הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת חיים אורון
אילן גילאון
ניצן הורוביץ
פ/1717/18
הצעת חוק שכר מרבי של עובדי ציבור, התש"ע–2009
הגדרות
1.
בחוק זה –
"עובד ציבור" – כל אחד מאלה:
(1) עובד ציבור כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל"ז–19771;
(2) עובד של גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]2;
"השכר הממוצע" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19953;
"השר" – שר האוצר.
שכר מרבי של עובד ציבור
2.
על אף האמור בכל דין, השכר המרבי של עובד ציבור לא יעלה על סכום שהוא פי חמישה מהשכר הממוצע או על סכום שכרו של נשיא בית המשפט העליון, לפי הגבוה מביניהם (בחוק זה – השכר המרבי).
סייג לשכר המרבי של עובד ציבור
3.
על אף האמור בסעיף 2 –
(1) השר רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, משרות של עובדי ציבור או סוגי משרות כאמור שלגביהן תותר חריגה מהשכר המרבי;
(2) השר יקבע בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, התאמות הנדרשות לעניין חריגה מהשכר המרבי של עובד ציבור שמקום עבודתו, הזמני או הקבוע, מחוץ לישראל, לרבות עובד ציבור שהוא עובד צוות אוויר או עובד כלי שיט, בהתחשב ביוקר המחיה במדינה בה הוא עובד.
עבודה נוספת
4.
(א) עובד ציבור לא יעבוד בעבודה נוספת בשכר, אלא באישור מעבידו.
(ב) עובד ציבור לא יעבוד ביותר משתי עבודות בשכר.
תחולה
5.
חוק זה יחול על עובד ציבור שהחל לעבוד בעבודתו כעובד ציבור לאחר תחילתו של חוק זה.
ביצוע ותקנות
6.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
דברי הסבר
נוכח גילויים של חריגות שכר וגידול בפער השכר, מוצע, בהצעת חוק שכר מרבי של עובדי ציבור, התש"ע–2009, המתפרסמת בזה (להלן – הצעת החוק), להגביל את שכרם המרבי של עובדי ציבור.
בהתאם להצעת החוק, שכרם של עובדי ציבור לא יעלה על סכום שהוא פי חמישה מן השכר הממוצע או על סכום שכרו של נשיא בית המשפט העליון, לפי הגבוה מביניהם.
מוצע כי ההגבלה האמורה תחול, בין היתר, על שכרו של עובד ציבור שהוא עובד מדינה, חייל, בורר, נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית וכן על עובד של כל אחד מאלה: מפעל, מוסד, קרן, או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל.
בנוסף, מוצע כי ההגבלה תחול גם על שכרם של עובדי גופים המבוקרים על ידי מבקר המדינה, לרבות עובד של משרד ממשלתי, מפעל או מוסד של המדינה, כל אדם או גוף המחזיק, שלא לפי חוזה, ברכוש המדינה או המנהל אותו או המפקח עליו מטעם המדינה , כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהם נתמכים וכן כל ארגון עובדים או כל מפעל, מוסד קרן או גוף אחר שארגון עובדים כאמור משתתף בהנהלתם.
מובהר כי ההגבלה המוצעת תחול רק לגבי עובדים אשר יחלו בעבודתם לאחר תחילתו של החוק המוצע.
כמו כן, בהתאם להצעת החוק רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע משרות או סוגי משרות שלגביהן תותר חריגה מהשכר המרבי, וכן עליו לקבוע התאמות הנדרשות לעניין החריגה מהשכר המרבי של עובד ציבור שמקום עבודתו, הזמני או הקבוע, מחוץ לישראל.
עוד מוצע לקבוע כי עובד ציבור לא יעבוד בעבודה נוספת בשכר אלא באישור מעבידו וכי בכל מקרה לא יעבוד עובד הציבור ביותר משתי עבודות בשכר.
הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/409), חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/1136), חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת (פ/754), חברת הכנסת מלי פולישוק בלוך וקבוצת חברי הכנסת (פ/1578), חבר הכנסת שאול יהלום (פ/1581), חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי (פ/1774) וחבר הכנסת יעקב מרגי (פ/1696).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו בחשוון התש"ע – 2.11.09