הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אחמד טיבי
שי חרמש
כרמל שאמה
שלי יחימוביץ
חיים אורון
אמנון כהן
מירי רגב
פ/1682/18
הצעת חוק המים (תיקון – הקמת מתקני התפלה), התש"ע–2009
הוספת סימן ז'
1.
בחוק המים, התשי"ט–19591, (להלן – "החוק העיקרי") אחרי סימן ו' יבוא:
"סימן ז': מתקני התפלה
מטרת הסימן
108א.
מטרתו של סימן זה לקבוע הסדרים עידוד הקמתם של מתקנים להתפלת מים (בסימן זה – "מתקני התפלה"), כמתחייב ממצב משק המים בישראל, כדי להבטיח קיומם של משאבי מים מספקים ונאותים במדינת ישראל.
יעדי התפלה
108ב.
הרשות הממשלתית תפעל להקמת מתקני התפלה, כך שעד ליום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) יותפלו במדינת ישראל לפחות 750 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה ועד ליום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) יותפלו במדינת ישראל לפחות מיליארד מטרים מעוקבים של מים בשנה (בסימן זה – "היעד הציבורי").
תמריצים להקמת מתקני התפלה
108ג.
הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין תמריצים לעידוד הקמת מתקני התפלה חדשים (בסימן זה – "מתקני התפלה"), כדי לעמוד ביעד הציבורי, לרבות:
(1)
קביעת כללים שיאפשרו למקים מתקן התפלה לעשות שימוש בתשתית מים;
(2)
קביעת כללים שיאפשרו למקים מתקן התפלה למכור מים מותפלים לצרכני מים או לספקי מים אחרים;
(3)
קביעת כללים לעניין חיוב בעל תשתית מים שהוא גם ספק מים לרכוש מים ממקים מתקן התפלה בכמות ובמחיר כפי שתקבע הרשות הממשלתית.
הקלות במתן היתרים להקמת מתקני התפלה
108ד.
שר הפנים, בהתייעצות עם הרשות הממשלתית, יקבע כללים לעניין הקלות במתן היתרים להקמת מתקני התפלה על מנת לעמוד ביעד הציבורי.
תקנות לעניין סימן זה
108ה.
שר התשתיות הלאומיות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין סימן זה."
תחילה
2.
תחילתו של סימן ז' לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, 14 ימים מיום פרסומו (להלן – "יום התחילה").
כללים ראשונים
3.
כללים ראשונים לפי סימן ז' לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יותקנו לא יאוחר מתום 90 ימים מיום התחילה.
דברי הסבר
מדינת ישראל מצויה במשבר המים החמור ביותר מאז הקמתה. חומרת המשבר הביאה לכדי הטלת מס בצורת, והקמת ועדת חקירה ממלכתית למשק המים. הגרעון במשק המים נגרם, בין היתר, בשל היצע נמוך של מתקני התפלה שהיו צריכים לגבות להשלים את המחסור בהיצע המים הטבעי.
בראיה עתידית יש חשש מדאיג להעמקה נוספת בגרעון במשק המים, בשל ירידה בכמות משק המים בשל ירידה בכמות משקעים באשור האגן המזרחי של הים התיכון, מגמת התמחות גלובאלית, זיהום מי תהום, שאיבת יתר, התקרבות מדאיגה לבעיות מליחות בחלק מהאברות ואקוויפרים, עליה בהיקף האוכלוסין, גידול בצריכה הפרטית בשל עליה ברמת החיים, גידול ייצור בתעשייה, האצת תהליך העיור והקטנת שטחי חלחול.
בשני העשורים האחרונים, התנהלות משק המים של מדינת ישראל על ידי הגופים עסוקים בדבר הייתה ללא ראיה אסטרטגית ארוכת טווח.
הצעת החוק באה לתת מענה להתנהלות הכושלת של כל הגופים העוסקים בניהול משק המים, כפי שהועלה בדו"חות שונים של מבקר המדינה מאז שנות ה- 60. האחריות לתכנון ברמה לאומית ואזורית של הסקטור הציבורי גרמה לתוצאות הקיימות ולפיכך, על המחוקק להתערב ולחייב את הממשלה לבצע פעולות לפיתוח משק המים לטוב ורווחת הציבור.
טכנולוגיית ההתפלה מהווה נדבך חשוב לייצר מים מתוקים באיכות גבוהה ממי-ים. לפיכך, יש להגדיר יעדי ההתפלה על מנת להבטיח תכנון לטווח הארוך ולמנוע מצוקת מים בעתיד.
יצוין, שאין בהצעת החוק כדי להוות תחליף לועדת החקירה הבוחנת בימים אלו את תפקוד ממשלות ישראל השונות ומשרדי הממשלה השונים בתהליך. יוזכר רק, כי כבר בשנת 2001 הוקמה ועדת חקירה פרלמנטארית ראשונה בנושא משק המים המותפלים, על מנת ליצור מאזן חיובי במשק המים בישראל, מתוך ראיה צופה פני עתיד וכפועל יוצא מהעבר ומתוך מגמה לשיקום מאגרי המים הטבעיים אשר הגיעו לאחרונה לנקודה קריטית. בנוסף, יש לקחת בחשבון במסגרת יצירת תשתית אספקת מים, כי לאור המחסור במים באזורנו, הצורך במים יגיע לשולחן הדיונים בכל הסדר מדיני עתידי.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד בתשרי התש"ע – 12.10.09