הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת יואל חסון
פ/1791/18
הצעת חוק התובע המיוחד לנבחרי ציבור, התש"ע–2009
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה להסמיך תובע מיוחד לטפל בעבירות של נבחרי ציבור ולהפרידו מהיועץ המשפטי לממשלה.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"הליך פלילי" – החל מפתיחה בחקירה פלילית בחשד לביצוע עבירה;
"נבחר הציבור" – אחד מאלה:
(1) שר;
(2) חבר הכנסת;
(3) ראש רשות מקומית;
"עבירה" – למעט –
(1) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה1;
(2) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק;
(3) עבירה מנהלית שדינה קנס מינהלי קצוב;
"רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.
מינוי תובע מיוחד לנבחרי ציבור
3.
(א) ימונה תובע מיוחד שיוסמך להורות על חקירת נבחר הציבור ולנהל הליך פלילי נגדו, לרבות החלטה על הגשת כתב אישום, והכל על פי הוראות חוק זה (להלן – התובע המיוחד).
(ב) התובע המיוחד יתמנה על ידי ועדה ציבורית לפי הוראות סעיף קטן (ג).
(ג)
(1) הוועדה הציבורית תבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים למשרת התובע המיוחד ותמנה אחד מהם.
(2) הוועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה –
(א) שופט בית המשפט עליון בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב הראש;
(ב) היועץ המשפטי לממשלה;
(ג) פרקליט המדינה;
(ד) עורך דין שתמנה הועדה הארצית של לשכת עורכי הדין;
(ה) חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחומי המשפט, שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים ובעלי תפקידים מקבילים להם, במוסדות להשכלה גבוהה המקיימים לימודי משפטים; בסעיף זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958.
כשירות
4.
אלה כשירים להיות מועמדים לתפקיד התובע המיוחד:
(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון;
(2) שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי;
(3) שופט מכהן של בית המשפט המחוזי;
(4) אזרח ישראלי הכשיר להתמנות כשופט בית המשפט העליון.
משך כהונה
5.
(א) התובע הכללי יכהן תקופת כהונה אחת בלבד בת שבע שנים.
(ב) כהונתו של התובע המיוחד תסתיים באחד מאלה:
(1) תום תקופת כהונתו;
(2) התפטר;
(3) נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(4) עם פתיחת חקירה פלילית נגדו.
ייחוד כהונה
6.
התובע הכללי לא יעסוק בכל עבודה זולת תפקידו.
ניהול הליכים פליליים נגד נבחרי ציבור
7.
לא יוגש כתב אישום נגד נבחר הציבור אלא בידי התובע המיוחד.
תחולה על עבירה שנעברה או על הליך שנפתח שלא בזמן כהונה
8.
(א) נפתח הליך פלילי נגד נבחר הציבור בטרם היותו לנבחר הציבור, יועבר ההליך לטיפולו של התובע המיוחד, ויחולו הוראות חוק זה; ואולם אם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום נגד אדם בטרם היותו נבחר הציבור, יימשך ניהול ההליך בידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגיו.
(ב) הוראות חוק זה יחולו על נבחר הציבור לתקופה של עד חמש שנים לאחר תום תקופת כהונתו, ובלבד שהחל ההליך הפלילי או נעברה העבירה בתקופת כהונתו.
(ג) לעניין חוק זה, אין נפקא מינה אם נבחר הציבור עבר את העבירה בטרם היותו לנבחר ציבור או לאחר מכן.
עובדי התביעה המיוחדת
9.
(א) התובע המיוחד רשאי להסתייע לשם מילוי תפקידו בעובדי התביעה המיוחדת ולהנחותם.
(ב) עובדי התביעה המיוחדת יהיו עובדי מדינה.
אי תלות
10.
בהפעלות סמכויותיו, אין על התובע הכללי מרות זולת מרותו של הדין.
אי כפיפות ליועץ המשפטי
11.
התובע המיוחד יהיה עצמאי בפעולותיו ובהחלטותיו ולא יפעל מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
התייצבות התובע הכללי
12.
ראה התובע המיוחד, כי להליך פלוני שלפני בית משפט עשויה להיות השפעה על ניהול הליכים פליליים נגד נבחר ציבור, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו.
שמירת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה
13.
(א) אין בחוק זה כדי לפגוע בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]2.
(ב) אין בחוק זה כדי לפגוע בסמכויות היועץ המשפטי לממשלה בהליכים פליליים ככל שלא הועברו במפורש לתובע המיוחד על פי חוק זה.
התאמת הוראות חוק סדר הדין הפלילי
14.
בכל הנוגע לעבירה שנעברה על ידי נבחר הציבור, יקראו במקום סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי "התובע הוא התובע המיוחד, ותובע זה בלבד".
תיקון חוק בתי המשפט
15.
בסעיף 2א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–19843, אחרי "פרקליט המדינה" יבוא "או התובע המיוחד".
תחילה
16.
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
כיום היועץ המשפטי לממשלה עומד גם בראש התביעה הכללית והוא המוסמך להגיש כתבי אישום נגד נבחרי ציבור. כתוצאה מכך נוצר ניגוד עניינים מובנה בין תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה לייעץ לממשלה ולרשויותיה והמשתתף בישיבות הממשלה לבין סמכותו לנהל הליכים פליליים נגד שרי ממשלה ונבחרי ציבור.
על פי הצעת החוק, ימונה תובע מיוחד לנבחרי ציבור בלבד אשר יקבל מהיועץ המשפטי לממשלה את כל הסמכויות הקשורות לחקירה ולהגשת כתבי אישום נגד נבחרי ציבור. כל שאר הסמכויות יישארו בידיו של היועץ, שימשיך לעמוד בראש התביעה הכללית.
על פי הצעת החוק, התובע המיוחד ייבחר על ידי ועדה ציבורית חיצונית שלא תמונה על ידי הממשלה. בכך תהיה לו עצמאות מוחלטת והוא לא יהיה תלוי בממשלה או בכנסת.
מטרת הצעת החוק היא למנוע את ניגוד העניינים המובנה מהיותו של היועץ המשפטי לממשלה גם מי שאמור לייעץ לממשלה ולהגן עליה, ובעת ובעונה אחת להגיש נגד חבריה כתבי אישום. מעתה ואילך הסמכות להגשת כתבי אישום נגד שרים אן חברי כנסת תהיה מסורה בידיו של התובע המיוחד.
תופעת גילויי השחיתות בקרב בכירים בשלטון מחייבת לעתים החלטות אמיצות ונחרצות על הגשת כתבי אישום בפרק זמן קצר ככל שניתן. על כן, מוסד התובע המיוחד לנבחרי ציבור מונע את הזיקה הבעייתית הקיימת כיום בין הנבחרים ליועץ המשפטי לממשלה ועשוי למנוע את הטיית שיקול הדעת בהחלטות על העמדה לדין של נבחרי ציבור, לקצר את ההליכים ולחזק את המאבק בשחיתות.
בשלב מתקדם של הליכי החקיקה יידרשו לשם הקמת המוסד העצמאי של התובע המיוחד שינויים בחוק-יסוד: הממשלה ובחוק-יסוד: הכנסת וכן תיקוני חקיקה נוספים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בחשוון התש"ע – 16.11.09