הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת מרינה סולודקין
פ/1826/18
הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הטלת עיצום כספי), התש"ע–2009
תיקון סעיף 29
1.
בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19851, בסעיף 29, אחרי סעיף קטן (ג), יבוא :
"(ג1)
(1) היה לשר יסוד סביר להניח כי עובד גוף מתוקצב או גוף נתמך הסכים לשינויים או להטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא או מי שמונה על ידו, להטיל עליו עיצום כספי בגובה סכום השווה לסכום השינוי או ההטבה שהסכים לה, החורגים מהוראות סעיף קטן (א) כאמור.
(2) היה לשר יסוד סביר להניח כי עובד הפר הוראה כאמור בפסקה (א) ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותה פסקה, ימסור לעובד הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (לעניין זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין השר, בין השאר, את אלה:
(א) הפרה של הוראות סעיף קטן (א) שבגינה הוטל עיצום כספי;
(ב) שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
(ג) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות פסקה (3).
(3) עובד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לשר, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.
(4) השר יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי פסקה (3), אם להטיל על העובד המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות פסקה (9) לפי כל אחד מאלה:
(א) החליט השר, להטיל על העובד עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (לעניין זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין השר, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי ואת המועד לתשלומו;
(ב) החליט השר, שלא להטיל על העובד עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
(5) לא הגיש העובד את טענותיו לפי הוראות פסקה (3), בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה לעובד במועד האמור.
(6) העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בפסקה (4).
(7) לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו.
(8) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המיסים (גבייה)2.
(9) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בפסקה (1), בשיעורים שיקבע.
(10) אין בהוראות סעיף קטן זה, כדי לגרוע מסמכותו של השר לנקוט בצעדים כנגד גופים המאשרים חריגות בשכר, לפי הוראות כל דין;
בסעיף קטן זה –
"הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19613;
"עובד" – דירקטור, מנהל כללי, חשב, מנהל חשבונות וכל מי שעל פי דין, או מכוח התקנון רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך לאותו עניין;
"השר" – שר האוצר או מי שמונה על ידו לעניין זה.".
דברי הסבר
בשנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים של חריגות בשכר ו/או הטבות כספיות חריגות בתנאי הפרישה או בגמלאות שנעשות על ידי גופים ממלכתיים או ציבוריים מתוקצבים או נתמכים על ידי המדינה.
חריגות אלה מקוממות במיוחד לאור העובדה שהן נעשות לעתים קרובות ללא הסכמת משרד האוצר, המשרד הכלכלי הראשי של מדינת ישראל, האחראי על ההוצאות שמבוצעות מתקציב המדינה.
מחריגות שכר והטבות מפליגות נוספות נהנים בעיקר העובדים הבכירים בשירות הציבורי או בגופים הציבוריים וזאת בזמן שעובדים רבים בשירות המדינה ובמשק בכלל מקבלים שכר נמוך וחלקם אף נאלצים להיעזר ברשת הביטחון הסוציאלי (קצבאות הבטחת הכנסה).
בנוסף לכך, לעתים קרובות, משלמים גופים מתוקצבים ונתמכים מאות מיליוני שקלים חדשים של תוספות שכר, פנסיות וכיוצא בזה על חשבון משלמי המסים בתקופה של משבר כלכלי ובזמן שמשרד האוצר מבצע במקביל קיצוצים נרחבים וכאובים בתקציב המדינה הפוגעים באופן קשה ביותר בשכבות החלשות – קיצוצים בקצבאות הזקנה, הבטחת הכנסה ונכות, הקטנת הסיוע בשכר דירה ובמשכנתאות מעודפות לנזקקים וכדומה.
החוק הקיים מעניק אמנם לשר האוצר את האפשרות לנקוט בצעדי ענישה מסוימים כנגד גופים המבצעים חריגות בשכר ובהטבות אחרות, אך הניסיון מוכיח שצעדים אלה אינם יעילים דיו – מדי חודש בחודשו אנו שומעים על עוד ועוד גופים ממלכתיים או ציבוריים המבצעים חריגות בשכר, בהטבות כספיות או בתנאי פרישה של מנהליהם ועובדיהם הבכירים. יתכן שאין הם יעילים מאחר והם ננקטים כנגד הגוף המתוקצב או הנתמך ולא כנגד המנהלים המבצעים אותם בפועל.
מטרת התיקון המוצע היא להטיל, בנוסף לסנקציות הקיימות בחוק היום כנגד הגוף המתוקצב או הנתמך על ידי המדינה, סנקציות אישיות כנגד מנהלי אותם גופים המבצעים את החריגות בפועל. אישור התיקון יאפשר להגדיל את אחריותם האישית של המנהלים על הוצאות מתקציב הגופים שבראשם הם עומדים. הוא גם יאפשר, אם לא לסיים, אז לפחות להקטין את "חגיגת השכר" על חשבון כלל הציבור בגופים המתוקצבים והנתמכים על ידי המדינה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בכסלו התש"ע – 23.11.09