הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת יריב לוין פ/1471/18 חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2) , התשע"א-2011 תיקון סעיף 25 1. בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–19731, בסעיף 25, במקום סעיף קטן (א) יבוא – "(א) חוזה יפורש על פי תוכנו המילולי; היה תוכנו המילולי בעל מספר משמעויות, יועדף הפירוש הגורע מזכויותיו של מנסח החוזה. (א1) היה תוכנו המילולי של החוזה בלתי מספיק לשם פירושו, יפורש החוזה לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות, ובלבד שטענה בדבר תוכנו ותוצאתו של פירוש כאמור נטענה במפורש על ידי צד להליך המשפטי בעניין פרשנות החוזה, במסגרת סיכומי טענותיו. (א2) הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) וסעיף 26 יחולו בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1)." דברי הסבר מטרת הצעת חוק זו היא לקבוע כללי פרשנות לחוזים אשר יגבירו באופן משמעותי את הוודאות המשפטית ויבטיחו היצמדות מירבית לתוכנו המילולי של החוזה ולהסכמות שהיו בין הצדדים עובר לכריתתו. כללי הפרשנות הקבועים כיום בסעיפים 25 ו – 26 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 קובעים כי חוזה יפורש על פי אומד דעת הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה. זאת, בשעה שהמחוקק בחר שלא לאמץ את דרך הפרשנות המחייבת הצמדות לתוכן המילולי של החוזה. יתרה מכך, כללי הפרשנות הקבועים בחוק כיום אינם מגבילים את הפרשן לטענות שהועלו במסגרת ההליך המשפטי על ידי הצדדים לחוזה או על ידי מנסחיו, תוך שהכללים מאפשרים בחירה בדרך פרשנית בעלת יריעה רחבה. בדרך זו, מאמצים בתי המשפט לא אחת פירוש אשר נראה בעיניהם כנכון בנסיבות העניין, וזאת גם כאשר אף לא אחד מהצדדים לחוזה העלה טענה כי פירוש כאמור הינו ראוי, נכון ומבטא נאמנה את תוכן החוזה או את כוונת הצדדים בעת שכרתו את החוזה. כללי הפרשנות הקבועים בחוק כיום יצרו חוסר ודאות משפטי ופתחו פתח נרחב להתדיינויות סבוכות, הגורמות להתמשכותם של הליכים משפטיים שעניינם מחלוקות בדבר פרשנות חוזים. מטבע הדברים, חוסר הודאות המשפטית מביא בצדו לריבוי מחלוקות, לקושי מוגבר בהסדרתן, לריבוי התדיינויות ולהגברת העומס הכבד המוטל ממילא על מערכת המשפט. בד בבד, גורם חוסר ודאות זה גם להתארכות הדיונים, תוך גרימת עינויי דין והוצאות רבות ומיותרות לצדדים להליך. בה בעת, כללי הפרשנות הקיימים כיום אינם עולים בקנה אחד עם מהותו של החוזה ועקרון היסוד העומד בבסיסו – היותו תולדה וביטוי של הסכמה רצונית אליה הגיעו הצדדים שכרתו אותו. כללי הפרשנות הקבועים בחוק מאפשרים לפרשן לבחור בפירוש הנראה בעיניו כמתאים וכנכון, הגם שפירוש כאמור לא נטען כלל על ידי מי מהצדדים לחוזה במהלך ההליך המשפטי כולו. בכך, נוצר מצב אבסורדי בו נשללת הלכה למעשה מהותו ההסכמית של החוזה, ונכפה על הצדדים פירוש אשר אף לא אחד מהם סבור כי הוא הולם ותואם את רצונותיהם וכוונותיהם כפי שהיו בעת כריתתו של החוזה. מצב זה אינו עולה בקנה אחד אף עם הוראות החוק עצמו, שעה שסעיף 24 לחוק המופיע בצמוד לסעיפים הדנים בכללי פרשנות החוזה, קובע במפורש כי: " תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים". נוכח האמור לעיל, מוצע לקבוע כללים פשוטים וברורים לפרשנות חוזה, אשר יעמידו במרכז את תוכנו המילולי תוך הגבלת הפרשן לפירוש אשר נטען לפחות על ידי אחד הצדדים להליך המשפטי. כללי פרשנות אלה עולים בקנה אחד עם מהותו ההסכמית של החוזה, תוך הגברה משמעותית של הודאות המשפטית, באופן שיביא לצמצום בהיקפן של המחלוקות סביב פירושם של חוזים, לצמצום בהיקף ההליכים המשפטיים הנפתחים בגין מחלוקות אלה, לקיצורם של ההליכים המשפטיים עצמם ולייעולם. הכלל הבסיסי המוצע הינו כי חוזה יפורש על פי תוכנו המילולי. עוד מוצע, כי במקרה בו קיימים מספר פירושים אפשריים, יעוגן בחוק הכלל שכבר אומץ בחלק מהמקרים בפסיקה, בדבר פרשנות כנגד המנסח. אימוץ כלל זה ועיגונו המחייב בחוק יעודד הקפדה על עריכת חוזים ברורים ועל ניסוחים בהירים ויביא בהכרח לצמצום המחלוקות ביחס לפירושם של החוזים, כמו גם לייעול של ממש באופן הדיון וההכרעה במחלוקות כאמור המגיעות לפתחו של בית המשפט. בנוסף, מוצע כי בהיעדר אפשרות לפרש את החוזה על פי תוכנו, יפורש החוזה על פי הכללים הקיימים כיום, בהתבסס על אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה. עם זאת, מוצע להגביל דרך פרשנית זו לפירושים שנטענו במפורש על ידי צד להליך המשפטי במסגרת סיכומי טענותיו. בכך, תישמר המסגרת ההסכמית שביסוד החוזה ובד בבד תתאפשר כתיבת פסקי דין קצרים ותמציתיים שאינם חורגים מגדר הטענות המועלות על ידי הצדדים עצמם. כן מוצע הוסיף הוראה המכפיפה את הוראות סעיפי החוק הנותרים הנוגעים לפרשנות חוזים ולהשלמת פרטים בחוזים, לכללי הפרשנות הקבועים בהצעת חוק זו. הצעות חוק דומות בעיקרו הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/4044/17) ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/244/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' באב התשס"ט – 27.7.09