הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אופיר פינס-פז פ/1452/18 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – מוסר תשלומים), התשס"ט–2009 הוספת סעיף 2ג 1. בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–19921, אחרי סעיף 2ב יבוא: "תשלום על עבודה במועדה 2ג. (א) תמורה המשתלמת בעד עבודה מסויימת שהוגדרה במכרז תשולם עד סוף החודש העוקב לחודש בו היא בוצעה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי עורך המכרז לדחות את התשלום בשלושים יום נוספים באישור המנהל הכללי של היחידה המזמינה ובשלושים יום נוספים באישור השר. (ג) העובר על הוראות סעיף זה יפצה את הספק לו עוכב התשלום באחוז עליית מדד המחירים לצרכן ממחיר העבודה ובנוסף בריבית הקבועה על ידי בנק ישראל ובנוסף בחלקה היחסי של ריבית מיוחדת בסך 5% לשנה." דברי הסבר מוסר התשלומים במדינת ישראל, עבור לקוחות ישראלים הוא אחת מהבעיות המוכרות והמעיקות על המשק הישראלי; אחוז העסקאות בהן מתבצע איחור בתשלומים נע בין 14-16 אחוזים, וממוצע ימי האיחור נע סביב 10 ימים. בעיה זו גוררת פגיעה בתחרותיות הלאומית, בסביבה העסקית, באיתנות הפיננסית של עסקים, באיכות הניהול במשק ואף בשלטון החוק ובמוסר העסקי. בעיות אלו, בתקופה של משבר כלכלי המקשה גם כך, על עסקים קטנים ובינוניים לשרוד, עלולה לגרום לקריסתן של חברות, פגיעה בצמיחה ועליה באבטלה. המשבר הכלכלי, לא רק מגביר את הפגיעה של מוסר התשלומים, אלא גם גורם להחרפת הבעיה, לאור הקושי של ספקים לעמוד במועדי התשלום שלהם. בעוד ניתן להבין, גם אם לא להצדיק, מקרים בהם מוסדות פרטיים, נקלעים לקשיי נזילות ולכן אינם עומדים במוסר התשלומים המקובל, הרי שאין בשום פנים ואופן להשלים עם מקרים כאלה כאשר הגורם המעכב הוא המדינה. הפגיעה בעקבות עיכוב תשלומים ע"י מוסדות הממשלה חמורה מפגיעות בעיכוב תשלומים ע"י גורמים פרטיים, מאחר והיא מולידה שרשרת של עיכובי תשלום והלנות שכר, אשר פוגעות פגיעה ממשית בכלכלה. כמו בכל נושא אחר, על הממשלה להראות דוגמא אישית, בעמידתה בתנאים הכלכליים אשר מצופה מאזרחיה לעמוד בהם. על כן באה הצעת החוק לעגן את זכותם של עסקים לקבל תמורה על עבודתם בזמן בהתקשרויותיהם עם המדינה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התשס"ט – 20.7.09