הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת דני דנון
פ/2213/18
הצעת חוק הרשות לאינטרנט ואבטחה מקוונת, התש"ע–2010
פרק א': פרשנות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"אמצעי שליטה בתאגיד" – אחד מאלה:
(1) זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים;
(3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
"במישרין או בעקיפין" – לרבות ביחד עם אחרים הפועלים בשיתוף פעולה ביניהם לפי הסכם בכתב או בעל-פה, ולרבות מכוח החזקה או רכישה בידי שלוח או נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים, או באמצעות תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מכל אלה, או בדרך אחרת;
"בעל עניין" – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ובחברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור ונסחרים בבורסה – מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים, או מי שמכהן בהם כדירקטור או כמנהל כללי;
"החזקה" או "רכישה", לענין אמצעי שליטה בתאגיד – בין במישרין ובין בעקיפין; לענין זה –
(1) כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי תאגיד, יראו תאגיד, בעל ענין בו ותאגיד שלוב של מי מהם – כאחד;
(2) כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד, יראו יחיד, קרובו ותאגיד שלוב של מי מהם – כאחד;
(3) החזקה באמצעות תאגיד שלוב תחושב לפי המפורט להלן:
(1) לבעל שליטה בתאגיד השלוב ייוחסו מלוא אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב;
(2) למי שאינו בעל שליטה בתאגיד השלוב, ייוחסו אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב לפי שיעור החזקותיו של אותו אדם בתאגיד השלוב;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–19771;
"חברת רישומים" – חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך בעד אחרים;
"המועצה" – מועצת הרשות שמונתה לפי סעיף 7;
"המנהל" – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי סעיף 25;
"ספק שירותי גישה" - (Mere Conduit)- מי שמספק שירות שמהותו היא מתן גישה לאדם לרשת האינטרנט;
"קרוב" – בן זוג, אח, הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
"הרשות" – הרשות לאבטחה מקוונת שהוקמה לפי חוק זה;
"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–19682, ונוסף על האמור בה, חזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד, אם התקיים בו אחד מאלה:
(1) בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה – מסוג כלשהו, או שלא קיים אדם אחר המחזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על שיעור החזקותיו של האדם האמור באותו סוג של אמצעי שליטה;
(2) בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות לענין מכירה או חיסול של עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
"תאגיד שלוב" – תאגיד, אשר אדם מחזיק בו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה, וכן תאגיד שאדם השקיע בו סכום העולה על עשרה אחוזים או יותר מהונו של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך עסקים הרגילה;
"השר" – שר התקשורת;
פרק ב': הרשות
סימן א': הקמת הרשות ותפקידיה
הקמת הרשות
2.
מוקמת בזה הרשות לתשתיות אינטרנט ואבטחה מקוונת (להלן-הרשות).
הרשות – תאגיד
3.
הרשות היא תאגיד.
הרשות – גוף
מבוקר
4.
הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי"ח–19583 (להלן – חוק מבקר המדינה).
תפקידי הרשות וסמכויותיה
5.
הרשות –
(א)
תגבש, באישור הממשלה, מדיניות לאומית לאבטחה מקוונת של תשתיות מידע ושל רשת האינטרנט, לרבות-
(1) קביעת מדדים וסדרי עדיפויות ליישום מדיניות כאמור;
(2) קביעת תחומי אחריות ותפקידים במשרדי הממשלה וברשויות השונות הנדרשים לשם יישומה;
(3) שיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים בתחום האבטחה המקוונת, בתשתיות תקשורת ומידע מקוון;
(4) תכנית למקרי חירום של התקפה מקוונת על תשתיות התקשורת והמידע החיוניות;
(5) מדיניות לשמירה על פרטיות באמצעות אבטחה מקוונת ופיתוח תהליכים לשיתוף מידע הנוגע לאבטחה מקוונת תוך שמירה על הפרטיות ועל מידע שיש לגביו זכויות קנייניות;
(6) הכשרת כוח-אדם בתחום תשתיות האינטרנט והאבטחה המקוונת במשרדי הממשלה;
(7) הגדרת איומים, תרחישי מתקפה ומדדים שישמשו לקבלת החלטות בתחום ניהול סיכונים, תוכניות התאוששות ממתקפה, וסדרי עדיפויות למחקר;
(8) תוכנית לפתרונות חלופיים לתקשורת מקוונת בחירום תחת התקפה מקוונת;
(9) קביעת כללים למדיניות הממשלה בתחום רכש של ציוד תקשורת, חומרה ותוכנה מאובטחים ושל ציוד אבטחה ייעודי;
(ב)
תהווה גוף תאום בין-משרדי שאחראי על הגדרת תפקידים ותחומי אחריות של הרשויות והמשרדים השונים לצורך יישום המדיניות כאמור בפסקה 1;
(ג)
תגבש תוכנית לאומית להגברת המודעות של הציבור לנושאי הסכנות השונות הכרוכות בשימוש באינטרנט אינטרנט לרבות תכנים מזיקים והאבטחה המקוונת;
(ד)
תשמש כגורם המתאם מול הגופים הבינלאומיים העוסקים בתחומים שבסמכותה
(ה)
תשמש כגורם המתאם בין גופי הממשלה השונים ובינם לבין המגזר העסקי והמגזר הפרטי לצורך מניעה, זיהוי, ותגובה למקרים של התקפה מקוונת;
(ו)
תפתח מדיניות למחקר ופיתוח של טכנולוגיות לקידום יכולות האבטחה, השרידות, הגמישות, והאמינות של התשתיות המקוונות בשיתוף עם גופי מחקר ופיתוח וגופי תעשייה;
(ז)
תהיה אחראית על קביעת המדיניות ועל הפעלת השירות של סיומת האינטרנט לשמות התחום (DOMAIN) המוקצית לישראל (הסיומת il.) ושל כל סיומת אינטרנט אחרת אשר תוקצה לישראל בעתיד;
(ח)
תפקח על יישום תוכניות האבטחה המקוונת ע"י משרדי הממשלה והרשויות השונות.;
(ט)
תפתח ותפקח על יישום תוכניות חינוך לשימוש זהיר ומושכל ברשת האינטרנט;
(י)
תהיה אחראית על סיווג אתרי אינטרנט אשר מציגים חומרים פדופילים כאתרים לחסימה ועל הפיקוח על חסימתם בהתאם להוראות פרק ג';
(יא)
תפקח על ביצוע הוראות פרק ג' לעניין מתן שירותי סינון תכנים בלתי ראויים לקטינים באינטרנט על ידי ספקי שירותי גישה ותקבע הנחיות לקביעת אתרים אלה.
סימן ב': מועצת הרשות
מינוי המועצה והרכבה
6.
(א) הממשלה תמנה, לפי המלצת השר לאחר שהתייעץ עם המוסדות להשכלה גבוהה המוכרים לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-19584, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המדען הראשי, ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, נציגי העיתונות הכתובה והמשודרת, האקדמיה ללשון העברית, ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה.
(ב) חברי המועצה יהיו אנשי ציבור בעלי רקע טכנולוגי או תרבותי הולם בתחומי האינטרנט והתקשורת, לרבות בתחומים משיקים של התפתחות האינטרנט וההשלכות העולות משימוש בו על החברה, ובעלי ניסיון וידע בתחומי התמחותם,
(ג) בעת המינוי ישקף הרכב המועצה, במידת האפשר, את מיגוון הדעות הרווחות בציבור.
(ד) הודעה על מינוי המועצה והרכבה תפורסם ברשומות.
תקופת הכהונה
7.
(א) תקופת כהונתה של המועצה תהא ארבע שנים.
(ב) המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה.
(ג) חבר המועצה יכול שימונה מחדש לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד ברציפות.
סייגים למינוי
8.
(א) לא ימונה חבר המועצה –
(1) חבר כנסת;
(2) מי שהוא עובד מדינה;
(3) מי שהוא עובד הרשות;
(4) מי שאינו אזרח ישראלי;
(5) מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון או בעברות מחשב;
(6) מי שהוא פושט רגל;
(7) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור;
(ב) לא ימונה חבר המועצה מי שלדעת השר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר המועצה.
פקיעת כהונה של חבר המועצה
9.
(א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה באחד מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 9(א) למעט פסקה (7) שבו;
(3) נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והשר, לאחר התייעצות ביושב-ראש המועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
(ב) נתקיים בחבר המועצה או עומד להתקיים בו סייג כאמור בסעיף 9(א)(7), יודיע על כך ללא דיחוי לשר, באמצעות יושב ראש המועצה.
(ג) נודע לשר כי נתקיים בחבר המועצה סייג כאמור בסעיף 9(א)(7) או 9(ב), רשאי השר, לאחר שנתן לחבר המועצה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו, להעבירו מכהונתו כחבר המועצה בהודעה בכתב.
(ד) נעדר חבר המועצה ללא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות ביושב ראש המועצה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
(ה) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה, בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
(ו) השר יודיע לממשלה על כל מקרה של פקיעת כהונה של חבר המועצה תוך ארבעה עשר ימים מיום פקיעתה.
התפטרות חבר מועצה
10.
(א) התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת להיות חבר המועצה, ימונה חבר אחר במקומו, בדרך הקבועה בסעיף 7, ליתרת תקופת כהונתה של המועצה.
(ב) חבר המועצה שנתמנה כאמור בסעיף קטן (א), לא תבוא תקופת כהונתו האמורה במניין התקופות לענין סעיף 8(ג).
ממלא מקום ליושב-ראש ולחבר מועצה
11.
(א) נבצר זמנית מיושב ראש המועצה למלא תפקידו או אם התפנתה משרתו וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה לו השר, באישור הממשלה, ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
(ב) נבצר זמנית, מיושב ראש המועצה להשתתף בישיבה מישיבות המועצה והשר לא מינה לו ממלא מקום, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר למנות חבר מועצה כממלא מקומו לאותה ישיבה, ובלבד שלא ימנה ממלא מקום כאמור ליותר משתי ישיבות רצופות
(ג) חבר מועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חדשים, וכן מי שהושעה לפי סעיף 10(ה), רשאי השר באישור הממשלה, למנות לו ממלא מקום.
חובת נאמנות
12.
חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים.
חובת גילוי ואיסור התקשרות
13.
(א) חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעסקה או בעניין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העסקה או העניין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עסקה או באותו עניין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם.
(ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו, או שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות.
(ג) התקיים ביושב ראש המועצה האמור בסעיף זה, יפעל על-פי האמור בו, יודיע על כך לשר והוראות סעיף 12 יחולו בשינויים המחויבים.
הוצאות וגמול
14.
(א) חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, אך יהיה זכאי לגמול עבור השתתפותו בישיבות המועצה וכן להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו בשיעורים שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) זכאים יושב-ראש המועצה ויושב-ראש ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף 18 לקבל גמול בעד הזמן שיקדישו למילוי תפקידם, בנוסף לגמול הקבוע בסעיף קטן (א) ובשיעור שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
ישיבות המועצה
15.
(א) ישיבות המועצה יתקיימו לפחות אחת לחודשיים.
(ב) יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן וסדר היום שלהן, בכפוף להוראות סימן זה.
(ג) המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת השר או המנהל או שליש לפחות ממספר חברי המועצה; הישיבה תתקיים תוך שמונה ימים מיום הדרישה; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה.
(ד) המנהל, או מי שהוא יקבע לכך במקומו, יוזמן לכל ישיבות המועצה.
סדרי עבודת המועצה
16.
(א) המניין החוקי בישיבת המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו; משנפתחה הישיבה במניין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שליש ממספר חבריה לפחות ובהם היושב ראש או ממלא מקומו.
(ב) לא היה מנין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי היושב ראש לדחותה לחצי שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים ואולם על קבלת ההחלטה יחולו הוראות סעיף קטן (א).
(ג) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות – יכריע יושב ראש המועצה, או ממלא מקומו.
(ד) המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.
ועדות משנה ועדות מייעצות
17.
(א) המועצה רשאית לצורך ביצוע תפקידיה –
(1) למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה, למעט סמכויות אלה: קביעת כללים, מינוי המנהל ופיטוריו, אישור תקציב הרשות, ואישור דינים וחשבונות כספיים;
(2) למנות ועדות מייעצות לתחומי פעולותיה השונים, מבין חבריה ושלא מבין חבריה ובלבד שלא תינתן זכות הצבעה למי שאינם חברי המועצה.
(ב) המועצה תקבע כללים למינוי ועדות מייעצות כאמור בסעיף קטן (א)(2), לדרכי פעולתן ולמידת תחולתם של סעיפים 9, 10 ו-14 על חברי הוועדות, שאינם חברי המועצה.
(ג) לא ישמש חבר המועצה יושב ראש של יותר מוועדת משנה אחת.
ערר של חברי ועדת משנה
18.
(א) שניים מחברי ועדת משנה שמונו לפי סעיף 18(א)(1) רשאים לערור לפני מליאת המועצה על כל החלטה של הוועדה שהתקבלה בניגוד לדעתם.
(ב) הערר יוגש ליושב ראש המועצה, ובהעדרו לממלא מקומו, תוך ארבעים ושמונה שעות מעת קבלת ההחלטה, והוא יעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעתה של מליאת המועצה.
דיון חוזר במליאה
19.
שליש מחברי המועצה רשאים לבקש דיון חוזר במליאת המועצה בהחלטה שקיבלה ועדת משנה.
תוקף החלטות
20.
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמספר חברי המועצה לא פחת משני שלישים.
פיזור המועצה
21.
(א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה על פי חוק זה, ובכלל זה כי –
(1) לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה;
(2) לא אישרה את תקציב הרשות במועד;
יתרה במועצה בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה, יציע לממשלה לפזר את המועצה.
(ב) לא מלאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א) תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
(ג) תוך שלושים ימים מיום פיזור המועצה, תמונה מועצה חדשה בדרך הקבועה בסעיף 7.
סימן ג': תפקידי המועצה וסמכויותיה
תפקידי המועצה וסמכויותיה
22.
המועצה – מבלי לגרוע משאר תפקידיה וסמכויותיה:
(א) תתווה את קווי הפעולה של הרשות ותפקח על ביצועם;
(ב) תדון בהצעת תקציב של הרשות לכל שנת כספים שהגיש לה המנהל ותאשרו כפי שהוצע לה או בשינויים שתמצא לנכון;
(ג) תדון בדינים וחשבונות שמבקר הרשות יגיש לה ותקבע את מסקנותיה;
(ד) תקבל לפי דרישתה דינים וחשבונות מהמנהל ומוועדות המשנה, תדון בהם ותקבע את מסקנותיה;
(ה) תגיש לשר כל דין וחשבון שידרוש;
(ו) תדון ותחליט בכל עניין אחר שייראה לה דרוש לביצוע תפקידיה.
סימן ד': הנהלת הרשות
מינוי המנהל הכללי
23.
המועצה תמנה, על פי המלצת השר ובאישור הממשלה את המנהל הכללי של הרשות; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
כהונת המנהל
24.
(א) תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה רשאית להאריך את מינויו לתקופת כהונה שנייה; בתום התקופה השנייה רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להאריך את תקופת כהונתו של המנהל לתקופת כהונה שלישית.
(ב) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
(1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצה באמצעות יושב ראש המועצה;
(2) יושב ראש המועצה, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת השר, קבע כי נבצר מהמנהל דרך קבע למלא תפקידו;
(3) המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, החליטה, בהחלטה מנומקת, להעבירו מכהונתו.
(ג) התפטר המנהל, תפקע כהונתו בתום שלושים ימים מיום שהגיש הודעת התפטרות, זולת אם החליטה המועצה, בהסכמתו של המנהל, על מועד אחר.
(ד) נבצר מן המנהל זמנית למלא את תפקידו או שנתפנתה משרתו, וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה יושב ראש המועצה, מנהל בפועל לרשות לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
(ה) מצא היועץ המשפטי לממשלה, כי יש יסוד לחשד שהמנהל עבר עבירה פלילית שלכאורה יש עמה קלון או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, יציע לשר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד קבלת החלטה שלא להעמידו לדין.
תנאי העסקתו של המנהל
25.
המועצה, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.
תפקידי המנהל וסמכויותיו
26.
(א) המנהל אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות ותפקידיו, בין היתר, יהיו:
(1) להכין את הצעת התקציב של הרשות לכל שנת כספים ולהגישה למועצה לאישור לא יאוחר מחודשיים לפני תחילתה של כל שנת כספים;
(2) להגיש למועצה דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות וכן כל דין וחשבון אחר שתדרוש המועצה ובמועד שתדרוש;
(ב) למנהל יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של הרשות ובכלל זה הסמכות לייצגה בכל ענין.
(ג) המנהל יפעל לפי החלטות המועצה והנחיותיה.
(ד) המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו לעובד מעובדי הרשות, ואולם אצילת סמכות לייצג את הרשות בעסקאות טעונה אישור המועצה.
שיא כוח אדם של עובדי הרשות
27.
השר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע את שיא כוח האדם של עובדי הרשות.
העסקת עובדים
28.
(א) קבלתו של אדם לעבודה ברשות תיעשה בדרך של מכרז פומבי.
(ב) המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט על משרות וסוגי משרות שלגביהם לא תחול חובת המכרז האמורה בסעיף קטן (א).
(ג) האמור בסעיף זה אין בו כדי למנוע העסקת עובד בשירות הרשות בחוזה מיוחד.
(ד) המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, בין בדרך כלל ובין לסוגים של משרות, וכן בדבר המקרים והתנאים בהם יועסק עובד לפי חוזה מיוחד.
תנאי העסקתם של עובדי הרשות
29.
(א) המנהל באישור המועצה, יקבע את רשימת המשרות ברשות ותנאי ההעסקה בהן; שכרם ותנאי העסקתם של עובדי הרשות ייקבעו באישור השר לאחר התייעצות עם שר האוצר.
(ב) התקבל עובד למשרה ברשות, יקבע המנהל את תנאי עבודתו, שכרו ותקופת העסקתו, במסגרת השכר ותנאי ההעסקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).
פרק ג': אתרי אינטרנט לחסימה וסינון תכנים באינטרנט
סימן א': מניעת גישה לאתרי אינטרנט לחסימה
מניעת גישה לאתר לחסימה על ידי ספק שירותי אינטרנט
30.
(א) בסימן זה, "אתר לחסימה"- אתר אינטרנט המציג תכנים פדופילים שהרשות קבעה שיש לחסום גישה אליו.
(ב) ספק שירותי גישה לא יספק שירות גישה לאתר אינטרנט אשר סווג על ידי הרשות כאתר לחסימה.
הקמת ועדת הסיווג והרכבה
31.
(א) תוקם ועדה של הרשות לסיווג האתרים לחסימה (להלן- ועדת הסיווג).
(ב) הועדה תכלול את יו"ר המועצה, ושישה חברים נוספים מתוך חברי המועצה.
תפקידי ועדת הסיווג
32.
ועדת הסיווג –
(א)
תבחר טכנולוגיות לסיווג אתרים כאתרים לחסימה;
(ב)
תנהל את רשימת האתרים לחסימה;
(ג)
תוסיף, מעת לעת, לרשימה או תגרע ממנה אתרים שסווגו כאתרים לחסימה.
חסימת אתרים במקרי חירום
33.
במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הועדה להוסיף לרשימת האתרים לחסימה אתרים אשר עשוי להוות סכנה לביטחון המדינה ואזרחיה או סכנה לביטחון וליציבות רשת האינטרנט במדינה.
ערר על החלטה של ועדת המשנה לסיווג אתרים לחסימה
34.
בעליו של אתר אינטרנט אשר הוגדר כאתר לחסימה ונחסם בפועל על ידי ספק שירות הגישה רשאי לערור על סיווג האתר כאתר לחסימה לפני מועצת הרשות..
סימן ב': שירותי סינון תכנים באינטרנט
הצעת שירותי סינון בביצוע עסקה למתן שירותי אינטרנט
35.
(א) בסימן זה-
"שירות סינון ובקרה" – שירותי סינון ובקרה של תכנים שאינם ראויים לקטינים הזמינים ברשת האינטרנט, מעודכנים מעת לעת על פי ההתפתחויות הטכנולוגיות ברמות שונות ובמאפיינים שונים, כפי שיקבע בתקנות;
"תכנים בלתי ראויים לקטינים" – תכנים שמהותם העיקרית היא עיסוק במין, לרבות פדופיליה, באלימות, בסמים, או בהימורים וכן אתרי אינטרנט המכילים תוכן של שנאה או הסתה, כפי שתקבע הרשות;
(ב) לא יתקשר ספק שירותי גישה עם לקוח חדש בעסקה למתן שירותי גישה ולא יחדש שירות גישה ללקוח קיים, אלא אם נכללה בעסקה הצעה למתן שירות סינון ובקרה.
(ג) התקבלה הצעה כאמור בסעיף קטן (ב) במועד רכישת שירותי הגישה לאינטרנט, או חידוש שירות גישה כאמור, יספק ספק שירותי הגישה ללקוח אשר הזדהה כבגיר בדרך שתיקבע בתקנות, שם משתמש וסיסמא, באמצעותם יוכל הלקוח לבטל את שירותי הסינון והבקרה, בכל עת שיבחר ולמשך זמן גלישתו הנוכחית באינטרנט, בדרכים שייקבעו בתקנות (להלן- הודעת מנוי).
(ד) עבור שירותי הסינון והבקרה לא יחויב הלקוח בכל תשלום שהוא.
(ה) ספק גישה לאינטרנט ישלח ללקוחותיו הקיימים הודעה כתובה הכוללת הצעה לקבל את שירותי הסינון והבקרה ללא תוספת תשלום, בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה;
פרק ד': עונשין
פגיעה בתשתיות אינטרנט
36.
העושה אחת מאלה במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים:
(א) משחית פיסית תשתיות אינטרנט ומידע ציבוריות או גורם להן נזק ממשי.
(ב) מונע, מפסיק, מפריע או מעכב את פעולתן של תשתיות אינטרנט ציבוריות, כך שנמנעת גישה סדירה לאינטרנט לציבור.
הפרעה לרשות
37.
המפריע לרשות או לשלוחיה, בעצמו או על ידי אחרים, בביצוע תפקידיה דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ובהפרעה נמשכת – קנס נוסף בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו היא נמשכת.
עבירה בידי תאגיד
38.
נעברה עבירה לפי פרק זה בידי תאגיד, ייאשם בעבירה גם כל נושא משרה בו אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה; בסעיף זה, "נושא משרה" – כהגדרתו בפקודת החברות.
עבירה של ספק שירותי גישה
39.
ספק גישה לאינטרנט העובר על הוראות פרק ג' דינו – קנס פי שישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
פרק ה': כספים
דמי אחזקה
40.
הרשות תגבה דמי אחזקה שנתיים מכל מחזיק של שם תחום (DOMAIN) במרשמי השמות שתפעיל לסיומת האינטרנט המוקצית לישראל.
השימוש בדמי האחזקה
41.
דמי האחזקה שישולמו לרשות ישמשו לה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה.
מילוות
42.
הרשות רשאית, בכפוף לכל דין, לקבל מילוות לשם מימון ביניים של תחילת פעולותיה ומילוות שאינם למטרת מימון ביניים כאמור – באישור שר האוצר.
פרק ו': שונות
סימן א': זכויות וסמכויות מיוחדות
סמכות כניסה ועיון
43.
(א) לצורך פיקוח על ביצוען של הוראות חוק זה, התקנות והכללים שלפיו, רשאי נציג שהרשות הסמיכה אותו לכך (בסעיף זה – הנציג) להיכנס לכל מיתקן או משרד המשמשים ספק אינטרנט או ספק תשתיות חיוניות לאינטרנט לצרכי אספקת שירותי קישוריות לאינטרנט או ניהולם, לפי הענין.
(ב) הנציג רשאי לעיין בכל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה, לבדוק אותם ולהעתיקם בכל דרך שתיראה לו; ואולם לא ישמש עותק שנעשה כאמור אלא לצרכי פיקוח ובקרה.
(ג) ספק שירותי הגישה או נציגו לענין זה, חייב לאפשר לנציג לקיים את הוראותיו של סעיף זה, להמציא לנציג ולהציג בפניו כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה שנדרש להמציאם או להציגם וכן למסור לו מידע שברשותו או שבשליטתו, הדרוש לנציג לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א).
סימן ב': נציב תלונות
מינוי נציב תלונות ותקופת המינוי
44.
(א) השר ימנה נציב תלונות שתפקידו לברר תלונות הבאות אליו מקרב הציבור בנוגע לפעילויות הרשות (להלן – נציב התלונות); מינויו של נציב התלונות יהיה לחמש שנים.
(ב) הרשות תשלם לנציב התלונות את משכורתו ואת התשלומים האחרים המגיעים לו לגבי תקופת כהונתו, בשיעור שיקבע השר.
(ג) הודעה על מינויו של נציב התלונות ועל מען משרדו תפורסם ברשומות.
פקיעת כהונה
45.
מינויו של נציב התלונות יפקע לפני תום כהונתו באחת מאלה:
(א) בהתפטרותו;
(ב) אם החליט השר, לאחר התייעצות עם המועצה, להעבירו מכהונתו.
הגשת תלונה
46.
תלונה תוגש בכתב במישרין לנציב התלונות, תיחתם ביד המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן ומענו, תיאור מפורט של הענין שעליו נסבה התלונה, לרבות המועד בו ארע וכל פרט אחר הנוגע לענין והמסייע לבירור יעיל של התלונה.
תלונה על מי ועל מה
47.
(א) תלונה ניתנת להגשה על הרשות, וכן על עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד של הרשות.
(ב) נושא התלונה יכול שיהיה כל נושא הנוגע לפעולותיה או החלטותיה של הרשות.
תלונות שאין לברר אותן
48.
(א) לא יהיה בירור בתלונות אלה:
(1) תלונה של מי שמועסק ברשות, בענין הנוגע להעסקתו;
(2) תלונה בענין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו;
(3) תלונה על פעולה שיפוטית של בית משפט או שופט, של בית דין או חבר בית דין ושל ועדה שהוקמה על פי חוק או של חבר מחבריה;
(4) תלונה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש השגה, ערר או ערעור והוא אינו מסוג הענינים שפסקאות (1) עד (5) דנות בהם;
(5) תלונה שהוגשה לאחר שעברו שלושה חודשים מיום שארע הענין שעליו היא נסבה;
(6) תלונה שנציב התלונות סבור כי היא קנטרנית או טרדנית;
(7) תלונה על בעל זכיון בענין שלגביו הוגשה כבר תלונה לרשות;
(8) תלונה בענין שלגביו כבר הוגשה תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לפי הפרק השביעי של חוק מבקר המדינה.
(ב) הוגשה תלונה שלפי סעיף קטן (א) אין לברר אותה, יודיע נציב התלונות למתלונן בכתב שלא יטפל בתלונה ויציין את הנימוקים לכך.
דרכי הבירור
49.
(א) נציב התלונות רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה לנכון והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
(ב) נציב התלונות יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו, ואם היה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור בסעיף 117(א) – גם לידיעת הממונה עליו (להלן – הממונה), ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה; נציב התלונות רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על התלונה תוך תקופה שיקבע בדרישתו.
(ג) נציב התלונות רשאי גם לשמוע את המתלונן, את מי שהתלונה עליו וכל אדם אחר, אם ראה בכך תועלת.
(ד) לצורך הבירור רשאי נציב התלונות לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו ולתת לו, תוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעת נציב התלונות לעזור בבירור התלונה; מי שנדרש להתייצב או למסור ידיעה או מסמך כאמור, חייב למלא אחר הדרישה והוראות סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-19685 יחולו, בשינויים המחוייבים, על סירוב למלא אחר דרישה כאמור.
(ה) האמור בסעיף קטן (ד) אינו בא לגרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-19716 (להלן – פקודת הראיות).
הפסקת הבירור
50.
נציב התלונות יפסיק בירור תלונה אם ראה כי מלכתחילה לא היה מקום לבירורה לפי הוראות סימן זה, ורשאי הוא להפסיקו אם ראה שעניין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; נציב התלונות יודיע בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.
תוצאות הבירור
51.
(א) מצא נציב התלונות שהתלונה היתה מוצדקת, כולה או מקצתה, ימסור על כך הודעה מנומקת בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו; העלה בירור התלונה קיומו של ליקוי, רשאי נציב התלונות להצביע לפני מי שהתלונה עליו על הצורך בתיקון הליקוי ועל הדרך והמועד לכך.
(ב) הודעה של נציב התלונות כאמור בסעיף קטן (א) תימסר גם לאלה:
(1) כשהתלונה ספק אינטרנט – לרשות;
(2) כשהתלונה על הרשות – לשר;
(3) כשהתלונה על עובד, נושא משרה, או ממלא תפקיד כאמור בסעיף 117(א) – לממונה.
(ג) מי שהתלונה עליו או הממונה יודיע לנציב התלונות, תוך המועד האמור בסעיף קטן (א), על האמצעים שנקטו לתיקון הליקוי; לא הניחה ההודעה את דעתו של נציב התלונות או שלא ניתנה כנדרש, רשאי הוא להביא את הענין לידיעת השר.
(ד) מצא נציב התלונות שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה שקיבל הודעה לפי סעיף 119(ב), ורשאי הוא לפרש בהודעתו את תמצית ממצאיו.
(ה) העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה פלילית יודיע על כך נציב התלונות ליועץ המשפטי לממשלה.
זכויות וסעדים
52.
(א) החלטותיו של נציב התלונות בענין תלונה –
(1) אין בהן כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין, שלא היו לו לפני כן;
(2) אין בהן כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע בחיקוק מועד לשימוש בזכות או לבקשת סעד כאמור לא יוארך המועד בשל הגשת התלונה או בירורה.
(ב) לא ייזקק בית משפט או בית דין לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב התלונות.
נציב התלונות – עובד ציבור
53.
דין נציב התלונות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב התלונות את תפקידיו כדין עובד ציבור לענין חוק העונשין.
דין וחשבון
54.
(א) נציב התלונות יגיש לשר, לפחות אחת לשנה, דו"ח על פעולותיו שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; משהוגש דו"ח רשאי נציב התלונות לפרסמו.
(ב) דו"ח או מסמך אחר שפרסם או הכין נציב התלונות במילוי תפקידו וכן הודעה שנמסרה לו אגב מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי.
אי תלותו של נציב התלונות
55.
אין על נציב התלונות מרות בעניני מילוי תפקידו על פי סימן זה, זולת מרותו של הדין.
סימן ג': חובות והתקשרויות במישור הבין-לאומי
חובות מכוח המשפט הבין-לאומי
56.
הרשות, או מי שהשר יקבע לכך יקיים את החובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין רשת האינטרנט לפי חוק זה.
התקשרויות במישור הבין-לאומי
57.
הרשות לא תתקשר בהסכם עם ממשלה ולא תצטרף לארגונים בין-לאומיים, אלא באישור הממשלה.
סימן ד': החלת דינים, הוראות מעבר וביצוע
צווי מניעה
58.
לענין סעד בדרך צו מניעה, דין הרשות כדין המדינה בכל הקשור, במישרין או בעקיפין, בביצוע פעולות הרשות.
דין חברי מועצה ועובדים
59.
(א) דין חברי המועצה ועובדי הרשות ודין חברי מועצת המנהלים של החברה ועובדיה כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-19697;
(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-19598;
(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-19799;
(4) חוק העונשין – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-197110;
(6) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]11;
(7) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-196912;
(ב) דין עובדי הרשות ועובדי החברה כדין עובדי המדינה, בשינויים המחויבים, לענין חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-196313.
הוראות מעבר
60.
(א) בתוך חודש מיום חקיקת החוק תודיע הרשות לארגונים הבינלאומיים האחראיים על תיאום הפעלת הסיומות לשמות התחום על העברת האחריות להפעלת סיומות שהוקצו למדינת ישראל לרשות בתוך שלושה חודשים מיום חקיקת החוק.
(ב) הרשות תפעל לתיאום עם מנהל המרשם הנוכחי לצורך העברה סדירה של המרשם לידי הרשות, תוך אי-שינוי מחזיקי שמות התחום הרשומים. כמו כן ההעברה תבוצע תוך אי-שינוי כללי הרישום ואופני פעולת המרשם לתקופה של לפחות חצי שנה מיום חקיקת החוק.
ביצוע ותקנות
61.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
תחילה
62.
תחילתו של חוק זה ביום פרסומו.
דברי הסבר
המרחב הווירטואלי שנוצר בעקבות התפתחות האינטרנט, יצר פלטפורמה אינטראקטיבית, חדשנית, שקידמה את חיי היום יום של אזרחי המדינה. ישראל נחשבת כאחת המדינות בעלת שיעור חדירת האינטרנט מהגבוהים בעולם עם 77% ממשקי הבית בקרב האוכלוסייה היהודית. לפי סקרTIM התקופתי, עמד ביולי 2009 מספר הגולשים בישראל, כולל האוכלוסייה הערבית, על כ-4.27 מיליון בהשוואה לכ-4.01 מיליון ביוני 2008. כמו כן, ישראל עומדת במקום החמישי בעולם בשיעורי חדירת האינטרנט המהיר.
נתונים אלו מצביעים על כך שעקב השימוש הגבוה הפך האינטרנט לתשתית חיונית שפגיעה בה, בין אם על ידי גורמים פליליים ובין אם על ידי גורמים עויינים, עלולה להביא לפגיעה משמעותית בפעילותם של גורמי הביטחון, שירותי ממשלה, בשירותים העסקיים וכן באזרחים מן השורה. כיום, התשתיות הדיגיטליות של המדינה, המבוססות בעיקרן על האינטרנט, אינן מאובטחות דיין. מחובת הממשלה להתמודד עם שאלת ההיערכות הנדרשת והשינויים הנדרשים על מנת להבטיח את היכולת של המדינה להגן על עצמה ועל פעילות המשק, במקרים של איומים, חדירות, והתקפות באמצעות המרחב הדיגיטלי. בנוסף, מחובתה של המדינה להגן על פרטיות הגלישה ברשת האינטרנט.
נכון להיום, לא קיים גורם מרכזי בעל יכולת לראייה מערכתית של הצרכים והבעיות והאחראי על ההתמודדות עם האיומים בתחום המקוון. לכן, עולה הצורך בהקמת גוף מטעם המדינה שיהיה אחראי על פיתוח מדיניות, תהליכים, בחינת טכנולוגיות מתאימות להתמודדות עם הבעיות והסכנות במרחב המקוון וכיוצא באלה.
מכיוון שרשתות התקשורת מנוהלות ומופעלות בעיקר ע"י המגזר הפרטי, הן בארץ והן בעולם, נדרשת שותפות בתהליכים בין הממשל לגורמים הפרטיים. לכן, נדרש גורם שיוכל לבחון, לתאם, ולקבוע בשלב התכנון ולהיערך לתגובה בעת שיעלה צורך בשיקום והתאוששות של המערכות.
בנוסף, אחד הנושאים החמורים שאינו מטופל מספיק, על כך מעידים גם גורמי משטרה, הוא מניעת הפצת חומר פדופילי באמצעות אתרי אינטרנט. גורם ממשלתי בעל סמכות, יוכל לסווג אתרי אינטרנט המציגים חומר פדופילי ולאכוף את חסימתם באמצעות ספקי האינטרנט. לצד זה, ספקי האינטרנט יהיו מחוייבים להציע לכל לקוחותיהם את האפשרות להשתמש במערכת סינון אתרים לחסימת תכנים פוגעניים כגון פורנוגרפיה, אלימות וכולי. השימוש במערכת זו תוצע למשתמשים המעוניינים בכך ללא עלות.
הצעת החוק להקמת רשות אינטרנט ואבטחה מקוונת משלבת בתוכה צרכים אסטרטגיים, צורך ליצירת סטנדרטים בתחום האבטחה המקוונת והצורך לראייה רחבה של הסיכונים והרגישויות במאה ה-21. כמו כן הרשות תהיה מחויבת לבחינת יכולת ההתראה, שילוב גורמים בינלאומיים, הכוונת רשויות האכיפה, בחינה יכולות תגובה, וכל זאת להבטחת היציבות וההמשכיות של מערכות המידע הדיגיטליות והרשת המקוונת. אחד המרכיבים החשובים בשמירת יציבות ושרידות הרשת הוא ניהול מרשם שמות התחום (domain) של המדינה.
מדינות שונות בעולם החלו בתקופה האחרונה בפעילויות שונות לצורך התמודדות עם הבעיות המוזכרות. בארצות הברית ובבריטניה מונה גורם מרכזי מטעם הממשל לטיפול בבעיות אבטחה מקוונת. בגרמניה חוקק חוק למניעת גישה לאתרים פדופיליים. באוסטרליה מקודמת חקיקה מטעם הממשלה למניעת גישה לאתרים פוגעניים.
לאור הסיכונים הייחודיים של מדינת ישראל, והמרקם החברתי הרגיש, ממשלת ישראל חייבת להיות מוכנה להתמודדות עם מצבי משבר מקוון ולטפל ברגישויות המקוונות באופן שוטף. הממשלה מחויבת להגן על המדינה ועל אזרחיה גם בהיבטי המרחב המקוון ולא רק במרחב הפיזי. הרשות לתשתיות אינטרנט ואבטחה מקוונת תהווה גורם מרכזי במדינה שיוכל לתכנן מדיניות מתאימה, לתאם בין הממשלה, המגזר העסקי והמגזר הפרטי ולפקח על יישום המדיניות. בעת משבר, מצב חירום או מתקפה מקוונת תהיה הרשות הגורם המרכזי אשר ייתן מענה כולל ויתאם בין כל הגורמים הרלוונטיים להתמודדות מהירה לצורך שמירה על שרידות הרשת.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באדר התש"ע – 15.3.10