הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת יולי תמיר
זאב בילסקי
יריב לוין
פ/1664/18
הצעת חוק לתיקון פקודת המסחר עם האויב (ייבוא ספרים), התש"ע–2009
הוספת סעיף 8א
1.
בפקודת המסחר עם האויב, 19391, אחרי סעיף 8 יבוא:
"ייבוא ספרים
8א.
(א) על אף האמור בפקודה זו, אדם רשאי לייבא –
(1) ספר מקורי, מכל מדינה ובכל שפה, אם הספר המיובא יצא לאור לראשונה בישראל;
(2) ספר מתורגם, מכל מדינה ובכל שפה, אף אם הספר לא יצא לאור לראשונה במדינת ישראל, ובלבד שהספר יצא לאור בישראל;
(3) ספר מקורי או מתורגם, אף אם הוא לא יצא לאור בישראל ומקורו במדינת אויב כהגדרתה בפקודת המסחר, ובלבד שקיבל את אישורו של הצנזור כהגדרתו בחלק ח' לתקנות ההגנה (שעת חירום), 19452 (בסעיף זה – הצנזור), ובהתאם להליך הקבוע לפי החלק האמור.
(ב) הצנזור יעניק אישור כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מצא שתוכנו של הספר המתורגם שאישור לייבואו מבוקש, כולל אחד מאלה:
(1) הסתה ישירה נגד מדינת ישראל, אזרחיה או נגד העם היהודי, לרבות הסתה לפגיעה בהם;
(2) הכחשת השואה;
(3) עידוד או הנחיות לביצוע פעולות טרור;
(4) תמיכה בארגון טרוריסטי כהגדרתו בפקודת מניעת טרור, 19483.
(ג) על החלטת הצנזור ניתן לערער לבית המשפט לענינים מינהליים.
(ד) בסעיף זה –
(1) "ספר מקורי" – ספר, חוברת או קובץ מודפס שיצא לאור לראשונה בשפה העברית;
(2) "ספר מתורגם" – ספר, חוברת או קובץ מודפס, שיצא לאור לראשונה בשפה שאינה השפה העברית.
(ה) שר התרבות והספורט ממונה על ביצוע סעיף זה."
תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים
2.
בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס–20004, בתוספת השניה, אחרי פרט 15 יבוא:
"16. ערעור על החלטת הצנזור לפי סעיף 8א לפקודת המסחר עם האויב, 19395."
דברי הסבר
בעולם פתוח וגלובאלי ראוי לאפשר את ייבואו של כל ספר בכל שפה, ולמנוע מקרים בהם מגזרים מסוימים מנועים מספרות מתורגמת לשפת מוצאם. למרות זאת, לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939, נאסרה, בין היתר, רכישה של ספרים ועיתונים ממדינות אויב. המשמעות של איסור על ייבוא ספרים היא פגיעה בציבור גדול של קוראים, רבים מהם ילדים ובני נוער, שנמנעת מהם הגישה למקורות אלו.
הצעת החוק באה למנוע פגיעה בקוראים דוברי השפה הערבית כמו גם במחקר בתחומי האיסלאם, התרבות והלשון הערבית והמזרח התיכון באוניברסיטאות בארץ. כמו כן, הצעת החוק נועדה לאפשר לכל אדם להיחשף למאגר רחב של ספרות כתובה ולאפשר לכל אזרח חיים תרבותיים ועשירים בשפת אמו.
תכליתה של הצעת החוק אף מתיישבת מטרות הספרייה הלאומית הישראלית, אשר מעמדה ומטרותיה הוסדרו בחוק הספריה הלאומית, התשס"ח–2007. סעיף 4(3) לחוק האמור קובע כי אחד מתפקידי הספרייה יהיה: "לשמש ספריית מחקר מרכזית בישראל בתחומי מומחיותה, בהתאם למטרותיה, וכן לשמש ספריית המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, בתחומי מדעי הרוח, ובמיוחד מדעי היהדות, תרבויות המזרח התיכון והאיסלאם". לשם כך, הספרייה הלאומית נדרשת למקורות ידע ומידע- ספרים, עיתונים, חומר אלקטרוני וכן הלאה – ממדינות האיסלאם בכלל ומהמזרח התיכון בפרט. מקורות אלו חיוניים למחקר בהווה ובעתיד, ויהיו זמינים יותר אם הצעת החוק תתקבל.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד בתשרי התש"ע – 12.10.09