הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אורי אורבך פ/1137/18 הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – חשד להפרת טוהר הבחינות), התשס"ט–2009 הוספת סעיפים 9א ו-9ב 1. בחוק זכויות התלמיד, התשס"א–20001, אחרי סעיף 9 יבוא: הפרת טוהר הבחינות 9א. (א) נחשד תלמיד בהפרת טוהר הבחינות בבחינת בגרות ממשלתית, יקבל הודעה אישית על החשד ממי שהוסמך לכך על ידי השר, בתוך 14 ימים מהמועד שנקבע כי יש חשד להפרה כאמור. (ב) הודעה לפי סעיף קטן (א) תהא בכתב ומנומקת. (ג) לא תיפסל בחינה של תלמיד מבלי שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל-פה בפני ועדת טוהר הבחינות והזכות לערער על ההחלטה לפני ועדת ערעורים עליונה; הזכות להישמע בעל-פה והזכות לערער יצוינו בהודעה לפי סעיף קטן (א). ועדת טוהר הבחינות וועדת ערעורים עליונה 9ב. (א) השר יקבע את הרכבן של ועדת טוהר הבחינות וועדת ערעורים עליונה, את סדרי עבודתן וכן את סדרי הגשת ערעור בפני ועדת ערעורים עליונה. (ב) ועדת טוהר הבחינות או ועדת ערעורים עליונה לא יתכנסו בלא השתתפות התלמיד שעניינו נדון לפניהן, אלא אם כן ויתר התלמיד על כך מראש או הוזמן לדיון בעניינו ולא הופיע בלא הצדק הסביר. (ג) החלטת ועדת טוהר הבחינות וועדת ערעורים עליונה יהיו בכתב ומנומקות. דברי הסבר טוהר הבחינות הינו ערך חשוב, חינוכי ומוסרי ביותר ועל מערכת החינוך לשקוד על קיומו בכל הבחינות המתקיימות בבית הספר, ובבחינות הבגרות בפרט. יחד עם זאת, במקביל לחובתם ואחריותם של התלמידים להקפיד על טוהר הבחינות מוקנית לתלמידים הנבחנים זכות להליך הוגן כאשר מתעורר חשד להפרת טוהר הבחינות. ישנה חשיבות יתרה לזכות להליך הוגן במצב מעין זה, נוכח ההשלכות רבות המשקל של פסילת בחינת בגרות על עתידם ושמם הטוב של התלמידים הנבחנים. לתעודת הבגרות חשיבות עליונה בהיותה אבן דרך ביכולת להמשיך בלימודים אקדמיים וביכולת להשתלב במעגל העבודה. פסילת בחינת הבגרות בשלב זה פוגעת בהמשך רצף זה. על כל רשות מינהלית חלה חובה לנהוג בהגינות. חובת ההגינות המנהלית כוללת, בין היתר, את חובת הרשות לתת לאדם, אשר עלול להיפגע מהחלטתה, הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו בפניה קודם קבלת ההחלטה. חובת השמיעה של הרשות וזכות הטיעון של הפרט באות להבטיח כי הרשות תקבל את ההחלטה על סמך כל המידע הרלוונטי ולאחר שהתרשמה מהאדם הצפוי להיפגע. דברים אלו יפים וראויים ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לילדים. זכותם של קטינים להליך הוגן מעוגנת באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. על פי סעיף 28 באמנה, אשר אומץ לחוק זכויות התלמיד בסעיף 10: "כל לתמיד זכאי לכך שהמשמעת במוסד החינוך תונהג באופן ההולם את כבוד האדם". ללא הליך הוגן, אמצעי המשמעת עשוי להיתפס כשרירותי ובלתי צודק וככזה כפוגע בכבודם של הילדים. זאת ועוד, אחד מעקרונותיה הבסיסיים של האמנה, הוא עקרון ההשתתפות של קטינים בהחלטות הנוגעות לחייהם, אשר מעוגן בסעיף 12 לאמנה. לאור עקרון זה הציעה ועדת המשנה של הועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, של השופטת סביונה רוטלוי, אשר בחנה את חוקי החינוך בישראל, לקבוע בתקנות כי בהליך משמעתי שיתקיים במסגרת המוסד החינוכי, תיידע ועדת המשמעת את התלמיד והוריו לגבי הפרת המשמעת והטענות המועלות נגדו, ובמקביל, תיידעם, כי יש להם זכות להישמע בעל-פה ולהגיש ערר. ברוח הצעה זו מוצע כי כאשר מתעורר חשד להפרת טוהר בחינות הבגרות, התלמיד יקבל הודעה על החשד תוך פרק זמן מוגבל. קיבל התלמיד את ההודעה זכותו להשמיע בעל-פה את גרסתו בפני ועדה המוסמכת להחליט בדבר החשד, ולערער על החלטתה של ועדה זו בפני ועדה עליונה יותר. יצוין, כי זכות טיעון וזכות ערעור לסטודנטים בפני וועדת משמעת, קבועה בסעיף 19 לחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007. הצעת החוק נוסחה ביוזמת המועצה לשלום הילד. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בסיוון התשס"ט – 25.5.09