הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת נחמן שי אברהם מיכאלי רוברט אילטוב שי חרמש גדעון עזרא יעקב אדרי יוחנן פלסנר שלמה מולה רחל אדטו אריה ביבי עתניאל שנלר רוברט טיבייב מגלי והבה יואל חסון מרינה סולודקין שלי יחימוביץ' נסים זאב אלכס מילר משה (מוץ) מטלון ציון פיניאן ישראל חסון אורי אורבך יריב לוין זאב אלקין פ/1618/18 הצעת חוק הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לבעלי תפקידים בשירות המדינה בגין הליכים משפטיים במדינות זרות, התשס"ט–2009 הגדרות 1. בחוק זה – "נושא משרה" – אדם הנושא תפקיד או משרה ברשות שלטונית, לרבות עובד מדינה או מי שמשרת בגוף ביטחוני, ולרבות מי שכבר פרש מכהונתו או משירותו, אשר נפתחו נגדו הליכים משפטיים במדינה זרה, בגין פעילותו במסגרת מילוי תפקידו כדין, כשלוח המדינה ומוסדותיה. מימון הוצאות משפטיות על ידי הממשלה 2. הממשלה תישא בהוצאות משפטיות של נושא משרה הזכאי לכך לפי הוראות חוק זה; לעניין זה, "הוצאות משפטיות" – העמדת שירותיים משפטיים בחוץ לארץ שתשכור המדינה עבור נושא המשרה או החזר הוצאות משפטיות. ועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות 3. מוקמת בזה ועדה לעניין הגנה משפטית והוצאות משפטיות בגין הליכים משפטיים במדינות זרות (להלן ­– הוועדה), ואלה חבריה: (1) המנהל הכללי של משרד המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; (2) נציג משרד החוץ שימנה שר החוץ מקרב עובדי משרדו; (3) מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה; (4) החשב הכללי או נציגו; (5) נציג משרד הביטחון שימנה שר הביטחון מקרב עובדי משרדו; (6) נציג ציבור שימנה המנהל הכללי של משרד המשפטים לאחר התייעצות עם החשב הכללי. סמכות הוועדה 4. (א) הוועדה רשאית להורות על מימון הוצאות משפטיות כאמור בסעיף 2, לרבות מימון הוצאות הנלוות להליכים המשפטיים. (ב) הוועדה רשאית להורות על מימון הוצאות משפטיות כאמור בסעיף 2 של גוף או אדם המועסק על ידי המדינה ומוסדותיה על פי חוזה. סייג לתחולה 5. הוראות חוק זה לא יחולו על עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ואולם ראש המוסד, בהסכמת פרקליט המדינה, רשאי לקבוע כי הן יחולו לגבי עניין מסוים או סוג מסוים של עניינים. ביצוע ותקנות 6. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר החוץ, להתקין תקנות לביצועו. דברי הסבר המציאות הבינלאומית החדשה פותחת פתח להעמדה לדין של אזרחי מדינות במדינות אחרות, בשל עבירות שביצעו לכאורה למען מדינתם. כתוצאה מכך הוגשו תביעות גם נגד אזרחים ישראלים שמילאו תפקידם במערכת הביטחון של ישראל בגין פעולותיהם בתקופות של אירועי גאות ושפל או אירועי ביטחון אחרים. עד כה מדינת ישראל נחלה הצלחה בפעילותה המדינית להסיר תביעות אלו. אולם האיום עדיין קיים. במקרה שאזרחים ישראלים יועמדו בסופו של דבר לדין במדינות אחרות בשל עבירות שביצעו לכאורה במהלך מילוי תפקידם במערכת הביטחון של ישראל, מתבקש לקבוע בחוק כי מדינת ישראל תגן עליהם באופן מוחלט ותישא בהוצאות המלאות הנדרשות לצורך כך. הצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה את המחויבות של ממשלת ישראל להגן על אנשים אשר נפתחו נגדם הליכים משפטיים במדינה זרה, בגין פעילותיהם במסגרת מילוי תפקידם כדין, כשלוחי המדינה ומוסדותיה. מחויבות זו באה לידי ביטוי בהחלטות ממשלה שונות. סעיף 5 קובע כי הוראות החוק לא יחולו על עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשל אופי התפקיד והמשימות שאותם מבצעים עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. עם זאת, ראש המוסד, בהסכמת פרקליט המדינה, רשאי לקבוע כי הוראות החוק יחולו לגבי עניין מסוים או סוג מסוים של עניינים על עובדי המוסד. הצעת החוק מבוססת על החלטה חק/70 של ועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק מיום 25.06.2006 אשר קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 13.07.2006. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באב התשס"ט – 29.7.09