הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת יוחנן פלסנר
כרמל שאמה
אברהם מיכאלי
אופיר פינס-פז
פ/1763/18
הצעת חוק הספורט (תיקון – זכות ערעור על החלטות מוסדות שיפוט פנימיים), התש"ע–2009
תיקון סעיף 11
1.
בחוק הספורט, התשמ"ח–19881, בסעיף 11 –
(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "וזכות ערעור";
(2) אחרי "שנקבעו בתקנון" יבוא "למעט בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים";
(3) במקום הסיפה החל במילים "החלטות ערכאת השיפוט הפנימית" יבוא "על כל ההחלטות של ערכאת השיפוט הפנימית העליונה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בשבתו כדן יחיד.".
דברי הסבר
האיגודים והתאחדויות הספורט השונות הינם גופים הממלאים תפקיד ציבורי ונהנים ממימון ממלכתי. עקב כך חשובה במיוחד יכולת הבקרה השיפוטית עליהם. בנוסחו של חוק הספורט כיום נקבע כי לערכאות הפנימיות של איגודי הספורט וההתאחדויות הסמכות הבלעדית לדון בכל העניינים הקשורים לפעילות במסגרתם. בבואו לפרש את סעיף 11 לחוק הספורט, בית המשפט לא הבחין בין עניינים "פנימיים" לבין עניינים "חיצוניים" הכוללים גם סוגיות קונסטיטוציוניות (ע"א 463/90 איגוד הכדורסל בישראל נ' ל.כ.ן לקידום כדורסל נשים פ"ד מד(2) 806). לכן מוצע להחיל את האמור בסעיף 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח–1968, הקובע כי "אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים" – גם על מוסדות השיפוט הפנימיים.
בסיפה של סעיף 11 לחוק הספורט נקבע כי לא ניתן יהיה לערער בפני בית המשפט על החלטת ערכאת השיפוט העליונה בענייני משמעת. כמו כן, לא הובהר בסעיף לאיזו ערכאה שיפוטית נתונה סמכות הערעור
על החלטות הערכאה השיפוטית העליונה באיגוד או בהתאחדות, בעניין שאינו בענייני משמעת. מצב
זה הוביל לאי בהירות בענייני הסמכויות, וחלק מהערעורים נדונו בפני בתי המשפט המחוזיים בעוד שאחרים נדונו בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. כמו כן, עצם השלילה של זכות הערעור על החלטות ועדת משמעת מהווה פגיעה בזכות להליך הוגן לנאשמים שבפני ערכאות אלו, מהם נמנעת אפשרות ערעור ובדיקה חיצוניים.
תיקון הסיפה לסעיף 11 מבקש להבהיר כי לבית המשפט המחוזי סמכות הדיון בערעורים על ערכאת השיפוט העליונה של איגודי הספורט, וכן לבטל את המצב לפיו אין זכות ערעור על החלטת ערכאת השיפוט העליונה בענייני משמעת.
הכוח הרב שניתן בידי בתי הדין של איגודי הספורט לא נובע אך מהסמכות הרחבה שהוקנתה לבתי הדין בחוק הספורט. לסמכות הרחבה מצטרפת העובדה שלרוב לא מתקיימת הפרדת רשויות מהותית בהתאחדויות ובאיגודי הספורט בין גופי השיפוט הדנים את הנאשם לבין גופי הביצוע המעמידים את הנאשם לדין משמעתי וגופי החקיקה הקובעים את תקנון ועדת המשמעת. גופי הביצוע וגופי החקיקה באיגודי ובהתאחדויות הספורט הם שממנים את חברי הערכאות הדיוניות, והם שקובעים את תקנות ערכאות השיפוט.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בחשוון התש"ע – 16.11.09