הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת שי חרמש
פ/1303/18
הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הרחבת סמכויות לבית דין לביקורת משמורת), התשס"ט–2009
תיקון כותרת סימן ב' בפרק רביעי
1.
בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–19521 (להלן – החוק העיקרי), בפרק רביעי, בסימן ב', בכותרת הסימן, אחרי "משמורת" יבוא "והרחקה".
תיקון סעיף 13יא
2.
בסעיף 13יא לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, אחרי "משמורת" יבוא "והרחקה";
(2) בסעיף קטן (א), אחרי "לביקורת משמורת" יבוא "והרחקה".
תיקון סעיף 13יב
3.
בסעיף 13יב לחוק העיקרי, בסופו יבוא "וכן על צו הרחקה לפי סעיף 13, שנלוותה לצו כאמור החלטה על החזקה במשמורת".
תיקון סעיף 13טו
4.
בסעיף 13טו לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א) –
(1) בפסקה (1), אחרי "צו המשמורת" יבוא "או צו הרחקה לפי הענין"; אחרי "המוחזק במשמורת" יבוא "או המוחזק";
(2) בפסקה (2), אחרי "צו המשמורת" יבוא "או צו הרחקה לפי הענין".
דברי הסבר
לפי המצב כיום כאשר נתפסים מהגרי עבודה ("עובדים זרים") ונחשדים כשוהים שלא כדין, מוציא משרד הפנים שני צווים: צו משמורת (להחזקת העובד במעצר עד לגירושו מישראל) וצו הרחקה מישראל. על מנת לערער על צו המשמורת יש לפנות לבית דין מיוחד הממוקם במתקני הכליאה ("בית הדין למשמורת"), אך כדי לערער על צו הגירוש יש לעתור לבית המשפט המחוזי.
במקרים רבים העובדים הזרים הם קורבנות לניצול של מעסיק שאינו מעוניין לשלם, המפטר אותם ומדווח עליהם למשרד הפנים, וקיימים גם מקרים של טעויות בהוצאת הצווים. העובד הזר צריך להיות מודע לזכויותיו החוקיות בישראל, ליזום פניה לבית המשפט המחוזי, לשלם אגרת בית-המשפט בסך של 1,675 שקלים חדשים ולשכור שירותיו של עורך דין כדי לערער על צו ההרחקה. כל זאת בעודו נמצא במצב כלכלי רעוע ביותר, לעתים ללא יכולת של תקשורת בשפה עברית או אנגלית.
הצעת חוק זו נועדה לאפשר למי שהוצאו נגדו הצווים לערער על שני הצווים גם יחד בפני בית הדין למשמורת. ההצעה לא רק תסייע לאותם מהגרי עבודה אלא גם תביא לחסכון וייעול משמעותי במערכת, שכן בתי הדין למשמורת דנים בלאו הכי בעניינו של כל אדם שהוצא כנגדו צו משמורת.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת יוסי ביילין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1526/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בסיוון התשס"ט – 15.6.09