הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת אריה אלדד
פ/1156/18
הצעת חוק הרפואה הדחופה הטרום אשפוזית, התשס"ט–2009
פרק א': מטרה והגדרות
מטרה
1.
מטרותיו של חוק זה להסדיר את העיסוק במקצועות הרפואה הדחופה הטרום אשפוזית כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם, ולהסדיר את הדרך לקביעת והתווית מדיניות לאומית מתואמת לכלל מערכות וגופי הרפואה הדחופה הטרום אישפוזית בישראל וישומם בפועל כיעדים, והכל לצורך הצלת חיים, מניעת נכות, והגנה על בריאות הציבור.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית" – פאראמדיק, חובש רפואה דחופה, או מדריך רפואה דחופה טרום אישפוזית;
"הוועדה המייעצת" – הוועדה שהוקמה לפי הוראות פרק ג';
"המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד של משרד הבריאות שהוא הסמיך לענין חוק זה, ובלבד שהוא רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-19761, ובעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה;
"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד הבריאות;
"הוראות מקצועיות" – הוראות מקצועיות כתובות שקבע המנהל לפי הוראות סעיף 47, ובכלל האמור הוראות מקצועיות הנוגעות לטיפולים ופעולות רפואיים;
"הנחיות מקצועיות" – הנחיות רפואיות ומנהלתיות כתובות שקבע מנהל רפואי לפי הוראות סעיף 48;
"השר" – שר הבריאות;
"ועדת ההיגוי הלאומית" – הוועדה שהוקמה לפי פרק ב';
"חובש רפואה דחופה" – בעל רישיון לפי סעיף 17;
"חוק זכויות החולה" – חוק זכויות החולה, התשנ"ו-19962;
"טיפולים ופעולות רפואיים" – המפורטים בתוספת, ולפי הוראות סעיף 46;
"מגיש עזרה ראשונה" – בעל תעודה מאת מוסד מוכר לפי הוראות פרק ו';
"מדריך עזרה ראשונה" – מי שבידו תעודת מדריך עזרה ראשונה לפי הוראות סעיף 37;
"מדריך רפואה דחופה טרום אישפוזית" – פאראמדיק או חובש רפואה דחופה שבידו תעודת מדריך רפואה דחופה טרום אישפוזית לפי הוראות סעיף 37;
"מד"א" – מגן דוד אדום בישראל כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מגן דוד אדום, התש"י-19503;
"מוסד רפואי" –
(1) כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת הבריאות העם, 19404, קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-19945 ומד"א;
(2) שרותי הרפואה של כוחות הביטחון;
(3) מוסד למתן שירותי רפואה דחופה טרום אישפוזית שהכיר בו המנהל לפי הוראות פרק ח';
"מחלה מסכנת" –
(1) מחלה, לרבות מחלת נפש, העלולה לסכן את בריאותו של אדם הנמצא בטיפולו של בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית;
(2) מחלה, לרבות מחלת נפש, או כושר לקוי העלולים לשלול מבעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית את היכולת לעסוק ברפואה דחופה לחלוטין, זמנית או חלקית;
"מטופל" – כמשמעותו בחוק זכויות החולה;
"מנהל רפואי" – רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה והפעיל בתחומים אלו, שאישר המנהל, והאחראי מקצועית לפעילות של בעלי מקצוע הרפואה הדחופה הטרום האישפוזית, של רופאים ואחים מוסמכים כדין ושל מגישי עזרה ראשונה במוסד רפואי;
"עזרה ראשונה" – סיוע רפואי ראשוני דחוף הניתן לשם הצלת חיים או לשם מניעת נכות ולרבות הטיפולים והפעולות המפורטים בחלק א' לתוספת;
"עזרה רפואית בסיסית" – טיפול רפואי דחוף בסיסי הניתן לשם הצלת חיים או לשם מניעת נכות ולרבות הטיפולים והפעולות המפורטים בחלק ב' לתוספת;
"עזרה רפואית מתקדמת" – טיפול רפואי דחוף מתקדם הניתן לשם הצלת חיים או לשם מניעת נכות ולרבות הטיפולים והפעולות המפורטים בחלק ג' לתוספת;
"פאראמדיק" – בעל רישיון לפי סעיף 15;
"רופא" – רופא מורשה לעסוק ברפואה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976;
"רופא מומחה ברפואה דחופה" – בעל תואר מומחה בענף בתחום הרפואה הדחופה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976;
"רישיון" – לרבות רישיון זמני;
"שרותי הרפואה של כוחות הביטחון" – חיל הרפואה של צבא ההגנה לישראל, שירותי הרפואה של משטרת ישראל , שירותי הרפואה של שירות בתי הסוהר ושירותי הרפואה של שירות ביטחון כללי .
פרק ב': ועדת היגוי לאומית להתווית וקביעת מדיניות הרפואה הדחופה הטרום אישפוזית בישראל
ועדת היגוי לאומית
3.
(א) השר ימנה ועדת היגוי לאומית למדיניות הרפואה הדחופה הטרום אישפוזית בישראל (בפרק זה – הועדה), הועדה תתכנס לכל הפחות אחת לחצי שנה.
(ב) הועדה תתווה ותקבע מדיניות לאומית רב מערכתית בתחומי הרפואה הדחופה הטרום אישפוזית והטראומה, ותתאם מדיניות כוללת בנושאי רפואה דחופה טרום אישפוזית, עזרה רפואית בסיסית ומתקדמת ועזרה ראשונה, לכל הגופים החברים בה; ישום מדיניות והחלטות הועדה יהיה במסגרת היעדים ותוכניות העבודה של משרד הבריאות, של הגופים החברים בועדה ושל כלל גופי מערכת הבריאות בישראל.
(ג) חברי הוועדה יהיו:
(1) המנהל הכללי, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שלושה עובדים בכירים של משרד הבריאות, ובהם המנהל שהסמיך המנהל הכללי לענין חוק זה, וככל שלא הסמיך כאמור – רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה;
(3) שלושה נציגי מד"א כמפורט להלן –
(א) המנהל הכללי של מד"א;
(ב) המנהל הרפואי של מד"א;
(ג) נציג בכיר מתחומי המבצעים או ההכשרה מקרב מתנדבי מד"א שהינו פאראמדיק או חובש רפואה דחופה, מתוך רשימה שתוגש לשר הבריאות על ידי נשיא מד"א;
(4) שלושה נציגי חיל הרפואה בצבא ההגנה לישראל כמפורט להלן:
(א) קצין הרפואה הראשי של צבא ההגנה לישראל;
(ב) רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה;
(ג) נציג בכיר מתחומי המבצעים או ההכשרה מקרב אנשי חיל הרפואה במילואים שהינו פאראמדיק או חובש רפואה דחופה;
(5) נציג בכיר מטעמם של קופות החולים העוסק בתחום הרפואה הדחופה או בתחום שעת חרום;
(6) נציג ההסתדרות הרפואית בישראל שהינו יושב ראש האיגוד הישראלי לרפואה דחופה או מנהל רפואי של מוסד רפואי או רופא מומחה ברפואה דחופה;
(7) פאראמדיק בכיר שהוא חבר סגל ההוראה במוסד מוכר להשכלה גבוהה, מתוך רשימה שתוגש לשר הבריאות על ידי ראשי המוסדות להשכלה גבוהה המנהלות תכניות לימודי רפואה דחופה או רפואת חרום;
(8) חובש רפואה דחופה המשמש כמדריך רפואה דחופה טרום אישפוזית במוסד רפואי, מתוך רשימה שתוגש לשר הבריאות על ידי ראשי המוסדות המנהלות תכניות לימודי רפואה דחופה טרום אישפוזית המוכרות לפי חוק זה;
(9) פאראמדיק או חובש רפואה דחופה מתוך רשימה שהגיש הארגון המייצג, לדעת השר, את המספר הגדול ביותר של פאראמדיקים או של חובשי רפואה דחופה בישראל.
תפקידי הועדה
4.
הועדה תייעץ לשר בעניינים הנוגעים לחוק זה, ואחת לשנה תגיש לו המלצות למדיניות לאומית בתחום, בהתייחס בין היתר, לנושאים אלה:
(1) המלצות למדיניות, לתכנון וליעדים מתואמים בתחום הרפואה הדחופה הטרום אישפוזית;
(2) פריסת וזמינות של שרותי רפואה דחופה על סוגיהם;
(3) פריסה, זמינות ותקנים של ציוד ואמצעים לרפואה דחופה טרום אישפוזית;
(4) הכשרה ותכנון של כוח אדם מקצועי, משאבים ותשתיות בתחום שירותי הרפואה הדחופה;
(5) קידום ידע, הכשרה והסברה בעזרה ראשונה בקרב הציבור ומגזריו;
(6) קידום ידע מקצועי, הכשרה, ופיתוח של תחומי עזרה רפואית בסיסית ומתקדמת במקצועות הרפואה הדחופה הטרום אישפוזית;
(7) עניינים נוספים לפי בקשת השר.
עבודת הועדה
5.
הועדה תקבע את סדרי עבודתה והיא רשאית להזמין משקיפים לישיבותיה.
פרק ג': ועדה מייעצת
ועדה מייעצת
6.
(א) המנהל הכללי ימנה ועדה מקצועית מייעצת לעניין חוק זה, שחבריה:
(1) המנהל, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שני רופאים עובדי משרד הבריאות, האחד מנהל מחלקה לרפואה דחופה במוסד רפואי, והשני מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה;
(3) המנהל הרפואי של מד"א או רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה מטעמו;
(4) קצין הרפואה הראשי של צבא ההגנה לישראל או רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה מטעמו;
(5) פאראמדיק שהוא חבר סגל ההוראה במוסד מוכר להשכלה גבוהה, מטעמם של ראשי התכניות ללימודי רפואה דחופה או רפואת חרום המתנהלות במוסדות להשכלה גבוהה;
(6) יושב ראש האיגוד הישראלי לרפואה דחופה של ההסתדרות הרפואית בישראל או רופא מומחה ברפואה דחופה או רופא בעל תואר מומחה בענף רפואה שנקבע לפי הוראות סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, בעל ניסיון ברפואה דחופה או בטראומה מטעמו;
(7) חובש רפואה דחופה המשמש כמדריך רפואה דחופה טרום אישפוזית במוסד רפואי, מטעמם של ראשי המוסדות המנהלות תכניות לימודי רפואה דחופה טרום אישפוזית המוכרות לפי חוק זה;
(8) פאראמדיק מקרב חברי ועדת ההיגוי הלאומית;
(9) חובש רפואה דחופה מקרב חברי ועדת ההיגוי הלאומית.
(ב) המנהל רשאי להזמין מנהלים רפואיים ונציגים מקצועיים נוספים להשתתף בישיבות הוועדה המייעצת לפי הענין.
תפקידי הוועדה המייעצת
7.
(א) הוועדה המייעצת תייעץ לשר, למנהל הכללי ולמנהל, בנושאים אלה:
(1) קביעת הנחיות מקצועיות והוראות מקצועיות, לפי הוראות סעיפים 47 ו-48;
(2) קביעת התנאים להכרה בקורסי עזרה ראשונה של כוחות הביטחון לפי הוראות סעיף 30, ולהכרה בקורסים של שירותי הרפואה של כוחות הביטחון לפי הוראות סעיף 38;
(3) קביעת התנאים להכרה במוסדות ובקורסים להכשרת מקצועות הרפואה הדחופה הטרום אישפוזית לפי הוראות סעיף 31, ולהכרה בקורסים של צה"ל לפי הוראות סעיף 18;
(4) קביעת תנאי השכלה ותכניות הבחינות וההכשרה של פאראמדיקים וחובשי רפואה דחופה לפי הוראות סעיפים 15 עד 17;
(5) קביעת תנאי השכלה ותכניות הבחינות וההכשרה של מדריכי רפואה דחופה טרום אישפוזית ומדריכי עזרה ראשונה לפי הוראות סעיף 37;
(6) הגבלה על פרסומת לפי הוראות סעיף 56;
(7) קביעת כללי אתיקה מקצועית לפי הוראות סעיף 57;
(8) פיקוח על בעלי מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית לפי הוראות פרק ט';
(9) הכרה בתארים בקורסים בהכשרות ובמוסדות בארץ ומחוצה לה לפי הוראות סעיף 16;
(10) שינוי התוספת לחוק;
(11) עניינים נוספים לפי בקשת השר, המנהל הכללי או המנהל.
סדרי עבודה
8.
הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
תקופת כהונה
9.
חברי הוועדה המייעצת יתמנו לתקופה של שלוש שנים ואפשר לשוב ולמנותם לתקופה נוספת אחת של שלוש שנים, והוא האמור לענין חברי הוועדה שהתמנו מכוח תפקידם אך ככל שסיימו את תפקידם שבשלו מונו כחברים בוועדה תסתיים כהונתם.
פרק ד': עיסוק ברפואה דחופה טרום אישפוזית
עיסוק כפאראמדיק וכחובש רפואה דחופה
10.
(א) פאראמדיק יגיש עזרה רפואית מתקדמת על פי הוראות חוק זה, לרבות הוראות מקצועיות והנחיות מקצועיות על פיו.
(ב) חובש רפואה דחופה יגיש עזרה רפואית בסיסית על פי הוראות חוק זה, לרבות הוראות מקצועיות והנחיות מקצועיות על פיו.
איסור עיסוק ואיסור העסקה
11.
(א) לא יעסוק אדם בפעולות של עזרה רפואית מתקדמת טרום אשפוזית אלא אם כן הוא פאראמדיק או רופא.
(ב) לא יעסוק אדם בפעולות של עזרה רפואית בסיסית אלא אם כן הוא חובש רפואה דחופה, פאראמדיק או אח מוסמך כדין.
(ג) לא יעסיק אדם בפעולות של עזרה רפואית מתקדמת טרום אשפוזית את מי שאינו פאראמדיק או רופא.
(ד) לא יעסיק אדם בפעולות שהן עזרה רפואית בסיסית, את מי שאינו חובש רפואה דחופה, פאראמדיק או אח מוסמך כדין.
ייחוד התואר
12.
(א) לא יציג אדם את עצמו או מי שפועל מטעמו, במישרין או בעקיפין, כעוסק במקצוע של פאראמדיק או של חובש רפואה דחופה, כמדריך רפואה דחופה, כמגיש עזרה ראשונה או כמדריך עזרה ראשונה, אלא אם כן הוא בעל רישיון או תעודה לעסוק בהם, לפי העניין.
(ב) לא יתחזה אדם לפאראמדיק, לחובש רפואה דחופה, למדריך רפואה דחופה, לבעל תעודת מגיש עזרה ראשונה או למדריך עזרה ראשונה, ולא ישתמש בתואר כאמור או בתואר דומה העשוי ליצור רושם שהוא בעל רישיון הנדרש לשם עיסוק במקצוע האמור או בעל התעודה הנדרשת במקצוע האמור, לפי העניין.
סייגים
13.
אין בהוראות אלו כדי למנוע מהאמורים להלן לבצע את הפעולות המפורטות להלן, ובלבד שיבצעו אותן בכפוף להוראות חוק זה, לפי הוראות מקצועיות והנחיות מקצועיות ולפי האמור בתוספת:
(1) תלמיד במוסד להכשרת פאראמדיקים שהוכר לפי הוראות פרק ז' – עזרה רפואית מתקדמת במסגרת לימודיו והכשרתו, בפיקוח רופא, או פאראמדיק שאישר המנהל הרפואי, ובכפוף לתנאי המוסד הרפואי שבו הוא מקבל את ההכשרה המקצועית;
(2) מי שמועסק כפאראמדיק או כחובש רפואה דחופה על ידי מוסד רפואי, או מי שמועסק בהיתר מיוחד לפי סעיף 21 לחוק זה – עזרה רפואית מתקדמת ועזרה רפואית בסיסית לפי הענין, ובכפוף לתנאי המוסד הרפואי שבו הוא מועסק;
(3) תלמיד במוסד להכשרת חובשי רפואה דחופה שהוכר לפי הוראות פרק ז' – עזרה רפואית בסיסית במסגרת לימודיו והכשרתו, בפיקוח רופא, פאראמדיק או חובש רפואה דחופה ובכפוף לתנאי המוסד הרפואי שבו הוא מקבל את ההכשרה המקצועית;
(4) מתנדב במסגרת מד"א הפועל לפי הנחיות מקצועיות של מד"א או מתנדב מגיש עזרה ראשונה במסגרת ארגון מוכר כדין אחר שאישר המנהל הכללי, הפועל לפי הנחיות מקצועיות – הגשת עזרה ראשונה או סיוע למתן עזרה רפואית בסיסית ומתקדמת הניתנת תוך פיקוח של רופא, פאראמדיק או חובש רפואה דחופה;
(5) אח מוסמך כדין – הגשת עזרה ראשונה ועזרה רפואית בסיסית לפי סמכותו הכשרתו וניסיונו בעת ביצוע עבודתו במסגרת העיסוק בסיעוד מקצועי כדין, והגשת עזרה ראשונה מתקדמת בהתאם להוראות המנהל הכללי ובכפוף לכל דין;
(6) כל אדם – הגשת עזרה ועזרה ראשונה מכוח חובה הקבועה בדין ולפי הוראות אותו הדין;
(7) כל אדם – שימוש במכשיר החייאה חשמלי אוטומטי או חצי אוטומטי לפי יכולתו הכשרתו וניסיונו;
(8) כל אדם – הגשת עזרה ראשונה לפי יכולתו הכשרתו וניסיונו.
פרק ה': רישיון פאראמדיק ורישיון חובש רפואה דחופה
הענקת רישיון
14.
המנהל יעניק רישיון פאראמדיק ורישיון חובש רפואה דחופה לפי הוראות חוק זה.
תנאים לקבלת רישיון פאראמדיק
15.
מי שנתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון פאראמדיק:
(1) הוא בגיר;
(2) הוא אזרח או תושב ישראל;
(3) הוא בעל ידע בשפה העברית;
(4) הוא סיים 12 שנות לימוד לפחות;
(5) הוא בעל השכלה כפאראמדיק לפי סעיף 16;
(6) הוא עמד בהצלחה בבחינה עיונית ומעשית לקבלת רישיון פאראמדיק שקיים המנהל בהתייעצות עם הועדה המייעצת;
(7) הוא אינו חולה במחלה מסכנת;
(8) הוא לא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ולא הוגשו כנגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי; לענין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה כאמור.
השכלה כפאראמדיק
16.
(א) אלה בעלי השכלה כפאראמדיק לענין סעיף 15:
(1) בעל תואר בוגר במסלול פאראמדיק ברפואה דחופה או רפואת חרום מאת מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח–19586 או בעל תואר אקדמי שניתן ממוסד להשכלה גבוה מחוץ לישראל שהכיר בו המנהל, ושהמנהל הכיר בתואר שניתן כשווה ערך לתואר שניתן בישראל;
(2) בעל תעודת סיום לימודי פאראמדיק בתוכנית לימודים מוכרת לפי הוראות פרק ז';
(3) בעל תעודת סיום לימודי פאראמדיק ממוסד מחוץ לישראל שהכיר בו המנהל, ושהמנהל הכיר בתעודה שהעניק כשווה ערך ללימודים ולתעודה שהוענקה בישראל.
(ב) לא יכיר המנהל בתואר או בתעודה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן היא כוללת התנסות מעשית שקבע המנהל בהתייעצות עם הועדה המייעצת.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי המנהל להכיר בהתנסות מעשית כפאראמדיק שנעשתה במדינת חוץ לצורך הכרה בתואר אקדמי שניתן ממוסד מחוץ לישראל לפי הוראות פסקה (1) לסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע תנאים להכרה כאמור בהתייעצות עם הועדה המייעצת.
תנאים לקבלת רישיון חובש רפואה דחופה
17.
מי שנתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון חובש רפואה דחופה:
(1) הוא בגיר;
(2) הוא אזרח או תושב ישראל;
(3) הוא בעל ידע בשפה העברית;
(4) הוא סיים 12 שנות לימוד לפחות;
(5) הוא סיים תוכנית לימודים לחובשי רפואה דחופה שהכיר בה המנהל לפי הוראות פרק ז';
(6) הוא סיים הכשרה מעשית בהיקף שקבע השר בהתייעצות עם הועדה המייעצת;
(7) הוא עמד בהצלחה בבחינה עיונית ומעשית ובהכשרה לקבלת רישיון חובש רפואה דחופה שקיים מנהל רפואי של מוסד מוכר לפי פרק ז', ושאישר המנהל בהתייעצות עם הועדה המייעצת;
(8) הוא אינו חולה במחלה מסכנת;
(9) הוא לא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ולא הוגשו כנגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי; לענין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה כאמור.
הכרה בקורסים של צה"ל
18.
המנהל הכללי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת רשאי להכיר בקורסים לחובשים שמקיים צה"ל כתחליף לתנאים לרישיון חובש רפואה דחופה האמורים בפסקאות (5) עד (7) לסעיף 17, ורשאי הוא לצורך זה, להתנות רישיון כאמור בהשתלמות ובבחינה.
בחינות לקבלת רישיון פאראמדיק וחובש רפואה דחופה
19.
השר, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, יקבע את נושאי הבחינה לקבלת רישיון פאראמדיק והבחינה לקבלת רישיון חובש רפואה דחופה, לפי סעיף 15(6), לפי סעיף 17(7) והוא רשאי לקבוע הוראות למתן פטור מחובת בחינות.
סדרי הבחינה וערר
20.
המנהל הכללי יקבע הוראות לעניין סדרי הבחינות ולעניין הנוהל לעררים על ציוני הבחינות.
היתר מיוחד
21.
(א) המנהל רשאי, לבקשת מוסד רפואי, לתת לאדם שאינו אזרח ישראל או תושב ישראל, היתר מיוחד לשם העסקתו כפאראמדיק או כחובש רפואה דחופה באותו מוסד בלבד, לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנה, ובתנאים שיקבע המנהל בהיתר המיוחד, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל שאותו אדם הוא בעל ידע ומומחיות מיוחדים במקצוע לגביו מתבקש ההיתר, והעסקתו נדרשת למטרות הוראה, הדרכה או טיפול, ובלבד שאותו אדם הוא בעל הרישיון או התעודה הנדרשים לצורך עיסוק באותו מקצוע במדינה שבה הוא עוסק במקצוע.
(ב) מי שנתן לו המנהל היתר מיוחד לפי סעיף זה, יראו בו כבעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית ויחולו עליו הוראות חוק זה על פי הענין.
הגשת בקשה
22.
(א) אדם המבקש לקבל רישיון פאראמדיק או חובש רפואה דחופה לפי פרק זה יגיש בקשה למנהל (בחוק זה – המבקש).
(ב) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.
(ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.
(ד) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להתייצב בפני ועדה רפואית לצורך בחינת כשירותו הרפואית; הוראות סעיף 52 יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
קביעת תנאים ברישיון
23.
המנהל רשאי, לאחר שייתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע תנאים ברישיון שניתן לפי פרק זה.
מרשם בעלי רישיון
24.
(א) המנהל ינהל מרשם שבו יירשמו בעלי רישיון לפי פרק זה (בחוק זה – מרשם); המרשם יכלול את שמו של בעל הרישיון, את תעודת הזהות שלו ואת מספר הרישיון שברשותו, והוא יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה השר.
(ב) ביטול רישיון, התלייתו או התנייתו בתנאים, יצוינו במרשם, ויפורסמו בדרכים נוספות שיקבע המנהל.
ביטול רישיון
25.
המנהל רשאי לבטל רישיון שניתן לפי פרק זה לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו אם מצא כי –
(1) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים מלהתקיים לקבלת הרישיון.
(2) הרישיון ניתן על סמך מידע כוזב.
פרק ו': קורסי עזרה ראשונה
לימודי קורס בעזרה ראשונה
26.
לימודי קורס בעזרה ראשונה שבסיומם מוענקת תעודה של מגיש עזרה ראשונה יתקיימו במוסד שהוא בעל היתר לניהול תוכנית לימודים (בפרק זה – מוסד מוכר) והכל לפי הוראות פרק זה.
תנאים לכשירות ולקבלת תעודה
27.
המנהל הכללי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת רשאי לקבוע תנאי כשירות למשתתפי הקורס, וכן לקבוע הכשרה ותנאים לבחינה עיונית ומעשית כתנאי להענקת תעודה, לפי סוג הקורס.
סוגי קורסים
28.
המנהל הכללי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת רשאי לקבוע סוגי קורסים ותעודות בעזרה ראשונה, ולפרסמם בדרך שיקבע.
הענקת תעודות מגיש עזרה ראשונה
29.
מנהל רפואי של מוסד מוכר או מי שהוא מינה לכך מטעמו, יעניק תעודת מגיש עזרה ראשונה למי שסיים בהצלחה קורס בעזרה ראשונה ועמד בהצלחה בבחינות במסגרת המוסד המוכר בכפוף להוראות סעיף 27, והתעודה תינתן בהתאם לסוג הקורס לפי הוראות סעיף 28.
הכרה בקורסים של כוחות הביטחון
30.
המנהל , בהתייעצות עם הועדה המייעצת, רשאי להכיר בקורסי עזרה ראשונה של שרותי הרפואה של כוחות הביטחון, ורשאי הוא לצורך זה להתנות קבלת תעודה של מגיש עזרה ראשונה, על סמך השתתפות בקורס עזרה ראשונה של שירותי הרפואה של כוחות הביטחון, בהשתלמות ובבחינה.
פרק ז': ניהול תוכנית לימודים למקצועות רפואה דחופה טרום אישפוזית
הכרה בניהול תוכנית לימודים
31.
(א) המנהל יכיר בתכנית לימודים במקצועות הפאראמדיק וחובש רפואה דחופה ובקורסי עזרה ראשונה לפי הוראות פרק זה ולפי המלצת הועדה המייעצת (בפרק זה – תכנית לימודים מוכרת).
(ב) המנהל יעניק הכרה למוסד לנהל תכנית לימודים (בפרק זה – מוסד מוכר), לאחר שנוכח כי התקיימו התנאים וההוראות שבפרק זה.
תנאים להכרה בניהול תוכנית לימודים
32.
השר יקבע את התנאים הנדרשים להכרה במוסד מוכר ובתכנית לימודים מוכרת, ובהם:
(1) התכנים של תכנית הלימודים, ההכשרה המעשית ושעות הלימודים;
(2) סגל ההוראה שעל המוסד להעסיק;
(3) המבנה והמשאבים שישמשו לתכנית הלימודים;
(4) הציוד והאמצעים הנדרשים להוראת הקורס ולהכשרה המעשית בקורס.
בקשה לניהול תכנית לימודים
33.
(א) המבקש לקבל הכרה בתוכנית לימודים לפי פרק זה, יגיש למנהל בקשה בכתב.
(ב) פרטי הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, ואופן הגשתה יקבעו בתקנות, ויכללו בין היתר את שם המוסד ופרטים על פעילותו; פרטי מנהל תכנית הלימודים שהינו מבקש הבקשה; פרטי המנהל הרפואי האחראי ופירוט העמידה בתנאים לפי סעיף 32.
(ג) המנהל רשאי לבקש מהמבקש להציג לו פרטים נוספים לשם בירור עמידתו בתנאי פרק זה.
(ד) לא יכיר המנהל בתכנית לימודים אם לא התמלאו במבקש ההכרה ובמנהל הרפואי לפי סעיף 36 התנאים הקבועים בסעיף 15(1) עד (4), (7) ו-(8).
(ה) שקל המנהל שלא להכיר בתכנית לימודים, יודיע על כך למבקש ההכרה בכתב ויאפשר לו לטעון טענותיו בפניו או בפני מי שקבע לכך בתוך שלושים ימים; המנהל יודיע למבקש ההכרה על החלטתו הסופית בכתב.
(ו) המנהל רשאי להתנות את ההיתר לניהול תוכנית לימודים בתנאים.
ביטול הכרה בתוכנית לימודים
34.
נוכח המנהל כי בעל הכרה בתוכנית לימודים הפר תנאי מתנאי ההכרה, או שחדלו להתקיים התנאים להכרה, רשאי הוא להתרות בכתב בבעל ההכרה, או להתנות תנאים להמשך קיומה, ואם התנאים לא קוימו בפרק הזמן שקבע המנהל בהודעה, רשאי הוא לבטל את ההכרה לתקופה שיקבע או לבטל את ההכרה לגמרי לפי הענין, ובלבד שנתן לבעל ההכרה הזדמנות לטעון טענותיו בפניו או בפני מי שקבע לכך.
מנהל רפואי
35.
מנהל תוכנית לימודים יעסיק בכל עת מנהל רפואי שיהא אחראי לתכני תכנית הלימודים ולרמתה, לכשירות סגל ההוראה על פי דרישות החוק ולרמת ההוראה וההכשרה, להקפדה על קיום הנחיות מקצועיות והוראות מקצועיות, ולקיום כללי אתיקה והתנהגות הולמת.
מדריך רפואה דחופה טרום אישפוזית ומדריך עזרה ראשונה
36.
(א) לא יעסוק אדם בהדרכה בתוכנית לימודים ולא יעסיק מנהל תוכנית או מנהל רפואי או מנהל מוסד מוכר מדריך בתוכנית לימודים או במוסד מוכר כאמור, אלא אם כן אותו אדם הוא בעל תעודה מעת המנהל והוסמך כמדריך רפואה דחופה טרום אישפוזית, או הוסמך אותו אדם על ידי מנהל רפואי או מי מטעמו כמדריך עזרה ראשונה, לפי העניין, ולפי התנאים וההוראות הקבועים בסעיף זה.
(ב) השר, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, יקבע את התנאים למתן תעודה והסמכה כמדריך רפואה דחופה טרום אישפוזית בתוכנית לימודים או במוסד מוכר לפי הענין, לרבות תנאי הכשירות למשתתפי ההכשרה הנדרשת לשם קבלת תעודת ההסמכה כמדריך, ותנאים לבחינה עיונית ומעשית כתנאי להענקת התעודה, וכן יקבע את תחומי ההסמכה וסוגי התעודות למדריכים, לפי הכשרתם והסמכתם, ופרסום התנאים בדרך שיקבע.
(ג) המנהל הכללי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, יקבע את התנאים שבהם יעניק מנהל רפואי תעודת הסמכה כמדריך עזרה ראשונה, לרבות לעניין ההכשרה הנדרשת ובחינה לשם קבלת תעודת ההסמכה כאמור.
(ד) המנהל הכללי בהתייעצות עם הועדה המייעצת רשאי לקבוע סוגי קורסים ותעודות בעזרה ראשונה, ולפרסמם בדרך שיקבע.
הכרה בתוכניות לימודים ומדריכים של שירותי הרפואה של כוחות הביטחון
37.
המנהל, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, רשאי להכיר בתוכניות לימודים, במדריכי רפואה דחופה טרום אישפוזית ובמדריכי עזרה ראשונה של שרותי הרפואה של כוחות הביטחון לפי הוראות פרק זה, ורשאי הוא לצורך הכרה או מתן תעודה להתנות את קבלת ההכרה או התעודה, לפי הענין, בתנאים, בהכשרה משלימה, בהשתלמות ובבחינה.
איסור התחזות למוסד מוכר או לתכנית לימודים מוכרת
38.
לא יפרסם אדם, מוסד או תאגיד כי הוא בעל הכרה כמוסד מוכר או כמפעיל תכנית לימודים מוכרת, ולא יציג עצמו כבעל הכרה כאמור, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא בעל הכרה, אלא אם כן הוא בעל הכרה כמוסד מוכר או כתכנית לימודים מוכרת לפי הוראות פרק זה.
פרק ח': הכרה בשירות רפואה דחופה טרום אישפוזית
הכרה בשירות רפואה דחופה טרום אישפוזית
39.
המנהל, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי להכיר בשירות של רפואה דחופה טרום אישפוזית המספק שירותי עזרה רפואית מתקדמת, עזרה רפואית בסיסית, או שירותי עזרה ראשונה, הניתנים תוך הפעלת או העסקת בעלי מקצועות רפואה דחופה טרום אישפוזית או מגישי עזרה ראשונה (בפרק זה – שירות רפואי מוכר), לפי הוראות פרק זה.
תנאים להכרה בשירות רפואה דחופה טרום אישפוזית
40.
השר יקבע בתקנות את התנאים להכרה בשירות רפואי מוכר, ובהם:
(1) הרכב כוח האדם שמנהל שירות רפואי מוכר חייב להפעיל או להעסיק לצורך מתן שירותי עזרה רפואית מתקדמת ובסיסית ושירותי עזרה ראשונה, ובכלל האמור הרכב המוקד הרפואי הטלפוני, הכל לפי הסוג והעניין;
(2) מבנה ומשאבים שישמשו לשירות הרפואי המוכר;
(3) ציוד ואמצעים נדרשים להפעלת השירות הרפואי המוכר;
(4) אמצעי פינוי וניוד נפגעים וחולים נדרשים לפי העניין.
תנאים להפעלת שירות רפואה דחופה טרום אישפוזית
41.
(א) מנהל שירות רפואי מוכר יעסיק בכל עת מנהל רפואי זמין ופעיל, שיהא אחראי באופן רציף לרמה המקצועית, לפעילותם ולכשירותם לפי חוק זה של כל בעלי מקצוע הרפואה הדחופה הטרום אישפוזית המועסקים בשירות הרפואי המוכר, ושאר כוח האדם המקצועי המסייע לפעילות הרפואית בשירות הרפואי, לפעילותו של המוקד הטלפוני, ולהקפדה על הנחיות מקצועיות, הוראות מקצועיות, וקיום כללי האתיקה וההתנהגות.
(ב) מנהל שירות רפואי מוכר יפעיל מוקד רפואי טלפוני זמין הנותן שרות רצוף של 24 שעות ביממה והמאויש לפי הוראות סעיף 40, על ידי מוקדנים שהנם פאראמדיקים או חובשי רפואה דחופה טרום אישפוזית, שהוכשרו כמוקדנים בקורס שאושר על ידי המנהל בהתייעצות עם הועדה המייעצת, שידאגו, בין השאר, להכוונה או להנחיה מקצועית של הפונה או המטופל, ליצירת קשר מהיר ויעיל בין הגורמים הנדרשים להפעלת השירות הרפואי המוכר, ולמסירת דיווחים ועדכונים מקצועיים למוסד רפואי או לשירותי חרום והצלה על בסיס הנחיות מקצועיות, לפי הענין.
(ג) שירות רפואי מוכר יהיה אחראי לשמירת הרשומה הרפואית בהתאם להוראות חוק זכויות החולה והוראות כל דין.
(ד) שירות רפואי מוכר והעוסקים בו יהיו מבוטחים בביטוח לכיסוי נזק שיגרם למטופל שנזקק לשרות בעת מתן השרות, בהיקף כפי שיקבע השר.
בקשה להפעיל שירות רפואי
42.
(א) מנהל מוסד רפואי או מנהל תאגיד רשום או המבקש לקבל הכרה בשרות רפואי יגיש בקשה למנהל בכתב.
(ב) השר, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, יקבע את אופן הגשת הבקשה, פרטיה, והמסמכים שיש לצרף לה, שיכללו בין היתר: את שם המוסד, המוסד הרפואי או התאגיד, אישורים על הקמתו ופרטים על פעילותו, פרטי מנהל השירות הרפואי, פרטי המנהל הרפואי, פירוט נהלי העבודה וההנחיות המקצועיות הנדרשות לפי הוראות סעיף 48 ופרטים אודות התנאים המנויים בסעיפים 40 ו-41.
(ג) המנהל רשאי לבקש מהמבקש להציג לו פרטים נוספים לשם בירור עמידתו בתנאי פרק זה.
(ד) לא יכיר המנהל בשירות רפואי אם לא התמלאו במנהל השירות ובמנהל הרפואי לפי סעיף 41 (א) התנאים הקבועים בסעיף 15 (1) עד (4), (7) ו-(8).
(ה) שקל המנהל שלא ליתן הכרה בשירות רפואי יודיע על כך למבקש בכתב ויאפשר לו תוך שלושים ימים לטעון טענותיו בפניו או בפני מי שקבע לכך; המנהל יודיע למבקש על החלטתו בבקשה בכתב.
תוקף ההכרה ותנאים בהכרה בשירות רפואי
43.
(א) תוקפה של הכרה בשירות רפואי מוכר היא לשלוש שנים, והמנהל רשאי להאריכה.
(ב) המנהל רשאי לקבוע בהיתר תנאים שיש לקיימם וכן רשאי הוא להוסיף תנאים להיתר.
ביטול הכרה בשירות רפואי
44.
נוכח המנהל כי בעל הכרה כשירות רפואי מוכר הפר תנאי מתנאי ההכרה, או שחדלו להתקיים בו התנאים להכרה, רשאי הוא להתרות בכתב בבעל ההכרה, או להתנות תנאים להמשך קיום ההכרה, ואם התנאים לא קוימו בפרק הזמן שקבע המנהל בהודעה, רשאי הוא לבטל את ההכרה לתקופה שיקבע או לבטל את ההכרה לגמרי לפי הענין, ובלבד שנתן לבעל ההכרה הזדמנות לטעון טענותיו בפניו או בפני מי שקבע לכך.
איסור התחזות לשירות רפואי מוכר
45.
לא יפרסם אדם, מוסד או תאגיד כי הוא בעל הכרה כשירות רפואי, ולא יציג עצמו כבעל הכרה כאמור, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא בעל הכרה, אלא אם כן הוא בעל הכרה כשירות רפואי מוכר.
פרק ט': הנחיה מקצועית, שמירה על כשירות ופיקוח
טיפולים ופעולות רפואיים
46.
המנהל הכללי רשאי בהתייעצות עם הועדה המייעצת לשנות ולעדכן את רשימת הטיפולים והפעולות הרפואיים שבתוספת.
הוראות מקצועיות
47.
(א) המנהל, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, רשאי ליתן הוראות מקצועיות והוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של בעלי מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית או מגישי עזרה ראשונה, ולדרכי פעילותו של שירות רפואי מוכר לפי הוראות פרק ח', כדי להבטיח את מקצועיות הטיפול הניתן על ידם ואת בריאותם של המטופלים.
(ב) הוראות לפי פסקה (א) יועמדו לעיון הציבור במשרד הבריאות, באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע המנהל.
הנחיות מקצועיות
48.
(א) מנהל רפואי רשאי ליתן הנחיות מקצועיות כתובות אשר יפרטו נהלים והנחיות לביצוע פעולות רפואיות ופעולות נלוות לפי חוק זה, ובכללם לביצוע או לאי ביצוע הטיפולים והפעולות הרפואיים המפורטים בתוספת, בתחומי עזרה ראשונה, עזרה רפואית בסיסית, ועזרה רפואית מתקדמת לפי הענין.
(ב) הנחיות מקצועיות לפי פסקה (א) יועברו ויופצו לבעלי מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית, לרופאים, למגישי עזרה ראשונה, ולכוח האדם המסייע, לפי העניין, במסגרת השירות הרפואי עליו אחראי המנהל הרפואי.
שמירה על כשירות
49.
(א) המנהל הכללי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת רשאי לדרוש מבעלי מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית להשתתף בתכניות הכשרה או בהשתלמויות מקצועיות בתחום עיסוקם.
(ב) המנהל הכללי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, רשאי לקבוע לבעלי רישיון תנאי שמירת כשירות לביצוע פעולות מסוימות המנויות בתוספת, ובכלל האמור היקף פעילות מזערי נדרש במקצועו, כפי שיקבע.
פיקוח
50.
(א) בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית יהיה נתון לפיקוחו של המנהל או מי מטעמו.
(ב) בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית, מגיש עזרה ראשונה, ויתר סגל ההוראה שבמסגרת תכנית לימודים לפי פרק ז', או במסגרת שירות רפואי מוכר לפי פרק ח', יהיו נתונים לפיקוחו של המנהל או מי מטעמו.
דיווח
51.
(א) המנהל או מי מטעמו רשאי לדרוש מבעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית לדווח לו ולמסור לו כל מידע או מסמכים הדרושים לו לפיקוח לפי חוק זה.
(ב) בעל רישיון ידווח למנהל ללא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים לקבלת רישיון, לרבות תנאי בעניין כשירות רפואית, או אם נתקיים בו תנאי שבשלו רשאי המנהל להתלות את רישיונו.
(ג) בעל הכרה כמפעיל תוכנית לימודים מוכרת או כמוסד מוכר לפי הוראות פרק ז', ובעל הכרה כשירות רפואה דחופה טרום אישפוזית לפי הוראות פרק ח', ידווח למנהל ללא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים לקבלת ההכרה לפי הוראות חוק זה.
כשירות רפואית
52.
(א) היה למנהל חשש סביר שבעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית חלה במחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מבעל הרישיון להתייצב בפני ועדה רפואית שמינה המנהל הכללי שיהיו חברים בה שלושה רופאים בעלי ידע ומומחיות בעניין הנדון בפניה, ולהיבדק בכל בדיקה רפואית שקבעה הוועדה.
(ב) המנהל והוועדה הרפואית רשאים לדרוש מכל אדם מידע המצוי בידיו לעניין מצבו הרפואי של בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית לצורך מילוי תפקידם לפי סעיף זה.
(ג) קבעה הוועדה הרפואית כי בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית אינו כשיר לעסוק במקצוע הבריאות, לתקופה או לצמיתות, או כי הוא כשיר לעסוק במקצועו בתנאים שקבעה, יורה המנהל על ביטול הרישיון, על התלייתו או על התנייתו בתנאים שקבעה הוועדה הרפואית, לפי העניין, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון טענותיו בתוך זמן סביר.
(ד) סירב בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית לדרישה להתייצב בפני הוועדה הרפואית, או סירב להיבדק בבדיקה שקבעה בתוך פרק זמן סביר שקבעה הוועדה, רשאי המנהל להתלות את הרישיון שברשותו כל עוד לא מילא אחר הדרישות האמורות, לאחר שנתן לבעל הרישיון התראה בכתב על כך.
(ה) לצורך מילוי תפקידיה, יהיו לוועדה הסמכויות הנתונות לוועדת המשמעת לפי סעיף 69.
פרק י': חובות אמון ואתיקה מקצועית
חובות אמון וזהירות
53.
בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית יפעל במקצועיות, בהגינות ובנאמנות כלפי מטופליו וינהג בזהירות ובאחריות בעת הטיפול בהם.
שמירה על כבוד המקצוע
54.
בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
טיפול הדורש הכשרה מיוחדת
55.
לא יציע בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית ולא יבצע כל טיפול הדורש הכשרה או הסמכה אם הוא אינו בעל הכשרה או הסמכה על פי הוראות חוק זה.
הגבלה על פרסומת
56.
(א) בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות, שיש בה משום פגיעה בכבוד מקצועו או שיש בה משום פגיעה בציבור.
(ב) השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לקבוע סוגים, צורות ודרכים של פרסומות –
(1) שיש בהם כדי להטעות;
(2) שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע;
(3) שיש בהם משום פגיעה בציבור.
(ג) לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק של בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית אשר אילו נעשתה בידי בעל מקצוע כאמור, הייתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א).
(ד) בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו, חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ג).
(ה) הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ג) לענין בעל מקצוע רפואה דחופה טרם אישפוזית, חזקה היא כי אותו בעל מקצוע הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
(ו) הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.
כללי אתיקה
57.
השר, בהתייעצות עם הארגונים המקצועיים המייצגים את המספר הגדול ביותר של בעלי מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית הנוגעים לחוק זה, ובהתייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לקבוע כללי אתיקה מקצועית לבעלי מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית.
פרק י"א: משמעת
עבירות משמעת
58.
בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית שעשה אחת מאלה, עבר עבירת משמעת:
(1) נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;
(2) גילה חוסר אחריות או רשלנות בעת עיסוקו במקצוע;
(3) הפר הוראה מהוראות פרקים ט' ו- י';
(4) הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 57;
(5) הפר תנאי מהתנאים ברישיון;
(6) הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה;
(7) הורשע בפסק דין סופי, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בעל רישיון.
קובלנה
59.
נוכח היועץ המשפטי למשרד הבריאות או עורך דין, עובד המדינה, שהוא הסמיך לכך (להלן – התובע), כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שאין בהגשתה עניין לציבור.
מינוי ועדת משמעת
60.
(א) השר ימנה ועדת משמעת לבעלי מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית שחבריה הם:
(1) משפטן הכשיר להתמנות כשופט של בית משפט שלום, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) פאראמדיק או חובש רפואה דחופה שהוא עובד המדינה;
(3) פאראמדיק או חובש רפואה דחופה שאינו עובד המדינה מתוך רשימה שהגיש הארגון המייצג, לדעת השר, את המספר הגדול ביותר של פאראמדיקים או חובשי רפואה דחופה, לפי הענין.
(ב) בדיון בקובלנה שהוגשה נגד פאראמדיק יהיו החברים מקרב המקצוע במותב של ועדת המשמעת פאראמדיקים ובדיון בקובלנה שהוגשה נגד חובש רפואה דחופה יהיו החברים מקרב המקצוע חובשי רפואה דחופה.
(ג) השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת.
תקופת כהונה
61.
חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים אך ניתן לשוב ולמנותו מחדש לתקופה נוספת אחת, וכן לשוב ולמנותו לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות.
פסלות להתמנות כחבר ועדת המשמעת
62.
לא ימנה השר לחבר ועדת המשמעת מי שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר ועדת המשמעת; לענין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע לגביו כי ביצע את העבירה;
(2) הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן פסק דין בהליך הפלילי או החלטה בהליך המשמעתי, לפי העניין;
(3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
הפסקת כהונה של חבר ועדת משמעת
63.
(א) חבר ועדת משמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר במסירת כתב התפטרות לשר.
(ב) השר רשאי להעביר חבר ועדת משמעת מכהונתו בהתקיים לגביו אחת מאלה:
(1) הוא חדל למלא אחר תנאי הכשירות שנקבעו;
(2) נתקיים בו האמור בפסקה (1) או (2) של סעיף 62;
(3) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
(4) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת.
(ג) סיומה של תקופת מינויו של חבר ועדת משמעת לפי סעיף 61 או הפסקת כהונתו של חבר ועדת משמעת מן הטעמים שבסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב)(1) אינם פוסלים חבר ועדת משמעת מלסיים עניין שהחל לדון בו.
השעיה מכהונה של חבר ועדת משמעת
64.
השר רשאי להשעות חבר ועדת משמעת מכהונתו אם הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה כאמור בסעיף 62(2) עד למתן פסק דין סופי.
אי תלות
65.
במילוי תפקידו אין על חבר ועדת משמעת מרות זולת מרות הדין.
סדרי עבודת ועדת המשמעת
66.
(א) המנין החוקי בישיבות ועדת המשמעת הוא כל חבריה; נבצר מחבר ועדת המשמעת להמשיך ולהשתתף בדיון, יצורף במקומו חבר אחר; צורף חבר אחר כאמור, רשאי המותב להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע בהרכבו הקודם, אם סבר שלא ייגרם עיוות דין, וזאת לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליט המותב להמשיך בדיון רשאי הוא לנהוג בראיות שגבה בהרכבו הקודם כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.
(ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות חבריה.
הדיון בוועדת המשמעת
67.
(א) ועדת משמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם קבעה אחרת.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הדיון בעבירת משמעת כאמור בסעיף 58(7) יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור באותו סעיף נאסר לפרסום, כולו או חלקו.
(ג) דיון משמעתי יתנהל בפני התובע והנקבל, אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בפני הנקבל אם עורך דינו התייצב במקומו, או אם נעדר הנקבל מהישיבה ללא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר בלא סיבה מספקת רשאית הוועדה לדון בעניינו שלא בפניו; ההליכים שהתקיימו שלא בפני הנקבל יובאו לידיעתו בדרך שתקבע ועדת המשמעת.
(ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עימו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר נוכחותם בדיון, כולו או חלקו.
(ה) על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי כאמור בסעיף זה יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום המפורטות בסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ובשינויים המחויבים.
פסילת חבר ועדת משמעת
68.
הוראת סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 תחול בשינויים המחויבים על חבר ועדת משמעת; ערעור כאמור בסעיף 77א(ג) יהיה לפני בית משפט מחוזי ויוגש בתוך 5 ימים מיום המצאת ההחלטה; בערעור ידון נשיא בית המשפט המחוזי או שופט אחר של בית המשפט המחוזי, הכל כפי שיקבע הנשיא; החלטתו של בית המשפט המחוזי תהא סופית.
סמכויות עזר
69.
לועדת משמעת יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-19697 (להלן – חוק ועדות חקירה); לענין סעיף 11(ג) לחוק ועדות חקירה תימסר ההודעה בכתב לנשיא בית משפט מחוזי והסמכות לבטל את הקנס או להפחיתו תהיה מסורה לו או לשופט אחר של בית המשפט המחוזי שהנשיא קבעו.
סדרי דין
70.
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות, או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.
דיני ראיות
71.
ועדת משמעת אינה כפופה לדיני הראיות, למעט דיני ראיות חסויות וחסינות עדים כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- 19718, אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים בהתייעצות עם השר.
פסק דין במשפט פלילי
72.
הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק הדין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.
אמצעי משמעת
73.
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא להטיל עליו אחד או יותר מאמצעי המשמעת הבאים:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–19779 (בחוק זה – חוק העונשין);
(4) התניית המשך העיסוק בהשתתפות בהשתלמות או בהכשרה מקצועית שקבעה ועדת המשמעת;
(5) התליית הרישיון עד לתקופה של חמש שנים;
(6) ביטול רישיון ולגבי מי שהשיפוט המשמעתי חל עליו אף אם אין בידו רישיון – פסילה מלקבל רישיון.
התלית רישיון על תנאי
74.
(א) החליטה ועדת משמעת על התליית רישיון לפי הוראות סעיף 73(5), רשאית היא להורות בהחלטתה שההתליה, תהא על תנאי.
(ב) ועדת המשמעת תקבע בהחלטתה את תקופת התנאי ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי); תקופת התנאי תתחיל ביום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטה ההתליה על תנאי אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.
(ג) ההתליה על תנאי לא תופעל אלא אם כן מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר, בתוך תקופת התנאי, אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – עבירת משמעת נוספת).
(ד) החליטה ועדת המשמעת להטיל על נקבל אמצעי משמעת בשל עבירת משמעת נוספת, לא יוטל אמצעי המשמעת על תנאי.
(ה) החליטה ועדת המשמעת להטיל על נקבל אמצעי משמעת בשל עבירת משמעת נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת ההתליה על תנאי, אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו); ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת ההתליה על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על הטלת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.
(ו) החליטה ועדת משמעת להטיל על נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית היא, במקום להפעיל את ההתליה על תנאי, להאריך את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים; האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה ואם תקופת התנאי הראשונה תמה לפני מתן ההחלטה כאמור, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכל כשועדת המשמעת לא הורתה אחרת.
פרסום של ביטול או התליית רישיון
75.
החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של ביטול רישיון של התליית רישיון, יפרסם המנהל באתר האינטרנט של משרד הבריאות וברשומות הודעה אודות ביטול הרישיון או התלייתו בצירוף שמו של הנקבל.
העמדת החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לעיון הציבור
76.
המנהל יעמיד את החלטות ועדת המשמעת בקובלנות בציון שמו של הנקבל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק מהן, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה; ועדת המשמעת רשאית גם להורות בדבר התנאים, לרבות שינויים והשמטת פרטים שבהם תועמד החלטתה בקובלנה לעיון הציבור.
התלייה זמנית
77.
(א) היה למנהל יסוד סביר לחשד שבעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית עבר עבירת משמעת או מתנהלים נגדו הליכים פליליים האמורים בסעיף 58, רשאי הוא, אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות זמנית את רישיונו עד לסיום ההליכים בפניה או עד למועד מוקדם יותר שקבעה, וזאת אף אם טרם הוגשה כנגדו קובלנה בשל העבירה כאמור; לעניין זה, "הליכים" - לרבות הליכי חקירה.
(ב) התליה זמנית או הגבלה זמנית כאמור בסעיף קטן (א), תעמוד בתוקפה עד שתתקבל החלטה בידי הגורם המוסמך לכך שלא להעמיד את בעל המקצוע המוסדר לדין פלילי או לדין משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי – עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים, והכל אלא אם הורה המנהל על מועד מוקדם יותר להפסקת ההתליה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), חלפו שישה חודשים למן יום ההתליה הזמנית או ההגבלה הזמנית ולא הועמד בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית לדין פלילי או משמעתי, בטלה ההתליה הזמנית, לפי העניין, ואולם רשאי המנהל להורות על הארכת תקופת ההתליה, או על התליה מחדש, ובלבד שתקופת התלייה הזמנית הכוללת לא תעלה על שנים עשר חודשים למן היום בו הותלה או הוגבל הרישיון לראשונה.
(ד) התליה זמנית תפורסם בדרך שיקבע השר.
(ה) הותלה זמנית רישיונו של בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית לפי סעיף זה, וועדת המשמעת החליטה על התליית רישיון לפי הוראות סעיף 73(5), תבוא תקופת ההתליה הזמנית במניין ריצוי תקופת התלייה שהטילה ועדת המשמעת.
ערעור
78.
(א) על החלטתה של ועדת המשמעת בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה המסיימת את הדיון בקובלנה ואם ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים – תוך 45 ימים מיום המצאתה, זולת אם נקבע אחרת על ידי בית המשפט המחוזי או על ידי ועדת המשמעת.
(ב) על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון או אם ניתנה רשות לכך בפסק הדין.
עיכוב ביצוע
79.
(א) ביצועה של החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר לערער עליה או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש עליה.
(ב) ועדת המשמעת, ואם הוגש ערעור – בית המשפט שלערעור, רשאים להורות על עיכוב ביצועה של החלטת ועדת המשמעת עד להכרעה בערעור או לתקופה קצרה ממנה, בתנאים שיקבעו או ללא תנאים, אם מצאו כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות העניין.
(ג) על החלטה של ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה.
שיפוט פלילי ומשמעתי
80.
הרשעה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעי משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי פרק זה או לפי כל דין אינם מונעים אישום בפלילים.
תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית
81.
(א) בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית שרישיונו בוטל, ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי בפני ועדת משמעת לגבי כל מה שאירע לפני הביטול.
(ב) בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית שרישיונו הותלה יהיה נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי בפני ועדת משמעת בגין מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה.
רישיון חדש
82.
בוטל רישיונו של בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית לפי סעיף 73(6), לא תידון בקשתו לרישיון חדש אלא לאחר שעברו שבע שנים מיום הביטול; נפסל אדם מלקבל רישיון לפי סעיף 73(6), לא תידון בקשתו לרישיון אלא לאחר שעברו שבע שנים מיום הפסילה.
תחולה על מי שמצוי בהכשרה מעשית
83.
הוראות פרקים ט' עד יא' יחולו גם על מי שמצוי בהכשרה מעשית במסגרת הכשרתו לבעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית אף אם טרם קיבל רישיון.
פרק י"ב: הישראלי הטוב
סיוע הצלה והושטת עזרה ראשונה
84.
(א) בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית, מגיש עזרה ראשונה, רופא או אח מוסמך כדין, (להלן בפרק זה – מגיש עזרה רפואית) ישיט עזרה ראשונה לכל אדם הנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה על פי הכשרתו, נסיונו ויכולתו, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.
(ב) במקביל להושטת העזרה הראשונה, ובאופן המיידי שניתן, יודיע מגיש עזרה רפואית לרשויות על האירוע, ולפי הענין יזעיק אדם אחר או מגיש עזרה רפואית היכול להושיט את העזרה הנדרשת; בסעיף זה, "רשויות" - מגן דוד אדום, משטרת ישראל, צה"ל, שירות הכבאות.
(ג) בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית שאינו מצוי במסגרת תפקידו או חובתו לפי כל דין, רשאי לפי שיקול דעתו להעניק עזרה רפואית בסיסית, או עזרה רפואית מתקדמת, על בסיס הוראות מקצועיות והנחיות מקצועיות, זאת בכפוף להכשרתו רישיונו וסמכויותיו שלפי חוק זה.
החזר הוצאות ותשלומי נזק
85.
(א) הוראות סעיף 5 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, יחולו לענין פרק זה, ובכלל האמור אף אם מגיש עזרה רפואית פעל על פי הוראות סעיף 84.
(ב) בית המשפט רשאי לחייב את מי שגרם לסכנה שאדם או מטופל נקלע אליה, לרבות את האדם או מטופל עצמו אם גרם לסכנה זו, לשפות מגיש עזרה רפואית בהתאם לחובתו לפי פרק זה על ההוצאות והתשלומים הסבירים שהוציא, לפי הענין.
הגנה מיוחדת
86.
(א) בתובענה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]10 או כל דין אחר, תהא הגנה למגיש עזרה רפואית אם:
(1) כדי לסייע לאדם הנמצא עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, הגיש לו עזרה ראשונה, עזרה רפואית בסיסית, או עזרה רפואית מתקדמת;
(2) עשה כן בהתאם להכשרתו רישיונו וסמכויותיו לפי חוק זה;
(3) עשה כן על פי הנחיות מקצועיות, בסבירות, ללא רשלנות רבתי;
(4) היחס בין הנזק שסביר היה שייגרם לאדם מהמעשה לבין מניעת סכנה או נזק שעלול היה להתרחש, היה סביר;
(5) עשה כן בתום-לב, שהיה לו יסוד להניח שהעזרה הרפואית הינה לטובת האדם.
(ב) ההגנה בסעיף זה תחול אף אם לא היה בידו של מגיש עזרה רפואית לקבל הסכמה מדעת של האדם, עקב מצבו הגופני או הנפשי, או עקב כך שהאדם הממונה עליו כדין לא היה נוכח או זמין, ולנתבע היה יסוד להניח כי טובת האדם מחייבת שלא לדחות את העזרה הרפואית.
שמירת דינים
87.
בכפוף להוראות סעיפים 85(א) ו-86, אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
פרק יג': עונשין והוראות כלליות
עונשין
88.
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
(1) משתמש בתואר פאראמדיק או חובש רפואה דחופה, מדריך רפואה דחופה, מגיש עזרה ראשונה או מדריך עזרה ראשונה, או בכל תואר הדומה לתארים אלה עד כדי להטעות, והוא אינו בעל רישיון או תעודה כאמור, בניגוד להוראות סעיף 12(א);
(2) מתחזה או מציג את עצמו כפאראמדיק, כחובש רפואה דחופה, כמדריך רפואה דחופה, כבעל תעודת מגיש עזרה ראשונה או כמדריך עזרה ראשונה, או בכינוי או תואר דומה העשוי ליצור רושם שהוא בעל רישיון או תעודה לפי הענין, והוא אינו בעל רישיון או תעודה כאמור, בניגוד להוראות סעיף 12 (ב);
(3) מעסיק אדם שאינו בעל מקצוע רפואה דחופה טרום אישפוזית, בניגוד להוראות סעיף 11;
(4) מתחזה או מציג עצמו כמפעיל תוכנית לימודים מוכרת או כמוסד מוכר, או כזה העשוי ליצור רושם שהוא בעל הכרה לפי הענין, והוא אינו בעל הכרה כאמור, בניגוד להוראות פרק ז';
(5) מתחזה או מציג עצמו כמפעיל שירות רפואה דחופה טרום אישפוזית מוכר, או כזה העשוי ליצור רושם שהוא בעל הכרה, והוא אינו בעל הכרה כאמור, בניגוד להוראות פרק ח';
ביצוע ותקנות
89.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות הוראות בדבר אגרות בעד בקשה לקבלת רישיון או הכרה, בעד בחינות שקבע המנהל ובעד השתלמויות או הכשרות מקצועיות.
(ב) השר יתקין תקנות לעניין הצגת רישיון על ידי פאראמדיק או חובש רפואה דחופה במקום עיסוקו, ולענין הצגת אישור או תעודת הכרה לתוכנית לימודים מוכרת ולמוסד מוכר לפי הוראות פרק ז', ולשירות רפואי מוכר לפי הוראות פרק ח', לפי כללים ותנאים שיקבע.
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
90.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–200011, בתוספת הראשונה, בפרט 21, בסופו יבוא:
"(26) החלטה של המנהל לפי חוק רפואה דחופה טרום אישפוזית, התשס"ט–2009.".
תיקון חוק זכויות החולה
91.
בחוק זכויות החולה, בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "מטפל", אחרי "פסיכולוג," יבוא "פאראמדיק, חובש רפואה דחופה,";
(2) אחרי ההגדרה "מצב חירום רפואי" יבוא:
"פאראמדיק, חובש רפואה דחופה" – כהגדרתם בחוק רפואה דחופה טרום אישפוזית, התשס"ט – 2009.".
תחילה
92.
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), למעט הוראות סעיפים 14 עד 17, שתחילתן שנה מיום התחילה.
הוראות מעבר
93.
כל מי בידו תעודת בוגר קורס פאראמדיק או בעל תעודת תואר פאראמדיק או חובש רפואה דחופה מטעמו של ארגון מוכר לפי דין, או גוף שהכיר בו המנהל הכללי לפי הוראות פרק ה', רשאי להמשיך בפעילותו לפי חוק זה בכפוף להוראות החוק, להוראות מקצועיות ולהנחיות מקצועיות, עד לכניסת החוק לתחולה מלאה לפי סעיף 92, ובלבד שעד כניסת החוק לתוקפו הגיש בקשה לרישום ולרישוי למנהל לפי הוראות חוק זה.
חובת התקנת תקנות ראשונות
94.
תקנות ראשונות יותקנו עד ליום התחילה.
ת ו ס פ ת
פירוט הטיפולים והפעולות הרפואיים
חלק א': עזרה ראשונה
עזרה ראשונה – מגיש עזרה ראשונה
כללי
א.
מגיש עזרה ראשונה יעניק סיוע רפואי ראשוני דחוף הניתן לשם הצלת חיים או לשם מניעת נכות, לרבות הטיפולים והפעולות המפורטים בסעיפים ב' ו-ג' לחלק זה, על בסיס הנחיות מקצועיות ובכפוף לכל דין.
פעולות כלליות
ב.
(1) לקיחת סיפור המחלה או הפציעה (אנמנזה), לקיחת סימנים חיוניים וניטור מדדים בסיסים;
(2) אבטחת דרכי אויר, פתיחת נתיב אויר באופן ידני ומכני, סילוק ושאיבת הפרשות מדרכי האוויר, טיפול בגופים זרים, הנשמה וסיוע נשימתי;
(3) עיסוי לב וחזה, לרבות החייאה לבבית ונשימתית, ושימוש במכשיר החייאה אוטומטי וחצי אוטומטי על בסיס הכשרה;
(4) עצירת שטפי דם; חבישות למניעת דימום וזיהום; טיפול בכוויות; קיבוע גפים, ראש, צוואר וגב; מניעת תזוזת הנפגע ומניעת נזקים ונכויות.
סיוע לחובש
רפואה דחופה ולפאראמדיק
ג.
סיוע לחובש רפואה דחופה ולפאראמדיק בניהול רישומים וטפסים, העברת החולה או הנפגע או היולדת ליעדם, הנשמה וסיוע נשימתי בעזרת מנתב אויר, מפוח הנשמה ומתן חמצן.
התרמת דם
ד.
מגיש עזרה ראשונה רשאי להחדיר מחט תוך ורידית לצורך איסוף תרומת דם ומרכיבי דם באמצעות ערכה יחודית ויעודית והוצאת המחט בגמר התרומה - זאת בכפוף להוראות שקבע ופרסם המנהל הכללי או מי שמינה לכך מטעמו, ובלבד שמגיש העזרה הראשונה הוכשר לכך בקורס יעודי למתרימי דם, ועמד בתנאי כשירות, הכשרה ובחינה שקבע ופרסם המנהל הכללי, ולאחר שעמד בהצלחה בכל התנאים האמורים רשאי מנהל רפואי להסמיכו כמתרים דם.
חלק ב': עזרה רפואית בסיסית
1. עזרה רפואית בסיסית – חובש רפואה דחופה
כללי
א.
חובש רפואה דחופה יעניק טיפול רפואי דחוף הניתן לשם הצלת חיים או למניעת נכות, לרבות הטיפולים והפעולות המפורטים בסעיפים א' ו-ב' לחלק זה, על בסיס הנחיות מקצועיות, ובכפוף לכל דין.
פעולות כלליות
ב.
(1) לקיחת סיפור המחלה או הפציעה (אנמנזה), לקיחת סימנים חיוניים וניטור מדדים, ניהול רישומים וטפסים, הובלת והעברת החולה או הנפגע או היולדת ליעדם, תוך מסירת פרטי האבחנה המשוערת והטיפול שניתן;
(2) אבטחת דרכי אויר, פתיחת נתיב אויר באופן ידני ומכני, סילוק ושאיבת הפרשות מדרכי האוויר, טיפול בגופים זרים, הנשמה וסיוע נשימתי בעזרת מנתב אויר, מפוח הנשמה ומתן חמצן;
(3) עיסוי לב וחזה, לרבות החייאה לבבית ונשימתית, וטיפול בהפרעות בקצב הלב במכשיר החייאה אוטומטי וחצי אוטומטי;
(4) עצירת שטפי דם; חבישות למניעת דימום וזיהום; טיפול בכוויות; קיבוע גפים, ראש, צוואר וגב; מניעת תזוזת הנפגע ומניעת נזקים ונכויות; ניוד, חילוץ, והובלת הנפגע במקום האירוע ובמהלך העברתו ליעד הפינוי;
(5) קבלת לידה כאשר אין זמן מספק להעברת היולדת לבית החולים;
(6) החדרת עירוי תוך ורידי ומתן נוזלים בכפוף להנחיות מקצועיות;
(7) מתן כדור אספירין בלעיסה בכפוף להנחיות מקצועיות;
(8) שימוש במזרקי תרופות אוטומטים בכפוף להנחיות רפואיות.
סיוע לחובש
רפואה דחופה ולפאראמדיק
ג.
סיוע לפאראמדיק בניהול רישומים וטפסים, והעברת החולה או הנפגע או היולדת ליעדם, הנשמה וסיוע נשימתי בעזרת מנתב אויר, מפוח הנשמה ומתן חמצן, וסיוע בפעולות החייאה.
התרמת דם
ד.
חובש רפואה דחופה רשאי להחדיר מחט תוך ורידית לצורך איסוף תרומת דם ומרכיבי דם באמצעות ערכה יחודית ויעודית והוצאת המחט בגמר התרומה –
זאת בכפוף להוראות שקבע ופרסם המנהל הכללי או מי שמינה לכך מטעמו, ובלבד שחובש רפואה דחופה הוכשר לכך בקורס יעודי למתרימי דם, ועמד בתנאי כשירות, הכשרה ובחינה שקבע ופרסם המנהל הכללי, ולאחר שעמד בהצלחה בכל התנאים האמורים רשאי מנהל רפואי להסמיכו כמתרים דם.
2. עזרה רפואית בסיסית – חובש רפואה דחופה בכיר
א.
כל הטיפול הרפואי כמפורט לעיל בסעיפים א' עד ד' בחלק זה, על בסיס הנחיות מקצועיות, ובכפוף לכל דין.
ב.
סיוע לפאראמדיק בשאיבת תרופות בפיקוח הפאראמדיק.
חלק ג': עזרה רפואית מתקדמת
עזרה רפואית מתקדמת – פאראמדיק
כללי
א.
פאראמדיק יעניק טיפול רפואי דחוף מתקדם הניתן לשם הצלת חיים או לשם מניעת נכות, לרבות הפעולות והטיפולים המפורטים בסעיפים ב' ו-ג' בחלק זה, על בסיס הנחיות מקצועיות ובכפוף לכל דין, ויבצע את הפעולות החריגות המנויות בסעיף ג' על בסיס הרשאה אישית שתינתן לו לפי הענין ולפי שיקול דעתו של המנהל רפואי במסגרת המוסד שבו הפאראמדיק פועל, ויבצעם על בסיס הנחיות מקצועיות שקבע המנהל הרפואי האחראי עליו, כל זאת בכפוף להוראות מקצועיות, ולהוראות חוק זה.
פעולות כלליות
ב.
(1) לקיחת סיפור המחלה או הפציעה (אנמנזה), לקיחת סימנים חיוניים וניטור מדדים, ניהול רישומים וטפסים, הובלת והעברת החולה או הנפגע או היולדת ליעדם, תוך מסירת פרטי האבחנה המשוערת והטיפול שניתן;
(2) אבטחת דרכי אויר, פתיחת נתיב אויר באופן ידני ומכני, סילוק ושאיבת הפרשות מדרכי האוויר, טיפול בגופים זרים, הנשמה וסיוע נשימתי בעזרת מנתב אויר, מפוח הנשמה ומתן חמצן;
(3) טיפול בחולים, ביולדות, במחלות ובמצבי חירום רפואיים, ובכללם: עיסוי לב וחזה, לרבות החייאה לבבית ונשימתית; ניטור פעולת הלב וטיפול בהפרעות בקצב הלב תרופתית וחשמלית; ביצוע ופענוח של תרשים א.ק.ג.; ניטור מדדי נשימה והנשמה; טיפול במחלות ובמצבי חרום רפואיים שונים גם באופן תרופתי וגם על ידי הפעולות החריגות המנויות בסעיף ג' לחלק זה; ניוד, חילוץ, והובלת הנפגע או היולדת במקום האירוע ובמהלך העברתם ליעד הפינוי, או בין מוסדות רפואיים;
(4) טיפול בנפגעים, בפציעות ובמצבי חירום רפואיים, ובכללם: עצירת שטפי דם; חבישות למניעת דימום וזיהום; טיפול בכוויות; קיבוע גפים, ראש, צוואר וגב, מניעת תזוזת הנפגע ומניעת נזקים ונכויות; ניוד, חילוץ, והובלת הנפגע במקום האירוע, ובמהלך העברתו ליעד הפינוי;
(5) קבלת לידה כאשר אין זמן מספק להעברת היולדת לבית החולים, וטיפול במצבי חירום הכרוכים בהריון ולידה;
(6) אי התחלת פעולות החייאה או הפסקת פעולות החייאה - בכפוף לנוהל שיאשר ויפרסם המנהל הכללי.
פעולות חריגות
ג.
(1) אינטובציה (צנרור הקנה) ולרינגוסקופיה (סקירת גרון);
(2) קוניוטומיה (פיום הקנה) או הכנסת מחט לקנה הנשימה;
(3) הכנסת מסיכה לרינגיאלית (חוסמת ושת);
(4) ניקוז בית החזה על ידי מחטים ונקזים;
(5) החדרת עירוי תוך ורידי ותוך גרמי ושאיבת דם;
(6) הכנה, הזלפה והזרקת תרופות ונוזלים במתן: לווריד ((IV, לקנה הנשימה (IT), לפי הטבעת (PR), לשריר (IM), לעור ולשכבות השומן (SC, IC), ללשד העצם (IO); לרירית האף והפה, ובאינהלציה;
(7) החדרת קטטר זונדה;
(8) מתן שוק חשמלי והיפוך חשמלי;
(9) עיסוי קרוטי (Carotid Massage);
(10) שימוש בקוצב לב חיצוני.
התרמת דם
ד.
פאראמדיק רשאי להחדיר מחט תוך ורידית לצורך איסוף תרומת דם ומרכיבי דם באמצעות ערכה יחודית ויעודית והוצאת המחט בגמר התרומה –
זאת בכפוף להוראות שקבע ופרסם המנהל הכללי או מי שמינה לכך מטעמו, ובלבד שהפאראמדיק הוכשר לכך בקורס יעודי למתרימי דם, ועמד בתנאי כשירות, הכשרה ובחינה שקבע ופרסם המנהל הכללי, ולאחר שעמד בהצלחה בכל התנאים האמורים רשאי מנהל רפואי להסמיכו כמתרים דם.
דברי הסבר
מקצועות בריאות מרכזיים בתחום העזרה הראשונה אינם מוסדרים היום בחוק. העדר חוק המגדיר את מעמדם ורמתם המקצועית של חובשים ופאראמדיקים, מאפשר למתחזים חסרי ידע מקצועי או סמכות, לפעול ולהציג עצמם ככאלה. דבר זה יוצר סכנת חיים לאלו הנזקקים לשירותיהם.
מטרת הצעת החוק הינה לפתור בעיות אלו ולקבוע את התנאים להכרה במקצועות העזרה הראשונה, תנאי הכשרה, ההתנסות המעשית, ההסמכה והרישוי למקצועות אלו, ובכך לעגן את מעמדם של העוסקים במקצועות אלה.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אברהם יחזקאל (פ/493), פ/4085).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת גלעד ארדן ושלום שמחון (פ/2204).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/2739/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בסיוון התשס"ט – 25.5.09