הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זאב בילסקי
יריב לוין
גדעון עזרא
אריה אלדד
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (עיריות איתנות), התש"ע–2010
הוספת סימן ד' בפרק אחד עשר
1.
בפקודת העיריות1 (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 232 יבוא:
"סימן ד': עיריה איתנה
הכרזה על עיריה איתנה
232א.
(א) בסימן זה –
"אשראי", "גירעון מצטבר מיוחד", "שיעור גירעון מצטבר מיוחד" – כהגדרתם בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19852;
"גירעון מצטבר", "גירעון שוטף", "הדוח המבוקר", "שיעור גביה", "שיעור גירעון מצטבר", "שיעור גירעון שוטף", "תכנית הבראה" – כהגדרתם בסעיף 140ג;
"הלוואת שעה" – כמשמעותה בסעיף 202;
"עיריה איתנה" – עיריה שהוכרזה לפי הוראות סעיף זה.
(ב) השר יכריז על עיריה כעיריה איתנה אם התקיימו בה כל אלה:
(1) בשנה שקדמה למועד ההכרזה לא נמצאו בפעולות העיריה ליקויים מהסוגים המנויים בתוספת השישית;
(2) העיריה אינה פועלת על פי תכנית הבראה שאושרה לפי סעיף 140ד ולא ניתנה לה הוראה להכין תכנית כאמור;
(3) לא מונה לעיריה חשב מלווה לפי סעיף 142ב;
(4) שיעור הגירעון השוטף של העיריה, כפי שהופיע בדוח המבוקר, הוא 1% או פחות;
(5) שיעור הגירעון המצטבר המיוחד של העיריה, כפי שהופיע בדוח המבוקר, הוא 10% או פחות;
(6) שיעורי גביית אספקת המים והארנונה של העיריה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר הם 70% לפחות;
(7) הכנסות העיריה מתמיכות, ממענקים או מהשתתפות אחרת מתקציב המדינה, המפורטות בדוח המבוקר, הן בשיעור של 35% או פחות משיעור הכנסות העיריה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העיריה המפורטות באותו דוח;
(8) יתרת האשראי שקיבלה העיריה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר, היא 65% או פחות משיעור הכנסות העיריה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העיריה המפורטות באותו דוח;
(9) יתרת האשראי שקיבלה העיריה, למעט הלוואת שעה שמועד פירעונה חל בתוך תקופה שאינה עולה על שנה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר, היא 15% או פחות משיעור הכנסות העיריה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העיריה המפורטות באותו דוח;
(10) העיריה אינה זכאית למענק סיוע ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת התקציב לא צברה גרעון שוטף.
(ג) תוקפה של ההכרזה לפי סעיף קטן (ב) יהא מיום 1 בינואר שלאחר מועד ההכרזה.
(ד) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת השישית.
תקציב עיריה איתנה
232ב.
הוראות סעיף 206 יחולו על עיריה איתנה בשינויים אלה:
(1) בסעיף קטן (ג), במקום האמור בו יקראו "תקציב עיריה איתנה, לרבות תקציב בלתי רגיל כמשמעותו בסעיף 213א, אינו טעון אישורו של השר, ואולם תקציב כאמור יובא לידיעתו של השר בתוך שלושים ימים מיום שאישרה אותו המועצה.";
(2) בסעיף קטן (ה), במקום "או השר לא אישרו" יקראו "לא אישרה", ובמקום "שאישר השר" יקראו "שאישרה המועצה".
מחיקת סכומים באישור המועצה
232ג.
על אף האמור בסעיף 338, מחיקת סכום כאמור באותו סעיף המגיע לעיריה איתנה אינה טעונה אישור הממונה, והיא תובא לאישור המועצה; אישרה המועצה מחיקה כאמור, יובא האישור לידיעתו של הממונה בתוך שלושים ימים מיום שניתן."
הוספת תוספת שישית
2.
אחרי התוספת החמישית לפקודה יבוא:
"תוספת שישית
(סעיף 232א)
רשימת ליקויים
1. העיריה לא שילמה באופן סדיר את שכר עובדיה במלואו ובמועדו.
2. העיריה נתנה הנחות בסכום הארנונה שלא בהתאם להוראות הדין.
3. העיריה נתנה תמיכות שלא על פי אמות מידה שנקבעו כדין.
4. העיריה מחקה סכומים המגיעים לה בשל ארנונה או מסיבה אחרת, שלא בהתאם להוראות הדין.
5. רואה החשבון שביקר את הדוחות הכספיים השנתיים של העיריה צירף הסתייגות או נמנע בחוות דעתו בקשר לדוחות הכספיים האמורים."
תיקון פקודת המועצות המקומיות
3.
בפקודת המועצות המקומיות3, בסעיף 34, אחרי "סימן ב'" יבוא "וסימן ד'".
דברי הסבר
הצעת החוק נועדה להבדיל בין רשויות מקומיות איתנות המאופיינות בניהול יעיל ותקין לבין רשויות מקומיות אשר לא מתקיימים בהן מאפיינים אלה. רשויות מקומיות שיוכרזו כאיתנות יזכו, על פי המוצע, בהקלות מסוימות בכל הנוגע לתלותן בשלטון המרכזי, כדי להגביר את ביזור הסמכויות בין השלטון המרכזי ובין השלטון המקומי ולעודד ניהול הרשויות המקומיות על פי כללי מינהל תקין.
מוצע לקבוע כי שר הפנים (להלן – השר) יכריז על עיריה כעיריה איתנה אם מתקיימים בה תנאים מסוימים, כמפורט בסעיף 232א(ב) המוצע. מוצע גם לקבוע תנאים להכרזה שעניינם מינהל תקין, כמפורט בתוספת השישית המוצעת. מוצע כי תקציביהן של עיריות איתנות לא יהיו טעונים אישור השר, ואולם התקציב יובא לידיעתו בתוך שלושים ימים מיום שאישרה אותו מועצת הרשות המקומית (להלן – המועצה) (סעיף 232ב(1) המוצע).
לפי סעיף 206(ה) לפקודת העיריות, עיריה שהשר לא אישר את הצעת התקציב שלה רשאית להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישר השר. לעומת זאת, מוצע לקבוע כי עיריה איתנה שהצעת התקציב שלה לא אושרה בתחילת שנת הכספים, תהא רשאית להוציא סכומים כאמור וללא צורך באישור השר.
לעניין מחיקת חובות של סכומים המגיעים לעיריה בשל ארנונה או מסיבה אחרת, מוצע לקבוע כי עיריה איתנה תהא רשאית לוותר על הסכום באישור המועצה ללא אישור הממונה על המחוז. אישור המועצה כאמור יובא לידיעתו של הממונה בתוך שלושים ימים מיום שניתן (סעיף 232ג המוצע).
מוצע כי ההסדר האמור יחול גם על מועצות מקומיות.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (להלן – הוועדה) את הצורך להרחיב או לצמצם את התנאים להכרזה על רשות מקומית כרשות מקומית איתנה ואת סמכויותיה של רשות מקומית שהוכרזה כאמור. כמוכן, תיבחן האפשרות להעניק לרשות מקומית איתנה עצמאות בהתקנת חוקי עזר שאינם כוללים אגרות והיטלים ועצמאות בענייני חוזים והתקשרויות, לרבות עצמאות בענייני חברות עירוניות. הוועדה תבחן את הצורך להרחיב בהתאמה את אמצעי הבקרה והפיקוח על רשות מקומית כאמור. כן תיבחן האפשרות להטיל סנקציה על רשות מקומית שהוכרזה כאיתנה ולא עשתה שימוש ראוי בסמכויותיה מכוח ההכרזה.
עלות תקציבית
להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק עולה על 5.5 מיליון שקלים חדשים לשנה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד טל (פ/825/17).