הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב
פ/1581/18
הצעת חוק מאבחני לקויות למידה, התשס"ט–2009
מטרת החוק
1.
מטרת חוק זה היא להסדיר את העיסוק במקצוע אבחון לקויות למידה.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"ועדת הרישום" – ועדת הרישום שמונתה לפי סעיף 9;
"לקות למידה" – לקות המשליכה על תהליכים קוגניטיביים, והבאה לידי ביטוי בקשיים משמעותיים שאינם תואמים את הצפוי בגילו של בעל הלקות ברכישת מיומנויות או בשימוש בכישורים של קשב וריכוז, שפה, קריאה, כתיבה, המשגה, תפקוד ניהולי או יכולות חישוביות, חברתיות או רגשיות, ולמעט קשיי למידה הנובעים מאחד או יותר מאלה בלבד: פגיעה חושית, לקויות מוטוריות, פיגור שכלי, מוגבלות נפשית או תנאים חיצוניים, כגון חסך סביבתי, תרבותי או חברתי-כלכלי;
"מאבחן לקויות למידה" – מי שכשיר להיות מאבחן לקויות למידה (להלן – מאבחן) לפי חוק זה והוא רשום בפנקס מאבחני לקויות למידה;
"המועצה" - מועצת מאבחני לקויות למידה שמונתה לפי סעיף 36;
"עיסוק באבחון לקויות למידה" – עיסוק מקצועי, כמשלח יד, באבחון לקויות למידה, טיפול, ייעוץ, שיקום והדרכה בשיטות הוראה מתקנת;
"פנקס" – פנקס מאבחני לקויות למידה כאמור בסעיף 7;
"רשם" – מי שנתמנה לרשם מאבחני לקויות למידה לפי סעיף 8;
"השר" – שר החינוך.
ייחוד העיסוק
3.
(א) לא יעסוק אדם באבחון לקויות למידה אלא אם כן הוא מאבחן לקויות למידה.
(ב) מי שרישומו בפנקס הותלה על פי הוראות חוק זה אינו רשאי לעסוק באבחון לקויות למידה בתקופת ההתליה.
איסור העסקה
4.
לא יעסיק אדם באבחון לקויות למידה את מי שאינו מאבחן לקויות למידה.
התחזות למאבחן
5.
לא יתחזה אדם למאבחן ולא ישתמש בתואר מאבחן לקויות למידה או בתואר הדומה לו עד כדי להטעות, אלא אם כן הוא מאבחן לקויות למידה.
כשירות לאבחון לקויות למידה
6.
(א) מי שנתקיימו בו אלה, כשיר להיות מאבחן לקויות למידה -
(1) הוא בעל תואר מוסמך בהתמחות בלקויות למידה של מוסד להשכלה גבוהה בישראל המוכר על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19581 (להלן – מוסד מוכר); בסעיף זה "תואר מוסמך בהתמחות בלקויות למידה" – תואר מוסמך בתחום אבחון לקויות למידה או במסלול לימוד דומה המקנה הכשרה ספציפית בתחום האיבחון;
(2) הוא עבר התמחות בפיקוחו של מאבחן בכיר; בפיסקה זו "מאבחן בכיר" – מי שעמד בתנאים שקבע השר לענין זה לפי סעיף קטן (ב).
(ב) השר, בהתייעצות עם המועצה, יקבע תנאים לאישור לשמש כמאמן בכיר.
רישום בפנקס המאבחנים
7.
(א) מי שכשיר להיות מאבחן לקויות למידה זכאי להירשם בפנקס מאבחני לקויות למידה לפי חוק זה.
(ב) השר יקבע כללים בדבר דרכי הרישום בפנקס, פרטי הרישום בו, הפרטים שעל המבקש להגיש, פרטי טופס הבקשה לרישום ואופן הגשתה.
(ג) הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור.
(ד) כל מי שרשום בפנקס חייב להודיע לרשם, תוך 30 ימים, על כל שינוי שחל לגביו בפרטי הרישום, והוא או מעבידו חייבים למסור לרשם, לפי דרישתו, כל ידיעה הנוגעת לעניין הרישום.
הרשם
8.
השר ימנה עובד משרד החינוך, בעל השכלה אקדמית, שיכהן כרשם מאבחני לקויות למידה.
ועדת הרישום
9.
(א) השר ימנה ועדת רישום של חמישה חברים שתפקידיה יהיו כמפורט בחוק זה; חברי הוועדה יהיו –
(1) נציג משרד החינוך, הכשיר להתמנות לשופט בית משפט השלום, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) נציג משרד המשפטים;
(3) שני חברים שתבחר המועצה מבין חבריה, ואם לא נבחרו חברים כאמור תוך 45 מיום דרישת השר, ימונו על ידי השר;
(4) מאבחן שהוא נציג ארגון של מאבחני לקויות למידה שעם חבריו נמנה המספר הרב ביותר של מאבחני לקויות למידה בישראל.
(ב) חברי הוועדה האמורים בסעיפים קטנים (א)(2) עד (4), יתמנו לשלוש שנים, ומותר לשוב ולמנותם.
(ג) הוועדה רשאית לדון אם נכחו בישיבה לפחות שניים מחבריה, ובהם היושב ראש.
(ד) הרשם רשאי להשתתף בישיבות ועדת הרישום ללא זכות הצבעה.
תפקידי הרשם וסמכויותיו
10.
(א) מצא הרשם כי התקיימו במבקש הרישום התנאים המפורטים בסעיף 6, ירשמו בפנקס.
(ב) הרשם רשאי שלא לרשום את המבקש בפנקס, אף אם התקיימו בו התנאים המפורטים בסעיף 6, אם מצא אחד מאלה –
(1) מבקש הרישום הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מאבחן וטרם עברו חמש שנים מיום ההרשעה או אף אם עברו חמש שנים כאמור – אם קיימות נסיבות מיוחדות שלפיהן אין לרשמו בפנקס.
(2) קיימות נסיבות אחרות לפיהן אין מבקש הרישום מסוגל או ראוי לעסוק באבחון לקויות למידה.
(ג) נרשם אדם בפנקס תוך מסירת נתונים כוזבים או תוך הסתרת עובדות, אשר אילו היו ידועות לרשם יש יסוד סביר להניח שלא היה רושמו, רשאי הרשם למחוק את רישומו.
(ד) נקבע לפי חוק זה שיש למחוק את רישומו של אדם מהפנקס, להתלות את רישומו או להגביל את רישומו בתנאים – ייעשה הדבר בידי הרשם.
הליכים לענין סירוב רישום בפנקס או מחיקה מהפנקס
11.
(א) לא יתן הרשם החלטה לפי סעיף 10(ב) או (ג) אלא לאחר שעשה כל אלה –
(1) נתן למבקש הרישום או למי שרשום בפנקס, לפי העניין, הזדמנות לטעון טענותיו;
(2) התייעץ עם ועדת הרישום.
(ב) הרשם יודיע למבקש הרישום או למי שרישומו נמחק את החלטתו ונימוקיה; מי שהרשם סירב לרשמו כמאבחן, או מאבחן שרישומו נמחק בידי הרשם, רשאי לערער על החלטת הרשם לפי סעיף 10(ב) או (ג) בפני בית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
עבירות משמעת
12.
ועדת הרישום רשאית להתלות רשיון למאבחן לקויות למידה שעשה אחת מאלה –
(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;
(2) עבר על כללי האתיקה המקצועית שקבע השר;
(3) השיג את רישומו בפנקס במצג שווא;
(4) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו;
(5) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כמאבחן.
הרכב ועדת המשמעת
13.
(א) השר ימנה ועדת משמעת בת שלושה חברים שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (להלן – ועדת המשמעת).
(ב) חברי ועדת המשמעת יהיו –
(1) מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט שלום, שהציע שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) עובד משרד החינוך, בעל השכלה אקדמית;
(3) מאבחן בעל ותק של חמש שנים לפחות, על פי המלצת המועצה; לא המליצה המועצה כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר – מאבחן לקויות למידה כאמור שיקבע השר.
תקופת כהונה
14.
(א) חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של שלוש שנים, אך אפשר לשוב ולמנותו מחדש לתקופה נוספת אחת, וכן למנותו שוב לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות; סיומה של תקופת המינוי אינו פוסל חבר ועדה מלסיים ענין שהתחיל לדון בו.
(ב) מינוי חברי ועדת המשמעת יפורסם ברשומות.
הפסקת כהונה
15.
כהונת חבר ועדת המשמעת תיפסק על ידי מסירת הודעה על כך מאת השר, בהתקיים אחת מאלה:
(1) הוא התפטר מחברותו בוועדת המשמעת על ידי מסירת כתב התפטרות לשר;
(2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;
(3) הורשע בעבירת משמעת לפי חוק, לרבות חוק זה, או הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר ועדת משמעת;
(4) הוא פשט את הרגל או נתמנה כונס לנכסיו מטעם בית המשפט;
(5) לגבי חבר ועדת המשמעת שהוא מאבחן – אם חדל להיות מאבחן.
השעיה מכהונה
16.
השר רשאי להשעות חבר ועדת משמעת מכהונתו על ידי מסירת הודעה על כך בהתקיים אחת מאלה:
(1) הוא הועמד לדין משמעתי לפי חוק, לרבות חוק זה – עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו;
(2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר ועדת המשמעת – עד למתן פסק הדין;
(3) לגבי חבר ועדת משמעת שהוא מאבחן – אם רישומו בפנקס הותלה או הוגבל לפי חוק זה – עד לביטולה כדין של ההתליה או ההגבלה.
אי תלות
17.
במילוי תפקידו אין על חבר ועדת המשמעת מרות זולת מרות הדין.
מנין חוקי
18.
ועדת המשמעת לא תדון בהרכב של פחות משני חברים, ובהם היושב ראש.
תובע ותפקידיו
19.
(א) התובע לפני ועדת המשמעת יהיה היועץ המשפטי של משרד החינוך, או עורך דין שהוא הסמיך לכך; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי לשמש תובע, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה לפי נסיבות הענין.
(ב) קובלנה על עבירת משמעת תוגש בידי תובע.
(ג) תובע רשאי גם לחקור תלונות על עבירות משמעת של מאבחנים.
(ד) לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)2, וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחוייבים, על חקירה שעשה תובע.
מחיקה אינה מונעת הגשת קובלנה
20.
נמחק שמו של מאבחן לקויות למידה מהפנקס, או הותלה רישומו בפנקס אין בכך כדי למנוע מהתובע מלהגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת ובלבד שהקובלנה הוגשה תוך 12 חודשים מיום המחיקה או ההתליה; נרשמה לגבי מאבחן לקויות למידה הגבלה בפנקס, אין בה כדי למנוע מתובע מלהגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת.
הדיון בועדת המשמעת
21.
(א) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות.
(ב) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות תובע ומי שהוגשה נגדו קובלנה (להלן – נקבל), אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בנוכחות נקבל אם סניגורו מתייצב במקומו, או אם נעדר הנקבל מהישיבה ללא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר ללא סיבה מספקת רשאית הוועדה לדון בעניינו שלא בפניו.
(ג) ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות נוכחותו של אדם אחר מאלה האמורים בסעיף קטן (ב) בדיון, כולו או חלקו.
פסילת חבר ועדת משמעת
22.
(א) תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי מהטיית הדין בבירור הקובלנה.
(ב) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
(ג) על החלטת ועדת משמעת בעניין פסלות, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.
סדרי דין
23.
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.
דיני הראיות
24.
ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים, בהתייעצות עם השר.
עונשים משמעתיים
25.
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס עד 10,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את הסכום האמור לפי שינויים שחלו במדד המחירים לצרכן, בדרך הקבועה בסעיף 64 לחוק העונשין, התשל"ז-19773 (להלן – חוק העונשין);
(4) התליית הרישום בפנקס לתקופה של עד 5 שנים, כולל תקופת התליה לפי סעיף 32, אם היתה כזו;
(5) מחיקה מהרישום בפנקס.
עונש על תנאי
26.
(א) החליטה ועדת משמעת לנקוט נגד נקבל באמצעי משמעת כאמור בסעיף 25(4) או (5), רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת עליו החליטה יהיה על תנאי.
(ב) נקבל שהוחלט לנקוט נגדו אמצעי משמעת על תנאי, לא יינקט נגדו אמצעי זה אלא אם כן עבר, תוך תקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (להלן – עבירה נוספת) וועדת המשמעת מצאה, תוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
(ג) תקופת התנאי תתחיל ביום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי המשמעת על-תנאי.
(ד) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, לא תקבע הוועדה שאמצעי המשמעת יינקט על תנאי.
(ה) מי שנקבע לגביו אמצעי משמעת על-תנאי וועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת כאמור בסעיף 25(4) או (5) בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על תנאי אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו); ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.
(ו) ועדת המשמעת שהחליטה לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית, במקום הפעלת אמצעי המשמעת על-תנאי, להאריך, פעם אחת בלבד, את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים; האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכל כשוועדת המשמעת לא הורתה אחרת.
חידוש רישום שנמחק
27.
מי ששמו נמחק מהרישום בפנקס לפי סעיף 25(5), רשאי, בתום 5 שנים ממתן החלטת המחיקה, להגיש לרשם בקשה לרישום מחדש ואם שוכנע הרשם, לאחר התייעצות עם ועדת הרישום, כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא לחדש את הרישום.
הודעה למתלונן
28.
הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונה של אדם פלוני יודיע התובע למתלונן כאמור על החלטת ועדת המשמעת בעניין תלונתו.
ערעור
29.
תובע ונקבל רשאים, תוך 45 ימים לאחר המצאת החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים 25 או 26, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי; אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט המחוזי אחרת.
פסילה מטעמי מחלת נפש
30.
היה לוועדת המשמעת חשש סביר שמחמת מחלת נפש, אין הנקבל מסוגל לעמוד לדין או שאינו אחראי למעשה או למחדל נושא הקובלנה, רשאית היא לבקש מהרשם או מוועדת המשמעת למחוק או להתלות את רישומו בפנקס; ואולם, אם לא נמחק או הותלה רישומו של הנקבל בפנקס לפי הוראות חוק זה תמשיך ועדת המשמעת בהליך המשמעתי.
פרסום
31.
ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע והנקבל, להורות על פרסום החלטתה או מקצתה, עם או בלי שמו של הנקבל, בדרך שתקבע.
התליה זמנית
32.
(א) ועדת המשמעת רשאית, לפי בקשת תובע, להורות לוועדת הרישום להתלות את רישומו של נקבל בפנקס עד למתן החלטה סופית בוועדת המשמעת או בבית המשפט, כפי שתקבע.
(ב) על החלטת ההתליה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 29 בשינויים המחוייבים.
סיכון כפול
33.
ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעים על עבירת משמעת על ידי ועדת המשמעת נגד מי שרשום בפנקס בשל אותו מעשה או מחדל ונקיטת אמצעים או זיכוי על ידי ועדת המשמעת אינם מונעים אישומו בפלילים.
שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר
34.
מאבחן לקויות למידה הכפוף לשיפוט משמעתי גם לפי חיקוק אחר מותר לשפוט אותו על עבירת משמעת לפי חוק זה, אפילו אם נשפט כבר בשל אותו מעשה או מחדל לפי החיקוק האחר, וכן מותר לשפוט אותו כאמור לפי חיקוק אחר אפילו אם נשפט כבר על עבירת משמעת לפי חוק זה, ובלבד שלא יחוייב בקנס יותר מפעם אחת על אותו מעשה או מחדל.
פסק דין במשפט פלילי
35.
הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.
מועצת מאבחני לקויות למידה
36.
השר ימנה מועצת מאבחני לקויות למידה, אשר תמנה 17 חברים, וזה הרכבה:
(1) השר או מי שהוא מינה לכך, והוא יהיה יושב ראש המועצה;
(2) שלושה נציגים של משרד החינוך, שאחד מהם הוא מאבחן לקויות למידה;
(3) נציג משרד הבריאות;
(4) שני נציגים של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה, המתמחים באבחון לקויות למידה;
(5) שני נציגים של ארגונים וולנטריים בתחום הטיפול בלקויות למידה שיקבע השר;
(6) שני מאבחני לקויות למידה נציגי הארגון הגדול ביותר של מאבחני לקויות למידה;
(7) שלושה נציגי ציבור שיקבע השר;
(8) שלושה נציגי ארגונים המייצגים את האוכלוסיה הנזקקת לאבחון לקויות למידה, שיקבע השר.
תפקיד המועצה
37.
המועצה תייעץ לשר בענינים שלגביהם עליו להתייעץ עם המועצה לפי חוק זה ובענינים אחרים הנוגעים לעיסוק באבחון לקויות למידה.
תקופת כהונה
38.
חבר המועצה יכהן שלוש שנים, ומותר לשוב ולמנותו; נתפנה מקומו יתמנה באותה דרך חבר אחר במקומו שיכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו; מי שכיהן כחבר המועצה שתי תקופות רצופות יוכל לשוב להתמנות אליה רק אחרי הפסקה של 3 שנים רצופות.
השתתפות בישיבות
39.
הרשם ויושב ראש ועדת הרישום רשאים להשתתף בישיבות המועצה וועדותיה, ללא זכות הצבעה.
סדרי עבודה
40.
המועצה רשאית לקבוע את סדרי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.
עונשין
41.
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
(1) עוסק באבחון לקויות למידה בניגוד להוראות סעיף 3;
(2) עובר על הוראות סעיפים 4 או 5.
הפסקת כהונה
42.
(א) התפטרותו של חבר המועצה או של חבר ועדת הרישום, תהיה בכתב לשר, ותחילת תקפה תהיה כעבור 15 ימים מיום מסירתה.
(ב) השר רשאי להעביר מכהונה חבר מועצה או חבר ועדה כאמור בסעיף קטן (א) אם -
(1) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידיו;
(2) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר מועצה או ועדה כאמור;
(3) הוא פשט את הרגל או נתמנה כונס לנכסיו מטעם בית המשפט;
(4) הוא עזב את הארץ לצמיתות;
(5) הוא נעדר ברציפות וללא סיבה סבירה משלוש ישיבות עוקבות של המועצה או של ועדה כאמור ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.
(ג) העובד במשרד או בגוף פלוני או מכהן בו בתפקיד כלשהו והוא חבר במועצה או בוועדה כאמור בסעיף קטן (א) כנציג של אותו משרד או גוף, וחדל לעבוד באותו משרד או גוף או לכהן באותו תפקיד – רשאי השר להעבירו מכהונתו כחבר המועצה או כחבר ועדה כאמור ולמנות במקומו נציג אחר של אותו משרד או גוף, לפי הענין.
הוראות מעבר
43.
(א) על אף האמור בחוק זה, מי שנתקיים בו אחד מאלה, זכאי להרשם בפנקס, ויראו אותו כאילו נרשם לפי סעיף 10:
(1) קיבל בעבר מספר רישום ממשרד החינוך והוכיח, להנחת דעתו של הרשם, כי עסק באבחון לקויות למידה לפחות בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישום;
(2) מי שהוא בעל תואר שני או שלישי בחינוך, בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות ורכש הכשרה מיוחדת באבחון לקויות למידה או עוסק בהוראה או בהדרכה בתחום זה במוסד מוכר.
(ב) המועצה תיזום קורסי הכשרה והשתלמות מקצועית שבהם ניתן יהיה להשלים את החסר בהכשרתם של מאבחנים שיידרשו לפי הוראות חוק זה.
(ג) תוקפו של סעיף זה לחמש שנים מיום תחילתו של חוק זה.
ביצוע ותקנות
44.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, להתקין תקנות לביצועו, לרבות בעניין –
(1) קביעת תקופת ותנאי ההתמחות, בהתייעצות עם המועצה;
(2) קביעת כללי אתיקה בהתייעצות עם המועצה;
(3) קביעת היקף ההכשרה הנדרשת לענין סעיף 43(א)(2).
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות בעד רישום או עיון בפנקס.
דברי הסבר
אין מנוס בחברה דמוקרטית מהסדרת מעמדם המקצועי של המאבחנים, הואיל ואוכלוסיית העוסקים באבחון לקויות למידה היא אוכלוסיה הטרוגנית מאוד מבחינת רקעה, השכלתה ונסיונה המקצועי וכוללת מאבחנים חסרי השכלה אקדמאית לצד בעלי תארים מתקדמים בתחום החינוך, הפסיכולוגיה והנוירופסיכולוגיה.
אי הסדרת מעמדם של המאבחנים תחטא בראש ובראשונה לציבור לקויי למידה.
קביעת נורמות הכשרה ורישוי מהווה ביטוי לדרך בה צריך להיות מוגדר תחום העיסוק, ואחריותו המקצועית והאתית של העוסק בתחום, ותוביל באופן טבעי לגידול במוטיבציה של אנשי שדה ואקדמיה כאחד לשיתוף פעולה לפיתוח אמצעי אבחון.
במרבית המקצועות הטיפוליים והאבחוניים הועדף תואר שני כבסיס אקדמי הרצוי לקבלת תואר של מומחה או מוסמך לתחום העיסוק. גם ועדת מרגלית המליצה על הכשרה ברמת תואר שני למאבחני לקויות למידה. אחת הסיבות החשובות לכך היא ההכרה כי במגע עם מטופל יש יתרון לבעל מקצוע מבחינת אישיותו וניסיון חייו.
אימוץ מסקנות ועדת מרגלית בעניין זה יאפשר קליטת תלמידים ממיגוון דיסציפלינות המקנות יסוד איתן בתחום הקוגניטיבי.
הצעת החוק באה להסדיר את נושא העיסוק באבחון לקויות למידה בדומה להסדרה הקיימת בחקיקה לגבי מקצועות אחרים כגון עובדים סוציאלים, פסיכולוגים ועוד. הסדרת התחום תגרום לכך שרק מי שהוא בעל הכשרה ונסיון מתאימים יוכל לעסוק בתחום ולמתן אבחונים מהימנים לנזקקים לכך באמת.
הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על-ידי חברת הכנסת חוסניה ג'בארה וקבוצת חברי כנסת (פ/1357).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/2420) ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכסת זבולון אורלב (פ/1382/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באב התשס"ט – 29.7.09