הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אלכס מילר
אורלי לוי אבקסיס
שלי יחימוביץ'
אברהם מיכאלי
דב חנין
יוחנן פלסנר
ניצן הורוביץ
ציון פיניאן
מאיר שטרית
זאב בילסקי
יעקב אדרי
כרמל שאמה
רוני בר-און
פ/2278/18
הצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון – ערבות מדינה לדירה יחידה), התש"ע–2010
תיקון סעיף 2
1.
בחוק ערבות למשכנתאות, התשי"ב–19521 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) שר האוצר מורשה לערוב, בשם מדינת ישראל, בתנאים שלפי חוק זה למילווים הניתנים למימון רכישת דירת מגורים יחידה על ידי זכאי בגובה ההפרש בין סך ההלוואות שקיבל הזכאי מכל מקור שהוא לבין מחיר דירת המגורים ובלבד שכלל סכומי הקרן של מילווים אלה שלא נפרעו לא יעלה בשום זמן על סכום שתקבע ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה –
"דירת מגורים יחידה" – כמשמעותה בחוק מיסוי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–19632;
"זכאי" – כמשמעותו בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–19923, ולרבות מי שבעת מתן המילווה אין בבעלותו דירת מגורים יחידה."
תיקון סעיף 4
2.
בסעיף 4 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, במקום "למתן ערבות" יבוא "למתן ערבות למימון בניית בתים";
(2) בסעיף קטן (א), במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי סעיף 2(א)".
הוספת סעיף 4א
3.
אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי, יבוא:
"תנאים מוקדמים למתן ערבות לרכישת דירת מגורים יחידה
4א.
(א) לא יערוב שר האוצר למילווה לפי סעיף 2(ב), אלא אם נוכח כי –
(1) המלווה הוא מלווה מורשה;
(2) המילווה ניתן למימון דירת מגורים יחידה שמחירה אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים או סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר בצו;
(3) הכנסתו של הזכאי לא תפחת מ-10,000 שקלים חדשים או סכום נמוך יותר שקבע שר האוצר בצו;
(4) המילווה מובטח במשכנתא שנושאה הוא דירת המגורים אשר למימון רכישתה ניתן המילווה ויחולו עליה הוראות סעיף 5 בשינויים המחויבים.
(ב) על ערבות לפי סעיף 2(א) יחולו כל הוראות חוק זה, למעט סעיף 4, בשינויים המחויבים ולפי העניין.".
תיקון סעיף 17
4.
בסעיף 17 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) אמות המידה והתנאים לזכאות לפי סעיף 2(א).".
דברי הסבר
מהנתונים של מרכז מחקר ומידע של הכנסת, עולה כי משנת 2004 חלה ירידה חריפה במיוחד בהיקף מימוש המשכנתאות. גם בחינת מספרם הממוצע של מממשי המשכנתאות המוכוונות בחודש לאורך שנים ממחישה את הירידה הממושכת בקרב כלל הזכאים, ובעיקר בקרב "חסרי דירה" ותיקים ועולים. אפשר לחשוב על מספר גורמים אשר הביאו לתופעה זו, וביניהם גם חוסר יכולתם של אותם אנשים המבקשים לרכוש את הדירה לדאוג ל"הון התחלתי". על פי הנחיית משרד הבינוי והשיכון, לא יעלה סכום ההלוואות (ההלוואה המוכוונת וההלוואה הבנקאית המשלימה) על שיעור של 95% ממחיר הדירה הנרכשת. ואילו בפועל, שיעור המימון הכולל מגיע לשיעור של 90%. כלומר, על הרוכש לדאוג לעוד כ-10% מסכום הדירה, אותה הוא מבקש לרכוש. לעיתים משימה זו היא שמונעת מהמעוניינים לעבור משכירות לדירה פרטית שלהם.
נראה כי קיימת מעורבות של הממשלה בשוק הדיור בישראל, אשר נעשית בדרכים שונות, כגון הקצאת קרקעות לדיור ושיווקן בכל אזורי הארץ, דיור ציבורי לנזקקים ומתן סיוע לזכאים לצורך רכישת דירה או שכירת דירה. הצעת חוק זו באה להציע דרך נוספת. מוצע, כי שר האוצר ייתן ערבות למימון רכישת דירת מגורים יחידה על ידי זכאי בגובה ההפרש בין סך כל ההלוואות שהזכאי קיבל (בין אם מוכוונות ובין אם ממקור אחר, כגון בנק וכיו"ב) לבין מחיר הדירה הנרכשת. התנאים למתן ערבות לפי חוק זה הינם, כי זו תהיה הדירה היחידה של הזכאי, שמחירה לא עולה על 1,200,000 שקלים חדשים, וכי הכנסתו של הזכאי לא תפחת מ-10,000 שקלים חדשים. הצעת חוק זו באה לאפשר ל"חסרי דירה" לרכוש דירה, אף אם אין ברשות הקונים "הון עצמי התחלתי" למימון מלוא סכום הרכישה.
כמו כן, על מנת לייעל הליך בירוקראטי של קבלת ערבות זו, מוצע להעניק סמכות לשר האוצר לקבוע תנאים ואמות מידה לזכאות שנקבעת בהצעת החוק. הרי שלרמת היעילות של פעילות משרד האוצר יש השפעה רבה על שוק הדיור בארץ, בעיקר במימוש הביקושים לדיור של האוכלוסייה בכלל ושל השכבות החלשות בפרט. לפעילות זו יש חשיבות ציבורית רבה, בעיקר לנוכח העובדה שהפער החברתי בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח. ללא מעורבות המשרד פער זה עלול לבוא לידי ביטוי בצורה קיצונית גם בתחום הדיור, להביא להתמרמרות חברתית, להמשך התרחבות הפער החברתי ואף לעידוד הירידה מהארץ.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באדר התש"ע – 15.3.10