הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת חמד עמאר אלכס מילר ליה שמטוב רוברט אילטוב פ/1848/18 הצעת חוק המים (תיקון – חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במפעלים ובמבנים המשמשים גופי ציבור), התש"ע–2009 הוספת סעיף 9א 1. בחוק המים, התשי"ט–19591 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 9 יבוא: "חובת התקנה של אביזרים חוסכי מים במבנה המשמש גוף ציבורי 9א. (א) גוף ציבורי או פרטי, המנוי בתוספת השלישית, יתקין במבנה המשמש אותו ומצוי בבעלותו או בבעלות המדינה, אביזרים חוסכי מים בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית. (ב) מנהל הרשות הממשלתית ימנה מפקחים לצורך אכיפת הוראות סעיף זה. (ג) מפקח יהיה רשאי להיכנס למבנה המשמש גוף ציבורי או מפעל ככל הדרוש לצורך אכיפת הוראות סעיף זה; ואולם, לא ייכנס מפקח למבנה המשמש גוף ציבורי כאמור המוחזק על ידי מערכת הביטחון, אלא באישור שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך. (ד) גוף ציבורי העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–19772. (ה) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים החלה חלקית של חובת התקנה של אביזרים חוסכי מים על הגופים המנויים בתוספת השלישית. (ו) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לשנות בצו את התוספת השלישית, ובכלל זה לגרוע גופים המנויים בתוספת השלישית, ולהוסיף גופים אחרים." הוספת תוספת שלישית 2. אחרי התוספת השניה לחוק העיקרי יבוא: "תוספת שלישית (סעיף 9א) 1. משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו. 2. הכנסת. 3. צה"ל. 4. משטרת ישראל. 5. רשות מקומית. 6. תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי משרד ממשלתי כאמור בפרט 1, רשות מקומית כאמור בפרט 5 או בידי שניהם. 7. תאגיד שהוקם בחוק. 8. חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19753, שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור. 9. ההסתדרות הציונית העולמית. 10. הסוכנות היהודית לארץ ישראל. 11. מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19584. 12. מוסד חינוך מוכר כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–19495. 13. בית חולים ומרפאה. 14. בית משפט ובית דין. 15. בית מעצר ובית סוהר. 16. מפעל או ארגון המעסיק מעל 50 איש." תחילה 3. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. דברי הסבר משק המים בישראל סובל מגרעון חמור של מים שפירים שהולך ומחריף. גרעון זה נובע בעיקרו מהידלדלות מקורות המים ומביקוש גובר למים. מקורות מים רבים בישראל הפכו עם השנים ללא ראויים לשתייה, בעיקר עקב זיהום שלהם ושאיבת יתר עד לכדי המלחת מי התהום. במקביל, הביקוש למים מצוי בעלייה מתמדת כתוצאה מגידול האוכלוסין והעלייה ברמת החיים. על מנת לצמצם גרעון זה, יש צורך לנקוט בפעולות חיסכון והתייעלות במשק. חיסכון מהווה פתרון ישים בטווח הזמן המיידי שעלותו מזערית, זאת כאחת החלופות למס הבצורת שפוגע בעיקר בשכבות האוכלוסייה החלשות. ממחקרים שונים שנעשו בישראל עולה כי קיים פוטנציאל רב לחסכון במים במגזר העירוני והפרטי האחראי לכ-40% מכלל הצריכה הלאומית. פעילויות לעידוד חסכון בצריכה שנעשו בעבר במגזרים אלו הראו כי ניתן להגיע לחסכון של 10% עד 20% מכמות המים הנצרכת מבלי לפגוע באופן משמעותי ברווחת המשתמשים. הדרך הפשוטה והזולה ביותר למימוש חלקי של פוטנציאל לחיסכון זה היא על ידי התקנת ווסתי הספיקה (להלן – חסכמים), המיועדים להגבלת כמות המים העוברת בברז בעת פתיחתו. פוטנציאל החיסכון של החסכמים נאמד בשיעורים של בין 11% ל-15%, מתוך כלל הצריכה הביתית. בהתאם להחלטת ממשלה מספר 510 מיום י' באב התשס"א (30 ביולי 2001), מוצע לחייב התקנת חסכמים בכל המבנים המשמשים גופים ציבוריים. קיימת חשיבות לכך שיותקנו חסכמים במבנים המשמשים גופים ציבוריים, במפעלים וארגונים המעסיקים מספר רב של אנשים (מעל 50): העניין חשוב לא רק מההיבט המהותי, אלא גם בהיבט הציבורי שכן יש בפעילות כזו משום הצהרת כוונות ומתן דוגמא כיצד נכון וראוי לפעול בזמן שמשק המים שרוי במשבר בתקווה שהשימוש בחסכמים יחלחל גם למגזר הפרטי בצריכה הביתית. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת יוחנן פלסנר, דב חנין, גלעד ארדן, איתן כבל ואסתרינה טרטמן (פ/3689/17); ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת יוחנן פלסנר וניצן הורוביץ (פ/1014/18); חברי הכנסת דב חנין ואופיר אקוניס (פ/1279/18); וחבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין (פ/162/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג בכסלו התש"ע – 30.11.09