הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת משה (מוץ) מטלון
אלכס מילר
פ/1790/18
הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון – שיקום מניעתי), התש"ע–2009
תיקון סעיף 1
1.
בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו–20051 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי "ההליך המשפטי" יבוא "תוכנית שיקום מניעתי".
תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2 לחוק העיקרי –
(1) בהגדרה "הערכת מסוכנות", במקום "פיקוח ומעקב" יבוא "שיקום מניעתי ופיקוח ומעקב";
(2) אחרי ההגדרה "יחידת פיקוח" יבוא:
""יחידת שיקום מניעתי" – גוף שבמסגרתו ניתן שיקום מניעתי לעבריין מין כאמור בפרק ג1'; לרבות גוף שאינו של המדינה כאמור בסעיף 20א(א);";
(3) אחרי ההגדרה "מאסר בפועל" יבוא:
""מומחה שיקום" – מי שמונה והוכשר לבצע שיקום מניעתי לעברייני מין לפי חוק זה;";
(4) אחרי ההגדרה "שחרור" יבוא:
""שיקום מניעתי" – פעולות המכוונות לשקם את עבריין המין, שמטרתן למנוע ביצוע עבירת מין נוספת על ידו;
"תוכנית שיקום מניעתי כללית" – תוכנית שיקום מניעתי כללית לעבריין מין, המפרטת את סוג השיקום המניעתי המיועד לעבריין המין ומהותו, לרבות הוראות בדבר מגורי עבריין המין ביחידת השיקום במהלך תקופת השיקום או בחלקה;
"תוכנית שיקום מניעתי פרטנית" – תוכנית שיקום מניעתי מפורטת לעבריין מין, המותאמת לפי צרכיו;
"תרופות" – תרופות המיועדות להחלשת הדחף המיני.".
תיקון סעיף 3
3.
בסעיף 3(א) לחוק העיקרי –
(1) ברישה, במקום "מוסמך מעריך מסוכנות" יבוא "מוסמכים מעריך מסוכנות ומומחה שיקום", ובמקום "עבודתו" יבוא "עבודתם";
(2) בפסקה (4), אחרי "מסוכנות" יבוא "מומחה שיקום".
תיקון סעיף 6
4.
בסעיף 6(א) לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:
"(ב1) הוראות בענין שיקום מניעתי לפי פרק ג1';";
(2) בפסקה (5), אחרי "התשל"ב–1971" יבוא "(בחוק זה – פקודת בתי הסוהר)";
(3) אחרי פסקה (9) יבוא:
"(10) יחידת שיקום מניעתי – בעת מתן המלצה על תוכנית שיקום מניעתי כללית לפי סעיף 20ו(2).".
תיקון סעיף 9
5.
בסעיף 9 לחוק העיקרי –
(1) האמור בו יסומן "(א)" ובסופו יבוא:
"(3) מעריך המסוכנות עבד עם עבריין המין כמומחה שיקום, בהתאם להוראות פרק ג1'.";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) לא יעבוד מומחה שיקום עם עבריין מין כאמור בסעיף 20יד אם נתן לגביו הערכת מסוכנות לפי חוק זה, וטרם חלפה שנה מיום מתן הערכת המסוכנות.".
תיקון סעיף 13
6.
בסעיף 13 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג), אחרי "נוספת" יבוא "ותוך מתן משקל משמעותי לגילוי יחס חיובי מצד עבריין המין להיותו נתון לשיקום מניעתי כאמור בפרק ג1'".
תיקון סעיף 19
7.
בסעיף 19 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג), אחרי "קצין פיקוח" יבוא "מומחה שיקום".
הוספת פרק ג1'
8.
אחרי סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא:
"פרק ג1': שיקום מניעתי
הקמת יחידות שיקום מניעתי
20א.
(א) שר הרווחה (בפרק זה – השר), לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי להקים יחידות שיקום מניעתי שיפעלו בהתאם להוראות פרק זה, כדי להגן על הציבור מפני ביצוע עבירת מין נוספת על ידי עבריין מין (בחוק זה – יחידות שיקום); השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי להכיר ביחידות שיקום שיפעלו באמצעות גופים שאינם של המדינה, ובלבד שקיבלו רישיון לכך לפי פרק זה; הודעה על מתן ההכרה תפורסם ברשומות.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר לביטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי להקים יחידות שיקום בשירות בתי הסוהר לעניין עברייני מין שהם אסירים פליליים, שיפעלו בהתאם להוראות פרק זה, כדי להגן על הציבור מפני ביצוע עבירת מין נוספת על ידי עבריין מין; בסעיף זה, "אסיר פלילי" – כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר, למעט עצור.
רישיון
20ב.
(א) לא יפתח ולא ינהל אדם בעצמו או באמצעות אחרים, יחידת שיקום באמצעות גוף שאינו של המדינה, בלא שקיבל רישיון לכך לפי פרק זה (בפרק זה – הרישיון).
(ב) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, בדרך שיקבע, והיא תכלול פרטים שייקבעו בתקנות, לרבות פרטים בדבר התנאים התברואיים, הבטיחותיים והפיזיים של יחידת השיקום, תפוסתה, תקן עובדיה והכשרתם המקצועית, לרבות הכשרתו המקצועית של מנהל יחידת השיקום.
(ג) הרישיון יינתן על ידי השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, והוא רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
פיקוח על יחידות שיקום הפועלות על פי רישיון
20ג.
השר ימנה מפקחים מבין עובדי משרדו לעניין הפיקוח על יחידות שיקום הפועלות על פי רישיון כאמור בסעיף 20ב, והם יהיו רשאים, בהתקיים חשד סביר להפרת הוראה מהוראות פרק זה, הוראה שנקבעה בתקנות או תנאי שנקבע ברישיון, לפי העניין, או לשם פיקוח על ביצוע הוראות פרק זה, לעשות אחד מאלה –
(1) להיכנס ליחידת שיקום ולערוך בה ביקורת;
(2) לדרוש ממנהל יחידת שיקום או מעובדיו שיציגו בפניו את הרישיון שניתן לפי פרק זה;
(3) לדרוש ממנהל יחידת שיקום או מעובדיו, שימסרו לו מידע ומסמכים הנוגעים לביצוע הוראות פרק זה, ובלבד שבדיקת מסמכים רפואיים תיעשה בידי מפקח שהוא רופא;
(4) לתפוס מסמך שיש חשד כי הוא קשור בהפרת הוראות לפי פרק זה; מסמך שנתפס לפי פסקה זו יוחזק רק למשך הזמן הדרוש לבדיקה ויוחזר לא יאוחר מ- 15 ימים מיום שנתפס, אלא אם כן בתוך תקופה זו הועבר המסמך למשטרה לצורך נקיטת הליכים פליליים.
ביטול רישיון וסגירת יחידת שיקום
20ד.
(א) נוכח השר כי יחידת שיקום שהוכרה על ידו כאמור בסעיף 20א(א) פועלת ללא רישיון, או השיגה את רישיונה שלא כדין או שהיא אינה ממלאת אחר הוראה שנקבעה בתקנות או אחר תנאי שנקבע ברישיון, רשאי הוא לדרוש ממנהל יחידת השיקום כי ימלא אחר ההוראה או התנאי תוך תקופה שיקבע; לא מילא המנהל אחר דרישת השר כאמור, רשאי הוא להורות על ביטול הרישיון וסגירת יחידת השיקום, ואם יחידת השיקום פעלה ללא רישיון – על סגירתה.
(ב) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), תיסגר יחידת השיקום מיד בפני קבלת עברייני מין חדשים, ועברייני המין הנמצאים בה יועברו ליחידת שיקום אחרת, הכל לפי הוראת השר; כן רשאי השר להורות כי עברייני המין השוהים ביחידת השיקום ימשיכו לשהות בה עד שיווצרו תנאים מתאימים להעברתם.
(ג) לא ייתן השר צו סגירה כאמור בסעיף זה, אלא לאחר שנתן למנהל יחידת השיקום הזדמנות להשמיע את טענותיו.
ערר
20ה.
הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר כאמור בסעיף 20ד, רשאי, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום שבו נמסרה לו ההוראה, לערור עליה לפני בית משפט השלום; אין בהגשת הערר כדי לעכב את ביצוע ההוראה אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
תפקידי יחידות השיקום
20ו.
תפקידי יחידות השיקום יהיו אלה:
(1) לקבוע כללים לקביעת תוכניות שיקום מניעתי פרטניות; ולגבי עבריין מין שנידון למאסר בפועל – תקבע יחידת השיקום שבשירות בתי הסוהר כאמור;
(2) להמליץ בפני בית המשפט, על פי הערכת מסוכנות, על תוכנית שיקום מניעתי כללית לעבריין מין; נידון עבריין המין למאסר בפועל – תיתן יחידת השיקום שבשירות בתי הסוהר המלצות כאמור;
(3) לקבוע וליישם תוכנית שיקום מניעתי פרטנית לעבריין המין, בהתאם להוראות השיקום המניעתי שנתן בית המשפט לגביו; נידון עבריין המין למאסר בפועל – תקבע יחידת השיקום שבשירות בתי הסוהר תוכנית שיקום כאמור ותיישמה.
מינוי מומחי שיקום
20ז.
(א) השר ושר הבריאות ימנו מומחי שיקום ויפקחו עליהם הכל כפי שיקבעו.
(ב) מומחה שיקום יהיה אחד מאלה:
(1) רופא פסיכיאטר;
(2) פסיכולוג;
(3) עובד סוציאלי;
(4) קרימינולוג קליני.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר לביטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, ימנה מומחי שיקום שיפעלו ביחידות השיקום שבשירות בתי הסוהר, ויפקח עליהם, הכל כפי שיקבע.
(ד) לא ימונה אדם כמומחה שיקום אלא לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, כפי שיקבעו השר ושר הבריאות, או השר לביטחון הפנים ושר הבריאות, לפי העניין.
הוראות בעניין שיקום מניעתי
20ח.
(א) בית המשפט, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות ואת המלצות יחידת השיקום בדבר תוכנית שיקום מניעתי כללית לעבריין המין, רשאי לתת לגבי עבריין מין הוראות בעניין שיקום מניעתי (בחוק זה – הוראות שיקום) אם סבר, לאחר שקיים דיון בעניין, כי השיקום המניעתי דרוש על מנת לצמצם את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, ובלבד שעבריין המין הביע את רצונו להיות נתון לשיקום מניעתי.
(ב) הוראות השיקום יכללו את הפרטים הבאים:
(1) תקופת השיקום המניעתי כאמור בסעיף 20ט;
(2) מועד תחילת השיקום; ואולם לגבי עבריין מין שנידון למאסר בפועל, יחל השיקום המניעתי במועד אותו תקבע יחידת השיקום שבשירות בתי הסוהר, ובלבד שאין בקביעת המועד כאמור כדי לשנות את משך תקופת השיקום המניעתי כפי שקבע בית המשפט כאמור בסעיף 20ט;
(3) תוכנית שיקום מניעתי כללית, לרבות יחידת השיקום בה יתגורר עבריין המין – אם הוראות השיקום כוללות הוראה בדבר מגורי עבריין המין ביחידת השיקום במהלך תקופת השיקום או בחלקה;
(4) שימוש בתרופות, לרבות סוג התרופה בה ייעשה שימוש – אם בית המשפט הורה על שימוש בתרופות כאמור בסעיף 20י.
(ג) נתן בית המשפט הוראות שיקום לגבי עבריין המין, יודיע לו כי הוא נתון לשיקום מניעתי, ויסביר לו את משמעות הוראות השיקום, לרבות את הדרישה כי בתקופת הוראות השיקום יעמוד בקשר עם מומחה שיקום.
(ד) זיכה בית המשפט אדם מעבירת מין שבקשר אליה ניתנו לגביו הוראות שיקום – בטלות הוראות השיקום ובית המשפט יורה על ביטולן.
תקופת השיקום המניעתי
20ט.
(א) הוראות השיקום יינתנו לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – התקופה המרבית).
(ב) נתן בית המשפט הוראות שיקום לתקופה קצרה מהתקופה המרבית, רשאי הוא, בתוך התקופה המרבית, להאריך את הוראות השיקום מעת לעת, לתקופות נוספות שאינן עולות, במצטבר, על התקופה המרבית, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, כי השיקום המניעתי דרוש על מנת לצמצם את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת.
(ג)
(1) בתום התקופה המרבית, רשאי בית המשפט לתת הוראות שיקום חדשות לגבי עבריין מין, אם התקיימו כל אלה:
(א) בית המשפט שוכנע, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, כי השיקום המניעתי דרוש על מנת לצמצם את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת;
(ב) עבריין המין ביקש זאת;
(ג) בית המשפט סבר כי אין במתן הוראות שיקום חדשות כדי לפגוע בעבריין המין או בציבור;
(2) הוראות פרק זה יחולו על דיון כאמור בשינוים המחויבים.
(ד) נתן בית המשפט הוראות שיקום לגבי עבריין מין שנידון למאסר בפועל, תהא תקופת הוראות השיקום כאמור בהחלטתו או עד שחרורו מן המאסר, לפי המוקדם.
הוראות שיקום הכוללות שימוש בתרופות
20י.
(א) לא יורה בית המשפט על שימוש בתרופות במסגרת הוראות השיקום אלא בהתאם לתנאים המפורטים להלן:
(1) השימוש בתרופות הוא חלק מהשיקום המניעתי של עבריין המין הכולל גם אמצעים אחרים;
(2) רופא מומחה קבע שמצבו של עבריין המין מצדיק שימוש בתרופות ושמצבו מתאים לשימוש בתרופות;
(3) התרופות ניתנות בידי רופא מומחה שעבר הכשרה מיוחדת בשיקום מניעתי של עברייני מין תוך שימוש בתרופות;
(4) עבריין המין נתן הסכמתו לשימוש בתרופות לאחר שהוסברה לו משמעות השימוש ונמסר לו מידע רפואי הדרוש לו לפני החלטתו; בסעיף זה ובסעיף 20יג(א)(1), "הסכמתו" – הסכמה מדעת כמשמעותה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה;
(5) התרופה אושרה בידי משרד הבריאות למטרת שיקום מניעתי לעברייני מין והודעה על כך פורסמה ברשומות.
(ב) נתן בית משפט הוראות שיקום הכוללות שימוש בתרופות – יקבע בית המשפט את שיעור השתתפותו של עבריין המין בעלות השיקום התרופתי לאחר שבירר את מידת יכולתו הכלכלית לשאת בהוצאות; לעניין סעיף זה, "שימוש בתרופות" – לרבות בדיקות אנדוקריניות ואחרות הדרושות כדי לאפשר את השימוש בתרופות.
דיון במתן הוראות שיקום
20יא.
(א) בית המשפט יקיים דיון לפי סעיף 20ח מיוזמתו, לבקשת עבריין המין, או לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל דיון לפי סעיף זה, ולגבי דיון המתקיים לפי סעיף זה בבית דין צבאי – יוזמן נציג הפרקליט הצבאי הראשי.
(ג) הדיון יתקיים סמוך ככל הניתן לאחר מתן גזר הדין, או לפני שחרורו של עבריין המין מן המאסר או מן האשפוז, או סמוך לאחר השחרור מן האשפוז, הכל לפי העניין.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי בית המשפט לקיים דיון לפי סעיף זה גם לאחר המועדים המפורטים באותו סעיף קטן בהתקיים אחד מאלה:
(1) עבריין המין ביקש להיות נתון לשיקום מניעתי;
(2) בית המשפט מצא שיש צורך בכך מנימוקים מיוחדים שירשמו.
המידע שבפני בית המשפט
20יב.
בהחלטות לפי סעיפים 20ח, 20ט או 20י יהיה בפני בית המשפט המידע המפורט בסעיף 3(א), ככל שהוא דרוש לצורך קבלת החלטה כאמור; ואולם, רשאי בית המשפט לתת החלטה לפי סעיף מהסעיפים האמורים גם ללא מידע כאמור, אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן ההחלטה האמורה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
קביעת תוכנית שיקום מניעתי פרטנית
21יג.
(א) נתן בית המשפט הוראות שיקום בעניינו של עבריין מין, תקבע יחידת השיקום תוכנית שיקום מניעתי פרטנית לעבריין המין בהתאם לתוכנית השיקום המניעתי הכללית שקבע בית המשפט, אשר תכלול את התנאים הבאים, ככל שהם נדרשים כדי למלא אחרי מטרות השיקום המניעתי:
(1) טיפול רפואי, גמילה מאלכוהול או מסמים, לרבות אשפוז לשם כך – על פי המלצת רופא מומחה ובהסכמתו של עבריין המין;
(2) קבוצות ייעודיות לעבריין מין;
(3) חינוך מיני והסברה לעבריין מין;
(4) התערבות משפחתית לעבריין מין;
(5) לימודיו של עבריין המין, הכשרתו המקצועית או עיסוקו;
(6) שילובו של עבריין המין במוסד חינוכי או שיקומי.
(ב) יחידת השיקום רשאית, בכל עת עד תום תקופת השיקום המניעתי, לשנות את תנאי תוכנית השיקום המניעתי הפרטנית כדי להתאימה לצורכי עבריין המין ונסיבותיו ולשם הגנה על הציבור; ואולם, יחידת השיקום לא תהא רשאית לשנות מפרטי הוראות השיקום כמפורט בסעיף 20ח(ב).
ביצוע השיקום המניעתי
20יד.
(א) מומחה השיקום יעבוד עם עבריין מין בהתאם להוראות השיקום ולתוכנית השיקום המניעתי הפרטנית שנקבעה לגביו.
(ב) תוכנית השיקום המניעתי הפרטנית תבוצע ביחידת שיקום; ולגבי עבריין מין שנידון למאסר בפועל – ביחידת שיקום שהוקמה בשירות בתי הסוהר כאמור בסעיף 20א(ב).
(ג) מבלי לגרוע מהוראות סעיף זה, החליט בית משפט ליתן לעבריין מין צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, יעשה השיקום המניעתי בתיאום בין יחידת השיקום ובין שירות המבחן.
מעקב אחר יישום פרק ג1'
20טו.
במהלך תקופה של חמש שנים שתחילתה בתום שנה מיום תחילתו של חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), התשס"ו–2006, ידווחו השר, שר הבריאות והשר לביטחון הפנים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת בשנה, על כל אלה:
(1) מספר עברייני המין שניתנו לגביהם הוראות שיקום כאמור בסעיף 20ח, ותקופת השיקום המניעתי שנקבעה לגביהם;
(2) מספר עברייני המין שניתנו לגביהם הוראות שיקום והורשעו בביצוע עבירת מין נוספת, בין במהלך תקופת השיקום ובין לאחריה;
(3) מספר עברייני המין שניתנו לגביהם הוראות שיקום הכוללות שימוש בתרופות כאמור בסעיף 20י.".
תיקון סעיף 21
9.
בסעיף 21(א) לחוק העיקרי –
(1) בכל מקום, אחרי "פרק ג" יבוא "או פרק ג1'";
(2) אחרי "סעיף 14(ב) או (ג)" יבוא "או סעיף 20ט(ב) או (ג)".
תיקון סעיף 22
10.
בסעיף 22 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) העובר על הוראות סעיף 20ב או על תנאי מתנאי הרישיון, או המפריע למפקח כאמור בסעיף 20ג במילוי תפקידיו, דינו – מאסר שישה חודשים.".
תיקון סעיף 23
11.
בסעיף 23 לחוק העיקרי –
(1) האמור בו יסומן סעיף קטן "(א)";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) עבריין מין שניתנו לגביו הוראות שיקום לפי פרק ג1', נציג היועץ המשפטי לממשלה או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, רשאי –
(1) לפנות לבית המשפט שנתן את הוראות השיקום אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות, לרבות רצונו של עבריין המין לא להיות נתון עוד לשיקום מניעתי;
(2) להגיש ערר לבית משפט שלערעור על כל אחת מהחלטות אלה:
(א) החלטה לפי סעיף 20ח, 20ט או 20י;
(ב) החלטה בעיון חוזר.".
הוספת סעיף 25א
12.
אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא:
"ועדה מייעצת ומלווה
25א.
(א) שר הרווחה והשירותים החברתיים ימנה ועדה מייעצת ומלווה לביצוע חוק זה (בחוק זה – הוועדה), שתפקידיה הם:
(1) לקבוע סדרים של שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה וגופים אחרים הפועלים לפי חוק זה או לפי התקנות שיותקנו מכוחו, לתאם ולקדם שיתוף פעולה זה;
(2) לייעץ לשר הרווחה והשירותים החברתיים, שר הבריאות והשר לביטחון הפנים, בכל נושא מקצועי לפי חוק זה או לפי התקנות שיותקנו מכוחו;
(3) לייעץ לשר הרווחה והשירותים החברתיים ולשר הבריאות בקביעת אמות המידה לעניין הכישורים והניסיון הנדרשים ממעריך מסוכנות וממומחה שיקום כאמור בסעיף 26;
(4) לייעץ לשר לביטחון הפנים בקביעת תנאי הכשרה לקציני פיקוח כאמור בסעיף 26;
(5) לאסוף ולרכז מידע ונתונים בתחום עבריינות המין;
(6) ליזום מחקרים בעניין עבריינות מין ומניעתה;
(7) לקיים פעילויות אקדמיות לקידום מטרות חוק זה, לרבות קבוצות מחקר, סמינרי מחקר, הרצאות פומביות וכנסים בהשתתפות חוקרים;
(8) לחוות את דעתה על הצעות חוק הנדונות בכנסת, שמצאה כי על פניה יש בהן, במישרין או בעקיפין, עניין לחקר וטיפול בעבריינות מין;
(9) לגבש המלצות בנושאים שבתחומי עבודתה ולהגיש לשר הרווחה והשירותים החברתיים, אחת לשנה, דין וחשבון כולל של עבודתה.
(ב) שר הרווחה והשירותים החברתיים ימנה את יושב ראש הוועדה, לאחר שהתייעץ עם הבריאות ועם השר לביטחון הפנים.
(ג) ואלה חברי הוועדה:
(1) שני נציגים של משרד הרווחה;
(2) שני נציגים של משרד הבריאות;
(3) שני נציגים של המשרד לביטחון הפנים;
(4) נציג של משרד המשפטים;
(5) שני קרימינולוגים בעלי ניסיון אקדמי ומעשי;
(6) שני מומחים לעניין דפוסי התנהגות של עברייני מין ואופן הטיפול בהם;
(7) נציג הרשות לשיקום האסיר;
(8) נציג המועצה לשלום הילד.
(ד) שר הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע את סדרי עבודת הוועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.
(ה) הודעה על מינוי הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.".
תיקון סעיף 26
13.
בסעיף 26 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א) –
(א) ברישה, במקום "פרק ב'" יבוא "ובכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ג) ו- (ד)";
(ב) בפסקת משנה (1), במקום "פיקוח" יבוא "פיקוח – לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת והמלווה כאמור בסעיף 25א(א)(4)";
(ג) אחרי פסקת משנה (2) יבוא:
"(3) תנאי הכשרה למומחי שיקום – בהסכמת שר הבריאות ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ומלווה כאמור בסעיף 25א(א)(4);
(4) פיקוח על מומחי שיקום – בהסכמת שר הבריאות.";
(2) בסעיף קטן (ב) –
(א) בפסקת משנה (1), במקום "ו-23" יבוא "ו-23(א)";
(ב) בסופו יבוא:
"(3) סדרי דין לעניין הגשת בקשה למתן הוראות שיקום כאמור בסעיף 20ח, לרבות בקשות לפי סעיפים 20ט ו- 23(ב).";
(3) בסעיף קטן (ג), בפסקת משנה (1), במקום "מסוכנות" יבוא "מסוכנות – לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת והמלווה כאמור בסעיף 25א(א)(3)";
(4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) שר הרווחה ממונה על ביצוע פרק ג1', למעט סעיפים 20א(ב) ו-20ז(ג), והוא רשאי, בהסכמת שר הרווחה, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:
(1) תנאי הכשרה למומחי שיקום – לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת והמלווה כאמור בסעיף 25א(א)(3);
(2) פיקוח על מומחי שיקום.".
דברי הסבר
טיפול בעברייני מין ומניעת עבריינות מין הינם צורך חברתי חיוני. על מנת להגן על החברה ולהקנות לעבריין דפוסי התמודדות חלופיים, יש צורך בפתרון מוסדר בקהילה.
לשם כך, התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ' בכסלו התשס"ו (21 בדצמבר 2005), חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו–2005 (להלן – החוק). מטרתו של החוק לקבוע הסדרים אשר יבטיחו את ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין. החוק כלל במקור שלושה נושאים מרכזיים: הטלת חובה על ביצוע הערכות מסוכנות לעברייני מין בשלבים השונים של ההליך המשפטי (כאמור בפרק ב' לחוק); העמדת עבריין המין הנמצא בקהילה בפיקוח ובמעקב של יחידות פיקוח אשר מטרתן למנוע מעבריין המין לבצע עבירות מין חוזרות (כאמור בפרק ג' לחוק), וקביעת תוכנית שיקום פרטנית לעבריין המין במטרה למנוע הישנות עבירות מין על ידו. אולם, ביום 19.12.05, החליטה מליאה הכנסת, על פי הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט ולפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, להרשות לוועדת החוקה להביא לקריאה השנייה והשלישית חלק מהצעת החוק כך שחלק ההצעה שענינו שיקום מניעתי יובא בפני הכנסת בנפרד.
החלק האמור אשר פוצל מן החוק ושמוצע להלן, עניינו בקביעת כלים אשר מטרתם לשנות את עולמו הפנימי של עבריין המין; הוא קובע את התנאים בהם עבריין מין אשר הורשע בביצוע עבירת מין יהיה נתון בשיקום מניעתי, במטרה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירת מין נוספת על ידו.
לפי המוצע, שר הרווחה רשאי להקים יחידות שיקום מניעתי, והוא רשאי גם להכיר ביחידות שיקום שיפעלו באמצעות גופים שאינם של המדינה, ובלבד שקיבלו רישיון לכך. ביחידות השיקום יתבצע שיקום מניעתי לעבריין מין אשר בית המשפט נתן לגביו הוראות שיקום המפרטות את סוג השיקום המניעתי המיועד לעבריין המין ומהותו. מוצע, כי בית המשפט ייתן הוראות שיקום כאמור אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות ולאחר שקיים דיון בעניין, כי השיקום המניעתי דרוש על מנת לצמצם את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת; ובלבד שעבריין המין הביע את רצונו להיות נתון לשיקום מניעתי. מוצע, כי לאי נכונותו של עבריין המין להיות נתון לשיקום מניעתי או העדר שיתוף פעולה עם מומחה השיקום, יכול שתהא השפעה על סוג והיקף תנאי הפיקוח שיוטלו על העבריין לפי פרק ג' לחוק.
כמו כן, בית המשפט יהיה רשאי להורות על שימוש בתרופות מדכאות יצר מיני במסגרת הוראות השיקום המניעתי, אם מצא כי השימוש בתרופות הוא חלק מהשיקום המניעתי של עבריין המין הכולל גם אמצעים אחרים (למשל: השתתפות בקבוצות ייעודיות לעברייני מין, חינוך מיני והסברה, התערבות משפחתית, שילוב עבריין המין במוסד חינוכי או שיקומי וכיוצ"ב). עוד נדרש, כי רופא מומחה יקבע כי מצבו של עבריין המין מצדיק שימוש בתרופות, ושעבריין המין ייתן הסכמתו לשימוש בתרופות לאחר שהוסברה לו משמעות השימוש ונמסר לו מידע רפואי הדרוש לו לפני החלטתו.
לבסוף, מוצע להקים ועדה מייעצת ומלווה לחוק (לרבות לפרק השיקום אשר מוצע להלן). תפקידיה של הוועדה אשר ימנה שר הרווחה יהיו מגוונים ויכללו, בין היתר, מתן ייעוץ לשר הרווחה, שר הבריאות והשר לביטחון הפנים בכל נושא מקצועי לפי החוק, איסוף וריכוז מידע ונתונים בתחום עבריינות המין, ייזום מחקרים בעניין עבריינות מין ומניעתה; קיום פעילויות אקדמיות לקידום מטרות החוק, לרבות קבוצות מחקר, סמינרי מחקר, הרצאות פומביות וכנסים בהשתתפות חוקרים, ועוד.
נראה, כי האמצעים הקבועים כבר היום בחוק, ובפרט – הטלת חובת פיקוח ומעקב על עבריין המין, בשילוב עם האמצעים המוצעים בהצעת החוק דנן שעניינם שיקומו של עבריין המין, יכולים להביא לשיפור משמעותי ביכולת הטיפול בעברייני מין ובכך גם להגן בצורה המרבית על החברה.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל איתן (פ/563/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בחשוון התש"ע – 16.11.09