשמעות הנודעת להם בחוק שירות ביטחון.
פרק ג': חובת השירות
חובת שירות המדינה
3.
כל יוצא צבא חייב בשירות חובה, אלא אם כן נמצא בלתי מתאים לכך, על פי אמות מידה שנקבעו לפי הוראות סעיף 5.
"שירות חובה" –כל אחד מאלה:
(א) שירות ביטחון;
(ב) שירות לאומי;
(ג) שירות חובה אזרחי לפי חוק זה.
עדיפות השירות הצבאי
4.
המנהל יקרא לכל יוצא צבא שלא נקרא להתייצב לשירות ביטחון בשל אי התאמה או בשל פטור על פי חוק (להלן – "חייב שירות אזרחי"), למעט בת שירות, להתייצב לשירות אזרחי בסיסי או תקופתי, אלא אם מצא כי אינו מתאים לשירות אזרחי, על פי אמות המידה שנקבעו בהתאם לחוק זה.
אמות מידה להתאמה לשירות
5.
(א) שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יקבע בתקנות אמות מידה להתאמה לשירות ביטחון.
(ב) שר הרווחה, בהתייעצות עם שר הביטחון ומועצת השירות האזרחי ובאישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בתקנות אמות מידה להתאמה לשירות חובה אזרחי.
שירות אזרחי בסיסי
6.
משך השירות האזרחי הבסיסי הוא עשרים וארבעה חודשים, ואולם המנהל רשאי לקצר את תקופת השירות הבסיסי לחייב שירות אזרחי או לקבוצת חייבי שירות אזרחי בעלי מאפיינים דומים, על פי אמות מידה שייקבעו על ידי מנהלת הרשות ויפורסמו ברשומות.
שירות אזרחי תקופתי
7.
המנהל רשאי להורות לחייב שירות אזרחי שסיים שירות אזרחי בסיסי ואשר טרם מלאו לו 41 שנה להתייצב ולבצע שירות אזרחי תקופתי לתקופה מצטברת של 90 יום בסך הכול ובלבד שמשך השירות האזרחי התקופתי בכל שנה לא יעלה על 10 ימים.
מעמדו של חייב שירות אזרחי בעת השירות
8.
דינו של חייב שירות אזרחי בעת השירות האזרחי כדין עובד הרשות בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו, אלא אם נקבע אחרת בכללים שקבעה מנהלת הרשות ושאשרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ואולם –
(א) בנוסף לכל דין שעניינו משמעת עובדי הרשות, יחולו עליו כללי המשמעת לשירות אזרחי שקבעה מנהלת הרשות;
(ב) שכרו בעת השירות האזרחי הבסיסי יהיה כשכרו של יוצא צבא המשרת שירות סדיר, בשינויים המחויבים;
(ג) חייב שירות אזרחי שסיים שירות אזרחי בסיסי מלא כחוק, יהיה זכאי עם שחרורו מהשירות האזרחי הבסיסי לכל תגמול, טובת הנאה או מענק הניתנים למי שסיים שירות סדיר, בשינויים המתאימים.
תגמול בגין שירות אזרחי תקופתי
9.
בגין שירות אזרחי תקופתי שביצע, יהיה חייב שירות אזרחי זכאי לכל תגמול ולכל טובת הנאה המגיעה לחייל מילואים בגין שירות מילואים על פי כל דין, לרבות לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח–20083 ולפי פקודות הצבא, בשינויים המחויבים, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות בהתייעצות עם שר הביטחון ושר האוצר, בשים לב, בין השאר, למשך השירות האזרחי התקופתי, סוג השירות והתפקיד שממלא חייב השירות במסגרת השירות האזרחי התקופתי.
זכויות מי ששרת שירות אזרחי
10.
מי ששירת שירות אזרחי כפי שנדרש ממנו בהתאם לחוק זה יהיה זכאי לכל זכות, טובת הנאה או העדפה הניתנת לפי כל דין למי ששירת שירות ביטחון על פני מי שלא שירת כאמור – כאילו שירת שירות ביטחון.
הוראת קריאה לשירות אזרחי
11.
שר הרווחה יקבע הוראות בדבר קריאה לשירות אזרחי, לרבות בדבר עריכת הודעה בדבר קריאה לשירות אזרחי ודרכי מסירתה.
חובת התייצבות לקריאה
12.
מי שנקרא על ידי המנהל להתייצב לשירות אזרחי חייב להתייצב במועד ובמקום שהורה לו המנהל בהודעה ולשרת במשך תקופה הנקובה בהודעה.
התנדבות לשירות אזרחי
13.
(א) חייב שירות אזרחי שנקבע כי אינו מתאים לשירות אזרחי על פי חוק זה רשאי להתנדב לשירות אזרחי (להלן – מתנדב).
(ב) דין מי שהתנדב לשירות כדין מי שנקרא לשירות אזרחי לכל דבר ועניין.
(ג) מנהלת השרות תקבע כללים בדבר קריאה למתנדבים, קבלתם ושירותם.
ערר
14.
(א) חייב בשירות אזרחי הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי חוק זה או מהחלטה בדבר התאמתו או אי התאמתו לשירות אזרחי רשאי לערער על החלטה כאמור בתוך 21 ימים מיום שנודע לו על החלטה, לוועדת ערר שימנה שר הרווחה ושחבריה יהיו: נציג שר הרווחה שיהיה יושב הראש של הוועדה, שלושה רופאים מומחים מתוך רשימה שקבע שר הבריאות, ועובד סוציאלי שימנה השר.
(ב) שר הרווחה יקבע הוראות בדבר סדרי הדיון בפני ועדת הערר.
כללי משמעת
15.
מנהלת הרשות תקבע כללי משמעת לחייבי שירות אזרחי בעת שירותם וכן רשאי מנהל הרשות לקבוע הוראות משמעת כלליות נוספות בעניינים שלא נקבעו בהם כללי משמעת על ידי מנהלת הרשות.
חובת ציות
16.
בנוסף על חובת הציות החלה על חייב שירות אזרחי עקב מעמדו כעובד הרשות לעניין זה, יציית חייב שירות אזרחי לכל הוראת משמעת שנקבעה בהתאם לחוק זה ולהוראות מי שהוסמך לכך על ידי מנהל הרשות, בכל הקשור בביצוע השירות האזרחי על פי חוק זה.
פרק ד': הרשות לשירות אזרחי ומוסדותיה
סימן א': הרשות לשירות אזרחי
הרשות לשירות אזרחי
17.
מוקמת בזה הרשות לשירות אזרחי שתהיה מופקדת על ביצוע חוק זה בהתאם לסמכויותיה לפי הוראות חוק זה.
תקציב הרשות
18.
תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19854; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות.
עובדי הרשות
19.
עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו.
הרשות – תאגיד
20.
הרשות היא תאגיד.
הרשות – גוף מבוקר
21.
הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]5.
סימן ב': מנהלת לשירות אזרחי
מנהלת הרשות הממשלתיות
22.
הרשות לשירות אזרחי תנוהל על ידי הנהלה המורכבת מתשעה חברים (להלן – מנהלת הרשות) כמפורט להלן:
(א)
(1) מנהל הרשות שמונה לפי סעיף 26, והוא יהיה יושב ראש מנהלת הרשות;
(2) המנהל הכללי של משרד הרווחה;
(3) המנהל הכללי של משרד הביטחון;
(4) המנהל הכללי של משרד האוצר;
(5) המנהל הכללי של משרד הפנים;
(6) המנהל הכללי של משרד החינוך;
(7) נציג היועץ המשפטי לממשלה;
(8) שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות סעיף 23.
(ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר מנהלת הרשות במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.
נציגי הציבור במנהלת הרשות
23.
(א) הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במנהלת הרשות, לפי המלצת נשיא המדינה (בסימן זה – נציג הציבור).
(ב) כשיר להתמנות כנציג ציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19756.
(ג) נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים ואפשר לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
(ד) נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לממשלה;
(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והממשלה החליטה להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
(3) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במנהלת הרשות הממשלתית;
(4) היועץ המשפטי לממשלה קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
(5) נתמנה כעובד מדינה;
(6) מנהל הרשות קבע, בהתייעצות עם מנהלת הרשות, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
(ה) נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי עניין בו, בעניין העומד לדיון במנהלת הרשות, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המנהלת מיד לאחר שנודע לו שהעניין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המנהלת באותו עניין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לעניין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, "בן משפחה" ו"בעל עניין" כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–19687.
תפקידי מנהלת הרשות
24.
(א) תפקידי מנהלת הרשות הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
(1) הסדרת השירות האזרחי ופיקוח עליו;
(2) ביצוע מדיניות הממשלה לגבי השירות האזרחי;
(3) ייעוץ לשר הרווחה בדבר קביעת אמות מידה להתאמה לשירות אזרחי;
(4) שמירה על המשמעת בקרב חייבי השירות האזרחי ואכיפת הוראותיה;
(5) הכוונת חייבי שירות אזרחי למשימות השירות האזרחי;
(6) פיקוח על תנאי השירות של חייב השירות האזרחי;
(7) פיתוח ארוך טווח של תוכנית שירות אזרחי לתועלת המדינה;
(8) קביעת כללים ככל שהדבר נחוץ לביצוע חוק זה ובלבד שלא תקבע מנהלת הרשות כללים בעניין שנקבע כי לגביו ייקבעו תקנות על פי חוק זה.
(ב) כללים שתקבע מנהלת הרשות על פי חוק זה יפורסמו ברשומות.
סדרי עבודתה של מנהלת הרשות
25.
מנהלת הרשות תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה.
מנהל הרשות
26.
(א) הממשלה, על פי הצעת שר הרווחה, תמנה את מנהל הרשות, שיהיה אחראי לניהול מערך השירות האזרחי, בהתאם למדיניות הממשלה ובכפוף להנחיות מועצת הרשות.
(ב) מנהל הרשות יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים.
כשירות
27.
כשיר להתמנות כמנהל הרשות אזרח ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
(1) הוא בעל תואר אקדמי בדרגת מוסמך לפחות מאת מוסד מוכר, כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19588.
(2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.
הפסקת כהונת מנהל הרשות
28.
הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מנויים), התשי"ט–19599; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.
ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה
29.
השעתה הממשלה את מנהל הרשות, תמנה לו בדרך האמורה בסעיף 28 לחוק, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 27 לחוק, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
דוח מנהל הרשות הממשלתית
30.
מנהל הרשות יגיש אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, שתדון בו.
סימן ג': מועצת הרשות
מועצה לאומית לשירות אזרחי
31.
הממשלה תמנה מועצה לאומית שתייעץ למנהלת הרשות ולשר הרווחה בשאלות של מדיניות השירות האזרחי (להלן – המועצה); הודעה על מינוי המועצה, הרכבה וכל שינוי בה, יפורסם ברשומות.
הרכב המועצה
32.
(א) המועצה תורכב מ-21 חברים לפחות ולא יותר מ-29 חברים, שיכללו את מנהל הרשות שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור ונציגי ממשלה.
(ב) מספרם של נציגי הציבור במועצה יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
(ג) יושב ראש המועצה ימונה מבין חברי המועצה, שמונו כאמור בסעיף זה, בידי נשיא המדינה ועל פי המלצת שר הרווחה.
(ד) המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ולאצול להן מסמכויותיה.
כהונת חברים
33.
חבר המועצה, פרט למנהל הרשות, יתמנה לתקופה ש לשלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
תפקידי המועצה
34.
תפקידי המועצה הם:
(1) לקבוע את מדיניות הרשות;
(2) לייעץ לממשלה בכל הקשור בביצוע חוק זה;
(3) לאשר את תקציב הרשות;
(4) לפקח על ביצוע תפקידי הרשות;
(5) לקבוע כללים בנושאים שבהם הוסמכה בחוק זה.
סדרי עבודה
35.
המועצה תקבע את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המניין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה.
פרק ה': כללי
עונשין
36.
מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:
(1) לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או הוראה שניתנה לו לפי חוק זה;
(2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה.
ביצוע ותקנות
37.
שר הרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ככל שלא הוטל הדבר בחוק זה על שר אחר, בהתייעצות עם המועצה לשירות אזרחי ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
פרק ו' – תיקוני חקיקה
תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים
38.
בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–199410, בהגדרה "שירות סדיר", אחרי המילים "שירות לאומי" יבוא:
"וכן שירות חובה אזרחי על פי חוק שירות אזרחי, התשס"ט–2009".
תיקון חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]
39.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199511 בסעיף 158, בהגרת "מבוטח", אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4) מי ששירת שירות אזרחי חובה על פי חוק השירות האזרחי, התשס"ט–2009, לתקופה של לא פחות מ-24 חודשים, מיום סיום השירות לתקופה של שנה".
תיקון חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)
40.
בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התשי"ט–194912 –
(1) בסעיף 1, אחרי סעיף קטן (א)(2) יבוא:
"(3) שירות חובה לאומי על פי חוק שירות אזרחי, התשס"ט–2009";
(2) בסעיף 2 –
(א) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "או כל מי שמשרת שירות חובה אזרחי לפי חוק שירות אזרחי, התשס"ט–2009";
(ב) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "או כל מי ששירת שרות חובה אזרחי על פי חוק שירות אזרחי, התשס"ט–2009 וסיים אותו";
(3) בסעיף 3(ב), אחרי "ולגבי עובד המשרת במילואים" יבוא "או מי שמשרת שירות אזרחי תקופתי לפי חוק שירות אזרחי, התשס"ט–2009".
תיקון חוק פיצויי פיטורים
41.
בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–196313 –
(1) בסעיף 2(1), בסופו יבוא "ושירות חובה אזרחי ושירות אזרחי תקופתי לפי חוק שירות אזרחי, התשס"ט–2009";
(2) בסעיף 11(ג), בסופו יבוא:
"(4) הוא החל לשרת בשירות חובה אזרחי כמשמעותו בחוק שירות אזרחי, התשס"ט–2009, ובלבד ששירת בשירות חובה אזרחי שישה חודשים לפחות."
תיקון חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי)
42.
בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח–199814, בסעיף 3(א), אחרי "מתנדב בשירות לאומי" יבוא "משרת בשירות חובה אזרחי לפי חוק שירות אזרחי, התשס"ט–2009".
תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה
43.
בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–195115, בסעיף 30, אחרי סעיף קטן (א)(6) יבוא:
"(7) אדם המשרת שירות חובה אזרחי לפי חוק שירות אזרחי, התשס"ט– 2009".
תחילה
44.
תחילתו של חוק זה ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010).
דברי הסבר
דברים רבים נאמרו בפסיקה על חשיבות השוויון והסכנה הקיימת לחברה כתוצאה מהפליה:
"השוויון הוא ערך יסודי לכל חברה דמוקרטית... הפרט משתלב למירקם הכולל ונושא בחלקו בבניית החברה, ביודעו שגם האחרים עושים כמוהו. הצורך להבטיח שוויון הוא טבעי לאדם. הוא מבוסס על שיקולים של צדק והגינות... הצורך לקיים שוויון הוא חיוני לחברה ולהסכמה החברתית שעליה היא בנויה. השוויון שומר על השלטון מפני השרירות. אכן, אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה, כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזכותו העצמית של האדם" (דברי כב' השופט ברק בבג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל-אביב יפו, פ"ד מב (2) 309, 332).
יפים הם גם דבריו של כבוד השופט אדמונד לוי בבג"ץ 2618/00 חברת פארות בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד נה (5) 49, 58: "ההפליה היא רעה החודרת לבסיס המשטר הדמוקרטי, מחלחלת ומקעקעת את יסודותיו עד שלבסוף היא מביאה להתמוטטותו ולחורבנו".
למרות כלל יסוד זה, אנו עדים לתופעה ההולכת ומתפשטת של השתמטות צעירים מחובתם לשירות צבאי.
היקף הזכאים לפטור משירות צבאי מתוקף חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002 עולה בהתמדה ועומד היום על 10.8% ומאיים על תמונת הגיוס בשנים הקרובות ועל חלוקת הנטל העתידי על החברה והמשק הישראליים.
כך גם מתווספים מידי שנה למעגל הפטורים משירות צבאי אלפים נוספים כתוצאה ממתן פטור בגין מצב רפואי (2%) , מצב נפשי (5%), בגין רישום פלילי (5.7%) ועוד.
הנתונים הקשים הללו פוגעים בתחושת השוויון והשייכות ומערערים את הרקמה החברתית העדינה; המשך השלמה עם נוהג ההשתמטות עלול לגרום לצה"ל בעיות קשות ואף להשפיע על המוטיבציה הכלל ארצית לגיוס.
על מנת להתמודד עם תופעת ההשתמטות ועל מנת לשמור על עיקרון השוויון בין אזרחים ולמצות את תרומתם של אזרחי המדינה לקיומה, חוסנה ורווחתה של המדינה, באה הצעת חוק זו אל העולם; השירות האזרחי יותאם לכלל אזרחי מדינת ישראל, על רבדיה השונים ויאפשר שותפות ותרומה של כל אזרחי מדינת ישראל לחברה, לקהילה ולסביבה.
השירות האזרחי
הצעת החוק מושתתת על הקווים המנחים של דוח הוועדה לתכנון שירות לאומי אזרחי אשר הגישה את המלצותיה לשר הביטחון בחודש פברואר 2005.
העיקרון הכללי המוצע בחוק זה קובע את חובת השירות האזרחי שמהותו - תרומה לתועלת המדינה בתחומי החברה, החינוך, הבריאות, הספורט, קליטת העלייה והגנת הסביבה.
התשתית שעליה נשען החוק היא שירות חובה לכל יוצא צבא:
בהעדר יכולת להתייצב לשירות ביטחון בשל אי התאמה או פטור על פי חוק, ולמעט שירות לאומי, יתייצב יוצא צבא לשירות אזרחי לפי חוק זה.
מי שנקבע שאינו מתאים לשירות אזרחי על פי חוק זה, יוכל לבקש ולהתנדב לשירות אזרחי.
מעמדו, זכויותיו וחובותיו של חייב בשירות אזרחי
תקופת השירות האזרחי הבסיסי תעמוד על עשרים וארבעה חודשים.
החייב בשירות אזרחי הנו עובד הרשות לשירות אזרחי, אולם שכרו בעת שירות אזרחי, יהא כשכרו של יוצא צבא, המשרת שירות צבאי.
עם שחרורו מהשירות, זכאי החייב בשירות אזרחי לכל תגמול, טובת הנאה מענק או העדפה, הניתנים למי שסיים שירות צבאי.
כמו כן, מנהל הרשות יוכל להורות על שירות אזרחי תקופתי למי שטרם מלאו לו 41 שנים; בגין שירות תקופתי זה יהא זכאי לכל טובת הנאה, המגיעה לחייל מילואים בגין שירות המילואים.
הרשות לשירות אזרחי
הסדרתו, פיקוחו והפעלתו השוטפים של השירות האזרחי יבוצעו באמצעות הרשות לשירות אזרחי, שתהא עצמאית בפעילותה ולא תהא כפופה למשרד ממשלתי כלשהו.
הרשות תארגן ותנהל את השירות האזרחי, תכוון למשימות, תפקח על תנאי שירותם של החייבים בשירות אזרחי ותעשה כל פעולה אחרת , הדרושה לביצועו של החוק ולטובת השירות האזרחי, בכפוף להנחיות המועצה לשירות אזרחי ובהתאם למדיניות הממשלה.
המועצה לשירות אזרחי
המועצה תהיה גוף, שעיקר תפקידו בקביעת מדיניות ובמתן הנחיות, בעוד ביצוע ההנחיות והמדיניות והפעלתו השוטפת של השירות האזרחי תעשה על ידי הרשות לשירות אזרחי.
יחסי הגומלין בין הרשות לשירות אזרחי לבין המועצה לשירות אזרחי הם שיוצרים מארג של איזונים ובלמים אשר יאפשרו את יישומו של החוק באורח הולם.
לסיכום, נראה שבשלה העת לעבור לשירות אזרחי כולל, שעשוי להיות ראשית לצמצום השסעים החברתיים ומאזן חדש של חלוקת הנטל וחלוקת המשאבים.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה גמליאל (פ/90), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1537 ו-פ/2381), על ידי חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1761), על ידי חברת הכנסת נעמי בלומנטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1865), על ידי חבר הכנסת דני יתום וקבוצת חברי הכנסת (פ/1950), על ידי חברי הכנסת מתן וילנאי ועמרם מצנע (פ/2091), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן (פ/2972), ועל ידי חברי הכנסת דני יתום ואהוד יתום (פ/3303);
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מתן וילנאי (פ/644/17), על ידי חבר הכנסת דני יתום (פ/1276/17) ועל ידי חבר הכנסת יצחק בן ישראל (פ/3195/17); הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/113/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באייר התשס"ט – 11.5.09