הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אילן גילאון פ/1709/18 תיקון חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השבת פיצויים לעזבון הזכאי), התש"ע–2009 הוספת סעיף 330א 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 330 יבוא: "השבת פיצויי לעיזבון הזכאי 330א. המוסד ישיב לעיזבונו של זכאי לגמלה שנפטר את ההפרש בין הסכום שגבה לפי סימן זה מהפיצויים שנפסקו לטובת הזכאי לבין הסכום ששילם לזכאי בפועל, בתוספת ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19612". דברי הסבר הביטוח הלאומי רשאי מכוח חוק לאקוני להצטרף לתביעת נזיקין כל אימת שהניזוק זכאי לקבל קצבה חודשית קבועה. ככלל, הדבר נועד למנוע מהניזוק לעשות עושר ולא במשפט. דהיינו, לקבל פיצויים מהמזיק ובו בעת לקבל קצבה חודשית קבועה מהביטוח הלאומי בגין אותו נזק. לפיכך, מן הצדק ששיעור מהפיצויים שנפסקו לטובתו יועברו לביטוח הלאומי בשיעור זהה לגמלה לה נמצא זכאי. ככלל, על מנת לחשב את שיעור הסכום נוהג הביטוח הלאומי לשערך את תוחלת חייו של הזכאי על פי סכמת תוחלת החיים הממוצעת הנהוגה כיום בישראל (78 שנה לגברים) תוך התעלמות מוחלטת מתוחלת החיים אשר קוצרה בגין הנזק בכל מקרה פרטני. בהתאם לכך, במקרים רבים יתרת הסכום נותרת ברשות הביטוח הלאומי מבלי שיידרש לשבב את עיזבון הזכאים למיניהם. למעשה, הביטוח הלאומי, בעודו מונע מהזכאים עשיית עושר ולא במשפט, עושה זאת מבלי שיידרש לתת על כך את הדין. אי לכך ובהתאם לזאת, מן הראוי כי סעיף 330א יהווה חלק בלתי נפרד מחוק הביטוח הלאומי. בכך למעשה, במקרים בהם הזכאים נפטרו בטרם הגיעם לגיל הממוצע שנקבע בחוק, יחויב הביטוח הלאומי לשבב את עיזבונם בהפרש בין הסכום שגבה מהפיצויים שנפסקו לבין הסכום לו היו זכאים על פי תוחלת חייהם. כאמור, היתרה, בתוספת ריבית והצמדה, יועברו ישירות לעיזבון הזכאי ומשם ליורשיו מכוח חוק או צוואה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' בחשוון התש"ע – 26.10.09