הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב פ/1453/18 הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – העברת דיון הכרוך בבטלות גיור), התשס"ט–2009 הוספת סעיף 3א 1. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–19531, אחרי סעיף 3 יבוא: "קביעת תקפו של גיור 3א. (א) ראה בית דין רבני, לרבות בית הדין הרבני הגדול, כי הכרעת הליך הנדון בפניו כרוכה בקביעה אודות תקפו של גיור, יעבירו לנשיא בית הדין הרבני הגדול. (ב) נשיא בית הדין הרבני הגדול ימנה הרכב של שלושה דיינים או יותר, והוא בראשם, אשר ידון בכל ההליך ויתן בו פסק דין. (ג) היו כרוכים בהליך עניינים נוספים לפי סעיף 3, רשאי ההרכב שמונה לפי סעיף זה להחזירם להכרעת בית הדין שדן לפניו בהליך, ובלבד שעניינים אלה אינם מושפעים משאלת תקפו של הגיור." דברי הסבר לאחרונה פסק בית הדין הרבני הגדול כמה פסקי דין שמשמעותם פסילות גיורים רטרואקטיביות שנעשו בבית דין מיוחד לגיור או בבית דין רבני אזורי. פסילות הגיורים הרטרואקטיביות נעשו אף שסוגית הגיור לא הייתה עיקר התיק בו עסק בית הדין הרבני הגדול. פסילות גיורים רטרואקטיביות שנעשו בבתי דין שהרבנות הראשית מכירה בהם, במקרים רבים לפני שנים רבות ובהסתמך על גיורים אלה חיו המתגיירים כיהודים לכל דבר, הם בני זוגם וילדיהם, גרמה לזעזוע עמוק הן בקרב המתגיירים והן בקרב הציבור הרחב. מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר רוחני גדול של גיור השבים לישראל והם מזרע ישראל; התנהלות בית הדין הגדול באותם מקרים שפסל גיורים רבים רטרואקטיבית גרמה לנזק בל ישוער ברצון ובמוטיבציה של מועמדים לגיור להשלים את ההליך. מדינת ישראל חייבת למצוא פתרון הלכתי כדי להשיב ליהדות את אותם מאות אלפים מזרע ישראל שהגיעו אלינו אחרי גלות ארוכה ובגלותם נמנע מהם הקשר ליהדות, קיום מצוות, וחיים יהודיים מלאים. אשר על כן מוצע כי בכל הליך המתנהל בבית דין רבני אזורי ובבית הדין הרבני הגדול הכרוך גם בשאלת תוקפו של גיור יתנהל הדיון אך ורק בהרכב של שלושה דיינים שיקבע נשיא בית הדין הרבני הגדול והוא יעמוד  בראשו. הסדר זה יבטיח רציפות הלכתית בהכרעות בית הדין הרבני הגדול. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התשס"ט – 20.7.09