הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אופיר פינס-פז פ/1433/18 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – חוק ההסדרים) תיקון סעיף 3 1. בחוק-יסוד: משק המדינה1 (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3(ב), בפסקה (1), במקום "שישים ימים" יבוא "תשעים ימים". הוספת סעיף 3ב1 2. אחרי סעיף 3ב לחוק היסוד יבוא: "הצעת חוק לביסוס הצעת חוק התקציב 3ב1. הממשלה רשאית להגיש לכנסת הצעת חוק ממשלתית, שהדיון וההצבעה בקריאה השנייה והשלישית לגביה יתקיימו במקביל לדיון ולהצבעה כאמור לגבי הצעת חוק התקציב לאותה שנת הכספים (להלן – הצעת חוק הסדרים), ובלבד שמתקיימים לגביה התנאים הבאים: (1) הנושאים שהממשלה תהיה רשאית לכלול בהצעת חוק ההסדרים הם רק נושאים שקשורים באופן מהותי וישיר לחוק התקציב של אותה שנת כספים לגביה הצעת החוק חלה; (2) הצעת חוק הסדרים לא תכלול תיקון חקיקה שמשמעותו ביטול חוק מסוים, התלייתו, שחיקתו או צמצום תחולתו.". תחולה 3. הוראת סעיף 3ב1 לחוק היסוד, כנוסחו לפי סעיף 2 לחוק-יסוד זה, תחול על הצעת חוק הסדרים שהוגשה לקראת שנת הכספים 2011 ואילך. דברי הסבר הצעת החוק המוגשת בזאת באה לתקן ולסייע בצמצומה של הנורמה הפסולה אשר השתרשה במערכת התקציבית של ישראל המכונה בשם "חוק ההסדרים", במסגרתו מנסה הממשלה לחוקק עשרות חוקים שונים, חלקם עם קשר קלוש בלבד לתקציב המדינה, אם בכלל, במהלך חקיקה מזורז וללא כל דיון מעמיק או אפשרות למימוש חוברתה של הכנסת לשמש כמפקחת על פעילות הרשות המבצעת. בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2009-2010 (הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010), התשס"ט–2009) הגיע גודלו של חוק זה לשיא של כל הזמנים ובקריאה הראשונה אושר החוק כאשר הוא מונה 286 סעיפים שונים, 96 סעיפים יותר מההצעה הגדולה בהיקפה, שהונחה בשנת 2003, ונקראה "התוכנית להבראת כלכלת ישראל". נוהג זה מהווה פרקטיקה אנטי דמוקרטית הזוכה לביקורת ציבורית רבה ומדרדרת את אמון הציבור בממשלה. בית המשפט העליון נתן דעתו על חוק ההסדרים במתכונתו: "...העם בחר בנבחריו כדי שידונו לעומקן בהצעות חוק המונחות לפניהם, כדי שיהרהרו בתוכנן, כדי שישוחחו ביניהם, כדי שיחליפו דעות, כדי שיתווכחו, ועל דרך זו יפקחו כראוי על התנהלותה של הממשלה... כל אלה נעדרו מן הדיון בהצעת חוק התוכנית הכלכלית ולו משום שלא ניתנה לחברי הכנסת שהות לקרוא בעמקות את אשר הונח לפניהם... הכנסת כמו נתפרקה את סמכותה הראשונית לחקוק, והעבירה סמכותה לממשלה. הכנסת - מרצונה - ענתה אמן אחרי החלטת הממשלה, ויתרה מרצונה על סמכותה." (השופט חשין בפסק דינו בבג"צ 4885/03 - ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל , פ"ד נט(2), 14 ,עמ' 81-82). אמנם, נכון הוא הדבר כי במציאות הכלכלית כיום אין באפשרות הממשלה לבצע את מדיניותה הכלכלית ללא חוק מסוג זה. אך המציאות בה החלטות בית המחוקקים הופכות לאות מתה בכל שנה עם התקבל חוק ההסדרים אינה מתקבלת על הדעת גם כן. הצעת החוק באה להשיב לכנסת את כוחה לבקר, לשקול, לשמוע ולחקור את השינויים אותן דורשת המדינה לבצע. סעיף 1 הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לא יאוחר מתשעים ימים – במקום שישים ימים כיום – לפני תחילת שנת הכספים. שינוי זה יאפשר ללמוד את תוכן החוק ביסודיות אשר היום אינה מתאפשרת כלל. סעיף 2 חוק ההסדרים לא יוכל להכיל תיקוני חקיקה אשר אינם נוגעים ישירות ובאופן מהותי להצעת חוק התקציב שמוגשת יחד איתו, ועל הממשלה תחול החובה לבסס את הקשר הכלכלי, המשפטי והמהותי בין כל תיקון חקיקה לבין סעיף ספציפי בהצעת חוק התקציב. בנוסף, חוק ההסדרים לא יוכל לבטל חוק קיים, לדחות את יישומו, להתלותו או לצמצם את תחולתו – אם תרצה הממשלה לעשות כן, תחוקק זאת בהליך חקיקה רגיל ומפוקח. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התשס"ט – 20.7.09