הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת יריב לוין
שלי יחימוביץ'
רונית תירוש
משה (מוץ) מטלון
פ/1963/18
הצעת חוק חופש המידע (תיקון – חובת ניהול פרוטוקול), התש"ע–2010
הוספת סעיף 5א
1.
בחוק חופש המידע, התשנ"ח–19981, אחרי סעיף 5 יבוא:
"תיעוד ישיבות
5א.
(א) רשות ציבורית תקיים תיעוד מסודר של כל ישיבה המתנהלת במסגרת הרשות.
(ב) מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף 1, יוודא ראש הרשות כי בכל ישיבה המתנהלת ברשות לשם הפעלת סמכות על-פי דין, לשם קבלת החלטה, או במסגרת תהליך שסיומו אחד משני אלה, ירשם פרוטוקול.
(ג) בפרוטוקול יירשמו לכל הפחות:
(1) מועד הישיבה ומקום כינוסה;
(2) שמות חברי הרשות הציבורית הנוכחים בה ותפקידיהם, וכן שינויים בנוכחות במהלך הישיבה;
(3) שמות מוזמנים לישיבה הנעדרים ממנה;
(4) סדר היום של הישיבה וכל שינוי בו;
(5) עיקרי העמדות שהובעו בנוגע לסעיפים השונים שעל סדר היום תוך ציון תפקידיהם של מביעי העמדות;
(6) הצעות החלטה;
(7) החלטות שנתקבלו בהצבעה תוך ציון אופן ההצבעה של הנוכחים, וכן החלטות שנתקבלו ללא הצבעה תוך ציון הסיבות לקבלת ההחלטה;
(8) כל פרט אחר ממהלך הישיבה שעשוי להיות בו עניין לציבור.
(ד) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה פרוטוקולים של ישיבות, ובלבד שאין מניעה להציג את הפרוטוקול או חלק ממנו בשל אחד הטעמים המנויים בסעיף 9, ובכפוף להוראות סעיף 10.
(ה) אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל הוראת דין אחרת המסדירה רישום פרוטוקולים והצגתם לציבור."
דברי הסבר
בתי המשפט קבעו לא אחת כי רישום מסודר של פרוטוקולים והעמדתם לרשות הפרטים הנוגעים בדבר הינו עיקרון יסוד של המשפט המנהלי. כך למשל בבג"צ 954/97 כהן נ' ראש לשכת עורכי הדין פ"ד נב(3), 486 נקבע כי:
"רישומו של פרוטוקול מלא מאפשר ביקורת על תהליך קבלת ההחלטות, והרי הוועד המרכזי הינו גוף המקבל החלטות והעומד לביקורת על החלטותיו. חשיבותו של הרישום המלא מתעצמת בזוכרנו כי הוועד המרכזי קנה סמכות להחליט החלטות המשפיעות על זכויותיהם, על חירויותיהם ועל מעמדם של עורכי-הדין."
בבג"צ 3751/03 אילן נ' עיריית תל אביב פ"ד נט(3), 817 נקבע, בהתבסס על פסק הדין המובא לעיל, כי:
"כסדרי המינהל התקינים, חייבת ועדה לרשום פרוטוקול אשר ישקף את עיקרי המידע שהובא לפניה ואת ההחלטות שנתקבלו בעקבות אותו מידע... זכותו של הציבור וזכותם של המועמדים לדעת כיצד ועל יסוד איזה מידע נתקבלו החלטות שנתקבלו; זכותם של חברי הוועדה היא כי הציבור והמועמדים ידעו כיצד ניהגו את דרכיהם וכיצד מילאו הם את חובתם; זכותם של אלה ושל אלה לגילוי האמת, גילוי שיאפשר ביקורת ציבורית ומשפטית. ועל כל אלה: הצורך הדוחק לחשיפת האמת ולהבטחה כי המכרז אכן מילא את ייעודו והעניק שוויון הזדמנויות מלא למתַחֲרים בו."
עם זאת, ספר החוקים הישראלי לא הסדיר עד עצם היום הזה כל חובה שכזו, למעט בהוראות חוק ספציפיות; רישום מסודר ומהימן של פרוטוקולים הינו אבן-יסוד במימוש זכות הציבור לדעת; הניסיון מוכיח שרשויות ציבוריות רבות נמנעות מרישום פרוטוקולים, במכוון בכדי להימנע ממתן דין וחשבון על שהתרחש במסגרת תהליך קבלת ההחלטות. פשיטא שאם לא נרשם פרוטוקול, נשללת מהציבור בפועל הזכות שעומדת לו בכח, להתוודע אל דרכי פעולת הרשות. על כן מוצע כי יתווסף לחוק חופש המידע סעיף שיקבע את חובת הרשויות לנהל פרוטוקולים ולהעמידם לעיון הציבור.
הצעת חוק רחבה יותר בעניין זה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/1447/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בטבת התש"ע – 11.1.10