הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת יריב לוין אברהם מיכאלי עתניאל שנלר כרמל שאמה סעיד נפאע רחל אדטו אריה אלדד פ/1819/18 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – תקופת התמחות), התש"ע–2009 תיקון סעיף 35 1. בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, בסעיף 35, במקום "שנים עשר" יבוא "עשרים וארבעה". תחולה 2. הוראות חוק זה יחולו על מי שהחל בלימודי משפטים לאחר תחילתו. דברי הסבר הצעת חוק זו באה להאריך את תקופת ההתמחות הדרושה לצורך קבלת רישיון עריכת דין; זאת, על מנת לשפר את הרמה המקצועית של עורכי הדין המוסמכים, ולהתאים את תנאי ההכשרה במקצוע עריכת הדין לדרישות המקצוע ולאחריות הציבורית הגלומה בעיסוק בו. בעבר תנאי הקבלה ללימודי המשפטים היו גבוהים במיוחד ורק מעטים הצליחו להתקבל ולעמוד בדרישות על מנת לקבל תואר במשפטים; זאת ועוד, מסיימי לימודי המשפטים נדרשו לתקופת התמחות ארוכה לשם קבלת רישיון עריכת דין; עד לשנת 1985 עמדה תקופת ההתמחות על שנתיים כאשר ניתן היה להתחיל בהתמחות במקביל ללימודי השנה האחרונה במשפטים; על פי תיקון משנת 1985 הועמדה תקופת ההתמחות על 18 חודשים, אך במקביל הוגבלה האפשרות להתחיל בהתמחות והותנתה בסיום לימודי המשפטים, תוך קיצור משך הלימודים מארבע שנים לשלוש שנים ומחצה; בשנת 1994 קוצרה התקופה פעם נוספת לשנים-עשר חודשים. תהליך קיצור תקופת ההתמחות תרם מאוד לכך שבשנים האחרונות חל שינוי ניכר בתחום עריכת הדין; קבלת רישיון עריכת דין הפכה למסלול בחירה קל ביחס למקצועות אחרים דוגמת ראיית חשבון, פסיכולוגיה או רפואה; משך הלימודים קצר, בחלק מהמוסדות מתקיימים לימודים של יומיים בשבוע, נדרש רק תואר ראשון לשם קבלת רישיון עריכת דין, תנאי הקבלה נמוכים ותקופת ההתמחות קצרה ביותר; מצב זה הוביל גם לפתיחתן של מכללות רבות ללימודי משפטים ובכך לירידה של ממש בתנאי הקבלה ובסופו של תהליך לריבוי לא טבעי של עורכי דין ולהצפת השוק, אבל בעיקר - לירידה משמעותית ברמת המקצוע. הנתונים המספריים בעניין זה מדברים בעד עצמם; מספר עורכי הדין ביחס למספר האזרחים בישראל הינו הגבוה בעולם, כ – 1:175; מספר לומדי המשפטים בכלל המוסדות האקדמאיים בישראל הולך וגדל (על פי הנתונים של המועצה להשכלה גבוהה, למעלה מ-15,000 סטודנטים למדו משפטים במסגרות השונות במהלך שנת הלימוד התשנ"ז); בשנת 1996 ניתן רישיון עריכת הדין ה – 20,000 (מספר אשר כלל כמובן גם את כל עורכי הדין אשר מאז שקיבלו רישיון עשרות שנים קודם לכן נפטרו או חדלו מלעסוק במקצוע); מאז, במהלך תקופה של 13 שנה בלבד, הוסמכו כ-30,000 עורכי דין נוספים, קרי מספר הגדול פי 1.5 ממספרם של כלל עורכי הדין שהוסמכו במשך עשרות שנים קודם לכן; לריבוי הלא טבעי של עורכי דין, ולקלות בה ניתן לקבל רישיון עריכת דין, השלכות ישירות על מעמד המקצוע ועקיפות על מערכת המשפט; אין כמעט חולק בקרב בכירי מערכת המשפט, כי המצב הנוכחי הינו הרסני, ופגוע באופן קשה בציבור ובשירות הניתן לו; ירידת הרמה המקצועית של הנכנסים בשערי המקצוע פוגעת בכלל הציבור הנזקק לשירותי עריכת הדין; יתר על כן, הצפת השוק הביאה למחסור חמור במקומות עבודה לעורכי דין שכירים, וכפועל יוצא נאלצים רבים המסיימים את התמחותם לפתוח משרד עצמאי, וזאת ללא ניסיון מעשי בעבודה כעורך דין ולאחר התמחות קצרה ביותר; הדבר תורם, בין היתר, גם לפתיחת הליכים רבים מאוד ומיותרים בבתי המשפט, ולהגברת העומס הרב בו נתונה מערכת בתי המשפט (משפטיזציית יתר). יצוין, כי בשנת 2000, נוכח הבעיות הקשות שנזכרו לעיל, מינה שר המשפטים דאז יוסי ביילין ועדה ציבורית בראשות כב' נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת (כתוארה אז) הילה גרסטל, אשר בחנה את סוגית הבחינות וההסמכה במקצוע עריכת הדין וגיבשה המלצות מפורטות בדוח שפורסם במאי 2002; במסגרת הדו"ח כאמור, נערכה סקירה השוואתית של תקופת ההתמחות הנהוגה במדינות שונות בעולם; בדברי הסיכום של הסקירה נקבע שבכל המדינות שנסקרו קיימת תקופת התמחות/התלמדות בת שנתיים לפחות (בניואנסים שונים); כך באנגליה, ה – barristers עוברים תקופה כוללת של שנתיים (קורס בן שנה בנוסף להתלמדות בת שנה הכוללת גם קורסי חובה), ואילו ה- solicitors עוברים התמחות בת שנתיים בנוסף לקורס בן שנה אקדמאית מלאה ובסה"כ שלוש שנים; בצרפת תקופת ההתמחות היא בת שלוש שנים הכוללת קורס הכשרה מעשית האורך שנה; במסקנות הדו"ח נקבע במפורש כי יש מקום להאריך את תקופת ההתמחות; נוכח כל האמור לעיל, מוגשת הצעת חוק זו להארכת תקופת ההתמחות לשנתיים, כפי שהיה נהוג בעבר; הארכת ההתמחות תתרום תרומה של ממש להעלאת רמתם של הבאים בשערי המקצוע, ואף תאפשר את גיוון ההתמחות על ידי פיצולה בין שני מאמנים הבאים מתחומי משפט שונים או מסקטורים שונים (הציבורי והפרטי); בד בבד, הארכת ההתמחות תמנע את נהירתם אל המקצוע של אנשים אשר מונעים מהמסלול הקל והמהיר בו ניתן לקבל רישיון עריכת דין, ותותיר את המקצוע בידיהם של מי שנכונים להתמיד ולהשקיע מאמץ וזמן של ממש בלימוד יסודות המקצוע כשלב ראשון בדרך לעבודתם בו; שינוי זה יביא בהכרח גם לויסות הנהירה הגדולה אל תחום עריכת הדין, יאזן את השוק, ויאפשר לאחוז גבוה ממקבלי רישיונות עריכת הדין להתנסות תחילה בעבודה כשכירים תחת הדרכתו של עורך דין ותיק יותר, טרם שיצאו לדרך עצמאית, וזאת מתוך בחירה ולא מתוך אילוץ. במסגרת הצעת החוק נקבע במפורש כי הוראותיה לא תחולנה על מי שהחל בלימודי משפטים טרם פרסומו של החוק, וזאת על מנת שלא לפגוע באינטרס ההסתמכות של מי שהחל ללמוד משפטים טרם קבלת התיקון המוצע במסגרת הצעת חוק זו. הצעת חוק זו גובשה לאחר שמיעת עמדתם של נציגי הסטודנטים בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות למשפטים; הצעה מוגשת לאחר שהוכנה בשיתוף עם לשכת עורכי הדין ובתמיכתה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בכסלו התש"ע – 23.11.09