הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת דליה איציק
פ/1698/18
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון – ביטול היטל בשל צריכת מים עודפת), התש"ע–2009
ביטול פרק כ"א
1.
בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט – 20091 (להלן – החוק העיקרי), פרק כ"א – בטל.
תחילה
2.
תחילתו של חוק זה ביום כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009).
הוראת מעבר – השבת כספים ששולמו בהתאם להוראות פרק כ"א
3.
(א)
(1) המדינה תשיב לצרכן ביתי כספים שנגבו בהתאם להוראות פרק כ"א לחוק העיקרי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום בו שילם הצרכן הביתי ועד למועד השבת הכספים לאותו צרכן.
(2) בסעיף קטן זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"הפרשי הצמדה" – תוספת לפי שיעור עליית המדד, מהמדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שילם הצרכן הביתי עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד השבת הכספים לאותו צרכן;
"ריבית" – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה, מהמועד שבו שילם הצרכן הביתי עד מועד השבת הכספים לאותו צרכן.
(ב) ספק מים יבטל הודעות חיוב ששלח לצרכן ביתי בהתאם להוראות פרק כ"א לחוק העיקרי, וטרם שולמו; הודעה על ביטול כאמור תישלח לצרכן הביתי בדרך שבה נמסרה לו הודעת החיוב.
(ג) השבת הכספים לצרכן הביתי ומסירת הודעה על ביטול הודעות החיוב בהתאם להוראות סעיף זה ייעשו בתוך 30 ימים מיום קבלתו של חוק זה בכנסת.
(ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לצורך ביצוע סעיף זה.
דברי הסבר
זמן קצר לאחר השבעתה, נקטה הממשלה ה-32 של מדינת ישראל שורת יוזמות להעלאת מסים קיימים והטלת מסים חדשים על הציבור במדינת ישראל. במסגרת יוזמות אלה, ניצלה הממשלה את המשבר במשק המים בכדי להטיל על הציבור מס חדש, במסווה של "היטל בשל צריכת מים עודפת" (להלן – ההיטל) אשר נועד לכאורה להתמודד עם המשבר במשק המים.
בהתאם להוראות פרק כ"א לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010, התשס"ט–2009, צרכן ביתי יחויב בתשלום היטל בסך של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים בכמות חודשית העולה על הכמות שהוקצתה לו. הואיל ועיקרה של צריכת המים במשקי הבית הינה צריכת קשיחה אשר לא ניתן לצמצם אותה בצורה משמעותית, הרי שמדובר בהטלת מס לכל דבר, בשיעור של אלפי שקלים בשנה לכל משק בית.
יתר על כן, בפועל אין בהיטל כדי להביא להתמודדות של ממש עם המשבר במשק המים, כפי שיפורט להלן; ראשית, ההיטל חל רק על צרכן ביתי ולא חל על חקלאות ותעשייה. הצריכה הביתית במדינת ישראל מהווה רק כ-35% מצריכת המים במדינה, כאשר רובה המכריע של צריכת המים נעשית למטרות חקלאות ותעשייה. מכאן עולה כי גם במידה ויהיה צמצום ניכר בצריכה הביתית, הדבר יהיה בעל השפעה מועטה בלבד על מצב משק המים בישראל.
שנית, כספי ההיטל שנגבים מהציבור אינם מופנים לשיקום משק המים בישראל, אלא מועברים לקופת המדינה ככל מס אחר. הסתייגות שהוגשה בעניין בעת חקיקת החוק המקורי, ואשר ביקשה לקבוע כי הכספים שייגבו יופנו לשיקום משק המים (כגון בניית מתקנים להתפלת מים, ייבוא מים מחו"ל וכיוצא בזה), נתקלה בהתנגדות הממשלה ועל כן נדחתה בהצבעה בקריאה השנייה.
מהאמור לעיל עולה בבירור כי אין בחוק העיקרי כל כוונה להתמודד עם משבר המים על ידי צמצום צריכת המים במדינה ושיקום משק המים, אלא מדובר אך ורק בהטלת מס חדש על הציבור.
על כן, מוצע בזאת לבטל את המס החדש המכונה "היטל בצורת", ולקבוע כי המדינה תשיב לצרכנים את כספים שכבר שולמו בשל ההיטל וכי הודעות תשלום שנשלחו לצרכנים וטרם שולמו – יבוטלו, וזאת בתוך 30 ימים מיום אישורו של חוק זה במליאת הכנסת.
עוד מוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בנוגע להוראת המעבר שעניינה השבת כספים שנגבו בשל ההיטל ובנוגע להסדרת ההתחשבנות הכספית בין המדינה וספקי המים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' בחשוון התש"ע – 26.10.09