הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אורי אריאל
שי חרמש
פ/1527/18
הצעת חוק חובת סימון בקר והקמת מאגר גנטי, התשס"ט–2009
מטרה
1.
מטרת חוק זה להיאבק בתופעה של גניבות בקר, לאפשר מעקב אחר גידולו, להיאבק בשחיטות בלתי מורשות של בקר ובהונאה בכשרות, ולהבטיח את איכות המזון המופק ממנו.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"בקר" – בעל חיים המנוי בתוספת;
"בדיקה גנטית" – בדיקת דגימת DNA של בעל חיים לשם אפיון והשוואה של רצפים של DNA;
"דגימת DNA" – דגימה ביולוגית של בעל חיים הנלקחת במטרה להפיק ממנה DNA של בעל חיים, במסגרת בדיקה גנטית;
"מגדל" – בעלים או המחזיק בבקר;
"מידע גנטי" – מידע הנובע מבדיקה גנטית;
"מנהל המאגר" – עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שמינה לשם כך השר;
"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר.
הקמת מאגר מידע גנטי
3.
(א) השר יקים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מאגר מידע (בחוק זה – המאגר), של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה.
(ב) במאגר יירשם סימן מזהה של ראש בקר, פרטי המידע הגנטי שלו, פרטי בעליו, וכן נתונים נוספים שיקבע השר.
(ג) עם רישום הבקר במאגר תימסר לבעליו תעודת רישום הכוללת את סימנו של אותו ראש בקר.
(ד) השר יקבע הוראות בדבר דרכי רישום המידע במאגר ואופן ניהולו.
(ה) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר יפרסם מידע לציבור בנוגע להליכי הרישום במאגר, באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
הסתייעות במעבדה מוסמכת
4.
לשם הפקת המידע הגנטי ושמירתו, רשאי משרד החקלאות ופיתוח הכפר להסתייע במעבדה רפואית כמשמעותה בחוק ייעוץ גנטי, התשס"א–20001.
חובת סימון
5.
(א) כל ראש בקר בישראל יסומן בסימן המזהה כפי שנרשם לו במאגר, בדרך שיקבע השר.
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת סימון אחרת לפי כל דין.
דיווח על שינוי בבעלות ובהחזקת בקר
6.
(א) הרישום במאגר יהווה ראיה לכאורה לבעלות על הבקר.
(ב) מגדל המוכר או המעביר בכל דרך אחרת בעלות בראש בקר, וכן מי שקיבל ראש בקר לחזקתו, ידווח על כך למנהל המאגר.
(ג) נשחט ראש בקר או מת בדרך אחרת ידווח על כך המחזיק בו למנהל המאגר.
נטילת דגימת DNA
7.
(א) עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר ועובד מעבדה רפואית כאמור בסעיף 3, שעברו הכשרה לכך (להלן – עובד מוסמך), וכן מגדל, ייטלו דגימת DNA מכל ראש בקר, עם היוולדו; דגימה כאמור תועבר לבדיקה במעבדה רפואית לשם הפקת מידע גנטי.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יוסמך עובד, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום פנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להכשרתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהוא השר, בהסכמת השר לביטחון פנים;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון פנים.
(ג) הודעה על הסמכת עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר וכן עובד מעבדה רפואית כאמור תפורסם ברשומות.
סמכויות עובד הנוטל דגימת DNA
8.
עובד שהוסמך, לאחר שהזדהה לפי סעיף 9, רשאי להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס עובד כאמור למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
זיהוי עובד שהוכשר ליטול דגימת DNA
9.
עובד שהוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בהתקיים כל אלה:
(1) הוא בעת מילוי תפקידו;
(2) הוא לובש מדי עובד, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה השר, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג לפי דרישה.
נטילת דגימת DNA בידי שוטר
10.
התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי שוטר שהוכר שלכך ליטול דגימת DNA; דגימה כאמור תועבר לבדיקה במעבדה רפואית לשם הפקת מידע גנטי.
אגרות
11.
(א) השר ראשי לקבוע אגרה בעד נטילת דגימה גנטית ובעד ביצוע בדיקה גנטית ובלבד שקביעת גובה האגרה יהיה בהתאם לעלות הריאלית של נטילת דגימה וביצוע בדיקה גנטית.
(ב) בקביעת גובה האגרה והסדרי התשלום יתייעץ השר עם ארגוני המגדלים.
(ג) השר יקבע הוראות לעניין פריסת תשלומי האגרה למגדל שבבעלותו מעל ל-100 ראשי בקר.
תקנות ראשונות
12.
תקנות ראשונות לפי חוק זה יותקנו בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
ביצוע ותקנות
13.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה.
(ב) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת.
מועד לנטילת דגימה לפי חוק זה
14.
(א) מיום תחילתו של חוק זה תינטל דגימת DNA מכל ראש בקר, עם היוולדו.
(ב) תוך שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה תינטל דגימת DNA מכל ראש בקר ותבוצע בו בדיקה גנטית לפי הוראות החוק האמור.
"תוספת ראשונה
(סעיף 1 – הגדרת בקר)
1. פר.
2. שור.
3. פרה.
4. עגל.
5. תאו.
6. סוס.
7. סייח.
8. כבש."
דברי הסבר
הצעת החוק נועדה להקים מאגר מידע גנטי שירכז מידע לגבי כל בהמות הבית בישראל, וזאת על מנת לאפשר זיהוי קל, וודאי ויעיל שלהן ושל בעליהן. בנוסף, הקמת המאגר תסייע למאבק בגניבת בקר ובשחיטה פיראטית של בהמות, המביאה להונאה בכשרות. ההצעה תאפשר את זיהוי בעליהם של גמלים משוטטים הגורמים לתאונות בדרום, וכן תאפשר התמודדות עם מחלות – הן אלה המופצות רק בקרב בעלי חיים, והן אלה המועברות לבני אדם. זאת משום שהנתונים המוזנים במאגר יאפשרו לאתר במהירות את החיה הראשונית בה התגלתה מחלה, דבר אשר יביא למיגורה המהיר, עוד בטרם החלה לפגוע בבעלי חיים אחרים או בצרכנים. כך תובטח גם איכות המזון בארץ.
זיהוי הבקר ייעשה על ידי לקיחת דגימת DNA מן החיה הנדונה, והשוואתה לנתונים הנמצאים במאגר הגנטי.
ההצעה קובעת כי במקרה בו קיים חשד כי בוצעה עבירה בבעל החיים, או במקרה בו מידע לגבי זהותו הגנטית דרוש לחקירת עבירה, יהיה שוטר שהוכשר לכך ליטול את הדגימה הדרושה. בנוסף, מוצע כי למשטרה, בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, תהיה גישה למידע המצוי במאגר.
על מנת לממן את עלויות הקמת המאגר, מוצע לקבוע אגרה בעד נטילת דגימה גנטית ובעד ביצוע דגימה גנטית. כן מוצע, כי השר יתייעץ בקביעת גובה האגרה, בארגוני המגדלים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באב התשס"ט – 27.7.09