הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת מרינה סולודקין
פ/1153/18
הצעת חוק זכויות פליטי השואה, התשס"ט-2009
הגדרות
1.
בחוק זה –
"חוק נכי רדיפות הנאצים" – חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–19571;
"פליט השואה" – מי שעזב את מעונו הקבוע בתקופת מלחמת העולם השנייה משטחים שנכבשו על ידי הצבא הנאצי או צבאות של בני בריתה של גרמניה הנאצית או ברח משטחים שהיו תחת איום הכיבוש הנאצי או תחת המצור של הצבא הנאצי.
"השר" – השר לקליטת העלייה.
הכרה במעמדו של פליט השואה
2.
הכרה במעמדו של פליט השואה תעשה על ידי וועדה מיוחדת לפי סעיף 4; מי שיוכר כפליט השואה יקבל מהוועדה תעודה מיוחדת בצירוף אות פליט השואה.
סיוע לפליטי השואה
3.
משרדי הממשלה והרשויות המקומיות יעניקו כל סיוע אפשרי לאזרח הנושא תעודה של פליט השואה לפי סעיף 2; בין היתר יסייעו משרדי הממשלה לפליט השואה:
(1) בתרגום מסמכים רשמיים מעברית לשפה אחרת ומשפה אחרת לעברית;
(2) במתן הסבר בנוגע לזכויותיו בשפה, בה שולט פליט השואה;
(3) במתן הנחות והטבות בהתאם לאפשרויות התקציביות של המשרדים והרשויות.
ועדה להכרה במעמדו של פליט השואה
4.
(א) השר ימנה ועדה להכרה במעמדם של פליטי השואה לפי חוק זה וייקבע את סדרי עבודתה.
(ב) הרכב הוועדה יכלול, בין היתר, נציגים עובדי המשרד לקליטת העלייה ונציגי פליטי השואה.
הנחה בארנונה
5.
פליט השואה זכאי להנחה בארנונה בשיעורים ולפי הכללים והתנאים שבהם היא ניתנת למקבל תגמול חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, ברשות המקומית שבה הוא מתגורר.
זכויות פליטי השואה בדיור הציבורי
6.
פליט השואה הזכאי לדיור ציבורי על פי חוק, יהיה זכאי להעדפה במתן דיור ציבורי.
תיקון חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם
7.
בחוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם, התשי"ג–19532, בסעיף 2 –
(1) אחרי "להנציח את זכרם של" יבוא "ניצולי השואה ופליטיה ושל";
(2) אחרי פסקה (4ב) יבוא:
"(4ג) להקים מפעל זיכרון ולהקדיש אולם מיוחד להנצחת זכרם של פליטי השואה, כהגדרתם בחוק זכויות פליטי השואה, התשס"ט–2009, ולהנציח, תוך איסוף חומר תיעודי, הכולל מסמכים, עדויות, תמונות וחומר אחר, את סבלם ואת גבורתם של פליטי השואה."
שמירת דינים
8.
הטבה או זכות לפי חוק זה לא תוענק במצטבר למי שנהנה מאותה הטבה על פי כל דין אחר.
דברי הסבר
במהלך מלחמת העולם השנייה ברחו רבבות יהודים משטחים שנכבשו על ידי הצבא הנאצי או משטחים שהיו תחת האיום של הכיבוש הנאצי (למשל, מוסקבה, לנינגרד וערים אחרות בברית המועצות) והפכו לפליטים במדינתם שלהם או במדינות השכנות; פליטים יהודים אלו איבדו את בתיהם ואת רכושם, חיו בתנאים קשים ביותר וסבלו מרעב, מקור וממצוקה קשה; לאחר תום המלחמה הם חזרו לבתיהם ההרוסים ולקברים של קרובי משפחתם שלא הספיקו לברוח והושמדו על ידי הנאצים.
חלק מפליטי השואה מקבלים מגרמניה פיצוי חד פעמי בגובה של כ-2500 יורו שהוא פיצוי מזערי על הסבל הרב שנגרם להם בתקופת השואה; לפליטי השואה אין היום שום מעמד רשמי במדינת ישראל והם אינם נהנים מהטבות כלשהן בתור פליטי השואה; יצוין שפליטים רבים שעלו לישראל בגילאי פנסיה וטרום פנסיה, איבדו את רכושם ואת חסכונותיהם שהיו להם בארץ המוצא וגם לא יכלו לצבור וותק עבודה בישראל המבטיח להם פנסיה ראויה לעת זקנה והם מתקיימים מקצבאות של המוסד לביטוח לאומי בלבד; על מדינת ישראל מוטלת חובה מוסרית והיסטורית להכיר באנשים אלו כבקורבנות השואה ולשפר במידת האפשר את רמת החיים שלהם.
הצעת החוק המוצעת מעניקה לפליטי השואה מעמד, הכרה והטבות מינימאליות עבור הסבל שנגרם להם בתקופת מלחמת העולם השנייה וגם מבטיחה הנצחת זכרם של הפליטים על ידי תיקון חוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם, התשי"ג–1953.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בסיוון התשס"ט – 25.5.09