הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב פ/1449/18 הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות למי שהתגייר בישראל), התשס"ט–2009 תיקון סעיף 9 1. בחוק האזרחות, התשי"ב–19521, בסעיף 9(א), אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) למי שהתגייר בישראל, וגיורו הוכר על ידי בית דין רבני." דברי הסבר על פי פסיקת בית המשפט העליון וחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה חל חוק השבות אך ורק על מי שהיה יהודי ערב כניסתו הראשונה לישראל. מכאן, כל מי שהיה ליהודי לאחר כניסתו לישראל, הדרך היחידה לרכישת אזרחותו הישראלית היא במסלולי חוק האזרחות, התשי"ב–1952. זכותו של כל יהודי, ככזה, להיות לאזרח מדינת ישראל היא בבסיס הקמתה, קיומה וייעודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינת היהודים. זכות זו, יסודה במגילת העצמאות, והיא התוותה את מדיניות משרד הפנים בכל שנות קיומה של המדינה, בין אם היה אדם יהודי מלידה או בדרך אחרת. לאחרונה, מה שהיה מובן מאליו חדל להיות כזה. משרד הפנים החל לנקוט במדיניות שונה וביוזמות שמהותן עיקור השיקול "היהודי" משיקולי שר הפנים. בעוד נוכרים, שכל זיקתם למדינת ישראל היא צירופם לקבוצת ספורט, זוכים לאזרחות ישראלית אף בהליכים מזורזים ומועדפים, הרי מי שקשרו גורלם במדינת ישראל ובעם ישראל, ועברו תהליך גיור מוכר וראוי נדחים. זהו תחילתו של תהליך איון מדינת ישראל כמדינה יהודית, כמשמעותה במגילת העצמאות. מטרת הצעת חוק זו לעגן את עקרון היות מדינת ישראל מדינתו של כל יהודי ככזה ואת עקרון זכותו של כל יהודי, כעילה עצמאית, לאזרחות ישראלית, בין אם מכח לידה ובין אם מכח הצטרפות לעם היהודי כדין, אלא אם כן ישנם שיקולים לגיטימיים שמונעים זאת. סעיף 9(א)(4) לחוק האזרחות מקנה לשר הפנים את הסמכות להעניק אזרחות ישראלית והצעת חוק זו מבקשת להכליל בין השיקולים והעילות להענקת אזרחות את השיקול של היות האדם יהודי, גם לאחר כניסתו לישראל. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת שאול יהלום וקבוצת חברי הכנסת (פ/1368). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/1389/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התשס"ט – 20.7.09