הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת דוד אזולאי
_____________________________________________
פ/1406/18
הצעת חוק שירות הכבאות והחילוץ, התשס"ט–2009
פרק א': פרשנות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"בית דין" – בית דין למשמעת או בית דין לערעורים שכוננו לפי הוראות
פרק ה';
"דן יחיד" – קצין שיפוט או קצין שיפוט בכיר;
"הוראות השירות" – ההוראות והפקודות כמשמעותן בסעיף 6;
"כבאי" – כל הנמנה על שירות הכבאות;
"כבאי בכיר" – כבאי בדרגת ______* ומעלה;
"כבאי זוטר" – כבאי שאינו כבאי בכיר;
"כבאי מתנדב" – מי שהתקבל לשרת בהתנדבות בשירות הכבאות;
"מחדל" – הימנעות מעשיה שהיא חובה לפי כל דין או לפי כל הוראה אחרת שניתנה כדין;
"מעשה" – לרבות מחדל;
"מפקד מחוז" – מי שמונה להיות מפקד שירות הכבאות במחוז, או למלא את תפקידיו של מפקד שירות הכבאות במחוז;
"הנציב" – נציב הכבאות והחילוץ, שמונה לפי חוק זה;
"עבירת משמעת" – כמשמעותה בסעיף 30;
"פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–19711;
"פקודת הראיות" – פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–19712;
"קצין שיפוט" – כבאי מדרגת ______* ומעלה, שהנציב העניק לו, בכתב, סמכות של קצין שיפוט, ואינו קצין שיפוט בכיר;
"קצין שיפוט בכיר" – כבאי בכיר שהנציב העניק לו, בכתב, סמכות של קצין שיפוט בכיר;
"שירות הכבאות" – שירות הכבאות והחילוץ שהוקם לפי חוק זה;
"תובע" – קצין שירות הכבאות שמונה לשמש כתובע בבית דין למשמעת לפי הוראות סעיף 53.
"השר" – שר הפנים.
פרק ב': הקמת שירות הכבאות והחילוץ, מבנהו ותפקידיו
הקמת שירות הכבאות והחילוץ
2.
(א) מוקם בזה שירות הכבאות והחילוץ.
(ב) שירות הכבאות הינו שירות ממלכתי ארצי.
(ג) הממונה מטעם הממשלה על שירות הכבאות הוא שר הפנים.
תפקידי שירות הכבאות והחילוץ
3.
(א) תפקידי שירות הכבאות הם:
(1) כיבוי שריפות, פעולות למניעתן ולצמצום נזקיהן;
(2) חילוץ לכודים;
(3) טיפול באירועי חמרים מסוכנים, במשולב עם פעולתם של גופים אחרים, כפי שיקבע השר; בסעיף זה, "אירוע חומרים מסוכנים" – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–19933;
(4) סיוע בטיפול באירוע אסון המוני, כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה;
(5) כל תפקיד אחר שהממשלה תחליט להטיל על שירות הכבאות.
(ב) לצורך מילוי תפקידיו יפעל שירות הכבאות –
(1) לקבוע תורת פעולה, הוראות ופקודות שיכללו את מכלול הפעולות הנדרשות –
(א) לכיבוי שריפות, למניעת התפשטותן, ולצמצום הנזקים לנפש, לרכוש ולסביבה כתוצאה מהן;
(ב) לחילוץ לכודים משריפות, שטפונות, תאונות דרכים, מבנים, בורות, אירועי חומרים מסוכנים ואירועים אחרים;
(2) לאמן ולהדריך, במסגרת בית ספר מרכזי לכבאות ובמסגרות אחרות, כבאים ואחרים, האחראים לכיבוי אש במפעלים, ביערות ובחורשות, ברשויות מקומיות ובגופים אחרים;
(3) להצטייד בציוד הדרוש למילוי תפקידיו, ולתחזק ציוד זה;
(4) לחקור את הסיבות לפריצת שריפות ולאירועי אסונות אחרים בתחומי תפקידיו, להפיק לקחים וליישמם;
(5) לפקח על קיום ההוראות שנקבעו לפי כל דין בענין מניעת שריפות ואמצעי גילוי שריפות וכיבוין;
(6) לקיים פעולות ייעוץ, חינוך, הדרכה והסברה בנושאי מניעת שריפות ובטיחות;
(7) לעודד מחקר ופיתוח של ציוד לכיבוי אש ושל אמצעים למניעת שריפות או לצמצום נזקיהן;
(8) לסייע לצבא הגנה לישראל, למשטרת ישראל, למגן דוד אדום ולגורמים אחרים בפעילויות כבאות, חילוץ ומניעת אסונות בתחומי אחריותם.
הנציב
4.
(א) בראש שירות הכבאות יעמוד נציב הכבאות והחילוץ; הנציב יהיה המפקד העליון של שירות הכבאות ובעל הסמכות המקצועית העליונה לענייני כבאות וחילוץ.
(ב) הנציב ימונה בידי הממשלה לפי המלצת השר.
כהונת הנציב
5.
(א) הנציב ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריך את כהונתו בשנה אחת נוספת.
(ב) הנציב יחדל לכהן לפני תום התקופה שלה מונה בשל אחת מאלה:
(1) התפטר בהודעה בכתב לשר;
(2) הממשלה העבירה אותו מתפקידו, לפי הצעת השר, מחמת שנבצר ממנו למלא תפקידו;
(3) הממשלה החליטה, לפי המלצת השר, למנות נציב אחר במקומו.
(ג) התפטר הנציב, תפקע כהונתו בתום 30 ימים מיום מסירת הודעת ההתפטרות, זולת אם הסכים השר למועד אחר.
הוראות השירות
6.
(א) הנציב יוציא, באישור השר, הוראות קבע שיקבעו עקרונות לענין ארגון שירות הכבאות, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בו והבטחת פעולתו התקינה (להלן – הוראות).
(ב) הנציב רשאי להוציא פקודות כלליות או מיוחדות בכל ענין הנוגע לשירות הכבאות והקובעות פירוט של העקרונות שנקבעו בהוראות (להלן – פקודות).
(ג) במקרה של סתירה בין ההוראות לפקודות – עדיפות ההוראות.
(ד) ההוראות והפקודות יפורסמו בדרך שיורה הנציב באישור השר, והן אינן טעונות פרסום ברשומות; קבע היועץ המשפטי לממשלה, לאחר התייעצות עם הנציב, כי יש להוראה או לפקודה נגיעה או חשיבות לציבור, היא תפורסם גם ברשומות.
מפקדות ותחנות
7.
(א) בשירות הכבאות יהיו מפקדה ארצית, מפקדות מחוזיות ותחנות כבאות מבצעיות.
(ב) בכל אחד ממחוזות המדינה תהיה מפקדה מחוזית; הנציב רשאי, באישור השר, לקבוע, מטעמים מבצעיים, חלוקה אחרת של המחוזות לענין חוק זה.
(ג) בכל מחוז יהיו תחנות כבאות מבצעיות (להלן – תחנות) במספר, במקומות ובשטחי פעולה כפי שיקבע הנציב באישור השר.
(ד) הודעה על קביעה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תפורסם ברשומות.
(ה) חלוקת התפקידים והסמכויות בין המפקדה הארצית, המפקדות המחוזיות והתחנות, ודרכי שיתוף הפעולה והסיוע ההדדי בין המחוזות לתחנות, ייקבעו בהוראות השירות.
מבקר פנימי ותלונות הציבור
8.
(א) השר ימנה מבקר פנימי לשירות הכבאות (להלן – המבקר הפנימי).
(ב) הוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–19924 יחולו על המבקר הפנימי והממונה על המבקר הפנימי יהיה השר.
(ג) המבקר הפנימי יהיה ממונה על תלונות הציבור כלפי שירות הכבאות.
(ד) הודעה על מינוי המבקר הפנימי בציון תפקידיו ועל המען למשלוח תלונות הציבור תפורסם ברשומות.
פרק ג': כבאים
תקן ומינויים אחרים
9.
(א) בהוראות השירות ייקבעו כללים בדבר קביעת תקן כוח האדם, נהלי גיוס ומינוי, לרבות בדבר בחינות, בדיקות רפואיות ובדיקות כושר גופני לגיוס לשירות הכבאות ולמינוי לתפקידים לסוגיהם, ובדבר פרקי הזמן המינימליים בין דרגה לדרגה והתנאים להעלאה בדרגה.
(ב) חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–19595, לא יחול על גיוס אדם לשירות הכבאות ועל השירות בו.
מינוי קצינים בכירים
10.
קצינים מדרגת _____* ומעלה ימונו בידי הנציב באישור השר.
עיסוק בתפקיד בלבד
11.
כבאי לא יעסוק בעבודה, במשלח יד או בכל עיסוק אחר בשכר, אלא בתפקידו בשירות הכבאות, אלא אם כן הותר העיסוק בדינים החלים על עובד המדינה וניתן לכך היתר בכתב מאת הנציב או מי שהוסמך לכך בהוראות השירות.
התפטרות
12.
(א) כבאי רשאי להתפטר משירות הכבאות בהודעה בכתב שהגיש לנציב.
(ב) ההתפטרות תיכנס לתוקפה בתום שלושה חודשים לאחר מסירת הודעת ההתפטרות, זולת אם הסכים הנציב לתקופה קצרה יותר.
סיום שירות מטעמי בריאות
13.
הנציב רשאי להפסיק שירותו של כבאי אם ועדה רפואית שמינה השר קבעה כי אינו כשיר עוד לשרת בתפקידו מבחינה נפשית או גופנית.
פיטורים
14.
(א) הנציב רשאי לפטר כבאי, אם הוכח להנחת דעתו כי הכבאי התרשל או בלתי יעיל במילוי תפקידו, או אינו מתאים לתפקידו מסיבה אחרת, ובלבד שכבאי בכיר לא יפוטר אלא באישור השר.
(ב) הפיטורים ייכנסו לתקפם בתוך שישים ימים מיום מסירת הודעת הפיטורים לכבאי, ואם הם טעונים אישור השר – מיום שנקבע באישור.
השעיה
15.
(א) הנציב רשאי להשעות כבאי –
(1) אם נפתחה נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, שלדעת הנציב בשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה היא מחייבת את השעייתו – עד לסיום החקירה או עד לפסק דין סופי לפי הענין;
(2) אם הנציב שוקל את פיטוריו והנסיבות מצדיקות, לדעת הנציב השעיה – עד 30 יום, ואם בתוך תקופה זו ניתנה הודעת פיטורים ניתן להאריך את תקופת ההשעיה עד לכניסת הפיטורים לתוקף.
(ב) בתקופת ההשעיה יהא הכבאי המושעה זכאי למחצית שכרו, אלא אם כן הורה הנציב כי יהיה זכאי ליותר מכך; התיר הנציב לכבאי המושעה לעבוד או לעסוק במשלח יד או בעיסוק אחר בשכר – ישולם לו שכרו המלא בניכוי הכנסתו האחרת.
מדים ותגי זיהוי
16.
(א) בשעת מילוי תפקידו יהיה הכבאי לבוש מדים, יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו, וישא עמו תעודת מינוי.
(ב) כבאי המשתמש בסמכויותיו לפי חוק זה כלפי אדם – יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
(ג) כבאי ימסור את פרטי זהותו לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו כבאי, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.
שכר
17.
שכרם ותנאי עבודתם של כבאים יהיו כשכרם ותנאי עבודתם של שוטרים במשטרת ישראל; הממשלה תקבע לענין זה את פרטי ההקבלה בין כבאים למקצועותיהם ולדרגותיהם לבין שוטרים למקצועותיהם ולדרגותיהם.
גימלאות ותגמולים לכבאים
18.
הוראות סעיף 70 עד 78 ו-80 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התשל"ו–19706 (להלן – חוק הגימלאות), יחולו על כבאי בשינויים ובתיקונים הבאים:
(1) במקום "שוטר" יבוא "כבאי";
(2) במקום "משטרה" או "משטרת ישראל", יבוא "שירות הכבאות והחילוץ";
(3) במקום "המפקח הכללי של המשטרה" יבוא "נציב הכבאות והחילוץ";
(4) במקום "תפקיד משטרתי" יבוא "תפקיד פעיל ככבאי".
נכים
19.
(א) חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]7, והתקנות לפיו (להלן – חוק הנכים) יחולו על כבאי בשינויים ובתיקונים הבאים:
(1) כל מקום שמדובר בו בחייל ייקרא כאילו מדובר בכבאי;
(2) כל מקום שמדובר בו בשירות או בשירות צבאי ייקרא כאילו מדובר בשירות הכבאות;
(3) כל מקום שמדובר בו בשירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע ייקרא כאילו מדובר בשירות הכבאות של כבאי שכללי הגיוס והפיטורים הקבועים בחוק זה ובהוראות השרות חלים עליו.
(ב) כל חיקוק המפנה לחוק הנכים ייקרא כאילו מדובר בו גם בכבאי או בשרות הכבאות, לפי הענין.
נספים
20.
(א) חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–19508, והתקנות לפיו (להלן – חוק משפחות החיילים) יחולו על כבאי שנפטר בשינוי זה – כל מקום בחוק האמור שמדובר בו בחייל, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בכבאי או בשירות הכבאות.
(ב) כל חיקוק המפנה לחוק משפחות החיילים ייקרא כאילו מדובר בו גם בכבאי או בשירות הכבאות, לפי הענין.
קצבת שאירים
21.
(א) נפטר כבאי כתוצאה ממחלה או מהחמרת מחלה, בנסיבות שהיו מזכות את בני משפחתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים לולא הוראות סעיף זה, רשאים בני המשפחה שהם גם שאירים לפי חוק הגימלאות לבחור באחד מאלה:
(1) קצבה כאמור בסעיף 77(ד)(1) לחוק הגימלאות;
(2) קצבה כאמור בסעיף 77(ד)(2) לחוק הגימלאות;
(3) תגמולים לפי חוק משפחות החיילים, בתוספת קצבה כאמור בסעיף 78(ג) לחוק הגימלאות.
(4) תגמולים לפי חוק משפחות החיילים בתוספת המענק המשתלם לפי סעיפים 27 או 40 לחוק הגימלאות במקום הקצבה המשתלמת לפי סעיף 78(ג) לחוק הגימלאות.
(ב) בני משפחה כאמור שנתקיימו בהם התנאים לזכאות לפי סעיף 27(ה) לחוק הגימלאות, רשאים לבחור, במקום זכויותיהם לפי סעיף קטן (א), בתגמולים לפי חוק משפחות החיילים ובגימלאות לפי סעיף 77(ה) בחוק הגימלאות.
(ג) סעיף 77(ו) לחוק הגימלאות יחול, בשינויים המחוייבים, גם על גימלאות לפי חוק הגימלאות המשתלמות לפי סעיף זה.
זכויות יתר
22.
כל חיקוק המעניק או נותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת, הניתנת לחייל נכה כמשמעותו בחוק הנכים או לבן משפחה של חייל שנספה כמשמעותו בחוק משפחות החיילים, רואים אותו כמעניק או נותן סמכות להעניק אותם גם לכבאי נכה או לבן משפחה של כבאי שנספה, לפי הענין.
עיטורים
23.
חוק עיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב–19729, יחול גם על כבאים בשינוי זה – בכל מקום בחוק האמור שבו נאמר "המפכ"ל", "שוטר", "פקודות קבע" ו-"המשטרה", יבוא לגבי כבאים "הנציב", "כבאי", "הוראות השירות" ו-"שירות הכבאות" בהתאמה.
איסור התארגנות
24.
(א) כבאי לא יהיה חבר בארגון כבאים ולא ייטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה.
(ב) השר רשאי להקים מועצה ציבורית אשר תייעץ לו בענינים הנוגעים לרווחתם של כבאים; הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.
(ג) בסעיף זה –
"ארגון כבאים" – כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון שירות הכבאות, ניהולו, המשטר, המשמעת ותנאי השירות של כבאים או ייצוג של כבאי בנושאים אלה;
"תנאי שירות" – לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה.
פרק ד': כבאים מתנדבים
קבלת כבאים מתנדבים
25.
(א) שירות הכבאות רשאי להסתייע בכבאים מתנדבים.
(ב) לא יתקבל אדם ככבאי מתנדב אלא אם התקיימו בו התנאים הבאים:
(1) מלאו לו 15 שנים;
(2) לא נפסל לשירות צבאי;
(3) הציג תעודה רפואית שמצב בריאותו תקין;
(4) לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשרת ככבאי מתנדב;
(5) אם טרם מלאו לו 18 שנים – הציג כתב הסכמה מאת הוריו או מאת אפוטרופסו;
(6) ועדת בוחנים שמינה הנציב המליצה על מינויו ככבאי מתנדב.
תקן ותפקידים
26.
(א) הנציב יקבע, לאחר התייעצות עם מפקדי המחוזות, את התקן של הכבאים המתנדבים בכל מחוז ובכל תחנה, ואת התפקידים שבהם יועסקו.
(ב) כבאי מתנדב לא יועסק בפעילות של כיבוי שריפות וחילוץ לכודים אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בהוראות השירות.
הפסקת שירות של מתנדב
27.
(א) הנציב או מפקד מחוז רשאי להפסיק בכל עת שירות של כבאי מתנדב, לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
(ב) כבאי מתנדב רשאי להפסיק שירותו בהודעה בכתב למפקד המחוז 14 ימים מראש.
(ג) כבאי מתנדב שטרם גויס לצבא הגנה לישראל ישרת עד לגיוסו לצבא, אם לא הופסק שירותו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).
מעמדו של כבאי מתנדב
28.
(א) חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של כבאי מתנדב בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל כבאי, בשינויים האמורים בסעיף זה ובשינויים שיקבע השר בצו.
(ב) כבאי מתנדב לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.
(ג) לא ישולמו דמי ביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199510, בעד כבאי מתנדב אשר אינו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ב).
(ד) הנציב רשאי להעניק עיטור התנדבות על שירות של כבאי מתנדב שיש בו משום תרומה בלתי רגילה להשגת יעד מיעדי שירות הכבאות, במעשה בודד או בגילוי התמדה או דבקות מופתית במטרה.
פרק ה': דין משמעתי
סימן א': הוראות כלליות
תחולת הדין המשמעתי
29.
כבאי כפוף לדין המשמעתי לפי פרק זה.
עבירת משמעת
30.
(א) עבירת משמעת היא עבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת, והמנויה בתוספת הראשונה.
(ב) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להוסיף בצו על התוספת הראשונה או לגרוע ממנה.
צדדים לעבירת משמעת
31.
הוראות סימן ב' לפרק ה' לחוק העונשין, יחולו על עבירות משמעת לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
העמדה לדין משמעתי
32.
העמדה לדין משמעתי של כבאי בשל עבירת משמעת, לפני בית דין או לפני דן יחיד, תהיה לפי הוראות פרק זה.
תחולה לפי מקום
33.
הדין המשמעתי יחול גם אם עבירת המשמעת נעברה, כולה או מקצתה, מחוץ לשטח ישראל; לענין זה, "שטח ישראל" – כהגדרתו בסעיף 7(ג) לחוק העונשין, התשל"ז–197711 (להלן – חוק העונשין).
יסוד נפשי בעבירות משמעת
34.
(א) כבאי מבצע עבירת משמעת גם אם עשה כן ברשלנות, אלא אם כן נקבע אחרת בהגדרת העבירה לפי חוק זה.
(ב) בסעיף זה, "רשלנות" – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי עבירת המשמעת, כשכבאי סביר יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –
(1) שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;
(2) שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון הסביר.
ראיות וסדרי דין
35.
(א) על הדיון המשמעתי לפי פרק זה לא יחולו דיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט, אלא אם כן נאמר אחרת בפרק זה.
(ב) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע את סדרי הדין, לרבות סדרי המצאת מסמכים, שלפיהם יקוים וינוהל הדיון המשמעתי לפי פרק זה.
(ג) בכל ענין של ראיות וסדרי דין, שלא נקבעו לגביו הוראות לפי פרק זה, ינהג היושב בדין בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק, ובלבד שינמק את החלטתו לענין זה.
אין אחריות משמעתית פעמיים
36.
אין דנים כבאי בדין משמעתי על מעשה שזוכה ממנו או שהורשע בו בדין משמעתי לפי פרק זה.
שיפוט משמעתי נוסף על משפט פלילי
37.
אחריותו של כבאי בשל עבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל מעשה, ומותר לנקוט נגדו הליכים משמעתיים, אף אם הורשע או זוכה בשל המעשה בבית משפט.
הליך משמעתי והליך פלילי
38.
(א) הוגש נגד כבאי כתב אישום לבית דין למשמעת או כתב תלונה לדן יחיד והוגש נגד הכבאי בשל אותו מעשה גם כתב אישום לבית משפט בשל עבירה פלילית או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שבכוונתו להגיש כתב אישום כאמור, יעוכבו ההליכים המשמעתיים, על אף הוראות סעיף 37, עד גמר ההליכים הפליליים, והוא הדין אם כתב האישום או כתב התלונה הוגש נגד הכבאי לאחר הגשת כתב האישום לבית המשפט בשל העבירה הפלילית.
(ב)
(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), הסתיימו ההליכים הפליליים או הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי חזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום לבית משפט בשל עבירה פלילית, ימשיך בית הדין למשמעת או הדן היחיד, לפי הענין, בהליכים המשמעתיים.
(2) ההליכים המשמעתיים לא יימשכו, אם מיום שהוגש כתב האישום לבית משפט בשל עבירה פלילית או מיום שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שבכוונתו להגיש כתב אישום כאמור, חלפה תקופת ההתיישנות האמורה בסעיף 41(א)(1) או (2), לפי הענין, אלא אם כן הורה הנציב על המשך ההליכים המשמעתיים מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם התקיים אחד מאלה:
(1) הכבאי שנגדו הוגש כתב האישום לבית הדין למשמעת או כתב התלונה לדן יחיד הסכים להישפט בדין משמעתי לפני גמר ההליכים הפליליים נגדו;
(2) בית הדין למשמעת או הדן היחיד, לפי הענין, החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות את המשך ההליכים המשמעתיים על אף שטרם הסתיימו ההליכים הפליליים.
שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר
39.
נמנה כבאי עם בעלי מקצוע הכפופים לשיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר, ניתן לשפוט אותו בדין משמעתי לפי פרק זה, אף אם כבר נשפט בשל אותו מעשה לפי החיקוק האחר, וכן ניתן לשפוט אותו לפי החיקוק האחר, אף אם כבר נשפט לפי פרק זה.
הליכים משמעתיים נגד מי שחדל להיות כבאי
40.
(א) מי שעבר עבירת משמעת בהיותו כבאי ולאחר ביצוע העבירה חדל להיות כבאי, לא יידון בדין משמעתי, אלא אם כן הובא לדין משמעתי, מטעמים שיירשמו –
(1) לפני בית דין למשמעת – בתוך 180 ימים מהיום שבו חדל להיות כבאי;
(2) לפני דן יחיד – בתוך 90 ימים מהיום שבו חדל להיות כבאי.
(ב) הובא כבאי לדין משמעתי ובטרם הסתיימו ההליכים בענינו חדל להיות כבאי, יופסקו ההליכים אלא אם כן החליט בית הדין או הדן היחיד, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, מיוזמתו או לבקשת בעל דין להמשיך בהליכים ובלבד שטרם חלפו מהיום שבו התקיים ההליך האחרון –
(1) לפני בית דין – 90 ימים;
(2) לפני דן יחיד – 45 ימים.
התיישנות עבירות
41.
(א) לא יועמד כבאי לדין משמעתי לאחר שחלפו מיום ביצוע עבירת המשמעת תקופות התיישנות כמפורט להלן:
(1) לפני בית דין למשמעת – שלוש שנים;
(2) לפני דן יחיד – שנה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), התנהלו בירור, בדיקה או חקירה בנוגע לעבירת משמעת בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי הענין, יחל מנין תקופות ההתיישנות לגביה, כאמור באותו סעיף קטן, ביום ההליך האחרון של הבירור, הבדיקה או החקירה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנציב או מי שהוא הסמיך לענין זה להתיר את העמדתו לדין של כבאי בפני דן יחיד, אף אם חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2), לרבות אם הוארכה תקופת ההתיישנות כאמור בסעיף קטן (ב), בנסיבות מיוחדות שיירשמו, ובלבד שלא חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1).
(ד) הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת או כתב תלונה לדן יחיד בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין, ולא החל הדיון לפני בית הדין למשמעת – בתוך שלוש שנים מיום הגשת כתב האישום, או לפני הדן היחיד – בתוך שנה מיום הגשת כתב התלונה, יופסקו ההליכים נגד הכבאי, והוא הדין אם חלה הפסקה בדיון בהליך לפני בית הדין למשמעת או הדן היחיד לתקופה העולה על התקופות האמורות, לפי הענין.
התיישנות עונשים
42.
עונש שהוטל בדין משמעתי ולא הוחל בביצועו לא יבוצע, ואם הוחל ביצועו והופסק, לא ימשיכו בו –
(1) לענין עונש שהטיל בית דין – אם חלפה שנה מיום שפסק הדין נעשה חלוט או מיום הפסקת ביצוע העונש, לפי הענין;
(2) לענין עונש שהטיל דן יחיד – אם חלפו ששה חודשים מיום שהפסק נעשה חלוט או מיום הפסקת ביצוע העונש, לפי הענין.
אי תלות
43.
בעניני שפיטה לפי פרק זה, אין על היושב בדין מרות זולת מרותו של הדין, ואין הוא נתון בענינים אלה למרות מפקדיו.
פומביות הדיון
44.
(א) דיון בבית דין ייערך בדלתיים פתוחות.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1) רשאי הנציב להורות, לפני הדיון, מטעמים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות, אם מצא כי הדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה או בדרכי פעולתו של שירות הכבאות;
(2) רשאי בית דין להורות, בכל שלב של הדיון, מטעמים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות, אם מצא כי הדבר דרוש מהטעמים המפורטים בפסקה (1), או אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
(א) לשם מניעת פגיעה בשלומו של אדם;
(ב) לשם הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין;
(ג) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–199812;
(ד) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.
(ג) החליט הנציב או בית דין על פי סמכותו לפי הוראות סעיף קטן (ב), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לקבוצת בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.
איסור פרסום
45.
(א)
(1) לא יפרסם אדם דבר על דיון המתנהל בבית דין בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין, ואם הנציב הוא שהורה, לפי הוראות סעיף 44(ב)(1), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות – לא יתיר בית דין את הפרסום כאמור אלא לאחר שהובאה לפניו עמדת הנציב לענין זה.
(2) הסתיים הדיון כאמור בפסקה (1), רשאי הנציב, אם הורה על עריכת הדיון בדלתיים סגורות לפי הוראות סעיף 44(ב)(1), או נשיא בית הדין, אם בית הדין הוא שהורה כאמור לפי הוראות סעיף 44(ב)(2), להתיר את הפרסום, אם ראה שאין עוד מניעה לעשות כן.
(ב)
(1) התקיים דיון, כולו או חלקו, בדלתיים פתוחות, רשאי בית הדין לאסור כל פרסום בקשר לדיון, לרבות שם המתלונן, מסמכים שהוגשו לבית הדין, פרוטוקול הדיון, הכרעת הדין או גזר הדין, והכל אם ראה כי הדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה, בשלומו של אדם או בדרכי פעולתו של שירות הכבאות.
(2) הסתיים הדיון כאמור בפסקה (1), רשאי נשיא בית הדין להתיר את הפרסום, אם ראה שאין עוד מניעה לעשות כן.
(ג) המפרסם דבר שפרסומו נאסר לפי הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ד) הסמכות לדון בעבירה לפי סעיף זה היא בידי בית משפט השלום.
הפרעות לדיונים
46.
(א) בית דין רשאי לצוות על הרחקתו של כל אחד מאלה מאולם בית הדין בעת הדיון:
(1) מי שמפריע לדיוני בית הדין או מתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין; הוראות פסקה זו לא יחולו על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–196113, והוא נמצא באולם בית הדין לרגל תפקידו;
(2) מי שיש בנוכחותו, לדעת בית הדין, כדי להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.
(ב) ציווה בית הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתיר שימוש בכוח סביר לשם ביצוע ההרחקה, אם מצא כי הדבר נדרש, ובלבד שהזהיר את מי שציווה על הרחקתו כי בכוונתו לעשות כן.
(ג) ציווה בית הדין, לפי הוראות סעיף קטן (א), על הרחקתו של צד להליך, יובאו ההליכים לידיעתו בדרך שיורה בית הדין.
בזיון בית הדין
47.
(א) בית דין, הדן בענין שבשיפוטו, רשאי להטיל קנס בשיעור כאמור בסעיף קטן (ג), על מי שמתקיים בו אחד מאלה, בין אם הוא כבאי ובין אם אינו כבאי:
(1) הוא הוזמן כדין לבית דין ולא התייצב או עזב לפני שקיבל רשות לעשות כן, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו או לעזיבתו;
(2) הוא נדרש כדין על ידי בית דין להמציא מסמך שברשותו ולא המציאו בלא הצדק חוקי;
(3) בהיותו עד בבית דין לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה או השיב ביודעין תשובה מתחמקת בלא הצדק חוקי.
(ב) בית דין רשאי להטיל על אדם קנס לפי הוראות סעיף קטן (א), אף שלא בפניו.
(ג) קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א), לא יעלה על מחצית הסכום האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, וייגבה בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי.
(ד) על החלטת בית דין למשמעת לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית הדין לערעורים.
צו הבאה
48.
(א) נאשם, משיב, או מי שהוזמן להעיד בבית דין, שלא התייצב, או שלא המציא מסמך לבית דין, אם הצטווה לעשות כן, רשאי בית הדין, אם שוכנע כי אותו אדם נמנע מלהתייצב או מלהמציא את המסמך בלא הצדק סביר, לצוות על הבאתו לפני בית הדין בזמן שיקבע בצו, ובלבד שהזהירו כי בכוונתו לעשות כן.
(ב) על צו הבאה לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–198414, בשינויים המחויבים.
רציפות הדיון
49.
כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית דין למשמעת לדחות את מועד תחילת הדיון או את המשכו; הוחל בגביית הראיות, יימשך הדיון ברציפות, ככל שניתן הדבר.
גבייה מוקדמת של עדות
50.
(א) הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת וטרם החל הדיון, רשאי בית הדין למשמעת, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שלא ניתן יהיה לגבותה במהלך הדיון; החלו בירור או בדיקה או נפתחה חקירה בעבירת משמעת וטרם הוגש כתב אישום, רשאי לעשות כן נשיא בית הדין למשמעת, לבקשת תובע או לבקשת כבאי העשוי להיות נאשם בעבירה.
(ב) עדות כאמור בסעיף קטן (א) תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם, אלא אם כן החליט בית הדין למשמעת או נשיא בית הדין למשמעת, לפי הענין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם.
דרגת שופט
51.
בבית דין לא יישב שופט שדרגתו נמוכה מדרגת הנאשם.
ראש בית דין
52.
(א) יושב בדין נשיא בית הדין – יהיה הוא ראש בית הדין; לא יושב בדין נשיא בית הדין – יהיה הבכיר בדרגה ראש בית הדין ואם אין בכיר בדרגה, ייקבע ראש בית הדין על ידי נשיא בית הדין.
(ב) ראש בית הדין ינהל את הדיון בישיבות בית הדין ורשאי הוא להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון.
מינוי תובע
53.
הנציב או מי שהוא הסמיך לכך, ימנה עורך דין שהוא קצין שירות הכבאות שדרגתו תיקבע בהוראות השירות, שישמש תובע בבית הדין למשמעת, וכמשיב או כמערער בבית הדין לערעורים, לפי הענין, וייצגו.
פסלות שופט או דן יחיד
54.
(א) שופט או דן יחיד יפסול את עצמו מלישב בדין, מיוזמתו או לפי בקשה מנומקת מאת נאשם, תובע, מערער או משיב, אם סבר כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול הדיון, או כי קיימים טעמים אחרים המצדיקים לעשות כן.
(ב) נטענה טענת פסלות נגד שופט או דן יחיד, יחליט בה בית הדין או הדן היחיד, לפי הענין, לפני שיתן כל החלטה אחרת.
(ג)
(1) החליט דן יחיד לפסול את עצמו מלישב בדין, יועבר הדיון לדן יחיד אחר; החליט הדן היחיד שלא לפסול את עצמו מלישב בדין, יציין בהחלטתו את הנימוקים לכך.
(2) החליט הנציב לפסול את עצמו מלישב בדין בענינו של נאשם מדרגת ______* ומעלה, יועבר הדיון, על אף הוראות סעיף 60, לכבאי מדרגת ______* או לשופט שיצאו לקצבה ושמינה השר לענין זה.
(ד) החליט שופט לפסול את עצמו מלישב בדין – ימונה שופט אחר תחתיו; החליט שופט של בית דין למשמעת שלא לפסול את עצמו – רשאי בעל דין לערור על הדחיה לפני נשיא בית הדין לערעורים בדרך שתיקבע בהוראות השירות; החליט שופט של בית דין לערעורים שלא לפסול את עצמו – רשאי בעל דין לערור על הדחיה לפני נשיא בית דין לערעורים שיצא לקצבה ושמינה הנציב לענין זה.
החלפת היושב בדין משמעתי
55.
(א) נפטר שופט שיושב בדין משמעתי בבית דין או דן יחיד או שבוטל או פקע מינויו או נבצר ממנו לשבת בדין מסיבה אחרת, ימונה שופט או דן יחיד, לפי העניין, אחר תחתיו.
(ב) בית הדין בהרכבו החדש או דן יחיד רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו; ואולם אם התנגד הנאשם להמשך הדיון כאמור, יקיים בית הדין או הדן היחיד את הדיון מתחילתו, אלא אם כן סבר, מנימוקים שיירשמו, כי המשך הדיון כאמור דרוש לשם עשיית צדק.
הפסקת כהונה של שופט או דן יחיד
56.
(א) הנציב רשאי להוציא שופט מרשימת השופטים שקבע לפי הוראות סעיף 72, אם הורשע בעבירה או שמתנהלת נגדו חקירה, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, ואולם קביעה כאמור לגבי חבר בית דין שאינו כבאי, תהיה בסמכות השר; הוצא שופט היושב בדין משמעתי מרשימת השופטים כאמור, יבוטל מינויו כשופט בהליך המתנהל בבית הדין.
(ב) היה היושב בדין משמעתי בבית דין כבאי וחדל להיות כבאי, יפקע מינויו, ואולם רשאי נשיא בית הדין לאפשר לו לסיים דיון בענין שהחל בו; החליט נשיא בית הדין לעשות כן, יפקע המינוי בתום הדיון.
(ג) חדל נשיא בית הדין או הדן היחיד להיות כבאי, יפקע מינויו, ואולם רשאי הנציב לאפשר לו לסיים דיון בעניין שהחל בו; החליט הנציב לעשות כן, יפקע המינוי בתום הדיון.
שתיקת נאשם
57.
הימנעות נאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה, וכן סיוע לראיות התביעה במקום שסבר בית הדין כי דרוש להן סיוע.
קבילות אמרה
58.
אמרה שמסר נאשם בהליך משמעתי, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי.
פסק דין במשפט פלילי
59.
הממצאים והמסקנות של פסק דין סופי במשפט פלילי שנוהל נגד כבאי, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו כבאי.
סימן ב': דן יחיד
דרגת דן יחיד
60.
(א) דרגת דן יחיד תהיה גבוהה בשתי דרגות לפחות מדרגת הנאשם, ואולם רשאי הנציב לדון נאשם אף אם דרגת הנאשם נמוכה מדרגתו בדרגה אחת בלבד.
(ב) היה הנאשם כבאי שדרגתו ______* ומעלה, יהיה הדן היחיד קצין שיפוט בכיר בלבד.
פסק
61.
(א) בתום הדיון, יחליט דן יחיד, מטעמים שיירשמו, על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו.
(ב) הרשיע דן יחיד את הנאשם – יגזור את דינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעונש, ובכלל זה הבאת עדים.
חובת זימון נפגע
62.
(א) דן יחיד הדן בעבירת משמעת, לא יזכה את הנאשם אלא לאחר שנתן למי שנפגע במישרין מהמעשה נושא העבירה הזדמנות להשמיע את עדותו בפניו.
(ב) זוכה נאשם בלא שניתנה לנפגע הזדמנות להשמיע את עדותו, כאמור בסעיף קטן (א), בטל הפסק מעיקרו, ולענין זה לא יחולו לגביו הוראות סעיף 36.
הרשעה בעבירת משמעת על פי עובדות שלא נטענו בכתב התלונה
63.
דן יחיד רשאי להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב התלונה, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
הרשעה בעבירות משמעת אחדות
64.
דן יחיד רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מעבירות המשמעת שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.
סמכות ענישה של דן יחיד
65.
דן יחיד, שהרשיע נאשם בעבירת משמעת, יטיל עליו עונשים כמפורט להלן, כולם או חלקם:
(1) היה הדן היחיד קצין שיפוט –
(א) התראה;
(ב) נזיפה;
(ג) נזיפה חמורה;
(ד) קנס שאינו עולה על שכר של חמישה ימים כפי שייקבע בהוראות השירות, ואולם, לגבי נאשם שחדל להיות כבאי – קנס שאינו עולה על שישית משכר מינימום, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–198715 (בחוק זה – שכר מינימום).
(2) היה הדן היחיד קצין שיפוט בכיר –
(א) התראה;
(ב) נזיפה;
(ג) נזיפה חמורה;
(ד) קנס שאינו עולה על שכר של עשרה ימים כפי שייקבע בהוראות השירות, ואולם, לגבי נאשם שחדל להיות כבאי – קנס שאינו עולה שליש משכר מינימום;
דחיית ביצוע עונש
66.
דן יחיד רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את ביצוע העונש או לקבוע תנאים לביצועו במעמד מתן הפסק, ואם הוגש ערר – גם לאחר מתן הפסק וכל עוד לא החל הדיון בערר; החל הדיון בערר – תהא הסמכות האמורה נתונה לדן בערר.
ערר על פסק
67.
(א)
(1) כבאי שהרשיעו דן יחיד, רשאי, בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו הפסק, להגיש ערר על הפסק ואם חויב בתשלום פיצויים לפי הוראות סעיף 95 – גם על החיוב כאמור, בדרך שקבע השר;
(2) זוכה כבאי על ידי דן יחיד בהליך משמעתי שנפתח עקב חקירה ועדה בודקת או קצין בודק, רשאי רהנציב או מי שהסמיך לכך להגיש ערר על הפסק, אם סבר כי יש ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של הכבאי, בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו הפסק.
(ב) בערר ידון קצין שיפוט בכיר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת הדן היחיד שנתן את הפסק ושמונה לכך בדרך שקבע השר.
(ג) קצין שיפוט בכיר שמונה לדון בערר רשאי לדון בו, אף אם הוגש לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א), אם הוכח, להנחת דעתו, כי היה הצדק סביר לאיחור.
(ד) העורר רשאי לחזור בו מעררו כל עוד לא ניתנה החלטה בערר.
(ה) הוראות סעיף 54 יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי מי שדן בערר.
סופיות פסק של כבאי מדרגת ______* ושל שופט
68.
על אף הוראות סעיף 67(א), פסק של הנציב בשבתו כדן יחיד, או פסק של כבאי מדרגת ______* או שופט שיצא לקצבה, שאליו הועבר הדיון לפי הוראות סעיף 54(ג)(2), הוא פסק סופי.
סמכויות קצין שיפוט בכיר הדן בערר
69.
(א) קצין שיפוט בכיר הדן בערר רשאי –
(1) לקבל את הערר ולזכות את הנאשם;
(2) להקל בעונש;
(3) לדחות את הערר;
(4) להרשיע בעבירת משמעת אחרת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
(ב) היה הערר על חיוב בתשלום פיצויים לפי סעיף 95, רשאי קצין השיפוט הבכיר הדן בערר לבטל את החיוב בתשלום או להפחית את שיעור הפיצויים.
סימן ג': בית הדין למשמעת
כינון בית דין למשמעת
70.
הנציב יכונן, בצו, בית דין למשמעת שידון כבאים בעבירות משמעת, ויקבע את מקום מושבו.
מינוי נשיא בית הדין
71.
הנציב ימנה נשיא לבית הדין למשמעת שהוא עורך דין וכבאי בכיר, שדרגתו תיקבע בהוראות השירות.
מינוי מותב בית הדין
72.
(א) מותב בית דין למשמעת יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין, שהם כבאים בכירים, מהם שניים לפחות חברי לשכת עורכי הדין בישראל (להלן – עורך דין); השופטים ימונו מתוך רשימת שופטים שקבע הנציב.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מקום שלא ניתן למנות כבאי בכיר שהוא עורך דין, ימנה הנציב לשופט עורך דין בשירות המדינה מתוך רשימה שקבע לענין זה שר המשפטים בהסכמת השר.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), מותב בית דין למשמעת הדן בעבירת משמעת של כבאי לפי פרטים 8 או 19(א) לתוספת הראשונה, שנעברה כלפי אדם שאינו כבאי, יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין למשמעת, כמפורט להלן:
(1) שני כבאים בכירים, מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף קטן (א), מהם אחד לפחות עורך דין;
(2) נציג ציבור, מתוך רשימת נציגי ציבור הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, שקבע השר בהסכמת שר המשפטים.
בית דין למשמעת בשופט אחד
73.
על אף הוראות סעיף 72, ידון בית דין למשמעת בשופט אחד, אם הורה זאת נשיא בית הדין או מי שהוא הסמיך לכך; שופט כאמור יהיה כבאי בכיר שהוא עורך דין, שימנה נשיא בית הדין למשמעת מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף 72(א).
הרחבת סמכות
74.
מותב בית דין למשמעת שמונה לפי הוראות סעיף 72(ב), מוסמך לדון בעבירות משמעת נוספות על אלה המנויות באותו סעיף, ובלבד שהן כלולות באותו כתב אישום.
הכרעת הדין
75.
בתום בירור האשמה, יחליט בית הדין למשמעת, מטעמים שיירשמו, על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו (בפרק זה – הכרעת הדין).
הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום
76.
בית דין למשמעת רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלו לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
הרשעה בעבירות אחדות
77.
בית הדין למשמעת רשאי להרשיע נאשם בכל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.
ראיות לענין העונש
78.
הורשע נאשם בעבירה, רשאים התובע והנאשם להביא ראיותיהם לענין העונש, לרבות ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם.
סמכות ענישה של בית דין למשמעת
79.
(א) הורשע נאשם בעבירה יגזור בית הדין למשמעת את דינו ויטיל עליו עונשים אלה, כולם או חלקם –
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) נזיפה חמורה;
(4) קנס שאינו עולה על כפל הקנס שמוסמך דן יחיד שהוא קצין שיפוט בכיר להטיל לפי סעיף 65(2)(ד), לפי הענין;
(5) הורדה בדרגה;
(ב) הורדה בדרגה לפי סעיף זה תהיה לתקופה שתיקבע בהוראות השירות, ואולם רשאי בית הדין למשמעת לקבוע תקופה אחרת מטעמים שיירשמו.
דחיית ביצוע עונש
80.
(א) במעמד מתן גזר הדין רשאי בית דין למשמעת, ולאחר מתן גזר הדין – רשאי ראש בית הדין שגזר את הדין, לבקשת נאשם ומטעמים שיירשמו, לדחות את ביצוע העונש או לקבוע תנאים לביצועו, והכל עד להגשת ערעור או עד המועד שבו חלף המועד להגשת ערעור.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הוגש ערעור על פסק הדין, יגיש הנאשם את בקשתו לדחיית ביצוע העונש או לקביעת תנאים לביצועו לנשיא בית הדין לערעורים, שתהא נתונה לו הסמכות האמורה בסעיף זה.
בית דין שנחלקו בו הדעות
81.
בית דין שנחלקו בו הדעות תכריע דעת הרוב; לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו תכריע דעת ראש בית הדין.
סימן ד': בית דין לערעורים
כינון בית דין לערעורים
82.
השר יכונן, בצו, בית דין לערעורים, שידון בערעורים על פסקי דין של בית דין למשמעת ויקבע את מקום מושבו.
מינוי נשיא בית הדין לערעורים
83.
השר ימנה נשיא לבית הדין לערעורים שהוא כבאי בכיר שדרגתו תיקבע בהוראות השירות.
מינוי מותב בית הדין לערעורים
84.
מותב בית הדין לערעורים יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין, שהם כבאים בכירים, מהם שניים לפחות עורכי דין; השופטים ימונו מתוך רשימת שופטים שקבע הנציב.
זכות ערעור
85.
(א) נאשם שהורשע בבית דין למשמעת, וכן הנציב או מי שהוא הסמיך לכך, רשאים, בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין, לערער על הכרעת הדין, על גזר הדין או על פסק הדין כולו, ורשאים הם לעשות כן גם אם חדל הנאשם להיות כבאי.
(ב) ניתן פסק הדין שלא במעמד הנאשם או התובע, יחל מנין התקופה להגשת הערעור כאמור בסעיף קטן (א) מן היום שבו הומצא לו פסק הדין, בדרך שתיקבע בהוראות השירות.
הגשת כתב ערעור
86.
ערעור יהיה בהגשת כתב ערעור לבית הדין לערעורים, חתום בידי המערער או בא כוחו, בדרך שיקבע השר.
ייצוג הנציב
87.
הנציב או מי שהוא הסמיכו לכך ימנה כבאי בכיר שייצג אותו לפני בית הדין לערעורים כמשיב או כמערער, לפי הענין.
זימון
88.
בית דין לערעורים יזומן בכתב זימון החתום בידי הנציב; בכתב הזימון ייקבע מקום מושבו של בית הדין ומועד תחילת הדיון, והוא יישלח למערער ולמשיב.
חזרה מערעור
89.
מערער רשאי לחזור בו מערעורו בכל שלב של הערעור, אולם משהסתיימו טענות בעלי הדין, לא יחזור בו אלא ברשות בית הדין לערעורים.
דיון בערעור בפני בעלי הדין
90.
(א) הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית הדין לערעורים לדון בערעור שלא בפניו, ואם לא התייצב המערער – רשאי הוא לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
(ב) נדחה ערעורו של נאשם בשל אי התייצבותו, יבטל בית הדין לערעורים את ההחלטה על דחיית הערעור על פי בקשת המערער, וישמע את הערעור, אם נוכח כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך 15 ימים מיום שהחלטת הדחייה הודעה למערער, ואולם רשאי בית הדין לערעורים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה כאמור, אף אם הוגשה לאחר תום התקופה האמורה.
סמכות בית הדין לערעורים
91.
בית הדין לערעורים רשאי לעשות אחת מאלה:
(1) לקבל את הערעור, כולו או חלקו, לשנות את פסק הדין של בית הדין למשמעת, או לבטלו ולתת אחר במקומו;
(2) לדחות את הערעור;
(3) לתת בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין למשמעת היה מוסמך לתתה, ובכלל זה להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה התגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם העבירה שונה מזו שהורשע בה בבית הדין למשמעת, או שהעובדות שהוכחו לא נטענו בו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; ואולם לא יטיל בית הדין לערעורים על הנאשם עונש חמור משהוטל עליו, אלא אם כן הוגש ערעור על קולת העונש;
(4) להחזיר את הדיון לבית הדין למשמעת שנתן את פסק הדין, עם הוראות.
סמכות נשיא בית הדין לערעורים
92.
לנשיא בית הדין לערעורים תהיה סמכות לדון בכל ענין שבסדרי דין, הנתונה לפי פרק זה לבית הדין לערעורים, וכן סמכות לעשות פעולה שבית הדין נדרש לעשותה, ובכלל זה –
(1) הארכת מועדים להגשת ערעור לאחר שעברה התקופה להגשתו כאמור בסעיף 85, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין;
(2) דחיית ביצוע עונש, הפסקתו או קביעת תנאים לביצועו.
פסק דין סופי
93.
פסק דין של בית דין לערעורים הוא סופי.
סימן ה': דרכי ענישה
עונש על תנאי
94.
(א) הוטל על נאשם בדין משמעתי קנס או הורדה בדרגה, רשאי הדן היחיד או בית הדין להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו יהיה על תנאי (להלן – עונש על תנאי).
(ב) מי שנידון לעונש על תנאי לא ישא את עונשו אלא אם כן עבר תוך התקופה שנקבעה בגזר דינו ושלא פחתה משנה ולא עלתה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי), אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין, והורשע בשל עבירה כזאת (להלן – עבירה נוספת) בתוך תקופת התנאי או לאחריה.
(ג) קביעת העבירות לפי סעיף קטן (ב) יכול שתהא בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסוימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; אוזכרה הוראת חוק ובוטלה לאחר מכן, והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.
חיוב בפיצויים
95.
(א) בית דין או דן יחיד שהרשיע כבאי בעבירת משמעת רשאי לחייבו, נוסף על כל עונש, בתשלום פיצויים על נזק לרכוש שנגרם במישרין עקב העבירה, ובית דין – גם בתשלום פיצויים על נזק לגוף שנגרם כאמור; בית דין או דן יחיד לא יחייב נאשם בתשלום פיצויים לפי סעיף זה בסכום העולה על שכרו החודשי האחרון ששולם לו לפני הטלת החיוב, ואולם, לגבי נאשם שחדל להיות כבאי – לא יעלה הסכום כאמור על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199516.
(ב) חיוב בפיצויים לפי סעיף זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין.
גביית קנסות ופיצויים
96.
(א) התחייב כבאי בדין משמעתי לשלם קנס או פיצויים, ייגבו הקנס או הפיצויים על ידי ניכוי מהסכומים המגיעים לו עקב שירותו בשירות הכבאות, בדרך שתיקבע בהוראות השירות, ובלבד ששיעור הניכוי ממשכורתו החודשית לא יעלה בחודש אחד על השיעורים הקבועים בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח–195817; לא ניתן לגבות את הקנס או הפיצויים על ידי ניכוי כאמור, ייגבו בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית המשפט בהליך פלילי.
(ב) קנסות ופיצויים שנגבו כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו לקרן הכללית של שירות הכבאות.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), חויב כבאי בדין משמעתי בתשלום פיצויים לפי הוראות סעיף 95 לאדם שניזוק עקב העבירה, ישולמו הפיצויים לאותו אדם.
סימן ו': הוראות שונות
תחילת עונש
97.
תחילתו של עונש שהוטל בדין משמעתי תהא ביום מתן גזר הדין או במועד אחר שיקבע דן יחיד או בית הדין.
ייצוג כבאי בדין משמעתי
98.
(א) כבאי שהוא נאשם, מערער או משיב בדיון לפני בית דין, רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.
(ב) כבאי שהוא נאשם או עורר בדיון לפני דן יחיד, אינו רשאי להיות מיוצג.
נוכחות בדין
99.
(א) בכפוף להוראות סעיף זה, לא יידון כבאי בדין משמעתי שלא בפניו.
(ב) בית דין רשאי לדון כבאי שלא בפניו אם ביקש זאת הכבאי או הביע הסכמתו לכך, ובית הדין סבור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא יהיה בכך משום עיוות דין, ובלבד שהכבאי יהיה נוכח בעת הקראת כתב האישום ומתן פסק הדין, והוא מיוצג על ידי עורך דין.
(ג) בית דין רשאי לדון כבאי ולגזור את דינו שלא בפניו אם הוא הוזמן כדין והוסבר לו בהזמנה שאם לא יתייצב ניתן יהיה לדונו ולגזור את דינו שלא בפניו, ובית הדין סבור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא יהיה בכך משום עיוות דין.
(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), רשאי בית דין, בכל שלב של הדיון, לצוות על התייצבותו של הכבאי.
(ה) נגזר דינו של כבאי שלא בפניו, רשאי בית הדין, לבקשת הכבאי, לבטל את הדיון, לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין, אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך 15 ימים מהיום שהומצא לכבאי פסק הדין, ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה כאמור, אף אם הוגשה לאחר תום התקופה האמורה.
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית דין לצוות על הרחקתו של הכבאי, לפי הוראות סעיף 46.
פיטורים עקב הליך משמעתי או פלילי
100.
הנציב רשאי לפטר כבאי שנידון בהליך משמעתי או פלילי אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון המשמעתי או הפלילי, כי אין הכבאי מתאים להמשיך ולשרת בשירות הכבאות, ובלבד שכבאי בכיר לא יפוטר אלא באישור השר.
ביטול עונש או הקלה בו
101.
(א) הנציב רשאי, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, לבטל עונש שהוטל בדין משמעתי בפסק דין או בפסק סופי, להפחית ממנו או להחליפו בעונש קל ממנו.
(ב) חויב כבאי בדין משמעתי בפסק דין או בפסק סופי, בתשלום פיצויים לפי סעיף 95, בשל נזק שנגרם לרכוש שירות הכבאות, רשאי הנציב, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, לבטל את החיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם.
משפט חוזר
102.
(א) נשיא בית הדין לערעורים רשאי להורות כי בית הדין לערעורים או בית דין למשמעת שקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין משמעתי שנפסק בו סופית, גם אם חדל הנאשם להיות כבאי, אם ראה כי התקיים אחד מאלה:
(1) בית משפט או בית דין פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
(2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
(3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה עבירה, ומהנסיבות שהתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;
(4) התעורר חשד של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
(ב) הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וכן לנציב או למי שהוא הסמיך לכך.
(ג) במשפט חוזר יהיו לבית דין כל הסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית הדין רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר.
(ד) צו לפי סעיף קטן (ג) טעון אישור של בית משפט מחוזי, ודינו, משאושר, כדין פסק דין של בית משפט שניתן בענין אזרחי.
חיסיון
103.
(א) אין אדם חייב למסור, ובית דין או דן יחיד לא יקבל ראיה אם השר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בשלומו של אדם, בדרכי פעולתו של שירות הכבאות או בענין ציבורי חשוב, או אם השר, בהסכמת שר הביטחון, הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, אלא אם כן מצא שופט של בית הדין לערעורים, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש שלא לגלותה.
(ב) הוגשה לבית דין או לדן יחיד תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית הדין או הדן היחיד, לפי הענין, על פי בקשת בעל הדין המבקש את גילוי הראיה, להפסיק את הדיון לתקופה שיקבע כדי לאפשר את הגשת העתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון – גם עד להחלטה בעתירה.
(ג) הוראות סעיף 46(א) לפקודת הראיות יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף זה.
אי זכאות לשכר בעד ימי היעדרות
104.
(א) כבאי שהורשע בעבירת משמעת לפי פרט 5 לתוספת הראשונה או שנעדר מן השירות באחת מהנסיבות המפורטות להלן, לא יהיה זכאי לשכר בעד כל יום או חלק ממנו של היעדרות:
(1) הכבאי היה נתון במעצר או ששוחרר בערובה בתנאים מגבילים המונעים ממנו להתייצב לשירות;
(2) הכבאי היה נתון במאסר.
(ב) הנציב או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, על אף הוראות סעיף קטן (א), להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ישולם לכבאי כאמור בסעיף קטן (א), השכר שהיה מקבל, כולו או חלקו, לולא התקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א).
שמירת סמכויות השר והנציב
105.
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשר או לנציב לגבי כבאי לפי חוק זה.
פרק ו': טיפול בקבילות כבאים
טיפול בקבילות כבאים
106.
(א) השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה נציב קבילות כבאים, או יקבע כאמור כי המבקר הפנימי יטפל בקבילות כבאים; קבע כאמור, יכהן המבקר הפנימי בתפקידו זה בתואר נציב הקבילות.
(ב) הוראות פרק ג' לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו–200618 (להלן – חוק המשטרה), יחולו על טיפול בקבילות כבאים בשינויים המחויבים ובתיקונים הבאים:
(1) במקום "שוטר" יבוא "כבאי";
(2) במקום "משטרה" או "משטרת ישראל", יבוא "שירות הכבאות והחילוץ";
(3) במקום "המפקח הכללי של המשטרה" יבוא "נציב הכבאות והחילוץ".
פרק ז': מפעלים, יערות, חורשות ורשויות מקומיות
סימן א': יחידות מפעליות
הגדרות
107.
בסימן זה –
"מפעל" – תחנת כוח, מפעל תעשייתי, נמל ים, שדה תעופה, מקום אחסון, וכל מקום אחר שהשר החיל עליו את הוראותיו של סימן זה בצו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
"בעל מפעל" – לרבות המחזיק בו.
יחידות מפעליות
108.
(א) השר רשאי, על פי המלצת הנציב או לאחר התייעצות עימו, להורות בצו לבעלים של סוגי מפעלים או של מפעלים מסוימים, להקים ולקיים יחידות כבאות וחילוץ מפעליות (להלן – יחידות מפעליות) ולקבוע בצו כאמור את מספר אנשי היחידה המפעלית, מתקניה וציודה, או מדדים לכך.
(ב) הנציב, באמצעות מי שהוא יסמיך לכך במפקדה הארצית, יבחן את הצורך להקים יחידות מפעליות בסוגי מפעלים או במפעלים מסוימים, ויגיש לשר את המלצותיו; המלצת הנציב לגבי מפעל מסוים לא תינתן אלא לאחר שניתנה לבעל המפעל הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג) הוצאות הקמת יחידה מפעלית והוצאות קיומה והפעלתה יחולו על בעל המפעל.
(ד) הנציב רשאי לתת הוראות בכתב, להפעלתן התקינה של יחידות מפעליות, לרבות מיקום מתקניהן, ציודן והכשרת אנשיהן למלא תפקידם, והכל ככל שלא נקבעו הוראות בעניינים אלה בצו לפי סעיף קטן (א).
סימן ב': יערות, חורשות ושטחים פתוחים
יחידות בשמורות טבע, בגנים לאומיים, ביערות ובחורשות
109.
(א) השר רשאי, על פי המלצת הנציב או לאחר התייעצות עימו, להורות בצו לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, ולגופים האחראיים ליערות ולחורשות, לרבות הקרן הקיימת לישראל, להקים ולקיים יחידות כבאות וחילוץ לשטחים שבאחריותם (להלן – יחידות לשטחים פתוחים) ולקבוע בצו כאמור את מספר אנשי היחידה, מתקניה וציודה, או מדדים לכך.
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) לגבי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים יינתן לאחר התייעצות עמה ועם השר להגנת הסביבה, וצו לפי סעיף קטן (א) לגבי יערות וחורשות יינתן לאחר התייעצות עם הגוף האחראי להם ועם שר החקלאות ופיתוח הכפר.
(ג) הנציב, באמצעות מי שהוא יסמיך לכך במפקדה הארצית, יבחן את הצורך להקים יחידות לשטחים פתוחים בסוגי יערות וחורשות או ביערות וחורשות מסוימים, ויגיש לשר את המלצותיו; המלצת הנציב לגבי יער או חורש מסוים לא תינתן אלא לאחר שניתנה לגופים האחראיים ליערות ולחורשות הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
(ד) הוצאות הקמת יחידה לשטחים פתוחים והוצאות קיומה והפעלתה יחולו על הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, או הגורם האחראי ליער ולחורש, לפי הענין.
(ה) הנציב רשאי לתת הוראות בכתב, להפעלתן התקינה של יחידות לשטחים פתוחים, לרבות מיקום מתקניהן, ציודן והכשרת אנשיהן למלא תפקידם, והכל ככל שלא נקבעו הוראות בעניינים אלה בצו לפי סעיף קטן (א).
כללים לתכנון יער וחורש
110.
השר רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב, עם מי ששר החקלאות ופיתוח הכפר הסמיכו לכך ועם הקרן הקיימת לישראל, לקבוע כללים לתכנון יערות וחורשות, ובהם כללים בדבר –
(1) דרכי גישה שיאפשרו נגישות לרכבי כיבוי אש;
(2) התקנה והצבה של אמצעי כיבוי ביער ובחורש, לרבות ברזי כיבוי ובארות מים;
(3) אמצעי הפרדה בין גושי יער וחורש, ובין היער והחורש לבין מבנים סמוכים.
אישור תוכנית יער וחורש
111.
(א) לא יבצע אדם נטיעה חדשה ביער או בחורש או נטיעה של יער או חורש חדש (להלן – נטיעה) שלא על פי תוכנית נטיעה שאושרה לפי סעיף זה.
(ב) המבקש לבצע נטיעה יכין תוכנית נטיעה ויגישה למפקד המחוז שבתחומו מצוי היער או החורש; התוכנית תכלול את הפרטים שיקבע הנציב בכללים.
(ג) מפקד המחוז או מי שהוא הסמיך לכך יאשר תוכנית נטיעה אם ראה כי היא עומדת בתנאים שנקבעו בכללים לפי סעיף 110; בנוסף רשאי הוא להמליץ בענין סוגי העצים והצמחייה ובנושאים אחרים הקשורים בתכנון היער או החורש.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה לפי כל דין אחר, לרבות חובת רשיון, היתר או אישור.
כללים לתחזוקת יער וחורש
112.
(א) השר, לאחר התייעצות עם הנציב, עם מי ששר החקלאות ופיתוח הכפר הסמיכו לכך ועם הקרן הקיימת לישראל, לקבוע כללים לתחזוקת יערות וחורשות, ככל שהדבר דרוש לדעתו למניעת הצטברות חומר להזנת אש, ולהקלת פעולות לכיבוי אש ולמניעת התפשטותה.
(ב) כל גורם האחראי ליער ולחורש חייב לפעול על פי הכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), וישא בהוצאות הכרוכות בכך.
סימן ג': רשויות מקומיות וספקי מים
הגדרות
113.
בסימן זה –
"רשות מקומית" – עיריה או מועצה מקומית;
"בעל רשת צינורות מים" – רשות מקומית וכן מי שמפיק או מספק מים באמצעות רשת צינורות בתחום רשות מקומית.
ממונה
114.
(א) כל רשות מקומית תמנה עובד מעובדיה להיות ממונה על כבאות וחילוץ (להלן – הממונה).
(ב) הממונה ישמש גורם מקשר בין הרשות המקומית לבין שירות הכבאות בכל הנוגע לתיאום פעולותיהם בתחומי הכבאות והחילוץ.
הוראות הנציב
115.
הנציב רשאי, לאחר התייעצות עם הממונה, להורות לרשות המקומית, וכן לכל יישוב, על הצבת אמצעי כיבוי במקומות שבהחזקתם, ועל נקיטת פעולות למניעת אש בקרבת יערות וחורשות.
ברזי כיבוי
116.
(א) רשות מקומית תתקין על חשבונה ברזי כיבוי במקומות ובצורה שקבע מפקד המחוז.
(ב) ברזי הכיבוי ייצבעו ויתוחזקו בכל עת במצב תקין.
(ג) הממונה ינהל ספר ברזי כיבוי, בצורה שקבע הנציב, וכל פעולות האחזקה יירשמו בו בציון תאריך ביצוע העבודה; מפקד המחוז וכל מי שהוא הסמיך לכך רשאי בכל עת לעיין בספר ברזי הכיבוי.
(ד) הממונה ימציא למפקד המחוז מפה של ברזי הכיבוי.
רשת צינורות מים
117.
(א) הותקנו ברשת צינורות מים ברזי כיבוי, חייב בעל הרשת צינורות מים לשמור על תקינותה ולדאוג לזרימת מים מתמדת ברשת, באופן שלחץ המים לא יפחת מזה שנקבע בכללים, ללא קבלת אישור מוקדם ממפקד המחוז.
(ב) בעל רשת צינורות מים יעביר באופן קבוע למפקד המחוז מידע על תכניות פיתוח צינורות המים או שינויים בה.
(ג) מפקד המחוז רשאי לתת לבעל הרשת הוראות בעניינים האמורים בסעיף זה.
פרק ח': מניעת שריפות, טיפול באירועים וחקירתם
סימן א': מניעת שריפות
הגדרות
118.
בסימן זה –
"בית משותף" – כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט–196919;
"בנין גבוה" – בנין אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל מפלס רצפת הכניסה הראשית לבנין עולה על 12 מטרים;
"בעל" – אחד או יותר מאלה:
(1) הבעל הרשום של הנכס;
(2) אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מנכס או שהיה מקבלה אילו הנכס היה נותן הכנסה, בין בזכותו ובין כמורשה, כנאמן או כבא כוח;
(3) מחזיק, לרבות המשתמש בנכס;
(4) בבית משותף – כל בעלי הדירות בבית או נציגות הבית המשותף;
"דלק" – נוזלים דליקים למעט גז פחממני מעובה (גפ"מ);
"חומר דליק" – כל חומר לקיח או בעיר שטמפרטורות ההתלקחות שלו היא עד C 80;
"מיתקן" – מיכל דלק, צינור דלק, תנור, מיתקן בעירה, מכשיר חימום או בישול וכל כלי לאצירת דלק, לרבות כל חלק שלהם;
"נכס" – קרקע, בית או בנין או חלק מהם, בין תפוסים ובין שאינם תפוסים;
"נכס גובל" – נכס הגובל ביער או בחורש הנמצאים במרחק שאינו עולה על 25 מטרים מגבול המגרש;
"ספק" – כל תאגיד או אדם המתקין מיתקן או המספק דלק;
"שטח סמוך" – שטח סמוך לנכס, המשמש לאותם שימושים להם משמש הנכס כולו או חלקו, או הדרוש כדי שהשימוש בנכס יהיה יעיל.
איסור מעשים העלולים לגרום לשריפות
119.
(א) לא יתקין אדם מיתקן באופן העלול לגרום לבעירה או להתפשטות אש, אלא לאחר שנקט באמצעי הבטיחות הדרושים לפי הנסיבות ופעל בהתאם להוראות כל דין.
(ב) לא יתקין אדם מיתקן בסמוך לחומר דליק או במקום גלוי או באופן העלול לגרום לשריפה.
(ג) לא יבעיר אדם אש בשטח פתוח אלא לאחר שנקט אמצעי זהירות שיאפשרו את כיבויה המיידי או את מניעת התפשטותה.
(ד) לא ישפוך אדם, לא יפזר ולא יניח חומר דליק בשטח פתוח, לא יניח לחומר דליק להישפך או לדלוף ממיתקן ולא יניח או ירשה להניח חומר דליק ליד מיתקן.
(ה) לא יספק ספק דלק למיתקן אלא אם המיתקן במצב תקין ובהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד), ולאחר שננקטו כל אמצעי הבטיחות הדרושים בשעת אספקת הדלק למניעת נזילה או דליפה מן המיתקן.
(ו) לא יזרוק אדם, לא ישאיר ולא יניח, ולא ירשה לזרוק, להשאיר או להניח גפרור דולק, בדל סיגריה דולק או כל חפץ או חומר דולק או עשן, זולת אם נקט באמצעי זהירות כדי להבטיח מניעת גרימת שריפה או התפשטותה.
(ז) בעל נכס יחזיק כל מיתקן בנכס במצב המבטיח מניעת גרימת שריפה או התפשטותה, וינקוט בכל אמצעי הבטיחות הסבירים או הנדרשים לפי כל דין לשם מניעת גרימת ששריפה בנכס או בשטח הסמוך או התפשטותה מתוכם.
תקנות לענין אמצעי כיבוי ובטיחות אש וסדרים למניעת שריפות
120.
(א) השר רשאי לקבוע בתקנות, על פי המלצת הנציב או לאחר התייעצות עימו, כי בעלי מקרקעין או המחזיקים בהם, או הבעלים או המחזיקים של חלק מהמקרקעין, יציבו במקרקעין ויחזיקו במצב תקין אמצעי כיבוי ובטיחות אש, לרבות ציוד, מיתקנים לכיבוי שריפות ואמצעים לאזעקת אש ותקשורת; תקנות כאמור יכול שיהיו שונות לסוגים שונים של מקרקעין.
(ב) השר רשאי, על פי המלצת הנציב או לאחר התייעצות עימו, לקבוע, לשם מניעת שריפות או התפשטותן, תקנות בדבר –
(1) מניעת צמיחתם של עשבי בר וצמחים אחרים או סילוקם;
(2) קביעת פסי בידוד בשטחים שיש עליהם צמחיה;
(3) שימוש בחומרים או באמצעים שיש בהם כדי למנוע שריפות או להקטין את הסכנה מהן.
(ג) ההוצאות הכרוכות בהצבת אמצעים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו מחיצתן על הבעלים ומחציתן על המחזיק, זולת אם נקבעה חלוקה אחרת בהסכם שביניהם; לענין זה יראו חוכר לדורות כבעלים.
(ד) היה יותר מאדם אחד חייב להציב במקרקעין אמצעים כאמור בסעיף קטן (א) ולהחזיקם במצב תקין, וקיים אחד מהם את החובה לגבי כל המקרקעין, חייבים האחרים להשתתף בהוצאותיו.
הוראות לבעלי נכסים ולספקים ודרישות לביצוע
121.
(א) מפקד מחוז רשאי, בכפוף לתקנות שהותקנו לפי סעיף 120, להורות לבעל נכס שאינו משמש למגורים, או לבעל נכס המשמש למגורים שהוא בנין גבוה, או לבעל נכס גובל, לנקוט בנכס או בשטח הסמוך אמצעים למניעת שריפות ולכיבוין, לרבות גידור, הסרת מיתקנים או שינוי מיקומם, התקנת ציוד כיבוי וסידורי בטיחות אש, תרגול השימוש בציוד כיבוי ובדיקת תקינותו או ביצוע פעולות שהן חיוניות למניעת שריפות או לכיבוין, לרבות גיזום או סילוק צמחיה.
(ב) מפקד מחוז רשאי להורות לספק בכתב לסלק מיתקן שהתקין או להימנע מאספקת דלק למיתקן אשר לדעתו הוא במצב מסוכן העלול לגרום לשריפה או להתפשטות אש.
(ג) מי שקיבל הוראה לפי סעיף קטן (א) או (ב) חייב למלא אחריה תוך פרק הזמן ובהתאם לתנאים שקבע מפקד המחוז.
(ד) הופרה הוראה לפי סימן זה, רשאי מפקד המחוז, לדרוש בכתב ממי שההוראה חלה עליו, למלא אחר ההוראה תוך פרק הזמן הנקוב בדרישה.
(ה)
(1) לא קיים אדם הוראה או דרישה של מפקד המחוז לפי סעיף זה, רשאי מפקד המחוז להיכנס לנכס ולבצע כל פעולה הדרושה לשם עמידה בהוראה או בדרישה, לפי הענין, ולגבות מאותו אדם את כל כפל ההוצאות;
(2) על גביית ההוצאות יחולו הוראות פקודת המסים (גביה)20, כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.
(ו)
בסעיף זה, "מפקד המחוז" – לרבות מי שהוא הסמיך לכך באישור הנציב.
חזקות
122.
(א) מיתקן הנושא שם ספק, חזקה כי אותו ספק התקינו זולת אם הוא הוכיח שהותקן על ידי אחר.
(ב) נמצא כי מרכב הונחו, נזרקו, הושלכו, נשפכו או הושארו גפרור דולק, בדל סיגריה דולק, או כל חפץ או חומר דולק, או עשן – רואים את בעל הרכב, את נהגו וכן אדם אחר האחראי לרכב כאילו הוא עשה את המעשה, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ושנקט בכל האמצעים הדרושים למניעת המעשה.
תנאים לגבי מקרקעין מסוימים
123.
(א) הוראות חוק זה יחולו לגבי המקרקעין המפורטים להלן בתנאים שיקבע השר בהסכמה עם המפורטים לצדם:
(1) לגבי משכן הכנסת ורחבתו – בהסכמת יושב ראש הכנסת;
(2) לגבי מקרקעין המוחזקים על ידי נציגות דיפלומטית – בהסכמת שר החוץ;
(3) לגבי מקרקעין המוחזקים על ידי צבא הגנה לישראל או גורם אחר של מערכת הביטחון או התעשיות הביטחוניות ששר הביטחון קבע לענין זה – בהסכמת שר הביטחון;
(4) לגבי המקרקעין המוחזקים על ידי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר – בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(5) לגבי מקרקעין המוחזקים על ידי שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – בהסכמת ראש הממשלה.
(ב) תנאים שנקבעו לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות.
סימן ב': טיפול באירוע
סמכויות כבאי בעת אירוע
124.
(א) בסימן זה ובסימן ג' –
"אירוע" – שריפה או תקרית המחייבת הפעלת כבאים, לביצוע תפקידי שירות הכבאות, לרבות איום ממשי ומיידי לקיום שריפה או תקרית כאמור;
"בעלים", במקרקעין – לרבות חוכר לדורות;
"המפקד", באירוע – כבאי בעל הדרגה הגבוהה ביותר או כבאי בודד, הנוכח במקום האירוע;
"מקום", לענין טיפול באירוע – מקרקעין, כלי תחבורה וכל מיתקן.
(ב) המפקד יפקד על כל כבאי ועל כל מי שמופעל על ידו באירוע; המפקד רשאי לעשות, או להורות על עשייתה של כל פעולה הדרושה באופן סביר לכיבוי שריפה, למניעת התפשטותה או להצלת נפש או רכוש, אף תוך שימוש בכוח סביר, במידת הצורך, לרבות פעולות אלה:
(1) להיכנס למקום, ואם יש צורך – לפרוץ למקום העולה באש או נתון בסכנה אחרת, או שהוא בשכנות קרובה למקום האירוע;
(2) להעביר למקום, או דרכו, כל ציוד;
(3) להרחיק כל חומר מסוכן ממקום העולה באש או נתון בסכנה אחרת, או שהוא בשכנות קרובה לאש או לסכנה;
(4) להרוס, לכרות, לסלק או להרחיק, כליל או חלקית, כל מבנה, מיתקן, כלי תחבורה, חפץ, בעל חיים או צמח, העולים באש או מהווים סכנה, או גובלים או מצויים בקרבת מקום בו מתרחש אירוע או מפריע לפעולות הכבאים, וכן לכרות תעלה או פס בידוד או לערום או לפזר חומר מבודד;
(5) להפסיק בעת האירוע זרימת מים בצנרת או בצינור מסויים, בכדי להגביר את הלחץ ואת האספקה של מים לצורך הטיפול באירוע;
(6) עד בואו של קצין משטרה למקום האירוע –
(א) להפסיק בעת האירוע את התחבורה בכביש, ברחוב, בדרך, בגשר, במסילת ברזל, או במעבר אחר בקרבת מקום האירוע;
(ב) לפנות או להרחיק, כל אדם הנתון בסכנה או שעצם נוכחותו מפריעה לפעולת הכבאים.
(7) להפסיק או לנתק, אספקת גז, דלק נוזל או חשמל לכל מקום בו מתרחש אירוע או בקרבתו.
(ג) הנציב יקבע בהוראות השירות, בהתאם להחלטות הממשלה, נוהלי פעולה ותיאום עם משטרת ישראל והמשרד להגנת הסביבה בענין הטיפול בחומרים מסוכנים בעת אירוע.
סייג לאחריות
125.
כבאי, לרבות כבאי מתנדב, שביצעו בתום לב פעולות כאמור בסעיף 124(ב) לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית בשלהן; אין באמור בסעיף זה כדי למנוע נקיטת הליכי משמעת נגדם.
גיוס אנשים וציוד
126.
(א) סבר המפקד בעת טיפול באירוע, שמספר הכבאים, לרבות הכבאים המתנדבים, העומדים לרשותו לא יספיק לטיפול באירוע, רשאי הוא להורות לכל אדם מגיל 15 עד 55 שנים, שמקום מגוריו נמצא במרחק ממקום האירוע כפי שייקבע בתקנות, לסייע בטיפול באירוע.
(ב) סבר המפקד בעת טיפול באירוע שהציוד או החומרים העומדים לרשותו לא יספיקו לטיפול באירוע, רשאי הוא להורות לכל אדם המחזיק בציוד או בחומרים כאמור, והנמצאים במרחק ממקום האירוע כפי שייקבע בתקנות, להעמידם לרשותו.
(ג) מי שקיבל הוראה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) חייב לציית להוראות המפקד, כל עוד נמשך האירוע, לפי שיקול דעת המפקד.
(ד) שירות הכבאות ישלם עבור החומרים ויפצה על נזק שנגרם לציוד, אשר הועמדו לרשות המפקד ואשר השתמשו בהם באירוע.
(ה) תקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יותקנו בידי השר לפי המלצת הנציב או לאחר התייעצות עימו ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, וניתן לקבוע בהם מרחקים שונים למחוזות או למקומות שונים.
התקנת צנרת ואספקת מים
127.
השר רשאי לקבוע בתקנות, לפי המלצת הנציב או לאחר התייעצות עימו, חובת אספקת מים וחובת התקנת צנרת ומיתקנים לאספקת מים, כנדרש לצרכי טיפול באירוע.
שימוש במים
128.
(א) לשם טיפול באירוע רשאי שירות הכבאות להשתמש במים מכל מקור והנמצאים בכל מקום; לשם כך רשאי שירות הכבאות להשתמש בציוד ובמיתקנים הדרושים.
(ב) לשם אימונים רשאי שירות הכבאות להשתמש במים כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שמיעת טענותיהם של בעלי המים, ובלבד שהאימונים אושרו על ידי הנציב או מפקד המחוז או על ידי קצין שירות הכבאות שמי מהם הסמיכו לכך.
(ג) חויב אדם שאינו מוסד ממוסדות המדינה או רשות מקומית בעד מים ששירות הכבאות השתמש בהם, ישפה אותו שירות הכבאות.
ראיות
129.
הטוען כי השימוש בסמכויות לפי פרק זה נעשה שלא כדין – עליו הראיה.
סימן ג': חקירת אירועים
חיסיון חומר תחקיר
130.
(א) בסימן זה –
"גוף חוקר" – רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות;
"גוף ציבורי" – משרדי הממשלה, או גוף אחר שהשר קבעו בצו;
"חוקר אירועים" – כבאי שהנציב מינהו בכתב לחקור אירוע באופן כללי או אירוע מסוים;
"פעילות מבצעית" – לרבות אימון;
"תחקיר" – בירור שנערך בשירות הכבאות, בהתאם לנהלים שהוציא הנציב או מי מטעמו, בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך פעילות מבצעית שהיא אחת מהמפורטות בסעיף 3(א), או בקשר אליה, אשר היתה כרוכה לביטחון המדינה או שהנציב סבור כי יש צורך לערוך תחקיר מיידי לשם שמירה על חייו של אדם, גופו או שלומו, והיועץ המשפטי לממשלה, או מי שהוא הסמיך לענין זה, אישר עריכת תחקיר כאמור;
(ב) על אף האמור בכל דין, יחולו לענין תחקיר הוראות אלה:
(1) דברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים, המסקנות וההמלצות (בסעיף זה – חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט פלילי בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר או בהליך משמעתי;
(2) חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גורמים בשירות הכבאות שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות פסקה זו לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה בחוק הארכיונים, התשט"ו–195521, או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבעו לפי החוק האמור ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו;
(3) חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר;
(4)
(א) חומר התחקיר יימסר ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים;
(ב) מצא היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ בנציב, להורות, בכתב, לגוף חוקר לפתוח בבדיקה או בחקירה;
(ג) הורה היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע;
(5)
(א) הנציב או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור, אם קיים חשש כי העברתו תפגע בביטחון המדינה.
(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר לגוף חוקר;
(6) ועדה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה ושל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שישיבותיה חסויות, תקבל, לפי בקשתה, את חומר התחקיר.
חקירת אירועים, קבלת מידע ושימור ראיות
131.
(א) חוקר אירועים רשאי לדרוש מידע מכל אדם, לחקור אותו, ליטול חפצים או דגימות, לאסוף מידע בכל דרך ולשמרו, הכל במידה שהדבר דרוש, לדעת חוקר האירועים, לבירור הגורמים או הסיבות לאירוע.
(ב) אדם שחוקר אירועים דרש ממנו למסור מידע למטרה מן המטרות שבסעיף קטן (א), חייב להשיב על כל השאלות שיציג לו החוקר ולהעמיד לרשות החוקר כל מידע, מסמך, או חפץ שידרוש, אלא אם מתן התשובה, המידע, המסמך או החפץ עלול להפליל אותו.
(ג) חוקר אירועים וכל כבאי אחר ישמור על סודיות בכל הנוגע למידע, למסמך או לחפץ שנמסרו לו או הגיעו אליו ולא יגלה דבר עליהם אלא למפקדו או למי שהוסמך לכך על פי כל דין; הנציב מוסמך להתיר למסור מידע, לפי שיקול דעתו, בדרך כלל או במקרה מסוים.
(ד) היה חוקר אירועים, בדרגת_______22 ומעלה, סבור, כי הדבר דרוש לשם הבטחת ניהול החקירה, רשאי הוא ליתן צו האוסר כניסה למקרקעין שבהם התרחש האירוע, או לחלק מהם, למעט כניסה של מי שהוסמך לכך על ידי חוקר האירועים או על ידי מפקד משטרת המחוז, לפרק זמן שלא יעלה על שבעה ימים מתום הטיפול באירוע.
(ה) הרואה עצמו נפגע מצו כאמור בסעיף קטן (ד) רשאי לערור עליו בפני בית משפט השלום.
סימן ד': סמכויות לצורך פיקוח
דרישת מידע, חיפוש ותפיסה
132.
(א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה וכל דין אחר בענין מניעת שריפות ואמצעים לגילוי שריפות ולכיבוין, או אם התעורר חשד כי אדם הפר את הוראותיו של חוק זה, או הוראות חיקוקים אחרים המנויים בתוספת השניה, רשאי כבאי שהנציב הסמיכו לכך בכתב –
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לענין, במועד שנקבע בדרישה; מי שנדרש כאמור ימסור את הידיעה או המסמך תוך התקופה שנקבעה כאמור;
(2) להיכנס לכל מקום ולערוך בו בדיקה וחיפוש, ולעיין במסמכים הנוגעים לענין ולתפוס אותם, אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; על החיפוש יחולו הוראות סעיפים 26 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–196923, בשינויים המחויבים;
(ב) מסמך שנמסר או שנתפס לפי סעיף קטן (א), יוחזר למי שממנו נלקח תוך שלושה חודשים, אלא אם כן הוא דרוש לשם ניהול הליך פלילי; שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת הנציב או מפקד מחוז, ולאחר שניתנה למי שממנו נלקחה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע; התופס יאפשר לבקשת מי שממנו נתפס מסמך לצלם את המסמך.
פרק ט': עונשין ועיצומים כספיים
סימן א': עבירות ועונשין
עבירות ועונשין
133.
(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:
(1) מפר הוראה מהוראות סעיף 119;
(2) משתמש בברז כיבוי למטרות שלא אושרו מראש על ידי שירות הכבאות;
(3) אינו מציית להוראה שנתן המפקד לפי סעיף 126.
(ב) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, וקנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה:
(1) מפר הוראה מהוראות תקנות שהותקנו לפי סעיף 120;
(2) מפר הוראה שניתנה לפי סעיף 121.
(ג) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה;
(1) פוגע בברז כיבוי, בציוד כיבוי או בסידורי בטיחות אש או מפריע או מונע בדרך אחרת את אפשרות השימוש בהם;
(2) מפריע לפעילות של כבאי שפועל כדין לפי סמכות שהוקנתה לו בחוק זה או על פיו, או מתנגד לו או אינו מציית להוראה שניתנה כדין בעת טיפול באירוע;
(3) המפר הוראה או דרישה שניתנה לפי סעיף 132(א) או (ד).
(ד) המפר צו או הוראה שניתנה לפי סעיפים 108 ו-109 דינו – מאסר שנה, או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, וקנס נוסף בשיעור כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ה) העובר על הוראה אחרת בחוק זה או על התקנות שהותקנו לפיו, דינו – קנס.
(ו) נעברה עבירה לפי סעיף זה על ידי תאגיד, דינו כפל הקנס שנקבע לעבירה.
אחריות נושא משרה
134.
(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף 133(א)(1), (ב)(1) ו-(2), (ג)(3) או (ד) בידי עובד מעובדיו, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – דירקטור, המנהל הכללי וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד, בידי תאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי העבירה נעברה שלא בידיעתו ושעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
עבירות קנס
135.
השר, לאחר התייעצות עם הנציב, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע עבירה לפי חוק זה ולפי החיקוקים המנויים בתוספת השניה כעבירת קנס וכעבירה של ברירת משפט, כמשמעותן בפרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–198224 ולקבוע את שיעור הקנס, והוראות החוק האמור שיחולו.
סימן ב': עיצום כספי
עיצום כספי
136.
(א) היה לנציב או לקצין שירות הכבאות בדרגת _______* ומעלה שהוא הסמיך לכך, או למפקד מחוז (בסימן זה – המוסמך) יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות המנויות בסעיף 139 (בסימן זה – מפר) רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין המוסמך, בין השאר, את אלה:
(1) המעשה המהווה את ההפרה;
(2) שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 137;
(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף 141.
זכות טיעון
137.
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי להגיש את טענותיו, בכתב, למוסמך, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.
דרישת תשלום
138.
(א) המוסמך יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי סעיף 137, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 140.
(ב)
(1) החליט המוסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף 143(א) והמועד לתשלומו;
(2) החליט המוסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.
(ג) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 137, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
סכום העיצום הכספי
139.
(א) סכום העיצום הכספי יהיה 30,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 60,000 שקלים חדשים, בשל אחד מאלה:
(1) מפר צו או הוראה שניתכו לפי סעיפים 108 ו-109;
(2) מפר הוראה מהוראות תקנות שהותקנו לפי סעיף 120;
(3) מפר הוראה שניתנה לפי סעיף 121;
(4) מפר הוראות סעיף 111(א) או כללים שנקבעו לפי סעיף 112.
סכומים מופחתים
140.
(א) המוסמך אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בסימן זה, בשיעורים שיקבע.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
141.
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלהאילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לסכום העיצום הכספי; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 139 בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע המפר.
המועד לתשלום העיצום הכספי
142.
העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 138.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
143.
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא הגיש את טענותיו כאמור בסעיף 137 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
(ב) סכומי העיצום הכספי כאמור בסעיף 139 יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאה שקלים חדשים; בחוק זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.
הפרשי הצמדה וריבית
144.
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו; בסעיף זה, "הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–196125 (בסימן זה – הפרשי הצמדה וריבית).
עתירה
145.
(א) אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי סימן זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת המוסמך או אם בית המשפט הורה על כך.
(ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
שמירת אחריות פלילית
146.
(א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 139.
(ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה, לא יחויב בשל המעשה המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
פרק י' : הוראות שונות
היטלים ואגרות
147.
(א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת –
(1) להטיל על בעלים של סוגי עסקים ומקרקעין שבהם קיימים סיכוני אש, היטל כבאות, וניתן לקבוע שיעורים מדורגים לפי רמת הסיכון ולפי רמת אמצעי המניעה וההתראה שהותקנו בהם;
(2) לקבוע אגרות בעד עריכת ביקורת תקופתית בדבר שמירת הוראות שנקבעו לפי חוק זה ולפי החיקוקים המנויים בתוספת השניה בסוגי עסקים ומקרקעין;
(3) לקבוע אגרות בעד מתן שירותי כבאות, חילוץ ושירותים אחרים שנותן שירות הכבאות.
(ב) לא שולמו היטל או אגרה במועד, יתווספו עליהם הפרשי הצמדה וריבית.
ייעוד כספים
148.
(א) סכומי עיצומים כספיים שהוטלו לפי סימן ב' לפרק ט', היטלים ואגרות לפי סעיף 147(א)(1) ו-(2), ישמשו לפעולות הפיקוח, הביקורת והאכיפה של שירות הכבאות.
(ב) סכומי אגרות לפי סעיף 147(א)(3) ישמשו לפעולות שירות הכבאות.
עזרה בשירותי כבאות באזור ובשטחי הרשות הפלסטינית
149.
(א) בסעיף זה –
"אזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה;
"ההסכם" – הסכם הביניים הישראלי–פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד' בתשרי התשנ"ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו;
"הרשות הפלסטינית" – הרשות הפלסטינית כמשמעותה בהסכם;
"שטחי הרשות הפלסטינית" – השטחים הכלולים מעת לעת בתחום הסמכות הטריטוריאלית של הרשות הפלסטינית לפי ההסכם.
(ב) השר רשאי לקבוע הסדרים לפיהם שירות הכבאות יושיט עזרה באזור לפי בקשת מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור או מי שהוסמך מטעמו לענין שירותי כבאות.
(ג) השר רשאי לקבוע הסדרים לפיהם שירות הכבאות יושיט עזרה בשטחי הרשות הפלסטינית לפי בקשת הרשות הפלסטינית או רשות מוסמכת מטעמה, לענין שירותי כבאות.
השגה
150.
(א) הרואה עצמו נפגע מהוראה או מהחלטה של מפקד מחוז לפי סעיפים 111(ב), 117(ג) או 121, רשאי להשיג עליה בפני הנציב.
(ב) הנציב ייתן את החלטתו בהשגה תוך שלושים ימים מיום הגשתה.
(ג) הוגשה השגה, יושעה תקפה של ההוראה או ההחלטה של מפקד המחוז עד להחלטה בהשגה, זולת אם הורה הנציב אחרת.
תחולה על המדינה
151.
חוק זה יחול על המדינה.
ביצוע ותקנות
152.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
פרק י"א: תיקוני חקיקה
ביטול חוק שירותי הכבאות
153.
חוק שירותי הכבאות, התשי"ט–195926 (להלן – חוק שירותי הכבאות) – בטל.
תיקון חוק התכנון והבניה
154.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–196527 –
(1) בסעיף 1 –
(א) במקום ההגדרה "חוק שירותי הכבאות" יבוא :
"חוק שירות הכבאות" – חוק שירות הכבאות והחילוץ, התשס"ט–2009";
(ב) אחרי ההגדרה "שימוש חורג" יבוא:
""שירות הכבאות" – שירות הכבאות והחילוץ שהוקם לפי חוק שירות הכבאות;";
(2) בסעיף 18(ה)(3), במקום "נציג רשות הכבאות שתחומה כולל את תחום הועדה המקומית" יבוא "נציג שירות הכבאות"; במקום "ותהיה לו דעה מייעצת" יבוא "ודעתו תהיה קובעת";
(3) בסעיף 19(ב), במקום "נציג רשות הכבאות שתחומה כולל את תחום הועדה המקומית" יבוא "נציג שירות הכבאות"; במקום "ותהיה לו דעה מייעצת" יבוא "ודעתו תהיה קובעת"; הסיפה החל במלים "היה תחומה של הועדה" – תימחק;
(4) בסעיף 34, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא :
"(ב) נציג שירות הכבאות, בעל הכשרה מקצועית בענייני מניעת שריפות, יוזמן דרך קבע לדיוני הועדה המיוחדת ודעתו תהיה קובעת בענינים הנוגעים לשריפות.";
(5) בסעיף 158יג, במקום ההגדרה "חוק שירותי הכבאות" יבוא:
""חוק שירות הכבאות" – חוק שירות הכבאות והחילוץ, התשס"ט–2009";
(6) בסעיף 158טו(א)(2), במקום "לרשות הכבאות לפי חוק שירותי הכבאות (להלן – רשות הכבאות)" יבוא "לשירות הכבאות";
(7) בסעיף 158יט(6), במקום "רשות כבאות" יבוא "שירות כבאות"; במקום "מרשות הכבאות" יבוא "משירות הכבאות";
(8) בסעיף 158כו(א)(5), במקום "חוק שירותי הכבאות" יבוא "חוק שירות הכבאות".
תיקון חוק ההתגוננות האזרחית
155.
בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–195128 –
(1) בסעיף 4, במקום פסקה (7) יבוא:
"(7) נציב הכבאות והחילוץ שנתמנה לפי חוק שירות הכבאות והחילוץ, התשס"ט–2009 (להלן – חוק שירות הכבאות)";
(2) בסעיף 6, במקום פסקה (5) יבוא:
"(5) מפקד המחוז כמשמעותו בחוק שירות הכבאות, או נציג שהוא ימנה;";
(3) בסעיף 6א(ג), במקום פסקה (5) יבוא :
"(5) מפקד המחוז כמשמעותו בחוק שירות הכבאות, או נציג שהוא ימנה;".
תיקון חוק הביטוח הלאומי
156.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199529 –
(1) בסעיף 287, במקום פסקה (8) יבוא:
"(8) מי שגויס לפי סעיף 126 לחוק שירות הכבאות והחילוץ, התשס"ט–2009.";
(2) בלוח י"ד, סעיף 2 – בטל.
תיקון חוק רישוי עסקים
157.
בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–196830 –
(1) בסעיף 1 –
(א) בסעיף קטן (א), בפסקה 6, במקום "שירותי כבאות" יבוא "שירות הכבאות";
(ב) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא:
"(6) בסעיף קטן (א)(6), לענין קיום הדינים הנוגעים לשירות הכבאות – עם נציב הכבאות והחילוץ.";
(2) בסעיף 6, בסעיף קטן (א), המילים "(להלן – נותן האישור)" – יימחקו, ואחריו יבוא:
"(א1) רשיון לפי חוק זה לא יינתן אלא אם כן נתן אישור לכך נציב הכבאות והחילוץ או מי שהוא הסמיך לכך.";
(3) בסעיף 6(ב), במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) (להלן – נותן האישור)";
(4) בסעיף 14(א), אחרי "מפקד משטרת המחוז" יבוא "מפקד שירות הכבאות והחילוץ במחוז";
(5) בסעיף 20, אחרי "לרופא מחוזי" יבוא "למפקד שירות הכבאות והחילוץ במחוז".
תיקון חוק בתי המשפט
158.
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–198431, בתוספת השלישית, פרט 13 – יימחק.
תיקון חוק אזורים חופשיים
159.
בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד–199432, בסעיף 52(ד), במקום "ורשות הכבאות" יבוא "ושירות הכבאות והחילוץ".
תיקון חוק הנהיגה הספורטיבית
160.
בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו–200633, בסעיף 9(ב)(4), בפסקת משנה (ב), במקום "רשות כבאות כהגדרתה" יבוא "שירות הכבאות כהגדרתו" ובמקום "שירותי הכבאות, התשי"ט–1959" יבוא "שירות הכבאות והחילוץ, התשס"ט–2009".
תיקון פקודת המשטרה
161.
בפקודת המשטרה –
(1) בסעיף 90א, בהגדרה "גוף הצלה", במקום פסקה (2) יבוא:
""שירות הכבאות" כהגדרתו בחוק שרות הכבאות והחילוץ, התשס"ט–2009 (להלן – חוק שירות הכבאות).";
(2) בסעיף 90ד, בסעיף קטן (ט), במקום "לחוק שירותי הכבאות" יבוא "לחוק שירות הכבאות".
פרק י"ב: תחילה והוראות מעבר
תחילה
162.
תחילתו של חוק זה ביום ____________*.
העברת עובדים
163.
(א) כל עובד המועסק ברשות כבאות כמשמעותה בחוק שירותי הכבאות (להלן – רשות כבאות) שהיא איגוד ערים, וכל כבאי המועסק ברשות כבאות שהיא עיריה, וכן כל עובד המועסק בנציבות הכבאות וההצלה שבמשרד הפנים, יהיה החל מיום תחילתו של חוק זה עובד שירות הכבאות, זולת אם הוא בגיל 57 או יותר, או אם הביע רצונו, בדרך שתיקבע בתקנות, שלא לעבור לשירות הכבאות.
(ב) על אף האמור בכל דין, עובד שעבר לשירות הכבאות, כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל העברתו לשירות הכבאות.
(ג) קיבלה המדינה על עצמה, בהסכם בינה לבין רשות כבאות, לקיים את זכויותיו של עובד אשר היו לו כלפי רשות הכבאות, מכוח יחסי עובד ומעביד בשל תקופת היותו עובד שלה, לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן של זכויות אלה מרשות הכבאות.
העברת נכסים
164.
(א) כל המקרקעין, המבנים, כלי הרכב והציוד (להלן – נכסים) אשר ערב תחילתו של חוק זה שימשו את יחידות הכבאים ברשות הכבאות, את נציבות הכבאות וההצלה שבמשרד הפנים ואת בית הספר לכבאות, יעברו החל מיום תחילתו של חוק זה לבעלות המדינה, ללא תמורה, ויועמדו לרשות שירות הכבאות.
(ב) התעוררה מחלוקת אם יש להעביר נכס מסוים לפי סעיף קטן (א), תכריע במחלוקת ועדה של שלושה אלה: שופט בדימוס שמינה שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, שר הפנים ויושב ראש מועצת איגוד הערים או ראש העיריה, לפי הענין.
פטור ממסים
165.
שר האוצר רשאי לקבוע בצו פטור ממסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים לענין העברת נכסים כאמור בסעיף 162, והוראות התאמה מיוחדות לענין מועדי החיוב ודרכי החישוב של מס רווח הון ומס שבח מקרקעין.
המשך תוקף ובחינה
166.
(א) תקנות שהותקנו לפי סעיף 6 לחוק שירותי הכבאות יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיוחלפו או ישונו לפי חוק זה, וכל עוד לא הוחלפו או שונו לפי חוק זה יראו אותן כאילו הותקנו לפיו.
(ב) הנציב, באמצעות מי שהוא יסמיך לכך במפקדה הארצית, יבחן את התקנות האמורות בסעיף קטן (א) ויביא בפני השר, תוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, המלצות בדבר הצורך לבטלן, לשנותן או להוסיף עליהן.
תוספת ראשונה
(סעיף 30)
עבירות משמעת
1.
אי מילוי הוראה או פקודה מהוראות השירות או כל הוראה אחרת שניתנה כדין, או סירוב למלא הוראה כאמור.
2.
התרשלות במילוי תפקיד.
3.
התנהגות שאינה הולמת כבאי או שיש בה כדי לפגוע בתדמית שירות הכבאות.
4.
שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד.
5.
היעדרות מתפקיד בלא הצדק סביר.
6.
היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו; היעדרות מן השירות לתקופה של 21 ימים רצופים שלא ברשות יראו, לענין זה, ככוונה שלא לשוב לשירות, כל עוד לא הוכח אחרת.
7.
אי נקיטת אמצעים סבירים למניעת שריפה שידוע לכבאי כי עומדים להציתה או לגילוי שריפה.
8.
עריכת בדיקה וחיפוש או עיון במסמכים ותפיסתם שלא כדין או שלא בתום לב.
9.
אי ענידת תג זיהוי, אי מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים.
10.
התחזות לבעל דרגה אחרת או לבעל סמכות אחרת.
11.
מתן הצהרה כוזבת או העלמת ידיעות שחובה למסרן, לשם התגייסות לשירות הכבאות או בענין אחר הקשור לשירות הכבאות.
12.
החזקת ציוד של שירות הכבאות, שימוש בו או השמדתו בניגוד להוראות השירות ובלא הצדק סביר.
13.
החזקה או הפעלה של חומר נפץ או חומר מסוכן אחר, שלא בסמכות, שלא במידת הזהירות הנדרשת אן בניגוד להוראות השירות.
14.
גילוי או מסירה, ללא קבלת רשות כדין, של דבר הנוגע לשירות הכבאות, לאדם בלתי מוסמך, שיש בהם כדי לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, בדרכי פעולה של שירות הכבאות או בשלומו או בפרטיותו של אדם.
15.
פניה, בלא קבלת רשות כדין, אל גורם מחוץ לשירות הכבאות בכל ענין הנוגע לשירות; לענין זה, "גורם מחוץ לשירות הכבאות" – למעט בית משפט, מבקר המדינה, נציב הקבילות או מבקר פנימי לשירות הכבאות.
16.
התנהגות בלתי אדיבה או נקיטת לשון גסה כלפי הציבור בעת מילוי תפקיד או כשהכבאי לבוש מדים.
17.
סירוב בלתי מוצדק למלא בקשה סבירה של אדם מהציבור הבאה עקב היותו כבאי.
18.
ניצול מעמד של כבאי שלא לצורך מילוי תפקיד.
19.
(א) שימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להוראות השירות או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין.
(ב) העמדה לדין לפי פרט זה מסורה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
20.
עשיית אחד מאלה בהליך, בלא הצדק סביר:
(1) אי הופעה או הופעה באיחור להליך שהוזמן אליו כדין ;
(2) עזיבת מקום הליך שלא ברשות ;
(3) אי המצאת מסמך שנדרש כדין להמציאו ;
(4) אי מתן תשובה או מתן תשובה מתחמקת או כוזבת ;
(5) נקיטת לשון מעליבה או מאיימת או גרימת הפרעה או הפסקה;
(6) פרסום דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, או שנאסר פרסומו, שלא ברשות;
לענין סעיף זה, "הליך" – דיון בהליך משמעתי או חקירה.
21.
עשיית פעולה המכוונת למנוע, לעכב, להפריע או לשבש בכל דרך שהיא את הגשתה או העברתה של קבילה לנציב הקבילות או תלונה למבקר הפנימי.
22.
הימנעות ממתן סיוע שביקש נציב הקבילות או המבקר הפנימי, לשם בירור קבילה או תלונה, או לשם חקירה, וכן מסירת מידע כוזב במהלך בירור או חקירה כאמור או הכשלתם בדרך אחרת.
23.
הימנעות ממתן סיוע שביקש קצין בודק או ועדה בודקת, שמונו לפי הוראות השירות, לשם בדיקת ענין שמונו לבדיקתו, וכן מסירת מידע כוזב במהלך בדיקה כאמור, או הכשלתה בדרך אחרת.
24.
הימנעות ממתן סיוע שביקש מבקר משרד הפנים, לשם עריכת ביקורת, וכן מסירת מידע כוזב במהלך עריכת ביקורת כאמור, או הכשלתה בדרך אחרת.
25.
הטרדה מינית או התנכלות, כמשמעותן בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח–199834, בעת מילוי תפקיד או כשהכבאי לבוש מדים, או כשהן מכוונות כלפי כבאי אחר.
26.
ניהול חקירה, בניגוד להוראות כל דין, בדרך שיש בה פגיעה ממשית בזכויות הנחקר.
27.
טפילת אשמת שווא במזיד, על כבאי.
28.
עיסוק בניגוד לסעיף 11.
29.
הפרת הוראה מהוראות סעיף 16.
30.
הפרת הוראת סעיף 24(א).
תוספת שניה
(סעיפים 132 ,135 ו-147)
1.
חוק מניעת שריפות בשדות, התש"י–194935.
2.
סעיף 5 (ג) ו-(ד) לפקודת היערות36.
3.
תקנות לפי סעיף 2(2) לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג–196237.
4.
סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968, לגבי אי קיום הוראת תקנה לפי סעיף 9 לחוק האמור או תנאי מתנאי הרשיון שניתן לפי החוק האמור בעניינים המנויים בסעיף 9 האמור.
דברי הסבר
כללי
הצעת חוק זו באה ליישם את המלצות ועדת גינוסר, שדנה בנושא שירות הכבאות והחילוץ (להלן – שירות הכבאות).
על פי המלצות הוועדה, יש להפוך את שירות הכבאות משירותים מוניציפאליים מבוזרים לשירות ארצי אחד. הדבר מחייב חקיקת חוק חדש אשר יקים את השירות, יקבע את מבנהו, תפקידיו סמכויותיו, ויחליף את החקיקה הקיימת ובעיקר את חוק שירותי הכבאות, התשי"ט–1959 (להלן – חוק שירותי הכבאות), המגדיר רשות כבאות כאיגוד ערים או רשות מקומית.
סעיף 2
מוצע כי החוק יקים את שירות הכבאות והחילוץ ויקבע כי הינו שירות ממלכתי ארצי וכי השר הממונה מטעם הממשלה יהיה שר הפנים (להלן – השר).
סעיף 3
מוצע לקבוע את תפקידי שירות הכבאות כדלהלן: כיבוי שריפות, פעולות למניעתן ולצמצום נזקיהן, חילוץ לכודים, טיפול באירועי חומרים מסוכנים, סיוע בטיפול באירוע אסון המוני ותפקידים אחרים שתקבע הממשלה.
כן מוצע לפרט את הפעולות בהן על שירות הכבאות לנקוט כדי למלא תפקידים אלה, ובהן קביעת תורת לחימה בתחומי תפקידיו, אימון והדרכה של הכבאים ושל האחראים לכיבוי אש במפעלים, ביערות, בחורשות וברשויות מקומיות, חקירת שריפות ואסונות אחרים ויישום הלקחים, פיקוח על קיום הוראות בנושאי מניעת שריפות ובטיחות, פיתוח אמצעים חדשים, יעוץ והסברה.
סעיפים 4 ו-5
מוצע כי בראש שירות הכבאות יעמוד נציב הכבאות והחילוץ (להלן – הנציב), אשר ימונה בידי הממשלה לפי המלצת השר, כפי שמתמנים רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה ונציב בתי הסוהר. על פי המלצות הוועדה יש להעניק לנציב סמכויות פיקודיות על כלל המערך, בהירארכיה פיקודית ובמבנה הדומים למשטרה ולשירות בתי הסוהר. לפיכך מוצע לקבוע כי הנציב יהיה המפקד העליון של השירות ובעל הסמכות המקצועית העליונה בתחומי הכבאות והחילוץ.
מוצע לקבוע תקופת כהונה מוגבלת לנציב, כדי לאפשר חידוש ורענון. עם זאת תוכל הממשלה גם בתוך התקופה להפסיק את כהונת הנציב ולמנות אחר במקומו, כל זאת כפי שמקובל (אם כי לא קבוע בחוק) לגבי הרמטכ"ל בצבא והמפכ"ל במשטרה.
הנציב יוסמך להוציא הוראות ופקודות בנושא ארגון השירות, וסדרי המינהל והמשמעת בו. הוראות אלה לא יהיו טעונות פרסום ברשומות, למעט אם יש להן חשיבות לציבור. הוראות דומות קבועות בחוק השיפוט הצבאי, בפקודת המשטרה ובפקודת בתי הסוהר.
סעיפים 7 ו-10
על פי המלצות הוועדה, שירות הכבאות יהיה בעל שלוש רמות פיקוד: מפקדה ארצית, 6-7 מפקדות מחוזיות וכ-100 תחנות כבאות מבצעיות. הוועדה המליצה גם על הגדרת הייעודים של כל רמה, המבנה שלהם ופריסתם.
מוצע לקבוע בחוק כי בשירות הכבאות יהיו מפקדה ארצית, מפקדות מחוזיות ותחנות כבאות מבצעיות. מפקדי המחוזות וקצינים בכירים ימונו בידי הנציב באישור השר. עקרונות אלה ייקבעו בחוק אך מוצע לא לקבוע בו את תחומי המפקדות המחוזיות, מיקום התחנות, חלוקת התפקידים והסמכויות בין המפקדות והתחנות, ודרכי שיתוף הפעולה והסיוע ביניהן, אלא להשאיר עניינים אלה לקביעה מינהלית, בהוראות השירות.
סעיף 8
מוצע כי לשירות הכבאות ימונה מבקר פנימי, אשר יפעיל בו ביקורת פנימית כאמור בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992, וכן יהיה ממונה על תלונות הציבור.
סעיף 9
נוהל הגיוס לשירות הכבאות ונוהלי המינויים לתפקידים השונים בו ייקבעו בהוראות השירות. כן ייקבעו בהן הוראות בדבר הבחינות, הבדיקות הרפואיות, בדיקות כושר גופני ותנאים אחרים לקבלה לשירות ולמינוי לתפקידים לסוגיהם. כיום קיימות תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים), התשכ"ט–1969, הקובעות, בין היתר דרישות למינוי למשרת כבאי, ובהן גיל 20, בדיקה רפואית, רשיון נהיגה, עמידה במכרז, בבחינה ובתקופת ניסיון. תקנות אלה מופעלות על ידי כל רשות כבאות בנפרד. מטרת ההוראות המוצעות היא להחליף הוראות אלה באופן שהן יופעלו במרוכז בצורה אחידה בכל השירות, ולענות על המלצות הוועדה בדבר הגדרת מקצועות הכבאות וקביעת הדרישות וההסמכות הנדרשות לכל מקצוע.
בסעיף 2 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, מנויים סוגי המשרות והעיסוקים שעליהם לא חל החוק האמור, ובהם חיילים, שוטרים וסוהרים. מוצע לקבוע באופן דומה כי החוק האמור לא יחול על קבלה לשירות הכבאות ושירות בו. הוראות השירות יקבעו גם את תקן כוח האדם, אולם מילויו יהיה בכפוף למגבלות שייקבעו בחוקי התקציב, שכן שירות הפועל במסגרת הממשלה כפוף לשיא כוח האדם הנקבע מדי שנה בתקציבו.
סעיף 11
מוצע לקבוע כי כבאי לא יעסוק בעבודה אחרת, אלא בהיתר. הוראה דומה מצויה בפקודת המשטרה. בפקודת בתי הסוהר קיים איסור מוחלט על סוהר לעסוק בעבודה שאינה של המדינה.
סעיפים 12 עד 15
מוצע לאפשר לכבאי להתפטר, ולהסמיך את הנציב להפסיק את שירותו של כבאי מטעמי בריאות על פי קביעת ועדה רפואית, או מטעמי אי התאמה, ולהשעותו בנסיבות מתאימות. כאשר מדובר בכבאי בכיר, יהיה צורך באישור השר לפיטורים. הוראות דומות מצויות בפקודת המשטרה ובפקודת בתי הסוהר.
סעיף 16
כדי להדגיש את אופיו המבצעי של שירות הכבאות ואת ייחודו מוצע לקבוע כי בשעת מילוי תפקידו יהיה הכבאי לבוש מדים ועונד תג זיהוי. לכבאי יינתנו סמכויות שונות כלפי הציבור, ולכן יש לקבוע את חובת ההצגה של תעודת המינוי ומסירת פרטי הזיהוי בעת הפעלת סמכות כזו. הוראות דומות נקבעו בפקודת המשטרה, במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ז–1997.
סעיף 17
סעיף 35(ב) לחוק שירותי הכבאות מסמיך את השר להתקין תקנות בדבר קביעת שכרם וזכויותיהם של כבאים, ובצו איגודי ערים (שירותי כבאות), התשכ"א–1961, אשר הקים 18 איגודי ערים לכבאות, נקבע בסעיף 24, כי האיגוד רשאי לקבוע, באישור השר, את משכורתם, שכרם ושאר תנאי עבודתם של העובדים שהוא מעסיק. בפועל, נקבעים כיום שכרם ותנאי עבודתם של הכבאים בהסכמים קיבוציים ארציים ומקומיים.
הוועדה המליצה כי שכרם ותנאי עבודתם של הכבאים יהיו כשל שוטרים. מוצע לקבוע בעקרון זה את פרטי ההקבלה בין המקצועות, והדרגות ייקבעו בידי הממשלה. הוראות אלה יבטיחו, מחד כי השכר ותנאי העבודה של הכבאים יהיו ברמה נאותה, ההולמת כוחות לחימה חיוניים העומדים בסכנות ונדרשים לכשירות מבצעית גבוהה ולמשמעת קפדנית, ומאידך ימנעו את התופעות של סכסוכי עבודה המשבשים את מוכנותו של השירות לעמוד במשימותיו החיוניות.
סעיף 18
פרק ה' לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970, החיל את החוק האמור על שוטרים וסוהרים ושאיריהם, בתיאומים ובתוספות שנקבעו בו. אחד השינויים העיקריים הוא שבעוד שניתן להוציא עובד מדינה לקצבה בהגיעו לגיל 60, וחייבים להוציאו לקצבה אם הגיע לגיל 65, הרי שניתן להוציא שוטר וסוהר לקצבה בהגיעם לגיל 57. הוועדה המליצה להחיל על הכבאים תנאי שירות דומים לאלה של השוטרים. כן המליצה להקדים את גיל הפרישה של הכבאים ל-57, משום שבגיל זה כושרם הגופני מגביל את יכולתם המבצעית, ולא ניתן להעבירם לתפקידים מינהליים שכן אין צורך במספר רב של עובדי מינהלה בשירות הכבאות. לפיכך מוצע להחיל את חוק שירות המדינה (גימלאות) גם על הכבאים, בתיאומים ובתוספות שנקבעו בו לגבי שוטרים וסוהרים.
סעיפים 19 עד 22
חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א–1981, וחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א–1981, החילו על שוטרים וסוהרים את חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב] ואת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950 והתקנות לפיהם. כן נקבעו בחוקים אלה הוראות בדבר הברירה הנתונה לשאירי שוטר וסוהר שנפטרו ממחלה לבחור בין קצבאות לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) לבין תגמולים לפי חוק משפחות חיילים בתוספות שנקבעו שם. עוד נקבע בחוקים אלה כי חיקוקים המעניקים זכויות ופטורים לחייל נכה או לבן משפחה של חייל שנספה, יראו אותם כמעניקים אותם זכויות ופטורים גם לשוטר או סוהר נכה או לבן משפחה של שוטר או סוהר שנספה, לפי הענין. בהתאם להמלצת הוועדה להחיל על הכבאים תנאי שירות דומים לאלה של שוטרים, מוצע לקבוע בחוק שירות הכבאות והחילוץ הוראות דומות להוראות החוקים האמורים.
סעיף 23
חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב–1972, מאפשר הענקת עיטורי גבורה, אומץ ומופת לשוטרים ולסוהרים על מעשים שנעשו בעת מילוי תפקיד תוך חירוף נפש, באומץ לב ובאופן הראוי לשמש מופת. כן ניתן לתת את עיטור השירות על שירות שיש בו תרומה בלתי רגילה להשגת יעדי השירות. מוצע להחיל גם חוק זה על כבאים, שכן בפעולותיהם הם נדרשים לעתים למעשי גבורה ואומץ יוצאי דופן להצלת חיים ורכוש.
סעיף 24
הוועדה המליצה כי בד בבד עם הקמת שירות הכבאות החדש והקבלת הכבאים לשוטרים בשכר – תנאי שירות וגימלאות, יאסרו התארגנות ושביתות של כבאים, כפי שהם אסורים במשטרה.
הוועדה היתה ערה לכך כי חופש ההתאגדות, הזכות לנהל משא ומתן קיבוצי וזכות השביתה הנובעת מאלה, הינם זכויות יסוד של העובדים, אשר הוכרו בפסיקת בתי המשפט בישראל. אולם, זכויות אלה אינן מוחלטות, במיוחד כאשר מדובר בשירותים חיוניים. קיימות בעולם מדינות שבהן נאסר על כבאים לשבות. לעיתים מלווה האיסור בהקמת מנגנון של בוררות חובה.
במשטרה נאסרה ההתארגנות וממילא – השביתה. בעבר, נעשה הדבר בפקודה של המפקח הכללי. בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, אשר קבעה כי איסור שכזה, גם כשהוא מוצדק ודרוש, צריך להיעשות על פי הסמכה מפורשת בחוק, תוקנה פקודת המשטרה, ונקבע בה במפורש כי שוטר לא יהיה חבר בארגון שבין מטרותיו טיפול בארגון המשטרה, המשמעת, השכר, יחסי העבודה, תנאי העבודה ותנאי פרישה, וייצוג שוטרים בעניינים אלה. בפקודת בתי הסוהר אין הוראה דומה, אך האיסור קבוע בהוראות השירות ובפועל אין התארגנות ושביתות בשירות בתי הסוהר. כשם שישנה הצדקה לאיסור זה במשטרה ובשירות בתי הסוהר, ישנו מקום לאיסור דומה בשירות הכבאות, שכן מדובר בשירות חיוני המופקד על הלחימה באש ועל הצלת חיי אדם ורכוש. שיבושי עבודה בארגון כזה, משמעותם סכנה מיידית לחיי אדם ולרכוש ציבורי ופרטי. בנוסף, טיבה של הלחימה באש שהיא מחייבת פעולה במסגרת היררכית ומשמעתית, כמוה כפעולה של כוחות צבא ומשטרה.
הקביעות המוצעות בחוק כי שכרם של הכבאים, תנאי עבודתם, הגימלאות וכיוצא בזה יהיו כשל השוטרים במשטרת ישראל, משמען הבטחה כי אלה יהיו הולמים, וכי הכבאים לא יצטרכו להיאבק למען השגת תנאי שכר המתאימים לתפקידם ולנדרש מהם. לפיכך, איסור ההתארגנות והשביתה לא יפגעו בפועל בכבאים. מכאן שהוראות החוק המוצע בכללותן מהוות איזון ראוי בין ההגנה על זכויות הכבאים לבין השמירה על האינטרס הציבורי הכללי.
סעיפים 25 עד 28
על פי סעיף 7 לחוק שירותי הכבאות, יחידת כבאים יכול שתהיה מורכבת מכבאים מתנדבים או מכבאים או משניהם כאחד, כפי שייקבע בתקנות. תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים מתנדבים), התשמ"ו–1985, קובעות תנאים למינוי כבאי מתנדב, ובהם – גיל 15 לפחות, מצב בריאות תקין, הסכמת הורים ובחינה על ידי ועדת בוחנים. כיום מופעלות הוראות אלה על ידי כל רשות כבאות בנפרד. על פי התקנות האמורות, יו"ר רשות כבאות רשאי להפסיק שירותו של כבאי מתנדב, וכן רשאי המתנדב להפסיק את שירותו. אם התנדב בהיותו נער ישרת הכבאי המתנדב עד לגיוסו לצבא הגנה לישראל, אם לא הודיע לפני כן על הפסקת שירותו. מוצע לקבוע הוראות דומות בחוק החדש, לגבי העסקת כבאים מתנדבים בשירות הכבאות. למעט הזכות לשכר ולתשלום דמי ביטוח לאומי, יהיו חובותיו וזכויותיו וכפיפותו לשיפוט משמעתי של מתנדב, כשל כבאי, זאת בדומה להוראות שבפקודת המשטרה לגבי חברי המשמר האזרחי.
כן מוצע לקבוע הוראות בדבר הענקת עיטור התנדבות בשל תרומה מיוחדת לשירות הכבאות, בדומה להוראה שנוספה לחוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשנ"ח–1998, בנוגע למשמר האזרחי.
סעיפים 29 עד 105
לפי חוק שירותי הכבאות מוסמך השר להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין השאר תקנות בדבר קיום משמעת במילוי תפקידי הכבאים. תקנות שירותי הכבאות (משמעת), התש"ם–1980, מגדירות את המעשים המהווים עבירות משמעת, ומסמיכות את מפקד יחידות הכבאים בכל רשות כבאות, או סגנו, ובהעדרם – קצין שירות הכבאות שמונה על ידי יושב ראש מועצת איגוד הכבאות, לשפוט את הכבאים על עבירת משמעת, על פי נוהלי שפיטה שייקבעו על ידי מפקח כבאות ראשי או מי שהוא הסמיך. העונשים שניתן להטיל על פי התקנות הם התראה, נזיפה ושלילת שכר עד לסכום של ארבעה ימי עבודה.
בנוסף, חל על הכבאים חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978, אשר הקים בתי דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים), הגדיר את עבירות המשמעת והסדיר את הליכי השיפוט המשמעתי, תוך הפניה בחלק מן העניינים להוראות חוק שירות המדינה (משמעת), התשי"ג–1963.
עם המעבר למבנה החדש של שירות הכבאות, מוצע לקבוע בתוספת הראשונה לחוק את עבירות המשמעת, ולהסמיך את השר להוסיף או לגרוע ממנה באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, וכן לקבוע את הכללים החלים על השפיטה המשמעתית, הכל כפי שנקבע בחקיקה לגבי המשטרה ושירות בתי הסוהר, בשינויים המוצעים:
ראשית, בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו–2006 (להלן – חוק המשטרה) נקבע כי דיון בבית דין למשמעת ייערך בדלתיים פתוחות זולת אם הוחלט על עריכתו בדלתיים סגורות משום שהדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה, בטובת הציבור או במשמעת המשטרה. לגבי שירות בתי הסוהר נזכרים גם פגיעה במוסר. בחוק בתי המשפט מנויות עילות נוספות לדיון בדלתיים סגורות, ובהן הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, מתלונן או נאשם בעבירת מין, וכן כאשר הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד. מוצע להחיל עילות אלה על הדיון המשמעתי לפי חוק זה.
שנית, בחוק המשטרה ובפקודת בתי הסוהר נקבע כי בית דין למשמעת או דן יחיד יהיה רשאי לחייב שוטר או סוהר שהורשע בעבירת משמעת בתשלום פיצויים על הנזק שנגרם עקב העבירה עד לשכר חדשי. חיוב זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר.
שלישית, על שוטרים ניתן להטיל בהליך משמעתי נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, ריתוק למקום השירות, ומחבוש. לסוהרים קיים גם עונש התראה ולא קיים עונש מחבוש. מוצע כי לגבי כבאים יהיו עונשי התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנסות.
סעיף 106
אשר לטיפול בקבילות כבאים – מוצע לאפשר מינוי נציב מיוחד, כפי שקיים בחוק המשטרה. הטיפול בקבילות הכבאים יהיה בהתאם לכללי הטיפול בקבילות שוטרים שנקבעו בחוק המשטרה, הדומים גם לאלה שנקבעו לגבי סוהרים.
סעיפים 107 ו-108
ישנם סוגי מפעלים ואתרים שבהם מרוכז חומר דליק רב, אשר אם תפרוץ בהם אש ולא תטופל מייד באמצעים הנמצאים במקום ובידי אנשים הנמצאים במקום שאומנו לכך, הסיכון לאסון המוני הינו גבוה. מוצע להסמיך את השר להורות לסוגי מפעלים כאלה להקים יחידות כבאות וחילוץ מפעליות, אשר יוכלו לטפל באירועים טיפול ראשוני עד להגעת כוחות שירות הכבאות למקום, ובכך להקטין את הסכנה להתפשטות אש ונזקים חמורים לאדם ולרכוש. הואיל והוצאות הקמת יחידה כזאת וציודה יחולו על בעלי המפעל, צו כזה לגבי מפעל מסויים יינתן לאחר שמיעת עמדתם. מוצע להטיל על הנציב להורות לבצע את הבדיקה המקצועית באשר לצורך בקיומן של יחידות מפעליות כאמור, ולהביא את המלצותיו בפני השר.
סעיף 109
על פי ממצאי הוועדה, הניסיון מלמד כי בשריפות יער או חורש קיימת חשיבות רבה לאתר את מקור האש ולהתחיל לטפל בכיבויו סמוך ככל האפשר לפריצתו, הואיל והיערות והחורשות אינם מיושבים, לעתים חולף זמן ניכר מרגע שאש פרצה ביער או בחורש ועד שידיעה על כך מגיעה לשירותי הכבאות, לפיכך יש להביא לפריסה של תצפיתני אש בעונת הקיץ, וכן להתקין ביערות, בחורשות ובשמורות הטבע ציוד לטיפול ראשוני בכיבוי האש ובמניעת התפשטותה.
מוצע להסמיך את השר להורות לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, ולקרן הקיימת לישראל, על הקמת יחידות כבאות וחילוץ לשטחים פתוחים. צו כזה יינתן לאחר שהגורמים המקצועיים בנציבות הכבאות יבחנו את הנושא והנציב יגיש לשר את המלצותיו, ויהיה טעון התייעצות עם הגופים האמורים ועם השר להגנת הסביבה או שר החקלאות ופיתוח הכפר, לפי הענין.
סעיפים 110 ו-111
הוועדה הדגישה את חשיבות נושא המניעה ונקיטת האמצעים הדרושים למניעת פריצת אש, ולהקטנת התפשטותה ונזקיה, אם תפרוץ. זאת במיוחד לגבי היער והחורש. בהקשר זה המליצה הוועדה שהנציב יגבש כללים מחייבים לתכנון היערות ובחורשות, שיקחו בחשבון את סיכוני האש הכרוכים ביערות, ובהם כללים בענין אמצעי כיבוי מקומיים, ואמצעי הפרדה בין גושי יער, ובין היער למבני מגורים ותעשיה. עוד המליצה הוועדה כי הגורמים המתכננים יערות יידרשו לקבל את אישור שירות הכבאות לכל תכנון מפורט של יער, כפי ששירות הכבאות מעורב בהיבטים הקשורים למניעת אש בעת אישור תכניות לפי חוק התכנון והבניה, ובעת רישוי עסקים.
מוצע לעגן המלצות אלה בחוק החדש, ולהעניק לשירות הכבאות סמכות לקבוע כללים מחייבים בנושאים מבצעיים, וזכות המלצה בנושאים אחרים כגון סוגי העצים והצמחייה.
סעיף 112
הוועדה המליצה כי יגובשו תכניות עבודה לתחזוקה שוטפת של היערות והחורשות, כך שתימנע הצטברות של חומך דלק טבעי של הזנת האש. מוצע להסמיך את הנציב, לאחר התייעצות עם משרד החקלאות והקרן הקיימת לישראל, לקבוע כללים בנושאים אלה, ולחייב את הגורמים האחראים ליערות ולחורשות לפעול לפיהם, ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך. קביעתם ואכיפתם של כללים אלה יקטינו את הסיבוכים והנזקים הכרוכים בפריצת אש ביערות ובחורשות.
סעיפים 113 ו-114
כיום קיים קשר הדוק בין הרשויות המקומיות לבין שירותי הכבאות, הואיל ושירותי הכבאות מופעלים במסגרת של איגודי ערים או יחידות עירוניות. עם הפרדת שירות הכבאות מן הרשויות המקומיות והפיכתן לשירות ארצי, יש להבטיח קיומו של גורם מקצועי בכל רשות מקומית אשר יהיה המקשר והמתאם עם שירות הכבאות.
סעיף 115
מוצע להסמיך את הנציב, לאחר התייעצות עם הממונה, להורות לרשויות מקומיות ולישובים שבתחומן על הצבת אמצעי כיבוי במקומות ציבוריים ועל נקיטת פעולות למניעת אש. במיוחד חשובים הדברים לגבי ישובים הנמצאים בקרבת יערות וחורשות, אשר צריכים להיות ערוכים לפריצת אש בקרבתם. הוועדה המליצה כי ההנחיות המקצועיות וההדרכה יינתנו על ידי שירות הכבאות, ואילו האחריות להעמדת האמצעים הדרושים תחול על הרשות המקומית.
סעיפים 116 ו-117
לפי חוק שירותי כבאות, מוסמך השר, בין היתר, להתקין תקנות בדבר אספקת מים והתקנת מתקני מים לצורכי כיבוי שריפות. בתקנות שירותי כבאות (אספקת מים וברזי כיבוי), התשל"א–1971, הוסדרה חובת רשות מקומית ומי שמפיק או מספק מים באמצעות רשת צינורות, לשמור על תקינות הרשת וזרימת המים בה בלחץ מתאים וחובתה של רשות מקומית להתקין ולתחזק ברזי כיבוי לפי הוראות רשות הכבאות המקומית ומפקח כבאות ראשי, על חשבון רשות הכבאות. כן מוסדרת שם חובת רשות הכבאות לערוך ולנהל ספרי ברזי כיבוי והמפות שלהם.
מוצע לקבוע הוראות דומות בהצעת החוק, תוך הטלת הוצאות התקנת ברזי כיבוי ותחזוקתם על הרשויות המקומיות.
סעיף 120
חוק שירותי הכבאות מסמיך את השר לקבוע בתקנות את הכמויות והסוגים של ציוד, אמצעים וחומרים לכיבוי שריפות ושל אמצעי אזעקת שריפה ותקשורת, שיוצבו בסוגי מקרקעין שונים. מכוח סמכות זו הותקנו תקנות שונות בדבר ציוד כיבוי בבתי עינוג, בבניינים מסחריים, בבתי חולים, בבתי מגורים, בבתי מלון, בבתי ספר, בבתי תפילה, במחסנים, במפעלי תעשיה ומלאכה, במוזיאונים ועוד. חלק מתקנות אלה מיושנות וטעונות עדכון והתאמה לצרכים הנוכחיים ולצורות הבניה והמסחר המודרניים.
יצוין כי לגבי מפעלי תעשיה, ישנו חיוב להתקין ציוד כיבוי גם מכוח תקנות ההתגוננות האזרחית (ציוד מפעלם ומוסדות אימון עובדיהם), התשל"ג–1973. לא ברור מדוע נקבעה הוראה זו לגבי מפעלי תעשיה דווקא ולא מוסדות אחרים.
סעיף 121
מוצע להסמיך מפקד מחוז, או מי שהוא הסמיך לכך באישור הנציב, בכפוף לתקנות שיתקין השר, לתת הוראות אינדיווידואליות לבעלי נכסים לנקוט באמצעים למניעת שריפות, וכן לדרוש שירות הכבאות לעשות את הטעון עשייה ולחייב את בעל הנכס בהוצאות.
יצוין כי כיום קבועות הוראות דומות בסעיף 6ב לחוק שירותי הכבאות.
סעיף 123
מוצע לקבוע חובה לקבל הסמכת יושב ראש הכנסת, שר החוץ, שר הביטחון, השר לביטחון הפנים או ראש הממשלה, לפי הענין, לגבי קביעת התנאים להחלת החוק על משכן הכנסת, מקרקעין המוחזקים על ידי נציגות דיפלומטית, מקרקעין המוחזקים על ידי מערכת הביטחון, על יד משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין.
סעיף 124
מוצע לקבוע את סמכויותיו של שירות הכבאות בעת אירוע של שריפה או תקרית המחייבת את הפעלת הכבאים. מטבע הדברים, בשל היות מצב חירום המסכן חיי אדם ורכוש, מתבקשות סמכויות חירום שאינן מופעלות בעתים רגילות, כגון סמכויות כניסה לכל מקום, לרבות פריצה בכוח, הריסה או סילוק של מיתקנים וחפצים העולים באש או המפריעים לפעולות הכבאים, הפסקת התחבורה, פינוי אנשים, ניתוק מים, גז וחשמל. הוראה דומה, מפורטת פחות, נמצאת בסעיף 20 לחוק שירותי הכבאות.
סעיף 125
קבוע כי כבאי ישא באחריות בשל פעולות לפי סעיף 124 שביצע בתום לב, במידה סבירה וללא רשלנות, אם המעשה היה בתחום סמכותו כדין.
עם זאת, במקרים מתאימים ניתן היה לנקוט הליכי משמעת.
הוראה דומה מצויה בסעיף 44 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969, לגבי שוטר המבצע מעצר או עיכוב.
סעיף 126
סעיף 24 לחוק שירותי הכבאות מסמיך מפקד יחידת כבאים לגייס לכיבוי שריפה כל אדם בגיל 15 עד 50 שנה שמקום מגוריו הקבוע בתחום מרחק ממקום השריפה שיקבע בתקנות, וכן לצוות על כל אדם המחזיק בציוד וחמרים לכיבוי שריפות והנמצאים במרחק כאמור ולהעמידם לרשותו לכיבוי השריפה. על רשות הכבאות לפצות על הציוד והחומרים שלא הוחזרו ועל נזקים שנגרמו להם.
סעיף 127
סעיף 35 לחוק שירותי הכבאות מסמיך את השר להתקין תקנות, ובין היתר בדבר אספקת מים והתקנת מתקני מים לצרכי כיבוי שריפות. מוצע לחזור על הסכמה זו בהצעת החוק.
סעיף 128
שירות הכבאות יהיה רשאי להשתמש במים מכל מקור ובכל מקום לשם טיפול בשריפות. לשם אימונים ניתן יהיה להשתמש במים לאחר שמיעת טענותיהם של בעלי המים. אם גורם פרטי חוייב בתשלום בעד המים – ישפה אותו שירות הכבאות.
סעיף 129
חובת הראיה תוטל על מי שטוען כי שימוש בסמכויות לצורכי טיפול באירוע היה שלא כדין.
סעיף 131
סעיף 35 לחוק שירותי הכבאות מסמיך את השר להתקין תקנות בדבר "חקירת נסיבות דליקות וגורמיהן". תקנות שירותי הכבאות (חקירת דליקה וגורמיה), התשל"ב–1972, מסמיכות רשות כבאות להסמיך אחד מעובדיה לחקור נסיבות דליקות וגורמיהן, וכן מסמיכה את השר להקים ועדת בירור לחקור בכל סיבת שריפה שתיראה לו. התקנות מחייבות את רשות הכבאות שבתחומה ארעה שריפה ושירותי הכבאות נקראו לכתובתה, לשלוח חוקר.
מוצע לקבוע הוראות בענין זה בהצעת החוק. חוקר יהיה כבאי שהנציב מינהו בכתב לענין זה. מי שבידו ידיעה או חפץ העשוי לסייע בחקירה נדרש להודיע לחוקר, והחוקר רשאי לחקור אנשים.
אם יש חשש למעשה פלילי יש להודיע למשטרה. על ממצאי החקירה חלה סודיות. אם הדבר דרוש לניהול החקירה ניתן יהיה לאסור כניסה למקרקעין, לתקופה שלא תעלה על 7 ימים.
סעיף 132
כדי לאפשר לכבאים לבצע פיקוח על קיום דיני הכבאות בכל הנוגע למניעת שריפות ולהתקנת אמצעים לגילוי שריפות ולכיבוין, ובאכיפתם של דינים אלה, יש להעניק להם סמכויות לדרוש מידע, להיכנס לכל מקום ולתפוס מסמכים.
מוצע כי סמכויות אלה לא יינתנו באופן גורף לכל כבאי, אלא לכבאים שהניצב הסמיכם לכך. כן מוצע, כמקובל בחוקים אחרים, כי כניסה לבית מגורים תהיה רק לפי צו של שופט, וכי על החיפוש יחולו ההוראות הקבועות בפקודות סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) בדבר נוכחות תופס המקום ועדים, רישום מה שנתפס, וחיפוש אצל אדם הנמצא במקום ויש יסוד סביר להניח שהוא מסתיר אצלו מסמך שמחפשים.
יצוין כי כיום מסמיך סעיף 6ג לחוק שירותי הכבאות את מי שנתמנה לכך על ידי רשות כבאות להיכנס למקרקעין כדי לבדוק אם קוימו הוראות החוק האמור והתקנות לפיו; הסעיף המוצע רחב יותר.
סעיפים 133 ו-134
מוצע לקבוע הפרה של הוראות החוק כעבירות ולדרגן לפי חומרתן.
כאשר החובה לפעול מוטלת על תאגיד, יש להטיל על נושאי המשרה בתאגיד לדאוג לקיום הוראות החוק.
סעיף 135
פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, קובע סדרי דין מיוחדים לעבירות הנקבעות כעבירות קנס. מוצע להסמיך את השר, ולקבוע לאחר התייעצות עם הנציב, עבירות קנס לפי החוק המוצע, ואת שווי הקנס בגינן. עם קביעה כזו יוכלו השר להסמיך כבאים למסור למי שהוא סבור שעבר עבירות אלה, הזמנה הנותנת למקבלה ברירה לשלם קנס בשיעור שנקבע, במקום להישפט על העבירה. אם שילם את הקנס, רואים שאותו כאילו הודה באשמה, הורשע ונשא את עונשו. אם לא שילם – רואים את ההזמנה כהזמנה למשפט.
אם עבירת הקנס תיקבע כעבירה של ברירת משפט, יהיה הכבאי שהוסמך לכך למסור הודעת תשלום קנס, ומי שהיא נמסרה לו חייב לשלם את הקנס הנקוב בה זולת אם הגיש בקשה לביטול או הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה. לא שילם את הקנס ולא הודיע שיש ברצונו להישפט – תישלח לו הזמנה למשפט.
סעיפים 136 עד 146
לעיתים, כשאין מדובר בהפרדה חמורה במיוחד, ולמען יעילות האכיפה, אין מקום להפעיל את מנגנון ההרשעה והענישה הפליליים בשל הפרת הוראות החוק ועדיף לנקוט בהליך של הטלת עיצום כספי. מוצע לקבוע את המנגנון לכך, בדומה למה שנקבע לאחרונה בכמה חוקים אחרים. מנגנון זה יאפשר הגברת האכיפה של דיני הכבאות.
סעיפים 147 ו-148
הוועדה המליצה לגבות תשלומים מגורמים בני סיכון, על פי רמת הסיכון שלהם, וכן לבחון מתן הנחות במטרה ליצור תמריץ להתקנת אמצעי מניעה והתראה.
מוצע להסמיך את השר, לאחר התייעצות עם הנציג ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר הטלת היטל כבאות מדורג על גרומים שמהווים סיכון אש, וכן בדבר אגרות בעד מתן שרותי כבאות וחילוץ ובעד עריכת ביקורות תקופתיות.
הועדה המליצה כי ההכנסות העצמיות יהוו כ-15% מתקציב שירות הכבאות. מוצע לקבוע כי כספי העיצומים הכספיים, ההיטלים והאגרות ישמשו למימון פעולות שירות הכבאות.
סעיף 149
בתיקון חוק שירותי הכבאות משנת התשנ"ו–1996 הוסף בו סעיף 5א אשר מסמיך את השר לקבוע הסדרים לפיהם רשות כבאות תושיט עזרה באזור ובשטחי הרשות הפלסטינית. מוצע לחזור על הוראות אלה בהצעת החוק.
סעיף 150
מוצע לאפשר הגשת השגה לנציב על הוראות והחלטות שונות של המפקד מחוז.
סעיף 153
עם חקיקת החוק יבוטל חוק שירותי הכבאות, התשי"ט–1959, שמכוחו פועלות רשויות הכבאות.
סעיף 154
בחוק התכנון והבניה נקבע במספר סעיפים כי נציג רשות הכבאות המקומית ישתתף בדיוני מוסדות התכנון השונים ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לשריפות. מוצע להתאים את המונחים המשמשים בחוק זה למבנה החדש של שירות הכבאות, ולקבוע כי דעת נציג שירות הכבאות תהיה קובעת בעניינים הנוגעים לשריפות.
סעיף 155
בחוק ההתגוננות האזרחית נקבע כי מפקד הכבאות הראשי שמונה לפי חוק שירותי הכבאות יהיה חבר במועצה הארצית של הגא, וכי נציג רשויות הכבאות שבמחוז יהיה חבר במועצה מחוזית של הגא ובמועצה פיקודית של הגא. מוצע להתאים הוראות אלה למבנה החדש של שירות הכבאות.
סעיף 156
לפי פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי, מוענקות על חשבון אוצר המדינה גימלאות למתנדב שנפגע תוך כדי פעולות התנדבות. בהגדרת "מתנדב" מנויים בין היתר כבאי מתנדב או מי שגויס לסייע בכיבוי שריפה לפי חוק שירותי הכבאות. מוצע כי לכבאי מתנדב יהיו זכויות כשל כבאי אם נפגע תוך כדי פעולתו כמתנדב, ואילו פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי ימשיך לחול על מי שנפגע לאחר שגויס לסייע בכיבוי שריפה על פי סעיף 126 לחוק המוצע.
סעיף 157
מוצע להתאים אם הוראות חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968, לחוק החדש המוצע:
בפסקה (1) – סעיף 1 לחוק האמור מגדיר את מטרות הרישוי, ובהן קיום הדינים הנוגעים לשירות כבאות. מוצע לקבוע כי כאשר אחת ממטרות הרישוי הינה המטרה האמורה, תקוים התייעצות עם נציג הכבאות והחילוץ.
בפסקאות (2) ו-(3) – סעיף 6 לחוק האמור קובע כי רישיון עסק הטעון רישוי לא יינתן אלא אם נתן אישור השר שבתחום סמכותו נושא הרישוי, או מי שהוא הסמיך. לפי סעיף 7 רשאים נותני האישור להתנות אותו בתנאים שיש בהם לקדם את סעיף 7 ואת מטרות הרישוי. מוצע להוסיף לרשימת הגורמים שאת אישורם יש לקבל, גם את הנציב או מי שהוא הסמיך לענין זה, כדי שהוא יוכל להבטיח כי ברישיון העסק יותנו התנאים הדרושים למניעה ולהקטנה של סיכוי אש.
בפסקה (4) – לפי סעיף 9 לחוק האמור "שר הפנים רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי או לסוגים מהם, תקנות להבטיח סידורים נאותים למניעת דליקות בחצרי העסק ובסביבותיהם ולכיבוין, לרבות חובה להחזקת ציוד, מיתקנים וחמרים לכיבוי דליקות." לפי סעיף 14 לחוק האמור, מי שלא קיים תנאי מתנאי הרישיון או שלא קיים הוראות תקנה לפי החוק, דינו קנס או מאסר שנה, ואם עשתה זאת הרשות המקומית ומפקד משטרת המחוז – דינו קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר ההתראה.
מוצע להוסיף את מפקד המחוז של שירות הכבאות לרשימת המוסמכים לתת התראה כאמור בתחומו. הסכמה זו תסייע באכיפת התקנות שהותקנו בנושא מניעת שריפות, ובאכיפת תנאי הרישיונות בנושא זה.
בפסקה (5) – סעיף 20 לחוק האמור מסמיך נושאי משרה מסוימים, שיש להם יסוד סביר להניח שנעברה בתאגיד עבירה כאמור לעיל, לצוות על הפסקה ארעית של העיסוק בתאגיד. על צו הפסקה מינהלי זה ניתן לערער לבית משפט. מוצע להוסיף את מפקד המחוז של שירות הכבאות לרשימת המוסמכים לתת התראה כאמור בתחומו.
סעיף 158
בתוספת השלישית לחוק בתי המשפט מנויים חוקים שבעבירות עליהם מוסמך לדון בית משפט לעניינים מקומיים. בין החוקים האמורים מנוי, בפרט 13, חוק הכבאות, התשי"ט– 1959.
בנוסף, לפי חוק סדר הדין הפלילי, בעבירות המנויות בתוספת האמורה רשאים להורות על הגשת כתב אישום גם ראש הרשות המקומית או עובד שלה שהוסמך לכך. כל זאת משום ששירותי הכבאות היו שירותים מוניציפאליים.
עם הפיכת שירות הכבאות לשירות ארצי אין עוד מקום להוראות אלה, ומוצע למחוק את חוק שירותי הכבאות מן התוספות השלישית לחוק בתי המשפט.
סעיף 159
סעיף 52 לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד–1994, קובע כי באזור חפשי תוקם ועדה לתכנון ובניה. לפי סעיף קטן (ד), יש להקים מתוך ועדה זו ועדת משנה לרישוי, ולישיבותיה יש להזמין נציגים של גופים שונים, ובהם רשות הכבאות. מוצע להחליף את "רשות הכבאות" ב"שירות הכבאות".
סעיף 160
המעבר למערך החדש מחייב היערכות רבה. על פי המלצות הוועדה יוקם צוות הקמה, שיהיה אחראי להיערכות זו. לפי התקדמות פעולות ההכנה ניתן יהי לקבוע את התאריך שבו ייכנס החוק לתקפו.
יצויין כי רצוי לחוקק את החוק פרק זמן סביר לפני המועד שייקבע ליום תחילתו, באופן שניתן יהי לנצל את התקופה שבין השלמת חקיקתו לבין כניסתו לתוקף לשם ביצוע פעולות ההכנה הנדרשות. לפי סעיף 19 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש] חיקוק שאין תקפו עם נתינתו, המעניק סמכות להתקין תקנות ולעשות מינויים או כל דבר אחר, אפשר להשתמש באותה סמכות בכל שעה לאחר חקיקתו, ככל שהדבר דרוש לכדי להפעילו ביום תחילת תוקפו.
סעיף 163
על פי המלצות הוועדה, יועברו עובדי רשויות הכבאות לשירות הכבאות החדש, אולם הדבר לא ייעשה בכפייה, ועובד המעדיף לפרוש יוכל לעשות כן, והרשות שהעסיקה אותו תשלם לו את גימלאותיו ואת יתר זכויותיו בפרישה. בנוסף, על פי המלצות הוועדה יוקדם גיל הפרישה של כבאים לגיל 57. לפיכך לא יועברו לשירות הכבאות החדש עובדים שעברו גיל זה, והרשות המעסיקה אותם תשא בעליות פרישתם. לגבי העובדים שיועברו, יתחלקו רשויות הכבאות והמדינה בעלויות פרישתם בעתיד, לפי התקופות שבהן שירתו בכל אחת מהן.
כפי שמקובל בחוקים אחרים שעל פיהם בוצעו שינויים מבניים ועובדים מגוף לגוף, כגון משירות המדינה לתאגידים סטטוטוריים או לחברות ממשלתיות, מוצע לקבוע כי לא תהיה זכאות להטבות פרישה רק בשל עצם המעבר.
סעיף 164
הנכסים המשמשים את רשויות הכבאות נרכשו במימון משותף של הרשויות המקומיות והממשלה. הואיל ושירות הכבאות ימשיך להפעיל נכסים אלה באותם מקומות לטובת תושביהן, יש מקום להורות על העברת הנכסים לבעלות המדינה ללא תמורה.
סעיף 165
מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע הוראות פטור לענין המיסים שיחולו בהעברת הנכסים.
סעיף 166
כדי למנוע "חלל ריק" בתקנות, מוצע להבהיר כי תקנות שהותקנו על פי חוק שירותי הכבאות יישארו בתקפן עד אשר יעודכנו ויוחלפו על ידי תקנות חדשות שיותקנו מכוח החוק החדש.
הערה: בנוסף לחוק שירותי הכבאות, שאותו מוצע להחליף בחוק החדש, ישנם כמה חיקוקים הדנים באספקטים שונים של מניעת שריפות, אשר יש מקום לבחון אם להשאירם על כנם, לשנותם או לבטלם תוך שילוב הוראות מתוכם, בשינויים או בלי שינויים, בחוק החדש. הואיל ומדובר בין היתר, בחוקים הנמצאים באחריותם של משרדים שונים, ולא של משרד הפנים, לא ראינו מקום לערוך בחינה זו ולהמליץ המלצות, אלא אנו מסתפקים בהפניית תשומת הלב אליהם:
1. חוק למניעת שריפות בשדות, התש"י–1949, הינו חוק ששר החקלאות ופיתוח הכפר ממונה על ביצועו, והגורם המקצועי שהוקנו לו סמכויות בחוק זה הינו "מנהל מדור השמירה על הקרקע במשרד החקלאות" (להלן – המנהל). כיום תואר משרתו של הגורם המופקד על הנושא הוא מנהל האגף לשימור הקרקע. על פי חוק זה, על המנהל למנות מפקחים, ובלבד שלכל ישוב יהיה לא פחות ממפקד אחד. המינויים לפי חוק זה היו בדרך כלל לאנשי הקרן הקיימת לישראל.
בחוק זה נקבעו מספר איסורים חשובים: איסור על שריפת צמחים בשדה אלא בהתאם לרשיון מאת המפקח (יצוין כי "השדה" לענין החוק הוגדר ככולל חורש, יער, גן מטע, צדי כביש ודרך); איסור השלכת סיגריה או גפרור דולקים ליד שדות, במדרון או מתוך רכבת או כלי רכב; איסור הצתה או שריפת חומר ליד צמחים בשדה.
כן מטיל החוק חובות עשה שונות: חובה על מחזיק כביש ומסילת ברזל להחזיקם נקיים מצמחים ומחומרים העלולים להתלקח; חובה על מחזיק בשדה להתקין קווי בידוד בשדה לפי דרישת המפקח; חובה להודיע על שריפה בשדה לתחנת המשטרה הקרובה או למפקח בישוב קרוב.
2. פקודת היערות, אוסרת ביצוע פעולות שונות ב"אזור השמור ליער" (אזור ששר החקלאות ופיתוח הכפר קבע בהכרזה שפורסמה ברשומות) ובהן הבערת עשב או דשא או הבערת אש מבלי לנקוט באמצעי זהירות מספיקים כדי למנוע את התפשטותה, והעלאת עשן או הבערת אש בחלק יער ששר החקלאות ופיתוח הכפר אסר בצו עישון או הבערת אש בהם.
הפקודה גם מחייבת כל הנהנה מזכות באזור השמור ליער שפרצה בו אש, ותושבי בכפרים בגבול חמישה קילומטרים ממקום האש, לסייע בכיבוייה - על פקודה זו ממונה שר החקלאות ופיתוח הכפר. מי שמוסמך לתת רשיונות לפי הפקודה הוא "פקיד יערות" – כל אדם שיתמנה מטעם שר החקלאות ופיתוח הכפר להוציא לפועל מטרה ממטרות הפקודה. גם כאן הוסמכו אנשי הקרן הקיימת לישראל.
3. יצויין כי לפי סעיף 6(5) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, אחד מתפקידיה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים הוא "לפקח על שמורות טבע וגנים לאומיים ועל ערכי טבע ומורשת, לרבות פיקוח לענין עבירות על החוקים המנויים בתוספת, ובין החוקים המנויים בתוספת זו נמצאים החוק למניעת שריפות בשדות ופקודת היערות. לפי סעיף 60 לחוק האמור, רשות מרשויות המדינה באישור השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו היא פועלת, ורשות מקומית באישור השר, רשאיות להסמיך פקחים של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לבצע תפקידי פיקוח ואכיפת חוק לפי החוקים שבתוספת.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2055).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1378) ועל ידי חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2406).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1311/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בתמוז התשס"ט – 6.7.09