חומר רקע
]
11.08.2026
[
לכבוד:
ועדת חוקה חוק ומשפט
הנדון: נייר עמדה מטעם איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים לקראת הדיון הקבוע
בהצעת חוק תובענות ייצוגיות )תיקון מס'16
(, התשפ"ד-
2024
איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים בישראל מבקש להציג את עמדתו העדכנית לקראת
הדיון הבא בהצעת חוק תובענות ייצוגיות )תיקון מס' 16
(, התשפ"ד-
2024
הקבוע ליום 3.9.2026
.
האיגוד מכיר בחשיבות מוסד התובענה הייצוגית ככלי לאכיפת הדין, להרתעה ולהענקת סעד
במקרים המתאימים, אך סבור כי בשנים האחרונות נעשה בכלי זה גם שימוש עודף ולעיתים בלתי
מידתי, במיוחד בעילות טכניות או פורמליות שהנזק הנטען בהן אינו ממוני, עמום וקשה להוכחה,
ואשר בפועל אינן מתאימות להתברר במסלול של תובענה ייצוגית.
א. עמדת יסוד
1.
האיגוד תומך במהלך החקיקתי שמטרתו לצמצם תביעות סרק, להקטין תמריצים לניהול
הליכיםייצוגייםבלתימבוססים,ולמקדאתמוסדהתובענההייצוגיתבמקריםשבהםנגרםנזק
ממשי, ברור וניתן לייחוס לחברי קבוצה מוגדרת. לצד זאת, יש להקפיד שההסדרים החדשים
יהיו ברורים, ישימים, מאוזנים וימנעו יצירת אי-ודאות נורמטיבית או תמריץ לעקיפת החוק
באמצעות עילות כלליות חלופיות.
ב. הגבלת תובעים סדרתיים
2.
האיגוד תומך במהלך שנועד להתמודד עם תופעת התובעים הסדרתיים והגשת בקשות רבות
באופןתעשייתי,אשרמגדילותאתנטלההתדיינותעלהמגזרהעסקיויוצרותלעיתיםלחץפסול
לפשרות מהירות גם מקום שבו יסוד התביעה חלש.
3.
לעמדתנו,קיומהשלמגבלהכמותיתעלמספרהבקשותלאישורשתובעיחידרשאילהגישבאותה
שנה הוא כלי ראוי, או לכל הפחות נקודת מוצא ראויה לדיון.
4.
ככל שהוועדה תסבור כי חסימה אוטומטית היא הסדר נוקשה מדי, האיגוד מציע לקבוע לכל
הפחות מנגנון מצטבר הכולל:
4.1
.חובת גילוי מלאה של כלל הבקשות לאישור שהגיש התובע בשנתיים האחרונות;
4.2
.סמכות מפורשת לבית המשפט לדרוש הסברים ולבחון דפוסי הגשה סדרתיים כחלק
מבדיקת הייצוג ההולם ותום הלב;
4.3
.אפשרותממשיתלפסיקתהוצאותמשמעותיותמקוםשבומתבררכימדוברבהליךטורדני,
קנטרני או חסר בסיס.
ג. ביטול ציון סכום התביעה המצטבר והסמכות העניינית
5.
האיגוד תומך בתיקון המבקש למנוע הגשת בקשות לאישור בסכומים מנופחים ובלתי ריאליים,
אשר יוצרים נזק עסקי מיידי לנתבעים, ובפרט לחברות מדווחות, גם טרם בחינה מהותית של
עילת התביעה.
6.
הגשת תובענות בסכומים מופרזים משמשת לא אחת כמנוף לחץ בלתי הוגן, ופוגעת בהתנהלות
עסקית שוטפת, בדיווחים, במימון ובמוניטין.
7.
עם זאת, מוצע לנסח את ההסדר באופן מפורש וברור, כך שייקבע כי:
7.1
.
הבקשה לאישור תוגש בציון סכום התביעה האישית בלבד;
7.2
.
לאיצויןסכוםהתביעההמצטברשלכללחבריהקבוצהאושווינושאהתובענההמצטבר;
7.3
.
ייקבע מנגנון ברור לזיהוי הסמכות העניינית גם במקרים שבהם לא מצוין סכום מצטבר,
כדי למנוע מחלוקות מקדמיות מיותרות.
8.
כן מוצע לבחון, במקביל, התאמות נדרשות בדיני הדיווח החלים על חברות ציבוריות, כך שלא
ייווצר פער בין דיני התובענות הייצוגיות לבין דיני ניירות הערך.
ד. תובענות ייצוגיות המוגשות בידי ארגונים
9.
האיגוד סבור כי יש לנקוט זהירות משמעותית בכל הרחבה של האפשרות להגיש תובענות
ייצוגיות בידי ארגונים, בפרט מקום שבו מבקשים לבטל או לרכך את דרישת הקושי בהגשת
התביעה בידי אדם בעל עילה אישית.
10
.
לעמדתנו:
10.1
.אם הוועדה מבקשת לאפשר חריג לדרישת הקושי, יש להותירו כהוראת שעה בלבד ולא
כהסדר קבע;
10.2
.יש להשאיר מנגנון סינון מוקדם, ובכלל זה אישור פרטני וברור המבוסס על קריטריונים
פומביים;
10.3
.יש לפרסם ברשומות או באתר ייעודי את רשימת הארגונים שאושרו;
10.4
.יש לקבוע במפורש כי כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק, ארגון יידרש להצביע על נזק
קונקרטישנגרםלחבריקבוצהמסוימים,ולאלהסתפקבטענהכלליתלנזקציבורימופשט;
10.5
.יש להבהיר כי ארגון שפעולתו העיקרית היא הגשת הליכים ייצוגיים לא ייהנה מהקלה
הדיונית האמורה.
11
.
בהיעדר מגבלות אלה, קיים חשש ממשי להתרחבות נוספת של הליכים ייצוגיים בעלי אופי
ציבורי-אכיפתי שאינם נשענים על פגיעה פרטנית מספקת, תוך הטלת עלויות כבדות על עוסקים
ויצרנים.
ה. השלמת התוספת הרביעית
12
.
האיגוד שב ומדגיש את עמדתו שלפיה יש להרחיב את רשימת העילות שבתוספת הרביעית כך
שתחולגםעלעילותנוספותשעניינןהפרותסימון,גילויורגולציהטכנית,מקוםשבועיקרהנזק
הנטען הוא לא ממוני, ספקולטיבי או בדיעבד, והסעד המתאים הוא תיקון ההפרה כלפי העתיד.
13
.
בהתאם, מוצע לכלול בתוספת הרביעית גם עילות הנוגעות, בין היתר, לדברי החקיקה הבאים:
13.1
.חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-
1983
;
13.2
.תקנות הגנה על בריאות הציבור )מזון( הנוגעות לסימון מזון;
13.3
.ת"י 1145
סימון מזון ארוז מראש, וכן תקנה 2011/1169
שאומצה לדין הישראלי ועניינה
החלפת ת"י1145
;
13.4
.תקנות הגנת הצרכן )מחיר ליחידת מידה(, התשס"ח-
2008
;
13.5
.צו הגנת הצרכן )סימון טובין(, התשמ"ג-
1983
;
14
.
עוד מוצע להבהיר בסיפת התוספת הרביעית כי היא תחול גם על כל עילת תביעה המבוססת על
הפרתהוראותדבריהחקיקההמנוייםבה,וזאתכדילמנועעקיפהפרשניתשלההסדרבאמצעות
שימוש בעילות כלליות אחרות.
ו. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"
15
.
נדרשלתתמענהמפורשגםלחששמפניהגשתתובענותייצוגיותהמבוססותעלפעריםסמנטיים
או פרשניים בין נוסח הדין האירופי באנגלית לבין תרגומו לעברית, במיוחד בתחום המזון
והסימון.
16
.
בתקופת מעבר רגולטורית זו, שבה המשק נדרש להסתגל למארג נורמטיבי חדש ומורכב, אין
הצדקה להפוך פערי ניסוח או אי-בהירות יישומית לתשתית לתביעות ייצוגיות כספיות רחבות
היקף.
17
.
לפיכך, מוצע לכלול במפורש גם את הוראות חוק הגנה על בריאות הציבור )מזון(,
2015
והדירקטיבותהאירופאיותשאומצומכוחובמסגרתהתוספתהרביעית,כךשלכלהיותריתאפשר
לגביהן סעד צופה פני עתיד.
ז. איסור קטגורי על תרומות מוצרים במסגרת הסדרי פשרה
18
.
האיגוד מתנגד לאיסור קטגורי על תרומות מוצרים במסגרת הסדרי פשרה. כאשר פיצוי אישי
אינומעשיאואינויעיל,תרומתמוצריםאותרומהאחרתבעלתערךממשילציבורעשויהלהיות
מנגנון נכון, יעיל והוגן יותר מהחזר כספי זניח.
19
.
איסור מוחלט על מסלול זה עלול:
19.1
.לצמצם משמעותית את היכולת להגיע לפשרות;
19.2
.להגדיל את התמריץ להמשך ניהול הליכים יקרים וממושכים;
19.3
.לפגוע דווקא בציבור, אשר עשוי לקבל באמצעות מנגנון זה תמורה אפקטיבית יותר.
20
. לפיכך, מוצע שלא לאסור תרומות באופן גורף, אלא להסדיר את השימוש בהן באמצעות
מבחנים, פיקוח שיפוטי, זיקה לנושא ההליך ושקיפות מתאימה.
ח. סיכום
21
.
האיגוד תומך בקידום תיקון מאוזן לחוק, אשר יצמצם תמריצים להליכים ייצוגיים בלתי
מבוססים, יחזק ודאות משפטית, ויגן על האפשרות לנהל פעילות עסקית סדירה מבלי להיחשף
ללחצי סרק.
בברכה,
אביב חצבני
מנהל איגוד תעשיות
המזון