הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת נסים זאב
פ/1313/18
הצעת חוק לשמירת זכויות תושבי שטח המיועד לפינוי, התשס"ט–2009
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה לשמור על זכויותיהם של תושבי שטח המיועד לפינוי, המוכרות על פי משפט העמים.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"אזור" – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–20071;
"משפט העמים" – הצהרות ואמנות בין לאומיות המנויות בתוספת.
"שטח" – אחד מאלה:
(1) שטח שהמשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל חל עליו;
(2) שטח באזור.
חתימה על הסכם מדיני
3.
לא תחתום הממשלה או מי מטעמה על אמנה או הסכם עם מדינה, גוף או רשות, שעניינם הסדר מדיני בשטח –
(1) מבלי שהכיר הצד השני להסכם בקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי בארץ ישראל; ובמיוחד באזורים שבהם היה קיום לאומי לעם ישראל לפני חורבן הבית.
(2) מבלי שהתחייב הצד השני להסכם לשמור על זכויות אזרחי ותושבי ישראל המתגוררים בשטח ביום חתימת ההסכם לפי משפט העמים ובכלל זה זכותם להמשיך להישאר לגור בשטח;
(3) לפיו יפונה השטח מאזרחי ותושבי ישראל;
(4) מבלי שנקבע בהם הסדר מדיני הולם שיבטיח את ביטחונם, את חירותם ואת זכויותיהם של אזרחי ותושבי ישראל הממשיכים לגור בשטח על פי עקרונות הומאניטריים ותוך שמירה על זכויות האדם החקוקות במשפט העמים.
תוספת
משפט העמים (סעיף 1)
1.
United Nations Declaration on the Rights of Indigenous Peoples (G.A Res. 61/295 (2007)).
2.
Universal Decleration of Human Rights, 1948 (G.A. Res. 217a (III)).
3.
אמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, כ"א 31, 1037 (נפתחה לחתימה ב-1966).
4.
הצהרות והחלטות או"ם אלה –
(1) The United Nations Millennium World Peace Summit of Religious & Spiritual Leaders Commitment to Global Peace 2000,
the Principles of the United Nations Year (2) of Dialogue Among Civilizations (A/53/22)
(3) the Declaration and Programme of Action on a Culture of Peace (A/53/243)
(4) Global Agenda for Dialogue Among Civilizations (A/56/6)
(5) the Declaration of Madrid, December 2000 (A/56/56)
(6) the International Decade for a Culture of Peace and Non-Violence for the Children of the World (2001 – 2010) (A/53/25)
(7) Protection of Religious Sites (2001) (A/55/254)
(8) Promotion of Interreligious Dialogue and Cooperation for Peace (2005) (A/60/L.4)
(9) Promotion of Interreligious Dialogue (2004) (A/59/23)
(10) the Berne Declaration of November 26, 1992
דברי הסבר
במגילת העצמאות של מדינת ישראל נקבע: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי." עובדה היסטורית זו חרותה בדברי הימים ובמשפט העמים המודרני.
זכויות העם היהודי כילידים הקשורים לארץ ישראל מבחינה היסטורית, דתית ותרבותית חרותה בספר הספרים, כפי שכתוב:
"ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ" (בראשית ל"ה, י"ב) "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ד'" (שמות ו, ח)
"זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם" (שמות ל"ב, י"ג)
"ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע ד' לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם" (דברים א, ח)
גם הנשיא בוש בנאומו בכנסת (י באייר התשס"ח) ראה לנכון לציין כי הקמת מדינת ישראל היא "לא רק הקמתה של מדינה חדשה אלא למעשה גם הגשמתה של הבטחה עתיקת יומין אשר ניתנה לאברהם, משה ודוד – מולדת לעם הנבחר – ארץ ישראל".
על בסיס זה מוצע לקבוע כי כל הסדר מדיני יבטיח את הזכויות של תושבים אל מול השלטון החדש שלידיו הם מועברים, זכויות המוגנות בהצהרות של משפט העמים כפי שהוא מוגדר בתוספת לחוק.
ביתר פירוט, סעיף 3(1) המוצע בא לעגן את זכותו של העם היהודי על כל שטחי ארץ ישראל שאינם מיושבים על ידי בני עמים אחרים, שהוכרה גם בכתב המנדט על ארץ ישראל ובהחלטת עצרת האו"ם מה29 לנובמבר 1947 להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אשר הכירה בזכותו של העם היהודי להקמת בית יהודי לאומי בארץ ישראל. סעיף 80 של אמנת האו"ם (ATIONSHARTER OF THE UNITED N העניק תוקף מחודש למנדט על ארץ ישראל ובכך שב והכיר בזכותו של העם היהודי
כמו כן, מבקשת ההצעה למנוע חתימת הסכם ממנו משתמע פינוי אוכלוסין בניגוד לרצון התושבים ולזכיותיהם השונות על פי החלטות משפט העמים הנ"ל.
נוסף על כך, ההצעה מבקשת מהממשלה לדאוג מראש לבטחונם, זכויותיהם וחירותם של אזרחי ישראל הילידים על ידי הבטחת המסגרת המדינית שתיווצר למענם בין האופציות הקיימות (כדוגמת ממשל ה"קנטונים" הקיים בשווייץ או במשטר המיוחד הקיים בהונג קונג וכו') במסגרת ההסכם או אמנה שייחתמו, ובתיאום מלא והסכמה של האזרחים והתושבים. בהקשר זה יצויין, כי ההגדרה שהוצעה על ידי מזכירות הפורום הקבוע לענייני ילידים של האו"ם למושג ילידים היא "קהילות, עמים ולאומים ילידים הם אלה אשר, על סמך ההמשכיות ההיסטורית שלהם עם קבוצות אתניות שהתפתחו בטריטוריה שלהם לפני תקופת הפלישה ולפני התקופה הקולוניאלית, רואים את עצמם כמובדלים ממגזרים אחרים בחברות השולטות באזורים אלה או בחלקים מהם. כיום הם מהווים מגזרים שאינם דומיננטיים בחברה והם נחושים לשמר, לפתח ולהעביר לדורות הבאים את טריטוריית אבותיהם והזהות האתנית שלהם, כיסוד לקיומם המתמשך כעמים, לפי הדגם התרבותי, מוסדות החברתיים ומערכת המשפט שלהם. המשכיות היסטורית זאת עשויה להיות מורכבת מהמשך אחד או יותר של הגורמים הרשומים מטה לתקופה ארוכה ועד לתקופה הנוכחית:
(א) ישיבה על אדמות האבות, או לפחות על חלק מהם;
(ב) מוצא משותף עם תושבי האדמות המקוריים;
(ג) תרבות באופן כללי, או תופעות מסוימות ממנה (כמו דת, חיים לפי שיטה שבטית, חברות בקהילת ילידים, לבוש, מקורות פרנסה, אורח חיים, וכו');
(ד) שפה (אם בשימוש כשפה היחידה, כשפת האם, או אם נוהגים להשתמש בה כאמצעי התקשורת המקובל בבית או במשפחה, או אם מדברים בה כשפה העיקרית, המועדפת, והרגילה);
(ה) מגורים בחלקים מסוימים של המדינה, או באזורים מסוימים של העולם.
(ו) גורמים רלוונטיים נוספים.".
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת נסים זאב (פ/1186/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בסיוון התשס"ט – 15.6.09