הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 3,570 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת אילן גילאון חיים אורון ניצן הורוביץ פ/1728/18 הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – עוולה נזיקית וקובלנה), התש"ע–2009 תיקון סעיף 7 1. בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–19871 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7, אחרי "לתשלום שכר מינימום" יבוא "וכן לפי סעיף 7ג", ובסופו יבוא "ואם הוגשה התביעה בידי ארגון עובדים כאמור, רשאי בית הדין לפסוק הוצאות משפט מיוחדות לארגון העובדים". הוספת סעיף 7ג 2. אחרי סעיף 7ב לחוק העיקרי יבוא: "עוולה בנזיקין 7ג. (א) מעשים אלה הם עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]2 יחולו עליהם בכפוף להוראות חוק זה: (1) אי תשלום שכר מינימום לעובד בידי מעבידו; (2) פגיעה שפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו או פיטוריו מעבודה בנסיבות כאמור בסעיף 7א; (3) אי תשלום שכר מינימום לעובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, בנסיבות האמורות בסעיף 6א. (ב) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי סעיף זה, רשאי בית הדין לעבודה לחייב את הנתבע לשלם לעובד פיצוי שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק, בנוסף לכל סעד אחר שהוא מוסמך לתת. (ג) לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי חוק זה, בשל אותו מעשה או מחדל, יותר מפעם אחת. (ד) הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן אחת לשנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין סעיף קטן זה – "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד הבסיסי" – מדד חודש ספטמבר 2009; "המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון." הוספת סעיף 15א1 3. אחרי סעיף 15א לחוק העיקרי יבוא: "פיצוי ללא הוכחת נזק בעקבות הרשעה 15א1. (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 14 או 14א, רשאי בית הדין לעבודה, בנוסף לכל סעד אחר שהוא מוסמך לתת, לחייבו לשלם לעובד את שכר המינימום וכן לשלם לעובד פיצוי שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בתשלום או בפיצוי לפי סעיף זה, הוא כפסק דין של אותו בית דין, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו. (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן במועדים ובשיעורים האמורים בסעיף 7ג(ד)." תיקון חוק סדר הדין הפלילי 4. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19823, בתוספת השנייה, אחרי פרט 20 יבוא: "(21) עבירה לפי סעיפים 14 ו-14א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז–19874." דברי הסבר הצעת החוק מטרתה קידומן של שתי תכליות: הראשונה, קביעת הסדרים שבכוחם להקל על נגישות העובדים לצדק בעמדם מול מעסיק העובר על הוראות החוק העיקרי. שנית, הגברת הרתעת המעסיקים מלהפר את הוראות חוק זה. סעיף 7ג – מוצע לקבוע כי מעסיק העובר על הוראות החוק העיקרי יבצע בכך עוולה נזיקית. מוצע לקבוע כי בתובענה אזרחית שתוגש על עוולה כאמור, לא יידרש התובע להוכיח את נזקו, ודי יהיה אם יוכיח את הפרת הוראות החוק. יש בכך כדי להקל על התובע בקיצור ההליכים והוזלתם עקב כך, וכן מקודמת התכלית של הרתעת המעביד. סעיף זה ממשיך את סעיף 8 לחוק העיקרי, אשר מסמיך את בית הדין לעבודה להורות על תשלום פיצויי הלנה מוגדלים, שחל במקום בו ניתן לפסוק פיצויי הלנה. תיקון חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. מוצע לקבוע כי מקום בו נעברה עבירה על הוראות סעיפים 14 ו-14א לחוק העיקרי, יוכל כל אדם להגיש קובלנה כנגד המעסיק. תיקון זה יש בו כדי לקדם את נגישות העובדים לצדק בכך שיוכלו לנהל הליכים פליליים נגד הפוגע. כך גם מגביר התיקון המוצע את ההרתעה כלפי המעסיקים. כן יתרום התיקון המוצע לאכיפה אזרחית, באשר תהיה בידי ארגוני החברה האזרחית היכולת לתרום מהותית לאכיפת זכויות העובדים, והתיקון המוצע לסעיף 7 לחוק העיקרי מאפשר לפסוק לארגון עובדים שתביעה הוגשה בידו הוצאות משפט מיוחדות. סעיף 15א1- הסעיף המוצע תכליתו לייעל את הליכי התביעה מקום בו הופרו הוראות החוק העיקרי. כך, כאשר יורשע מעסיק בפלילים, לא יידרש הנפגע לפתוח בהליך אזרחי נוסף, וממילא לא יידרש להוכיח דבר, כדי לזכות בפיצויים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו בחשוון התש"ע – 2.11.09