הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת ישראל חסון אריה ביבי שי חרמש רוברט טיבייב אורי מקלב זאב בילסקי פ/1562/18 הצעת חוק מס קניה (טובין ושירותים) (תיקון – השוואת בסיס המס בין יבוא ליצור מקומי לגבי משקאות משכרים המכילים יותר מ-17 למאה כוהל בנפח), התשס"ט–2009 תיקון סעיף 4ב 1. בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב–19521, בסעיף 4ב, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: "(א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), מחירם הסיטוני של משקאות משכרים ביבוא המכילים יותר מ-17 למאה כוהל בנפח יהיה המחיר כאמור בסעיפים 4 או 4א, ואולם שר האוצר רשאי לקבוע מועד לקביעת המחיר השונה מהמועד הקבוע באותם סעיפים; קבע שר האוצר כאמור, יקבע את דרכי הדיווח על המחיר הסיטוני ומועדי הדיווח.". דברי הסבר מס הקניה מוטל במסגרת חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952 (להלן – החוק) על שלב המכירה הסיטונית של המוצר. נוסף לתכליתו הפיסקאלית, מס הקניה המוטל על משקאות משכרים ובפרט על משקאות משכרים המכילים יותר מ-17 למאה כוהל בנפח (להלן – משקאות משכרים מאוד), תפקידו להפנים את ההשפעות החיצוניות השליליות שיש לשימוש באלכוהול (זאת הן בהיבט הבריאותי ובהיבט החברתי והן כפיצוי על עלות נזקי השימוש באלכוהול) ובכך גם להשפיע על הצריכה. לעניין גביית המס וקביעת מחיר סיטוני, קיימת בחוק אבחנה בין מוצר מייצור מקומי לבין מוצר מיובא. על מוצר מייצור מקומי מוטל מס קניה בהתאם למחירו הסיטוני והמס משולם במועד המסירה של המוצר לקונה. לעומת זאת, על מוצר מיובא מוטל מס קניה בהתאם למחיר היבוא ובתוספת מכסת אחוזים (תמ"א) שקבע שר האוצר בצו. גביית המס על מוצר מיובא מתבצעת במועד שחרורו מהמכס. פער זה בבסיס המס יצר, בנוגע למשקאות משכרים מאוד, עיוות המפלה לרעה יצרנים מקומיים על פני יבואנים. בין היתר, פער זה נובע מכך שהתמ"א הנוכחית (אשר אמורה לבטא ממוצע ענפי משוקלל שמשקף את הפער בין מחיר היבוא לבין המחיר לקמעונאי) אינה משקפת אפילו בצורה מקורבת את הפער הסיטוני האמיתי. בין היתר, פער זה נובע מכך שבעוד שלגבי יצור מקומי הנחות מסוימות (כדוגמת הנחה רטרואקטיבית בשל עמידה ביעדי מכירה חצי שנתיים) אינן מוכרות לצרכי מס קניה, הרי שבנוגע לייבוא הנחות בדיעבד נלקחות בחשבון בעת חישוב המס. חמור מכך – פער זה בבסיס המס מגדיל את הנגישות של משקאות משכרים מאוד המיובאים לישראל ומוצעים לצרכן במחירים נמוכים יחסית. בשנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בצריכת משקאות משכרים מאוד בישראל כאשר רוב הגידול הוא בצריכת משקאות מיובאים. הנגישות הרבה לאלכוהול יוצרת תופעה של צריכה מוגברת, שהינה נגע הפושה בחברה הישראלית וגורם לאלימות, פציעות ומוות מיותרים. התמכרות לאלכוהול בישראל נוגעת לכל שכבות האוכלוסייה והמערכת החברתית מתקשה להתמודד עם התופעה. כמובן, שהימצאותם וזמינותם של משקאות משכרים מאוד מיבוא המוצעים למכירה במחירים נמוכים באופן יחסי תורמת ומלבה תופעה מדאיגה זו. על פי מחקר שערכה הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול מסתמן קשר ברור בין שימוש מופרז באלכוהול והסתברות להתנהגות אלימה של המשתמש כלפי הסביבה, כלפי עצמו ובכביש. יתר על כן, על פי מחקרים רבים, אלכוהול מחליש את המחסומים ההתנהגותיים ומשחרר נטיות תוקפניות ובכך מהווה הגורם הראשי לפעולות אלימות. מחקר שנעשה לאחרונה בארצות הברית, אף הראה שאלכוהול מעורב בכל מעשי הפשע האפשריים (רצח, שוד, תקיפה, אונס) בשיעור גבוה במיוחד (בין 60%-70% ממקרי הפשע). לפיכך, מוצע להשוות את בסיס המס בין יבוא ליצור מקומי לגבי משקאות משכרים המכילים יותר מ-17 למאה כוהל בנפח, שכן הדבר יביא הן לביטול העיוות המפלה לרעה יצרנים מקומיים על פני יבואנים והן לעלייה במחירם של משקאות משכרים מאוד מיבוא (ובעקיפין – יקטין את נגע האלכוהול באמצעות הקטנת יכולת הקניה של מוצרים אלה). על מנת להתגבר על הקושי הפרקטי שיכול ויהא טמון בהשוואת בסיס המס ובהחלת ההסדר הקבוע לגבי משקאות משכרים מאוד מייצור מקומי גם על משקאות מיובאים, ובשים לב להסדר שנקבע לגבי טבק ומוצריו (ראה בסעיף 4ב(א1) לחוק), מוצע לאפשר לשר האוצר לקבוע מועד לקביעת המחיר הסיטוני של משקאות משכרים מאוד מיבוא שהינו שונה מהמועד הקבוע לעניין זה לגבי משקאות משכרים מאוד מייצור מקומי. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' באב התשס"ט – 27.7.09