הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין
אופיר פינס-פז
זבולון אורלב
ניצן הורוביץ
אורית זוארץ
רונית תירוש
פ/1507/18
הצעת חוק-יסוד: הגנת הסביבה
מטרה
1.
חוק יסוד זה, מטרתו להגן על הסביבה ומשאבי טבע בישראל למען תושביה על ידי עיגון הערך של שמירה על הסביבה בישראל בחוק-יסוד.
הזכות לסביבה נאותה
2.
כל אדם זכאי לסביבה נאותה שאין בה כדי לגרום לפגיעה בבריאותו או באיכות חייו, ולהגנה על הסביבה לתועלת הדור הנוכחי והדורות הבאים, באמצעים מתאימים, כדי לעשות אחת מאלה:
(1) למנוע זיהום או דלדול משאבים אקולוגיים;
(2) לשמר משאבים טבעיים;
(3) להבטיח פיתוח בר קיימא ושימוש מושכל במשאבי טבע;
(4) ליישם עקרונות סביבתיים גלובאליים לרווחת המין האנושי;
(5) לשיתוף פעולה עם מדינות העולם וארגונים בינלאומיים למען הגנה על הסביבה בישראל ובעולם;
(6) לשמור על המגוון הביולוגי, לרבות לצרכי מאגרים גנטיים בעתיד.
זכות למידע
3.
כל אדם זכאי למידע הדרוש לשמירה וקידום הסביבה בישראל.
תחולה
4.
כל רשות מרשויות השלטון חייבת בכיבוד זכויות שלפי חוק יסוד זה.
שיקול דעת הרשות
5.
כל רשות מרשויות השלטון והחייב בכיבוד חוק יסוד זה –
(1) ישקלו בכל החלטותיהם ופעולותיהם שיקולים סביבתיים, ויבטיחו משקל ראוי לשיקולים אלה לצידם של שיקולים כלכליים ומקצועיים;
(2) ינקטו בגישה שיטתית ובין תחומית אשר תבטיח שימוש משולב במדעי הטבע, הסביבה והחברה בעת קבלת החלטות שיש להן השפעה על הסביבה.
פגיעה בזכויות
6.
אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
שמירת דינים
7.
הוראות חיקוק שאלמלא חוק יסוד זה היו תקפות ערב תחילתו של חוק יסוד זה יעמדו בתוקפן עד תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק יסוד זה, אם לא בוטלו קודם לכן, ואולם פירושן של ההוראות האמורות ייעשה ברוח הוראות חוק יסוד זה.
יציבות החוק
8.
אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה1 מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה שיהא בהן לשלול או להגביל זכויות לפי חוק יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה תהיינה לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.
דברי הסבר
הצעת חוק זו נועדה להגן על זכותו של האדם ליהנות מאיכות נאותה של הסביבה ומשאביה, ולעגן באופן חוקתי את זכותו של האדם לסביבה שאינה פוגעת בבריאותו וברווחת חייו. אף על פי שקיימת חקיקה פרטנית בנושאי הסביבה בישראל, קיים צורך בחוק יסוד שיעגן את נושא הסביבה במישור החוקתי משתי סיבות עיקריות.
האחת, מפסיקת בימ"ש העליון עולה כי חוק יסוד הינו הנורמה העליונה בישראל ולכן היא תגבר על כל חוק רגיל. מכאן, שבהתנגשויות בין הזכויות המעוגנות בחוקי הסביבה השונים לבין זכויות יסוד, כגון חופש הקנין וחופש העיסוק, המעוגנות בחוקי יסוד תגברנה האחרונות. מצב זה אינו ראוי ולכן נדרש להעלות את הנושא הסביבתי במידרג הנורמטיבי, בכדי להגיע לאיזון הראוי בין הזכויות השונות.
השניה היא, כי על אף החוקים הקיימים, אין כיום כלי משפטי המאפשר פיקוח על פעולות של המחוקק ורשויות השלטון הסותרות את המטרות שמאחורי חוקים אלה. חוק-יסוד: הגנת הסביבה המוצע יאפשר להגביל את המחוקק ורשויות השלטון לפגיעה מצומצמת יותר בסביבה כך שתהא לתכלית ראויה ובמידה הנדרשת.
עיגון זכות יסוד בנושא איכות הסביבה תואם עקרונות גלובאליים המעוגנים בהצהרות בינלאומיות. בסעיף 1 להצהרת סטוקהולם (1972) מעוגן העקרון כי "לאדם זכות היסוד לחופש, שיוויון ותנאים הולמים של חיים באיכות סביבה שתאפשר חיים בכבוד וברווחה, ולו האחריות הבלעדית להגן ולשפר את הסביבה למען הדור הנוכחי והדורות הבאים". בנוסף בעיקרון 1 להצהרת ריו (1992), עליה חתמה גם מדינת ישראל, נאמר כי "בני האדם הינם היעד המרכזי של פיתוח בר קיימא. הם זכאים לחיים בריאים ופעילים בהרמוניה עם הטבע".
לאחרונה גוברת ההכרה הבילאומית בחשיבות של עיגון זכות יסוד סביבתית במישור הבינלאומי, זאת ועוד זכות יסוד כזו מוכרת בנוסחים שונים בכ- 44 חוקות לאומיות ובכ- 20 חוקות של מדינות בארה"ב. בנוסף, מאז 1972 בכל חוקה חדשה או מחודשת מתייחסים לזכות יסוד זו במפורש.
הצעת חוק-יסוד דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל נודלמן (פ/77).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באב התשס"ט – 27.7.09