הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת דוד אזולאי נסים זאב אברהם מיכאלי יצחק וקנין אמנון כהן חיים אמסלם פ/1401/18 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – השתתפות הרשויות המקומיות בתקצוב ואחזקת מוסדות החינוך של רשתות מרכז החינוך העצמאי ומרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל ), התשס"ט–2009 תיקון סעיף 11א 1. בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–19531, האמור בסעיף 11א יסומן (א) ואחריו יבוא: "(ב) (1) רשות מקומית תשתתף בתפעולם, באחזקתם ובתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים של תאגיד מרכז החינוך העצמאי ושל תאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל (להלן – "רשתות החינוך") הפועלים בתחומה בשוויון מלא להשתתפותה בתפעולם, באחזקתם ובתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים הפועלים בתחומה (להלן – השתתפות שווה). (2) השתתפות שווה כאמור בפסקה (1) תחול גם על העסקת עובדי הרשות המקומית במוסדות החינוך של רשתות החינוך, על התקשרות עם ספקים עבורם וכן על הפעלה ישירה מטעם הרשות המקומית של נותני שירותים במוסדות אלו. (3) חובת ההקצאה של מבני חינוך למוסדות החינוך של רשתות החינוך על ידי הרשות המקומית ומתכונת ההקצאה תהיה זהה לחובה ולמתכונת ההקצאה כאמור החלות על הרשות המקומית לגבי מוסדות החינוך הרשמי." דברי הסבר על פי הקבוע בסעיף 3א(ט ו-(י) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, קיימת חובה לקיים בתקציב משרד החינוך שוויון מלא בין תקצוב מוסדות החינוך הרשמי לתקצוב מוסדות החינוך שבמסגרת תאגיד מרכז החינוך העצמאי ותאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל (להלן: "הרשתות"). יוצא אם כן כי תקצוב הרשתות לא נקבע על ידי שר החינוך מכוח סמכותו בסעיף 11 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 (להלן – החוק), החלה על כלל מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים, אלא על ידי הקבוע בחוק יסודות התקציב כאמור. לפיכך, הקבוע בסעיף 11א לחוק אינו הולם להוראה לגבי תקצוב הרשתות לפי חוק יסודות התקציב ומעבר לכך הוא גם אינו נותן ביטוי לעקרון השוויון שבין החינוך הרשמי לרשתות. יצוין בהקשר זה כי מדובר בשתי רשתות ארציות המהוות מסגרות חינוך עיקריות של הציבור החרדי במדינה והוכרו כזרועו הארוכה של משרד החינוך, הכרה המתבטאת בין היתר בכך שלשתי הרשתות יש ייחוד לעומת בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים אחרים, בפעילותן התקציבית, שהינה כדוגמת יחידות סמך ממשלתיות, כאשר החשבים שלהן הינם עובדי משרד האוצר, האמונים על ביצוע התקציב ועל עמידה במלוא הוראותיו ונוהליו. על כן מוצע להוסיף במסגרת סעיף 11א הוראה מיוחדת לרשתות, הקובעת את חובת הרשות המקומית להשתתף בתפעול, באחזקת ובתקצוב מוסדות החינוך של הרשתות שבתחומה בשוויון מלא להשתתפותה במוסדות חינוך רשמיים דומים הפועלים בתחומה (סעיף 11(ב)(1)). מן הדין הוא כי עקרון השוויון האמור ייושם גם בתחומים נוספים המתייחסים להפעלת השירותים ולהספקת צרכי מוסדות החינוך של הרשתות דוגמת הנעשה בחלק מהרשויות המקומיות המעסיקות את עובדיהן בתפקידים שונים בבתי הספר של הרשתות כמקובל במוסדות החינוך הרשמי. עיקרון השוויון מחייב כי דרך העסקה זו תימשך ותורחב לכלל מוסדות החינוך של הרשתות. הוא הדין במימון ישיר על ידי הרשות המקומית של שירותים ותשלומים אחרים דוגמת חשבונות חשמל, מים וכדומה וכן בהעסקה על ידי הרשות של קבלני שיפוצים, קבלני נקיון וכו' לביצוע עבודות ושירותים בבתי הספר של הרשתות כמקובל לגבי מוסדות החינוך הרשמיים. ביצוע של תשלומים ושירותים בסיסיים אלו על ידי הרשות המקומית עצמה מביא מטבע הדברים לחסכון בעלויות ולהגברת היעילות והפיקוח על ביצועם בפועל. כדי להסיר ספק ולמנוע פרשנות הסותרת את תכלית השוויון בין מוסדות החינוך, על כל היבטיה, מוצע להוסיף את סעיף 11א(ב)(2). סעיף 11א(ב)(3) נועד לפתור את הבעיה הכאובה של הקצאת מבני חינוך למוסדות החינוך של הרשתות. על פי המצב המשפטי הקיים בכל מקרה של הקצאת קרקע או מבנה על ידי הרשות המקומית לרשתות, מצוות הרשתות לעמוד בנוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית הקבוע בחוזרי מנכ"ל משרד הפנים (להלן – נוהל הקצאות), שתוצאתו הינה התמשכות ההליכים, כשהם ארוכים ומסורבלים ואינם לוקחים בחשבון את מעמדם הייחודי של מוסדות החינוך של הרשתות כמוסדות חינוך ארציים ופוגעים בזכותם היסודית והבסיסית של תלמידיהם לחינוך הוגן יעיל ושוויוני כמו לכלל ילדי ישראל. מכוח עקרון השוויון כאמור מתחייב כי הרשויות המקומיות תחויבנה לדאוג לצרכי הבינוי של בתי הספר שבמסגרת הרשתות, ותפעלנה בעניין זה על פי המתכונת הנוהגת בחינוך הרשמי, לרבות הפטור מהצורך לעמוד בנוהל ההקצאות. על כן מוצע לתקן את חוק חינוך ממלכתי ולקבוע כי תקצובם ודרך אחזקתם של מוסדות הרשתות החינוך האמורות כמו גם הקצאת המבנים לצורכיהם יהיו כפי הנעשה לגבי מוסדות החינוך הרשמיים האחרים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד בתמוז התשס"ט – 6.7.09