הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת יריב לוין פ/1455/18 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מינוי שופט לבית המשפט העליון), התשס"ט–2009 תיקון סעיף 7 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–19841, בסעיף 7(ג), אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) על אף הוראות פסקה (2), פחת מספרם של שופטי בית המשפט העליון בשלושה שופטים לפחות מהמספר שנקבע בהתאם להוראת סעיף 25, ולא בחרה הועדה שופט לבית המשפט העליון במהלך תקופה רצופה של שנה אחת - תבחר הועדה שני שופטים לבית המשפט העליון ברוב חבריה." דברי הסבר מטרת הצעת חוק זו היא למנוע מצב של שיתוק ממושך בעבודת הועדה לבחירת שופטים, בשל חילוקי דעות בין חבריה, אשר תוצאתו אי מינויים של שופטים לבית המשפט העליון והותרת בית המשפט עם מספר שופטים נמוך באופן משמעותי מן המספר המתחייב. על פי ההסדר החוקי הקיים כיום, כפי שתוקן בשנת 2008, מתאפשר מינויו של שופט לבית המשפט העליון רק כאשר המינוי זוכה בתמיכתם של שבעה מתשעה חברי הועדה, או במקרה של הרכב חסר של משתתפים בהצבעה, כאשר המינוי זוכה בתמיכה שאינה פחותה ממספרם של כלל המשתתפים בהצבעה למעט שניים. ההסדר החוקי הקיים, אשר הגיונו רב, מחייב גיבושה של הסכמה רחבה לצורך בחירתו של שופט לבית המשפט העליון. דא עקא, שמאז חקיקתו של ההסדר כאמור, התברר כי הוא מנוצל לרעה על ידי הפיכתו, הלכה למעשה, למכשיר המקנה בידי שופטי בית המשפט העליון החברים בועדה זכות וטו על כל מינוי באשר הוא. זאת, נוכח העובדה שבעוד שהנציגות המוקנית בועדה לממשלה, לכנסת וללשכת עורכי הדין עומדת על שני חברים בלבד לכל גורם, הרי שלשופטים מוקנית נציגות יתר של שלושה נציגים, המקנה בידיהם כח בלתי מוגבל למנוע כל מינוי שאינו מסוכם עליהם לחלוטין. ראוי להדגיש, כי תכליתו הרצויה של המצב החוקי הקיים הינה למנוע בחירתם של אנשים אשר קיימת התנגדות רחבה לבחירתם. עם זאת, מובן כי אין מטרת החוק להעניק לקבוצה כלשהי בועדה (במקרה זה שופטי בית המשפט העליון) זכות וטו על כל מינוי באשר הוא. ראוי אף לציין, כי הרכב הנציגות של הממשלה, הכנסת ולשכת עורכי הדין, משתנה תדיר בשל שינויים בהרכבם של גופים אלה, המשקפים תוצאות בחירות הנערכות למוסדותיהם. במצב דברים זה, זכות הוטו המוקנית לשופטים מאפשרת להם למנוע מינויים שעה שעמדת רוב חברי העודה אינה עולה בקנה אחד עם עמדתם, תוך המתנה וציפיה לשינויים המתרחשים תדיר בהרכבה הפרסונאלי של הועדה. מצב זה הוא כמובן בלתי רצוי ופוגע באופן בלתי מידתי בכחם של חברי הועדה שאינם מקרב השופטים להשפיע על בחירת השופטים לבית המשפט העליון ועל הרכבו, תוך שיש בכך גם כדי למנוע את הגיוון הנדרש בהרכבו האנושי של בית המשפט העליון. יתר על כן, מצב בו לא מתמנים שופטים לבית המשפט העליון תחת שופטים שפרשו מביא להאטה משמעותית בעבודת בית המשפט ולהתגברות העומס המוטל עליו. זאת, תוך גרימת עינוי דין ונזק בלתי הפיך לציבור המתדיינים, דבר המביא גם לפגיעה במעמדו ובתדמיתו של בית המשפט עצמו. הצעת חוק זו באה לאזן בין העיקרון הבסיסי המשתקף במצב החוקי הקיים לפיו בחירת שופטים לבית המשפט העליון ראוי שתיעשה בהסכמה רחבה, לבין הצורך למנוע את ניצול החוק הקיים לשם שיתוק עבודת הועדה ומתן זכות וטו על כל מינוי באשר הוא לקבוצה של שלושה מחבריה. זאת, באמצעות הותרת העיקרון הקיים בחוק על כנו, ומתן אפשרות לסטות ממנו כאשר פחת מספר שופטי בית המשפט העליון בשלושה לפחות מהמספר שנקבע על ידי הכנסת, ולאחר שהועדה נמנעה מלבחור שופט לבית המשפט העליון במשך תקופה רצופה של שנה אחת. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התשס"ט – 20.7.09