חומר רקע
ל'באבהתשפ"
ו
13
באוגוסט2026
אל: חברי הוועדה המשותפת של ועדת החוקה,
חוק ומשפט ושל ועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק
תובענותייצוגיות(תיקוןמס'
16
,)התשפ"ד–
2024
(מ/
1785
)
מאת:
הייעוץהמשפטילוועדה
הצעתחוקתובענותייצוגיות (תיקוןמס'
16
,)התשפ"ד–
2024
(מ/
5
178
)
–נוסח
מעודכן
להצעתהחוק;
חובתפנייהמוקדמת
הצעתחוקתובענותייצוגיות(תיקוןמס'
16
,)התשפ"ד-
2024
(
להלן–הנוסחהמקורי)
שהיאהצעת
חוק ממשלתית,
נדונה בוועדה המשותפת בין נובמבר 2024
לאפריל 2025
.
לאחרונה הוגש נוסח
מעודכןשלהצעתהחוק,
שמתמקדבמספרמצומצםשלנושאיםמביןמכלולהנושאיםשהיובהצעה
המקורית(
להלן–הנוסחהמעודכן.)מדוברבנושאיםהבאים:
חסימתהאפשרותלהגשתתובענהייצוגיתנגדעסקיםקטנים;
1
.
חובתפנייהמוקדמתבעילותמסוימות;
2
.
תיקונים נקודתיים (המלצות לעניין גמול ושכר טרחה; שיקולים לעניין אישור הס
דר פשרה;
3
.
הוצאות;הודעותלחבריהקבוצה.)
ב
מהלך הדיונים,
פרסמנו מסמך הכנה מקיף שעסק בנושא של
חובת הפנייה המוקדמת,
שנכתב
בהתאםלהסדרשנכללבנוסחהמקורי.מצורףבזהמסמךהכנהמעודכןשמתייחסלנוסחהמעודכן.
המסמך יציג את הנוסח המעודכן תוך השוואה לשינויים שנעשו
ביחס לנוסח המקורי,
ויעלה
נקודותלדיון.
במקבילמופץמסמךהכנהמעודכןביחסלחסימתהאפשרותלהגשתתובענהייצוגית
נגד עסקים קטני
ם. כמו כן,
על שולחן הוועדה מונח נוסח משולב של הצעת החוק לפי הנוסח
המעודכן,לנוחותהקריאה.
פנייהמוקדמת–
רקע
הנושא של פנייה מוקדמ
ת נדון בשנים האחרונות בפסיקה,
בספרות ובהצעות חוק שונות שהוגשו
בנושא. בטרםנתייחסלתיקוניםהמוצעיםוכרקעלהם,
נציגאתהשיקוליםהמרכזייםשהועלובעד
ונגד הטלת חובה של פנייה מוקדמת.
נבקש להדגיש כי למרות שבמבט ראשון הטלת חובת פנייה
מוקדמתנראיתהגיוניתואףמתבק
שת, מדוברבנושאמורכבשישבוצדדיםלכאןולכאן1.
הטיעונים שהועלו בפסיקה ובספרות בעד הטלת חובת פנייה מוקדמת
מתמקדים בעיקר בהיבטי
היעילות
שפנייהמוקדמתעשוייםלקדם.
1 לסקירת השיקולים השונים בנושא, ראו למשל: ט' חבקין וח' בן נון, "
הישלהטיל על התובע נטללפנות לנתבעלפני
הגשת בקשה לאישור כתובענה ייצוגית"? עלי משפט
יב (תשע"ו)
7
; עע"
מ 2978
/
13
מי הגליל –
תאגיד המים והביוב
האזורי בע"מ נ' יונס ,פסקאות ל"ד-מ לפסק דינו של המשנה לנשיאה כב'
השופט רובינשטיין (
23.7.2015
) (להלן –
פרשת
מי הגליל; יודגש כי תוצאת פסק הדין התהפכה במסגרת דיון נוסף,
אך כמובן שאין בכך כדי להשפיע על פירוט
וסקירת השיקולים כאמור;) הצוות הבין- משרדי לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-
2006
,דו"
חהצוות(
2023
,)בעמ'
57
-
64
,ו-
89
-
93
(
להלן–דו"חהצוותהבין-משרדי.)
1
בראש ובראשונה, הפנייה המוקדמת עשויה להוביל להשגת המטרה המבוקשת ללא ניהול הליך
משפטי בפני ב
ית המשפט,
אם בעקבות הפנייה המוקדמת
הנתבע הפוטנציאלי ישתכנע
שיש ממש
בפנייה ויתקן את דרכיו,
או שדווקא
התובע ישתכנע
בעקבות קבלת מידע מהנתבע שתביעתו אינה
מבוססתויימנעמהגשתה.
גםבמקרהשהפנייההמוקדמתלאתוביללשינוידעתושלהתובעאושל
הנתבע, הפנייה והתשובה לה עשויות
לחדד או לצמצם את המחלוקת בין הצדדים,
ולהוביל
ל
תובענות מדויקות ואיכותיות יותר. בהמשך לנימוקים שמתמקדים ביעילות הפנייה המוקדמת,
נטעןגםכיהטלתחובהשלפנייהמוקדמתעשויהלקדםאתפתרוןהסכסוךבדרכישלוםולהפחית
מהעומס המוטל על בתי המשפט.
יתרון נוסף
שנטען בעד הפנייה המוקדמת,
הוא שבמקרים בהם
מדובר בעוולה או גבייה לא חוקית נמשכת,
פנייה מוקדמת עשויה לגרום להפסקת ביצוע הפעולה
הלאחוקיתלאלתרבאופןשייטיבעםחבריהקבוצה.
מנגד,
הועלו טיעונים
נגד הטלת חובת הפנייה המוקדמת,
שמתמקדים בקשיים שמקורם בכך
שבהליך
הייצוגיקיימתבעייתנציג2,המובילהלצורךב
פיקוחמוגברשלביתהמשפ
ט.
כך,
נטעןכיפנייהמוקדמתעלולהלתמרץאתהנתבע
לתתמענהרקלתובעהייצוגישפנה,ולהמשיך
לפעול באופן בלתי חוקי תוך פגיעה ביתר חברי הקבוצה.
גם במקרים שבהם בעקבות הפניה
המוקדמת הנתבע מבקש לתקן את ההפרה ולפצות את כל הקבוצה (ולא רק את הפונה)
על נזקי
העבר, הרישללאבחינתההסדרעלידיביתהמשפטוחשיפתולהתנגדויותהציבור,"בעייתהנציג"
הופכת משמעותית יותר,
ויש חשש גבוה יותר שהתובע ובא כוחו יסכימו לפשרה שמיטיבה עמהם
עלחשבוןהאינטרסשלחבריהקבוצה.בנוסף,נטעןל
קושילאכוףאתהתחייבותהנתבע
לתקןאת
ההפרהואתההסדרביןהפונהלביןהנתבעולפקחעליהם,ללאמעורבותשלביתהמשפט.
בהיעדר
פיקוחואכיפהשלביתהמשפט,ישחשששהנתבעלאיקייםאתהתחייבותוושהקבוצהתיפגעמכך.
טיעוןנוסףשהועלהבהקשרזה,הואכיהתמריץלתובענהייצוגיתיעילההואהרווחשיופקלתובע
ולעורך הדין.
חיוב בפנייה מוקדמת
פוגע בתמריץ ליזום תובענות ייצוגיות יעילות וטובות (
הן על
ידיצמצוםהפיצויבמסגרתהתביעהוהןעלידיהפחתתשכרהטרחהלעורךהדין)
ועלוללגרוםלכך
שבקשותאישורחשובותויעילותלאיוגשו.
נוכח ההצעה להוסיף לחוק מנגנון
חובה של פנייה מוקדמת,
הוועדה תידרש לתת את דעתה על
הצורך במתן מענה לקשיים שהועלו בפסיקה ובספרות ביחס ליישומו של מנגנון זה במסגרת
התובענההייצוגית.
2
המשמעותשל"בעייתנציג"
בהקשרשלנוהיאשהאינטרסיםשלהתובעהמייצגובאכוחולאתמידעוליםבקנהאחד
עםהאינטרסיםשלהקבוצהשאותההםמייצגים.
2
חובתפנייהמוקדמת;
תוספתרביעית–
העילותשלגביהןתחולחובתהפנייההמוקדמת;
א.
חובתפנייהמוקדמת(הוספתס'
3א)
3א. חובת פנייה מוקדמת
(א) לא תוגש בקשה לאישור שהיא אחת מאלה,
אלא לאחר שחלפו 60
ימים מיום שפנה המבקש, או אדם
אחר
שאינו המבקש, לנתבע,
בבקשה כי יתקן את הפרת הדין נושא הבקשה לאישור (
בסעיף זה –
התקופה הקובעת,)
והנתבע לא תיקן את ההפרה האמורה:
)
1
) בקשה לאישור נגד נתבע בעילה המופיעה בחלק א' לתוספת הרביעית;
(
2
)
בקשהלאישורנגדעסקשמחזורהעסקאותהשנתישלואינועולהעל50
מיליוןשקלים
חדשיםבעילה
המנויה בחלק ב' לתוספת הרביעית;
(ב)הוגשהבקשהלאישורבתביעהכאמורמבלישנעשתהפנייהמוקדמתלנתבעכאמורבסעיףקטן(א,)
יורהבית
המשפט על מחיקת הבקשה לאישור.
בנוסח המקורי
הוצע להוסיף לחוק חובת פנייה מוקדמת לפני הגשת תובענה ייצוגית
נגד רשות,
ובמקביללקבוע
הוראתשעהלחמששניםשעניינהחובתפנייהמוקדמתכלפיעסקים,
בגיןהעילות
הבאו
ת:
כשהסעדהמבוקשאינופיצויכספי:אלאצועשה,צומניעהאוסעדהצהרתיבלבד.כלומר,
סעד
1
.
שלרובנוגעבתיקוןההפרהכלפיהעתידולאבפיצויעלנזקיעבר;
בעילותשבחלקא'לתוספתהרביעית:הנוגעותל"ספאם,"קיזוזמשקלאריזהועוד,שלפידברי
2
.
ההסברהן"קלותערך"
ועיקרן
הואבתיקוןההפרהמכאןולהבאולאבסעדכספי;
בעילות שבחלק ב' לתוספת הרביעית כנגד עסק קטן עד בינוני (
שמחזורו עד 50
מיליון ₪
או
3
.
שמעסיק בין 6
-
50
עובדים:) שהן עילות מתחום הנגישות,
שלפי דברי ההסבר מסתיימות כיום
בעיקר בהסתלקויות ובלא פיצוי לקבוצה, והן עילות שניתנות לתיקון באופן פשוט ומיידי או
עילותשהתועלתהעיקריתשבהןהיאבהסדרתהסוגיהכלפיהעתיד.
לפי ה
נוסח המקורי, לפני הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילות הנ"ל,
על המבקש יהיה
לשלוח לנתבע פנייה מוקדמת הדורשת ממנו לתקן את ההפרה,
ורק אם הוא לא תיקן את ההפרה
בתוך
60
ימים ניתן יהיה להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. עוד הוצע לקבוע,
כי אם הוגשה
בקשה לאישור תובענה ייצוגית כאמור ללא עריכת פנייה מוקדמת,
בית המשפט יחויב להורות על
מחיקת הבקשה. בנוסף,
הוצע לקבוע כי אם הנתבע תיקן את ההפרה בתוך60
ימים,
ישלם הנתבע
לפונה
תגמו
ל
בשיעור 2,000
ש"ח,
וזאת לצורך שמירה על מערך התמריצים הכלכליים העומד
בבסיס התובענה הייצוגית. כן הוצע לקבוע כי ההודעה על שליחת פנייה מוקדמת והמענה לה,
יפורסמו בדרך שיקבע שר המשפטים בתקנות,
וזאת לצורך שמירה על אופיו הפומבי של ההליך
הייצוגי.
בשל הייחודיות של
מנגנון הפנייה המוקדמת,
הוצע לערוך את התיקון המוצע בהוראת
שעהשתהיהבתוקףלמשךחמששנים, וזאתכדילבחוןאתיעילותושלהמנגנון.
הנוסחהמעודכןכוללכמהשינוייםמשמעותיים:
איןחובתפנייהמוקדמתנגד
רשות
אלארק
כלפיעסקיםבעילותשבתוספתהרביעית;
1
.
מוצעלקבוע אתחובתהפנייההמוקדמתכ
הוראתקבע ולאכהוראתשעה;
2
.
הפנייההמוקדמת
אינהחייבתלהיותבדרךמסוימת שנקבעהעלידיהשרבתקנות;
3
.
3
4
.
נמחקהמהתוספתהרביעיתהעילהשלסעדשאינוכספי ;
5
.
הגדרת"עסק" לענייןהעילותשבחלקב'
לתוספתהרביעיתמתמקדתרקבמחזור
העסקאותהשנתישלו(
שאינועולהעל50
מיליון₪
,)
ולא
במספרהעובדיםשלו.
6
.
נמחקה
חובתפרסוםהפנייהוהמענהלה,
בדרךשקבעהשרבתקנותוכן
גמולכספי
בשיעור
קבועשהנתבענדרשלשלםלפונהאםתיקןאתההפרה;
7
.
נמחקו
תיקונים שנבעו מההסדר המקורי (נמחק תיקון לס'
7
לחוק שהעניק קדימות
לבקש
ה לאישור שהיתה בה פנייה מוקדמת; נמחקה ההצעה להוסיף לחוק את ס'
30
א
שקבע הצמדה של סכום הגמול שנקבע למדד; נמחק תיקון לס'
44
שקבע הטלת אגרה בגין
פנייהמוקדמת.)
נקודותלדיון
(
1
)"בעייתהנציג"
והיכולתלאכוףאתתיקוןההפרהולפקחעליהלאורךזמן
ההליך הייצוגי מתאפיין בפומביות ובפיקוח הדוק של בית המשפט בכל שלביו,
ובכלל זה בשלב
היישום והאכיפה. קיים חשש כי מנגנון של פנייה מוקדמת המתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט,
יחריף את "בעיית הנציג" המובנית בתובענות ייצוגיות. ללא עין מפקחת של בית המשפט,
קיים
תמריץחזקלשניהצדדיםל
סגוראתהפנייהבפיצויסמלילפונהושכרטרחהלעורךדינו,
עלחשבון
האינטרסהציבורישלהפסקתההפרה.יתירהמזאת,בהעדרפיקוחביתמשפט,
מתעוררתהשאלה
כיצד ניתן לוודא כיהנתבע אכןתיקןאתההפרהביחסלכלל חבריהקבוצה וכילאורך זמןהוא לא
יחזורלבצעה.
בנוסח המקורי נעשה ניסיון לתת מענה לשאלות האמורות,
באמצעות קביעת מנגנון של פרסום
הפניותהמוקדמתוהמענהלהם,מתוךתקווהשהפרסוםלציבוריוביללפיקוחציבוריעלהתהליך,
אך
מנגנון זה הושמט מהנוסח המעודכן, כך שנותרה רק חובת הפנייה המוקדמת ללא כל מנגנון
מאזן שייתן מענה לבעיית הנציג. יתירה מזאת, בעיית הנציג מקבלת משנה תוקף,
נוכח ההצעה
לחסום את אפשרות הגשת תובענות ייצוגיות נגד עסקים קטנים,
והעובדה שחובת הפנייה
המוקדמת תחול רק ביחס
לעסקים בינוניים וגדולים,
שהתמריץ שלהם לסגור את הפנייה בפיצוי
סמלילפונהולבא-כוחומבלילתקןאתההפרה–גדוליותר.
נוכח השמטת מגנון הפרסום בנוסח המעודכן והעובדה שחובת הפנייה המוקדמת תחול רק ביחס
לעסקיםבינוניםוגדולים,
מוצעלוועדהלהידרשלבעייתהנציגוליכולתהאכיפהוהפיקוחעלתיקון
ההפרה, ולשקולהאםוכיצדניתןלתתמענהלבעיותאלה.
(
2
)חששכימנגנוןהפנ
ייההמוקדמתיוביללסרבולההליךהייצוגיוהארכתו
יצירת מנגנון חדש של פנייה מוקדמת,
עלולה לעורר מארג שלם וחדש של מחלוקות והתדיינויות
באשרלאופןשבוייושםמנגנוןזה, ובכךליצורשלבדיוניחדשבהליךהייצוגי:
4
מצד
הפונה–
יתכנומקרים שבהםהפונהיטען כיהתנהגות
הנתבע אינהתואמתאתהצהרתו,
שכן
הוא ממשיך לבצע את ההפרה3
, או יעורר טענות באשר ל
תוכנה וטיבה של תשובת הנתבע, למשל,
במקרה שהנתבע הודיע שיתקן את ההפרה רק ביחס לחלק מהקבוצה או רק בהתקיים תנאים
מסוימים, והפונה סבורשמדוברבתנאיםשנועדולסכלאתתיקוןההפרה4
.
מצדהנתבע–עלולותלהתעוררטענותבאשרל
תוכנהוהיקפהשלהפנייההמוקדמת.כך,
נתבעיוכל
לטעון כי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בעקבות הפנייה המוקדמת, רחבה
בהיקפה
מסוג ההפרות שאליהם התייחסה הפנייה המוקדמת,
או
שונה מהם,
ועל כן הפנייה המוקדמת
אינהתקפהוישלמח
וקאתהבקשהלאישור.יתירהמזאת,
לנתבעישאינטרסלמשוךאתההליכים
ולהאריך את ההתדיינויות ככל שניתן סביב הליך הפנייה המוקדמת, וככל שההפרה חמורה יותר
והפנייהמבוססתיותר,האינטרסשלהנתבע לסרבלאתההליךתהיהגדולהיותר.
בדרךהטבע, טענותמעיןאלויתגלגלו לפתחו שלביתהמשפט–
בין אםבבקשהלהכרעה על ידי מי
מהצדדים לסכסוך, ובין אם בבקשה למחיקה על הסף מצד הנתבע בטענה להעדר פנייה מוקדמת.
כךאוכך,
התוצאהשלהתדיינויותאלהעשויהלהיות
סירבולההליךהייצוגיוהארכתו .
נוכח האמור, מוצע לוועדה לתת את דעתה על העלויות הצפויות של מנגנון הפנייה המוקדמת
בהארכה וסרבול של ההליך הייצוגי,
אל מול התועלות הטמונות בו בייעול אפשרי של מנגנון
התובענה הייצוגית,
ולשקול האם במנגנון שהוצע אין החלפה של בעיה מסוג אחד בבעיה מסוג
אחר, והאםניתןלהציעהסדריםשימתנואתהקשייםהאמורים.
(
3
)מחיקת
בקשהלאישורשלאהוגשהבהפנייהמוקדמתכחובהמנדטורית
מוצע לקבוע כי אם הוגשה בקשה לאישור נגד רשות מבלי שנעשתה פנייה מוקדמת,
לבית המשפט
לא יהיה כל שיקול דעת והוא יהיה
מחויב להורות על מחיקת הבקשה,
ללא קשר לטיב הבקשה
ותוכנהאולנסיבותשבשלןלאנערכההפנייהה
מוקדמת.
מוצע לוועדה לשקול
האם יש הצדקה לקביעת כלל גורף של מחיקת הבקשה לאישור שלא נעשתה
בעניינהפנייהמוקדמתללאהותרתכלשיקולדעת–
ולוהצרביותר–לביתהמשפט,
תוךהתעלמות
מנסיבות המקרה ומטעמים מיוחדים. כך, למשל,
האם מוצדק לחייב את בית המשפט להורות על
מ
חיקת הבקשה לאישור במקרה שבו מדובר בתובענה בעלת דחיפות גדולה,
במצב שבו נעשו פניות
רבות לנתבע אך לא "פניה מוקדמת" כהגדרתה בחוק,
או במצב שבו הייתה מחלוקת על היקפה
ותוכנה של פנייה מוקדמת?
האם אין הצדקה במקרים
חריגים להקנות לביהמ"
ש סמכות לחרוג
מהכללהגורף,ולקבועכיהבקשהלאישורלאתימחקואםישבכךצורך–
להעדרהפנייההמוקדמת
יינתןביטוי,למשל, בהוצאותשייפסקואובגמולושכרהטרחהשיינתנו?
3
לטענה דומהשהועלתהביחס לחדילה של רשותלפיסעיף 9 לחוק,ראו:
תצ(מרכז)
7515
-
03
-
2
2 רונ
ןסלטוןנ'מ. א.
לבהשרון(
2023
()
להלן–
פרשת
סלטון).
4
לטענותדומותשהועלוביחסלחדילהשלרשותלפיסעיף9לחוק,
ראובפרשת
סלטוןהנ"ל.
5
(
4
)
הפיכתהפנייההמוקדמתלהוראתקבע
בשונה
מהנוסח המקורי
שהציע לקבוע את חובת הפנייה המוקדמת ביחס לעילות שבתוספת
הרביעית כ
הו
ראת שעה ל-
5
שנים ,הנוסח המעודכן
מבקש לקבוע את החובה האמורה כהוראת
קבע.כפישנטעןבדבריההסברלהצעתהחוק,
לנוכחהחדשנותשלההסדרוהצורךלבחוןכיצדהוא
עובד ומהן השלכותיו, מוצע לוועדה לשקול האם אין מקום לחזור למתווה המקורי שקבע את
ההסדרהמוצעכהוראתשע
ה.
ב.
שינויהתוספתהרביעית(תיקוןס'
30
)
(א) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי,
בצו –
(
1
) לשנות את התוספת הראשונה;
(
2
) להוסיף על התוספת השניה, לאחר התייעצות עם שר האוצר, וכן לשנות,
לאחר התייעצות עם שר
האוצר, פרטים בתוספת השנייה שהוספו בצו;
(
3
) להוסיף על התוספת השלישית.
(ב) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.
בנוסח המקורי, הוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי,בצו,
לשנות את התוספתהרביעית שקובעת את
העילות שנדרשת פנייה מוק
דמת בטרם ניתן יהיה להגיש בגינן תובענה ייצוגית.
בדברי ההסבר
להצעתהחוקנטעןשהדברנועדלאפשרגמישותבשינויהתוספתהרביעיתלצורךהתאמתהלשינויי
הרגולציהובשלהחששכייהיהצורךבהוספתפרטיםלתוספת.בנוסחהמעודכןהוצעאותוהנוסח,
זאת, למרות שבמסגרת דיוני הוועד
ה,
הובהר על ידי יושב ראש הוועדה כי צו כאמור של שר
המשפטיםלשינויהתוספתהרביעית,יהיהטעוןאתאישורועדתהחוקה,חוקומשפטשלהכנסת.
נקודותלדיון
שינוי התוספת הרביעית –
כל שינוי של התוספת הרביעית טומן בחובו השלכות משמעויות על
השימושבמנגנוןהתובענהה
ייצוגיתבתחומימשפטשונים,
ועלהיקףהתפרסותושלחוקתובענות
ייצוגיות. נוכח האמור,
ספק אם נכון להותיר את שינוי התוספת הרביעית להחלטה מינהלית של
שרהמשפטיםבלבד, ומוצעלוועדהלשקוללנקוטבאחתמהחלופותהבאות:
א. דרישה לתיקון חקיקה מלא: מחיקת האפשרות של שינוי התוספת הרביעית על ידי השר,
דבר
שיצריךתיקוןחקיקהמלאבשלושקריאותבכנסת.
ב. מחיקתעילות ולאתוספת עילות:
בדומהלתוספתהשנייה שלגביההשר יכולרק
להוסיף
עילות
לתוספת השנייה,
כלומר
להרחיב את העילות לתובענה ייצוגית,
אך
לא לגרוע
ממנה (
למעט ביחס
לעילות שהשר ע
צמו הוסיף,)
ניתן לקבוע כי השר יהיה רשאי
למחוק עילות מהתוספת הרביעית,
כלומר, להרחיב את האפשרות לשימוש במנגנון התובענה הייצוגית ללא פנייה מוקדמת,
אך
לא
להוסיףעליהן.
ג.פיקוחפרלמנטרי:
ביןאםמאפשריםלשררקלמחוקעילותמהתוספתהרביעית(
כמוצעבחלופה
הקודמת)
ובין אם מאפשרים לשר לשנות את התוספת הרביעית (כמוצע בהצעת החוק,)
נוכח
6
ההשלכות רחבות ההיקף שעשויות להיות לשינוי התוספת הרביעית,
נראה כי יש לדרוש פיקוח
פרלמנטריעלהחלטתהשר,כךשכלשינוישלתוספתיהיהטעוןאתאישורהשלועדתהחוקה,
חוק
ומשפטשלהכנסת.זאת,בד
ומהלקבועבס'
30
הקיים,
ביחסלכלשינוישלהתוספותשכברקיימות
בחוק.
כאמור, במהלךדיוניהוועדההדרישהלפיקוחפרלמנטריאומצהעלידייושבראשהוועדה,
ועלכן
מוצעלוועדהלהוסיפהגםלנוסחהמעודכן.
ג.
הוספתהתוספתהרביעית
תוספת רביעית
(
סעיף 3א)
חלק א'
1
.
סעיף 20
(ב) לחוק המכר, התשכ"ח–
1968
, לעניין אי-קיזוז משקל אריזות;
2
.
סעיף 17
(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–
1981
,
למעט ביחס לחובה לפי סעיף 17
(ב3
)לאותו החוק;
3
.
סעיף 30
א לחוק התקשורת (בזק ושידורים,) התשמ"ב–
1982
;
4
.
צו הגנת הצרכן (סימון טובין,) התשמ"ג–
1983
,
למעט סעיף 2
(ו) לעניין אזהרה,
סעיף 3
(
4
,)
סעיף 3
(
4א,)
סעיף 4
לעניין חובת הסימוןשבסעיפים 3
(
4
) ו-
3
(
4א,)
וסעיף 7;
5
.
תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה,) התשס"ח–
2008
,
למעט תקנה 3
(ג.)
חלק ב'
1
.
תקנות 18
(ג,)
35
,
34ה ו־91
לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות,)
התשע"ג–
2013
.
מוצעלהוסיףלחוקאתהתוספתהרביעית,
הכוללתעילותשונותשלגביהןתחולחובהלערוךפנייה
מוקדמתבטרםהגשתבקשהלאישורתובענהייצוגיתבגינן.
חלקא'לתוספתהרביעית
לפיהמוצע,העילותשבחלקא'לתוספתהרביעית,כוללותאתע
ילותהתביעההבאות,
שתחולבגינן
חובתהפנייההמוקדמתבטרםהגשתתובענהייצוגית:
(
1
)
סעיף20
(ב)לחוקהמכר,התשכ"ח–
1968
–הסעיףקובעכיאםנקבעהמחירלפימשקל,
יחושב
המחיר לפי המשקל הנקי, דהיינו:
ללא חישוב משקל האריזה וללא חישוב משקל של דברים
נוספיםכמונוזליםשהמ
זוןנמצאבהם,וכו.'מובהרבנוסחהעילה,
כיהיאמתייחסתרקלעילת
התביעה של
אי-קיזוז משקל אריזה ממחיר המוצר,
ולא ביחס להיבטים אחרים שנדרשים לפי
הסעיף.
(
2
)
סעיף 17
(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–
1981
– סעיף
17
קובע הוראות שונות לעניין החובה
של עוסק לסמןעל גבי טובין שהואמוכרפרטיםשונים,
כאשר סעיף קטן(ג)
קובע כי סימון זה
יהיה בעברית, זולת אם נקבע אחרת. מובהר בנוסח העילה,
כי היא לא תתייחס לחובה לסמן
בעבריתפרטיםבדברקרינהבלתימייננתלפיסעיף17
(ב3
)לאותוהחוק.
7
(
3
)
סעיף 30
א לחוק התקשורת (בזק ושידורים,) התשמ"ב–
1982
–
הסעיף מכונה "חוק הספאם,"
ועניינואיסורעלמשלוחדבריפרסומותללאהסכמה.כלומר,
מדוברבעילתתביעהעלמשלוח
ספאם.
(
4
)
צו הגנת הצרכן (סימון טובין,) התשמ"ג–
1983
–
הצו קובע הוראות מפורטות באשר לאופן
הסימון, פרטי הסימון ושפת הסימון, בכל הנוגע לסימון טובין. לעניין זה,
מוצע להחריג את
הסעיפים הבאים באותו צו: את החובה לפי ס'
2
(ו)
לצו לתרגם לעברית אזהרה בלועזית
המופיעה על טובין מיובאים;
את החובה לפי סעיף 3
(
4
) לצו לסמן את היות המוצר סוג ב'
או
פגום;
את החובה לפי סעיף 3
(
4א)
לסמן את היות המוצר "מו חדש;" את החובה לפי ס'
4
לצו
ששפתהסימוןתהיהבעברית,אךרקביחסלסימוןהיותהמוצרסוגב'
אופגוםאוהיותהמוצר
"מוחדש," כאמור; וכןאתהחובה לפי ס'
7 לצושלמוצר יהיוהוראותשימושבעברית. כלומר,
מדובר בעילת תביעה על
אי-עמידה בהוראות בדבר אופן סימון,
פרטי סימון ושפת סימון של
טוביןכדין.
(
5
)
תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה,) התשס"ח–
2008
–
התקנות קובעותהוראות לעניין
החובהלצייןאתהמחירליחידתמידה.לענייןזה,
מוצעלהחריגאתתקנה3
(ג)
לענייןהמחיר
ליחידתמידהשלהכמותהנקייה"(נטו)"שלטובין.
יצוין, כישניפרטיםנוספיםשהיוב
נוסחהמקוריה
ושמטומה
נוסחהמעודכן:
צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון,) התשנ"ט–
1999
–
הצו קובע הוראות
מפורטות באשר לאופן הסימון והאריזה של מוצרי מזון. כלומר,
מדובר בעילת תביעה על
אי-סימוןואריזהכדיןשלמוצרימזון.
תקנותהגנהעלבריאותהציבור(מזון)(סימוןתזו
נתי,)התשע"ח–
2017
–
התקנותקובעות
חובהעלסימוןסמליםהמיידעיםאתהציבורעלמזוןהמכילכמותגבוההשלנתרן,
סוכרים
אושומןרווי.
חלקב'לתוספתהרביעית
לפי המוצע, העילות שבחלק ב' לתוספת הרביעית,
כוללות את העילות הבאות הכלולות בתקנות
שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות,) התשע"ג–
2013
(
להלן – התקנות,)
שחובת פנייה מוקדמת בגינן תחול רק לגבי עסקים שמחזור העסקאות השנתי שלהם הוא עד 50
מיליון
₪
:
1
.
תביעה לפי תקנה 18
(ג)
לתקנות ובה חובת התקנת מערכת עזר לשמיעה מסוג לולאת
השראה.כלומר,מדוברבעילתתביעהעל
איהתקנתמערכתעזרלשמיעהכאמור .
2
.
תביעה לפי תקנה 34
לתקנות ובה חובה לפרסם הסדרי נגישות שבוצעו בשירות
ובמקומות הציבוריים שבהם ניתן השירות, לרבות באתר האינטרנט של נותן השירות.
כלומר,
מדוברבעילתתביעהעל
איפרסוםהסדרינגישותכאמור.
3
. תביעהלפיתקנה35הלתקנותובה חובה לפרסםהצהרת נגישות. כלומר,
מדוברבעילת
תביעהעל
איפרסוםהצהרתנגישותכאמור.
8
4
.
תביעה לפי תקנה 91
לתקנות ובה חובה למנות רכז נגישות לחייב בביצוע התאמות
נגישות לשירות המעסיק 25
עובדים לפחות. כלומר,
מדובר בעילת תביעה על
אי מינוי רכז
נגישותכאמור.
נקודותלדיון
(
1
) טיבןשלהעילותשבתוספתהרביעית
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען שהעילות שבתוספת הרביעית מסתיימות בעיקר בהסתלקויות
ובלא פיצוי לקבוצה, ניתנות לתיקון באופן פשוט ומיידי,
או עילות שהתועלת העיקרית בהן היא
בהסדרת הסוגיה כלפי העתיד. יוזכר, כי בנוסח המקורי של הצעת החוק,
ההסדר ביקש לקבוע גם
כי לא ניתן יהיה לבקש בגין עילות אלה סעד כספי.
נראה כי תמונת המציאות ביחס לעילות
שבתוספתהרביעיתמורכבתיותרמזושצוירהבדבריההסבר.
ראשית, אם ניקח, כדוגמה, את נושא הפחתת משקל האריזה ממשקל המוצר,
ניתן לזהות מקרים
שבהם תיקים בעילות כאלה נגמרים בהסדרי פשרה עם פיצוי משמעותי לקבוצה5
,
ואף באישור של
התובענה הייצוגית6
. כך שבניגוד לנטען,
נוסף על תיקון ההפרות כלפי העתיד בחלק מהמקרים יש
גםפיצוישלהציבורעלנזקיהעבר, פיצוישיימנעאםיאומץהתיקוןהמוצע.
יתירה מזאת,
נוכח ההצעה
לחסום את אפשרות הגשת תובענות ייצוגיות נגד עסקים קטנים,
והעובדה שמדובר בהפרת עילות שנעשית על ידי
עסקים בינוניים וגדולים,
הנזקים המצרפיים
לציבורעשוייםלהיותגדוליםביותר.כך,למשל,
אםרשתשיווקמזוןגדולהלאתקזזבאופןשיטתי
אתמשקל
האריזהממשקלהמוצר, הנזק המצרפישייגרםלציבורעשוילהיותגדולמאודבהיקפו.
במצבמעיןזה,הטלתחובתפנייהמוקדמת,
תגבירבאופןניכראת האינטרסשלאותהרשתגדולה
לסגור את הפנייה בפיצוי סמלי
ולהמשיך באי קיזוז האריזות, נוכח הרווח הגדול הצפוי לה,
דבר
שיפגעבמטרה שלאכיפתהחוקכלפיאותהרשת,מצדאחד,ובפיצויהמגיעלציבור,מצדשני.
שנית,
אמנם בחלק מהמקרים הפרת עילה מהעילות שבתוספת הרביעית כלל לא תגרום נזק או
שתגרום לנזק "קל ערך,"
אך יתכנו גם מקרים שבהם הפרה יכולה לגרום נזק לציבור ואפילו נזק
משמעותי. הבעיה היא שקשה מאוד להפריד בין המקרים הללו. כך, למשל, בדו"ח הצוות הבין-
משרדיניתנההדוגמהשלהפרתחובתסימוןמזון,
שזועילהשבהרבהמהמקריםהפרתהלאתגרום
נזק של ממש, אך במקרה של סימון אלרגנים,
או במקרים אחרים (שלא ניתנו כדוגמה בדו"
ח
האמור) כגון סימון כשרות המוצר או היות
ו צמחוני/טבעוני,
הנזק לציבור הרלוונטי עלול להיות
משמעותי ואף להגיע לסכנת חיים של ממש7
. גם בהיבט זה,
חסימת האפשרות להגשת תובענה
ייצוגית נגד עסקים קטנים מגדילה את הסיכוי שהנזקים שייגרמו לציבור בגין עילות אלה יהיו
נזקיםמצרפייםגדולים,
נוכחהעובדהשמדובר
בעסק
יםבינוניםוגדולים.
5 ראו, למשל:
תצ(י-ם)
32086
-
03
-
20
יעקבדבירנ'מאפיתהאחי
םחבהבע"מ(
2022
()
פיצוישל600
אלף₪לקבוצה;)
תצ (מרכז)
6659-08-16החץ הבונה בע"מ נ' נירלט צבעים בע"
מ (
2018
( )
פיצוי של 2.5
מיליון ₪ לקבוצה;)
תצ (רח)'
23206
-
08
-
21
גליתגלזרנ'אנגוסדבאחבע"מ(
2023
()
פיצוישל621
אלף
₪לקבוצה.)
6 ראו,למשל:
תצ(ב"ש)
44898
-
08
-
16
רותםצורנ'אולמיהשלום(שי)בע"מ(
2019
;)
תצ(ב"ש)
44841
-
08
-
6
1
רותםצור
נ'א.מ. יוסףתבלמרכזאירועיםבע"
מ(
2020).
7 דו"חהצוותהבין-משרדי, עמ'
62
.
9
בניירות העמדה שהוגשו לוועדה,
נטען באשר לעוצמת הפגיעה בציבור הטמונה בחלק מהעילות
הנוספותהמנויותבתוספתהרביעית,
ובייחודבפגיעהבאנשיםעםמוגבלותעקבהטלתחובתפנייה
מוקדמת ביחס לעילות הנוגעות לחובות בתחום הנגישות (חלק ב' בתוספת הרביעית.)
הדבר
ממחישאתהקושילהבחיןבחקיקהבאופןגורף–
ביחסלאותןהעילות–
ביןהמקריםשבהםהנזק
הוא"קלערך" למקריםשבהםתיגרםפגיעהמשמעותיתבציבור.
נוכח האמור,
מוצע לוועדה לשקול מהו המענה שיינתן למקרים שבהם הפרת העילות שבתוספת
הרביעית גורמת לנזק מצרפי גדול א
ו משמעותי לציבור,
וכיצד חובת הפנייה המוקדמת משתלבת
עםהאפשרותלקבלתסעדכספיגםביחסלעילותשבתוספתהרביעית.
(
2
) כיצדיכולהתובעלדעתאתהיקףהמחזורהעסקישלהעסק?
הטלת החובה לפנייה מוקדמת בעילות שבחלק ב'
לתוספת הרביעית ביחס לעסקים שמחזור
העסקאותהשנתישלהםאינועולהעל50
מיליון₪
,
מעורראתהשאלהשכברהצבענועליהבמסמך
המקביל: כיצד אדם שנפגע מעסק ומבקש להגיש נגדו תובענה ייצוגית,
יכול לדעת מהו המחזור
העסקישלהעסק? השאלותשהועלובמסמךשםרלוונטיותגםבענייננו.
10